שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  23:03, 23 באפריל 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:     
==סוגים של רפואה מונעת==
 
==סוגים של רפואה מונעת==
אסטרטגיות לרפואה מונעת מקובצות לפי רמת ההתערבות שמבצעים. בשנות ה-40 נטבע המונח "מניעה ראשונית" על ידי Hugh R. Leavell ו- E. Gurney Clark. ומאוחר יותר הם הוסיפו את החלוקה גם למניעה שניונית ושלישיונית. Goldston (1987) מעיר כי ניתן לתאר את רמות ההתערבות כ"מניעה, טיפול ושיקום".  
+
אסטרטגיות לרפואה מונעת מקובצות לפי רמת ההתערבות שמבצעים. בשנות ה-40 נטבע המונח "מניעה ראשונית" על ידי Hugh R. Leavell ו-E. Gurney Clark. ומאוחר יותר הם הוסיפו את החלוקה גם למניעה שניונית ושלישיונית. Goldston (1987) מעיר כי ניתן לתאר את רמות ההתערבות כ"מניעה, טיפול ושיקום".  
    
* '''מניעה ראשונית''' - Primary prevention- שיטות להימנע מהופעה של מחלה, אם באמצעות חיסול של סוכני מחלה או על ידי הגברת ההתנגדות למחלה. הדוגמאות כוללות חיסון נגד מחלות, שמירה על [[דיאטה בריאה]], [[פעילות גופנית]] ו[[עישון|המנעות מעישון]].  
 
* '''מניעה ראשונית''' - Primary prevention- שיטות להימנע מהופעה של מחלה, אם באמצעות חיסול של סוכני מחלה או על ידי הגברת ההתנגדות למחלה. הדוגמאות כוללות חיסון נגד מחלות, שמירה על [[דיאטה בריאה]], [[פעילות גופנית]] ו[[עישון|המנעות מעישון]].  
שורה 34: שורה 34:  
[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, בישראל ובמספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400 למאה אלף איש. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה שיעור התמותה המתוקנן עומד על 400-500. בסין, ברזיל ובמדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר שיעורי המוות המתוקננים עומדים על 800-1,000 למאה אלף איש- שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן. הדבר נובע בעיקר משיעורים גבוהים של [[עישון]], שתיית אלכוהול ו[[השמנה]]]]
 
[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, בישראל ובמספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400 למאה אלף איש. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה שיעור התמותה המתוקנן עומד על 400-500. בסין, ברזיל ובמדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר שיעורי המוות המתוקננים עומדים על 800-1,000 למאה אלף איש- שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן. הדבר נובע בעיקר משיעורים גבוהים של [[עישון]], שתיית אלכוהול ו[[השמנה]]]]
   −
מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - [[המנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מגדר, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות: ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>
+
מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - [[הימנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מגדר, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות: ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>
    
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות בשנה - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]
 
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות בשנה - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]
שורה 76: שורה 76:  
==זיהום והשפעות סביבתיות==
 
==זיהום והשפעות סביבתיות==
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[תעשייה בת קיימא]], [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[תעשייה בת קיימא]], [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]]}}
על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו 56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו 259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html] מתוך 12 מיליון מקרי המוות הללו כ-7 מיליון מקרי מוות מיוחסים ל[[זיהום אוויר]] - ראו פרטים ב[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]].
+
על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו 56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מיליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו 259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html] מתוך 12 מיליון מקרי המוות הללו כ-7 מיליון מקרי מוות מיוחסים ל[[זיהום אוויר]] - ראו פרטים ב[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]].
    
ישנם מקורות שונים של [[זיהום]] ואת רובם הגדול ניתן למנוע או להקטין בצורה משמעותית או להקטין חשיפה של בני אדם לזיהום.  
 
ישנם מקורות שונים של [[זיהום]] ואת רובם הגדול ניתן למנוע או להקטין בצורה משמעותית או להקטין חשיפה של בני אדם לזיהום.  
שורה 94: שורה 94:  
רפואה וקידום בריאות בהקשר של עישון כוללות שלושה תחומים: מניעת עישון, גמילה מעישון ומניעת עישון פאסיבי. [[דיסאינפורמציה]] שהופצה במשך השנים על ידי [[תעשיית הטבק]] עדיין משפיעה גם היום על דעת הקהל הן במקומות אחרים בעולם והן בישראל. הפצה של דימוי של עישון ושל מידע מוטעה על עישון עדיין מופצת כיום על ידי חברות סיגריות, תכנית טלוויזיה ועל ידי מעשנים שחלקם מעוניין לצרף מעשנים אחרים בניסיון להרגיש תחושה עצמית טובה יותר ("אם אחרים מעשנים כנראה שלא טעיתי") או הרגשת הגנה על ידי אפקט העדר ("הרבה אנשים מעשנים וזה סימן שהעישון בעצם בטוח").  
 
