קיימת חלוקה בכל מדעי החברה בין העמדה ה "אינדיבידואליסטית" לבין העמדה של "הבניה חברתית". מצד אחד קיימות תאוריות המציירות את הפרט כיישות אוטונומית. [[כלכלה נאו קלאסית]] היא המייצגת הבולטת של מגמה זו, בהציגה את הפרט כאינדיבדואליסט מוחלט. מהצד השני קיימות דיספלינות שונות שבהן קיימת התפישה כי מבנים חברתיים משפעים על ההתנהגות האנושית על ידי עיצוב הפרט והתפישות שלו. לדוגמה, בתאוריה הנאו קלאסי, העדפות הן דבר נתון ובלתי ניתן לשינוי, הנקבע באופן אוטונומי על ידי הפרט. ואילו בתאוריות המבניות העדפות אלו מושפעות על ידי תהליכים חברתיים המתקיימים ברמות שונות.
+
קיימת חלוקה בכל מדעי החברה בין העמדה ה "אינדיבידואליסטית" לבין העמדה של "הבניה חברתית". מצד אחד קיימות תאוריות המציירות את הפרט כיישות אוטונומית. [[כלכלה נאו קלאסית]] היא המייצגת הבולטת של מגמה זו, בהציגה את הפרט כאינדיבדואליסט מוחלט. מהצד השני קיימות דיספלינות שונות שבהן קיימת התפישה כי מבנים חברתיים משפעים על ההתנהגות האנושית על ידי עיצוב הפרט והתפישות שלו. לדוגמה, בתאוריה הנאו קלאסי, העדפות הן דבר נתון ובלתי ניתן לשינוי, הנקבע באופן אוטונומי על ידי הפרט. ואילו בתאוריות המבניות העדפות אלו מושפעות על ידי תהליכים חברתיים המתקיימים ברמות שונות.
+
+
יש הרואים בניתוח מבני דבר שהוא יחסי בהכרח (Guba 1990) אחרים (Bhaskar 1991 ) תומכים באתולוגיה ביקורתית ראליסטית.