שינויים

'''כלכלה מוסדית''' הינו זרם כלכלי אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה בשווקים וההזנחה של כל הדברים האחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, פירמות, מדינות, נורמות חברתיות וכו').  

'''כלכלה מוסדית''' () הינו זרם כלכלי אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה בשווקים וההזנחה של כל הדברים האחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, פירמות, מדינות, נורמות חברתיות וכו').  

עם הפיתוח של התאוריות בדבר [[מידע לא-סימטרי]] ושל [[הפצת מידע]] נעשה נסיון למזג את הכלכלה המוסדית לתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], תחת השם [[כלכלה מוסדית חדשה]]. עם זאת, זרם זה של הכלכלה המוסדית לא הצליח לרשת את הזרם של הכלכלה הקלסית, היות ו(הכלכלנים האיפקורסים טוענים כי) הוא ירש את כל הפגמים של ה[[כלכלה נאו-קלסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. באופן מפורש, נמתחה ביקורת על היות הכלכלה המוסדית החדשה רדיוקציוניסטית ולא מציאותית:  זאת הופנתה כנגד [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] על התעלמותה למעשה ממסודות, וכנגד הכלכלה המוסדית החדשה על נסיונותיה לצמצם את המוסדות להחלטות  ''ראציונליות'' ו''יעילות'' שפותרות בעיות הקשורות ב[[עלויות עסקה]].

 

קיימת חלוקה בכל מדעי החברה בין העמדה ה "אינדיבידואליסטית" לבין העמדה של "הבניה חברתית". מצד אחד קיימות תאוריות המציירות את הפרט כיישות אוטונומית. [[כלכלה נאו קלאסית]] היא המייצגת הבולטת של מגמה זו, בהציגה את הפרט כאינדיבדואליסט מוחלט. מהצד השני קיימות דיספלינות שונות שבהן קיימת התפישה כי מבנים חברתיים משפעים על ההתנהגות האנושית על ידי עיצוב הפרט והתפישות שלו. לדוגמה, בתאוריה הנאו קלאסי, העדפות הן דבר נתון ובלתי ניתן לשינוי, הנקבע באופן אוטונומי על ידי הפרט. ואילו בתאוריות המבניות העדפות אלו מושפעות על ידי תהליכים חברתיים המתקיימים ברמות שונות.  

כלכלה מוסדית, או מוסדיות, מחולקת איפה באופן חד בין הכלכלה המוסדית החדשה שמיוצגת על ידי אנשים כמו [[דאגלאס נורף]] (שזכה בפרס נובל בכלכלה), לבין [[כלכלה מוסדית פוליטית]] (גישה המנוגדת ל[[כלכלה נאו-קלסית|כלכלה הנאו קלסית]] וקרובתה הפוליטית ה[[נאו-ליברליזם]]) שמשוייכת לסוציולוג [[פטר בי אוונס]] מברקלי והכלכלן [[ה-ג'ון צ'אנג']] מקיימבריג'.  

כלכלה מוסדית  הייתה בעבר זרם המחשבה הדומיננטי בהגות הכלכלית בארצות הברית, כשנכללו בה כלכלנים מפורסמים אך שונים כמו [[תורסטיין ובלן]], [[ווסלי מיטשל]], ו[[ג'ון אר. קומונס]]. חלק מהמוסדיים חושבים ש[[קרל מרקס]] השתייך למסורת המוסדית היות והוא תאר את ה[[קפיטליזם]] כמערכת חברתית בעלת תיחום היסטורי. כלכלנים מוסדיים אחרים חולקים על הגדרתו של הקפיטליזם על פי מרקס, ורואים במאפיינים מגדירים כמו שווקים, כסף ובעלות פרטית של הייצור דברים שהתפתחו באופן טבעי במשך הזמן, כתוצאה מפעולות תכליותיות של פרטים.  