רפואה וקידום בריאות בהקשר של עישון כוללות שלושה תחומים: מניעת עישון, גמילה מעישון ומניעת עישון פאסיבי. [[דיסאינפורמציה]] שהופצה במשך השנים על ידי [[תעשיית הטבק]] עדיין משפיעה גם היום על דעת הקהל הן במקומות אחרים בעולם והן בישראל. הפצה של דימוי של עישון ושל מידע מוטעה על עישון עדיין מופצת כיום על ידי חברות סיגריות, תכנית טלוויזיה ועל ידי מעשנים שחלקם מעוניין לצרף מעשנים אחרים בניסיון להרגיש תחושה עצמית טובה יותר ("אם אחרים מעשנים כנראה שלא טעיתי") או הרגשת הגנה על ידי אפקט העדר ("הרבה אנשים מעשנים וזה סימן שהעישון בעצם בטוח").  
   −
'''[[מניעת עישון]]''' מתמקדת בניסיון למנוע התחלת עישון של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות (אפילו שאיפה ראשונה) בעיקר על ידי ילדים ונוער. התחלת עישון מתחילה בדרך כלל בגיל הנעורים (במקרים רבים הסיגריה הראשונה היא בגיל 10-14). סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות מכילות כיום טבק ממכר מאד. לפי מחקרים 10% מהנערים עלולים להתמכר כבר מהסיגריה הראשונה ורבים מתמכרים כבר מהחודש הראשון לעישון כאשר צריכת הסיגריות שלהם היא סיגריות בודדות בשבוע. התחלת העישון קשורה למצב סוציו-דמוגרפי, ללחץ מצד נערים אחרים להתחיל לעשן, לחיקוי נערים אחרים ומבוגרים צעירים, לחיקוי הורים מעשנים או דמויות אחרות. פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק אחרים משפיעים על התדמית של המעשן בעיני נערים ומשפיעים על העישון. התחלת עישון קשורה ברצון להיות מקובל חברתית וכן בניסיון להתמודד עם [[מתח נפשי]]. צעדים במניעת עישון כוללים:  
+
'''[[מניעת עישון]]''' מתמקדת בניסיון למנוע התחלת עישון של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות (אפילו שאיפה ראשונה) בעיקר על ידי ילדים ונוער. התחלת עישון מתחילה בדרך כלל בגיל הנעורים (במקרים רבים הסיגריה הראשונה היא בגיל 10-14). סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות מכילות כיום טבק ממכר מאד. לפי מחקרים 10% מהנערים עלולים להתמכר כבר מהסיגריה הראשונה ורבים מתמכרים כבר מהחודש הראשון לעישון כאשר צריכת הסיגריות שלהם היא סיגריות בודדות בשבוע. התחלת העישון קשורה למצב סוציו-דמוגרפי, ללחץ מצד נערים אחרים להתחיל לעשן, לחיקוי נערים אחרים ומבוגרים צעירים, לחיקוי הורים מעשנים או דמויות אחרות. פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק אחרים משפיעים על התדמית של המעשן בעיני נערים ומשפיעים על העישון. התחלת עישון קשורה ברצון להיות מקובל חברתית וכן בניסיון להתמודד עם [[מתח נפשי]]. צעדים במניעת עישון כוללים:  
 
* הגבלות של פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק (כגון איסור פרסום בבתי קולנוע, בעיתונים ובלוחות מודעות, הגבלת מכירת סיגריות במכונות)
 
* הגבלות של פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק (כגון איסור פרסום בבתי קולנוע, בעיתונים ובלוחות מודעות, הגבלת מכירת סיגריות במכונות)
 
* אזהרות על חבילות סיגריות ובנקודות ממכר של סיגריות על נזקי העישון
 
* אזהרות על חבילות סיגריות ובנקודות ממכר של סיגריות על נזקי העישון
שורה 104: שורה 104:  
'''[[גמילה מעישון]]''' - כוללת הסברה על נזקי העישון למעשנים, ותכניות גמילה למעשנים בניסיון להפסיק את צריכת מוצרי הטבק. גמילה מעישון היא פחות טובה ממספר היבטים ביחס למניעת עישון - היא קשה יותר למעשן היות וניקוטין הוא חומר ממכר מאד וכן בגלל הרגלי חיים. כמו כן הנזקים של העישון (כמו סיכון החולה בהתחלת תהליך סרטני רדום) כבר התרחשו והגמילה מנסה להקטין נזק נוסף שעלול להיגרם לחולה ולאפשר לגוף להתחיל לשקם חלק מהנזקים. כמו כן כן המעשן עצמו בהיותו נער או מבוגר צעיר, או בתור הורה, מורה או דמות משפיעה עלול להשפיע במודע או לא במודע על ילדים ונערים ולעודד אותם להתחיל לעשן בעצמם. עם זאת גמילה מעישון היא אולי קלה יותר לרשויות בריאות היות ויש להן רישום של מעשנים והיות ומעשנים רבים מעוניינים בעצמם להיגמל ולקבל סיוע ואף מוכנים לשלם על הגמילה, זאת בניגוד למניעת עישון שהיא [[מוצר ציבורי]].  
 
'''[[גמילה מעישון]]''' - כוללת הסברה על נזקי העישון למעשנים, ותכניות גמילה למעשנים בניסיון להפסיק את צריכת מוצרי הטבק. גמילה מעישון היא פחות טובה ממספר היבטים ביחס למניעת עישון - היא קשה יותר למעשן היות וניקוטין הוא חומר ממכר מאד וכן בגלל הרגלי חיים. כמו כן הנזקים של העישון (כמו סיכון החולה בהתחלת תהליך סרטני רדום) כבר התרחשו והגמילה מנסה להקטין נזק נוסף שעלול להיגרם לחולה ולאפשר לגוף להתחיל לשקם חלק מהנזקים. כמו כן כן המעשן עצמו בהיותו נער או מבוגר צעיר, או בתור הורה, מורה או דמות משפיעה עלול להשפיע במודע או לא במודע על ילדים ונערים ולעודד אותם להתחיל לעשן בעצמם. עם זאת גמילה מעישון היא אולי קלה יותר לרשויות בריאות היות ויש להן רישום של מעשנים והיות ומעשנים רבים מעוניינים בעצמם להיגמל ולקבל סיוע ואף מוכנים לשלם על הגמילה, זאת בניגוד למניעת עישון שהיא [[מוצר ציבורי]].  
   −
'''מניעת עישון פאסיבי''' מנסה להגן על עוברים, ילדים עמיתים לעבודה ואנשים אחרים בסביבתם של המעשנים מפני חשיפה לעישון מיד שנייה - בעיקר על ידי הגבלת מקומות שבהם מותר לעשן והגברת מודעות של נשים לקראת או בזמן ההיריון לנזקים שעלולים להגרם לעוברים ולילדים. למניעת עישון במקומות פומביים כמו בתי ספר, מסעדות ועוד יש היבט חשוב נוסף של מניעת חשיפה של ילדים לדמויות חיקוי של מעשנים, כמו כן הדבר מהווה גם נדבך בגמילה מעישון על ידי הקטנת ההזדמנות של מעשנים שנגמלו לחזור למעגל ההתמכרות.  
+
'''מניעת עישון פאסיבי''' מנסה להגן על עוברים, ילדים עמיתים לעבודה ואנשים אחרים בסביבתם של המעשנים מפני חשיפה לעישון מיד שנייה - בעיקר על ידי הגבלת מקומות שבהם מותר לעשן והגברת מודעות של נשים לקראת או בזמן ההיריון לנזקים שעלולים להיגרם לעוברים ולילדים. למניעת עישון במקומות פומביים כמו בתי ספר, מסעדות ועוד יש היבט חשוב נוסף של מניעת חשיפה של ילדים לדמויות חיקוי של מעשנים, כמו כן הדבר מהווה גם נדבך בגמילה מעישון על ידי הקטנת ההזדמנות של מעשנים שנגמלו לחזור למעגל ההתמכרות.  
    
לאיסור עישון במקומות סגורים כמו בתי קולנוע, מטוסים ועוד יש גם היבט נוסף של בטיחות נגד שריפות ופיצוצים - לפני המגבלות האלה סיגריות היו מקור נפוץ לאסונות, ועד היום סיגריות ונרגילות הן מקור סיכון משמעותי לשריפה ביתית ולשריפות יער.
 
לאיסור עישון במקומות סגורים כמו בתי קולנוע, מטוסים ועוד יש גם היבט נוסף של בטיחות נגד שריפות ופיצוצים - לפני המגבלות האלה סיגריות היו מקור נפוץ לאסונות, ועד היום סיגריות ונרגילות הן מקור סיכון משמעותי לשריפה ביתית ולשריפות יער.
שורה 120: שורה 120:  
==תזונה נכונה==
 
==תזונה נכונה==
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תזונה בריאה]], [[השמנה]], [[מזון מהיר]], [[כלכלת השמנה]], [[עיצוב להרזיה]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תזונה בריאה]], [[השמנה]], [[מזון מהיר]], [[כלכלת השמנה]], [[עיצוב להרזיה]]}}
[[תזונה מודרנית|התזונה המודרנית]] עשירה במזון עתיר [[שומן רווי]], [[שומן טרנס]], [[סוכר]], [[מלח]] וכימיקלים שונים. יחד עם ערך תזונתי נמוך תזונה זו מעלה את הסיכון ל[[השמנה]], [[סוכרת]] ומחלות כרוניות אחרות. תזונה בריאה כגישה מניעתית הוכחה כמפחיתה היעראות סוכרת, [[יתר לחץ דם]], הישנות מחלות לב ותורמת לאריכות ימים ולזיקנה מוצלחת. יש ראיות מדעיות להשפעות של תזונה על [[ השמנה]], [[סוכרת מסוג 2]], [[מחלות לב וכלי דם]], [[סרטן]], עששת ו[[אוסטיאופורוזיס]]<ref name="wikirefua_diat1">[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Dietary_recommendations_for_disease_prevention תזונה נבונה למניעת מחלות]</ref>
+
[[תזונה מודרנית|התזונה המודרנית]] עשירה במזון עתיר [[שומן רווי]], [[שומן טרנס]], [[סוכר]], [[מלח]] וכימיקלים שונים. יחד עם ערך תזונתי נמוך תזונה זו מעלה את הסיכון ל[[השמנה]], [[סוכרת]] ומחלות כרוניות אחרות. תזונה בריאה כגישה מניעתית הוכחה כמפחיתה הארעות סוכרת, [[יתר לחץ דם]], הישנות מחלות לב ותורמת לאריכות ימים ולזיקנה מוצלחת. יש ראיות מדעיות להשפעות של תזונה על [[ השמנה]], [[סוכרת מסוג 2]], [[מחלות לב וכלי דם]], [[סרטן]], עששת ו[[אוסטיאופורוזיס]]<ref name="wikirefua_diat1">[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Dietary_recommendations_for_disease_prevention תזונה נבונה למניעת מחלות]</ref>
    
ליבת [[תזונה בריאה|התזונה הבריאה]] כפי שממומלצת על ידי רוב ארגוני הבריאות מבוססת בעיקר על: ירקות, פירות, קטניות, [[דגנים מלאים]], מוצרי חלב דלי שומן, עוף, דגים (לא מטוגנים) - רצוי לפחות פעמיים בשבוע. מקורות השומן המומלצים הם שמנים ושומנים מהצומח: שמן זית, שמן קנולה, אגוזים, שקדים, אבוקדו וטחינה. זוהי התזונה המומלצת למניעת השמנה, סוכרת, מחלות לב ואף סוגי סרטן מסוימים. <ref name="wikirefua_diat1"/>
 
ליבת [[תזונה בריאה|התזונה הבריאה]] כפי שממומלצת על ידי רוב ארגוני הבריאות מבוססת בעיקר על: ירקות, פירות, קטניות, [[דגנים מלאים]], מוצרי חלב דלי שומן, עוף, דגים (לא מטוגנים) - רצוי לפחות פעמיים בשבוע. מקורות השומן המומלצים הם שמנים ושומנים מהצומח: שמן זית, שמן קנולה, אגוזים, שקדים, אבוקדו וטחינה. זוהי התזונה המומלצת למניעת השמנה, סוכרת, מחלות לב ואף סוגי סרטן מסוימים. <ref name="wikirefua_diat1"/>
שורה 370: שורה 370:  
;בטיחות בעבודה:
 
;בטיחות בעבודה:
 
* [https://www.osh.org.il/heb/main/  המוסד לבטיחות לגיהות]
 
* [https://www.osh.org.il/heb/main/  המוסד לבטיחות לגיהות]
* [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf דוח תאונות עבודה בישראל 2009-13] המוסד לבטיחות לגיהות
+
* [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf דוח תאונות עבודה בישראל 2009-2013] המוסד לבטיחות לגיהות
    
;עזרה נפשית ופסיכולוגיה חיובית:
 
;עזרה נפשית ופסיכולוגיה חיובית:
שורה 381: שורה 381:  
{{מוצרים ציבוריים}}
 
{{מוצרים ציבוריים}}
   −
 
+
[[קטגוריה:רפואה מונעת|*]]
 
[[קטגוריה:בריאות]]
 
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:רפואה מונעת|*]]
   
[[קטגוריה:הוליזם]]
 
[[קטגוריה:הוליזם]]
 
[[קטגוריה:תזונה]]
 
[[קטגוריה:תזונה]]

תפריט ניווט