כלכלה מוסדית  הייתה בעבר זרם המחשבה הדומיננטי בהגות הכלכלית בארצות הברית, כשנכללו בה כלכלנים מפורסמים אך שונים כמו [[תורסטיין ובלן]], [[ווסלי מיטשל]], ו[[ג'ון אר. קומונס]]. חלק מהמוסדיים חושבים ש[[קרל מרקס]] השתייך למסורת המוסדית היות והוא תאר את ה[[קפיטליזם]] כמערכת חברתית בעלת תיחום היסטורי. כלכלנים מוסדיים אחרים חולקים על הגדרתו של הקפיטליזם על פי מרקס, ורואים במאפיינים מגדירים כמו שווקים, כסף ובעלות פרטית של הייצור דברים שהתפתחו באופן טבעי במשך הזמן, כתוצאה מפעולות תכליותיות של פרטים.  

כלכלנים מוסדיים מסורתיים [http://cepa.newschool.edu/het/schools/institut.htm] , דוחים את ה"רדוקציה" של מוסדות לכדי דברים פשוטים כמו טעמים, [[טכנולוגיה]], וטבע. טעמים, יחד עם ציפיות לגבי העתיד, הרגלים, ומוטיבציה, לא רק שקובעים את טבעם של מוסדות, אלא גם הינם מוגבלים ומעוצבים בידי מוסדות. אם אנשים חיים ועובדים במוסדות על בסיס קבוע, הדבר מעצב את השקפת עולמם. באופן בסיסי, מוסדיות מסורתית זו (וקרובתה  [[כלכלה מוסדית פוליטית]]) מדגישות את היסודות המשפטיים של כלכלה (ראו [[ג'ון אר. קומונס]]) ואת התהליכים [[אבולוציה|האבולוציוניים]], ההרגליים, והרצוניים בהם מוסדות מוקמים ולאחר מכן משתנים (ראו [[ג'ון דואוי]], [[תורסטיין ובלן]] ו[[דניאל ברומבלי]]). התנודות במוסדות הן תוצאה הכרחית של אותם תמריצים שגרמות ליצירת אותם מוסדות, והינם לכן אנדוגניים (כלומר נקבעים בתוך המערכת).  

כלכלנים מוסדיים מסורתיים [http://cepa.newschool.edu/het/schools/institut.htm] , דוחים את ה"רדוקציה" של מוסדות לכדי דברים פשוטים כמו טעמים, [[טכנולוגיה]], וטבע. טעמים, יחד עם ציפיות לגבי העתיד, הרגלים, ומוטיבציה, לא רק שקובעים את טבעם של מוסדות, אלא גם הינם מוגבלים ומעוצבים בידי מוסדות. אם אנשים חיים ועובדים במוסדות על בסיס קבוע, הדבר מעצב את השקפת עולמם. באופן בסיסי, מוסדיות מסורתית זו (וקרובתה  [[כלכלה מוסדית פוליטית]]) מדגישות את היסודות המשפטיים של כלכלה (ראו [[ג'ון אר. קומונס]]) ואת התהליכים [[אבולוציה|האבולוציוניים]], ההרגליים, והרצוניים בהם מוסדות מוקמים ולאחר מכן משתנים (ראו [[ג'ון דואוי]], [[תורסטיין ובלן]] ו[[דניאל ברומבלי]]). התנודות במוסדות הן תוצאה הכרחית של אותם תמריצים שגרמות ליצירת אותם מוסדות, והינם לכן אנדוגניים (כלומר נקבעים בתוך המערכת).  

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לארותודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו קלאסיים מתנגדים לה:  שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון, דניאל ברומלי, ואנה מיהו.  

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לארותודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו קלאסיים מתנגדים לה:  שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון, דניאל ברומלי, ואנה מיהו.  

==כלכלה מוסדית פוליטית רדיקלאית==

==כלכלה מוסדית פוליטית רדיקלאית==

בילכר וניצן התשמשו בכלכלה מוסדית בשילוב עם כלכלה פוליטית רדיקאלית כלומר הכלכלה כתחום המבטא יחסי כוח פוליטיים. בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] הם טענו שהניתוחים הכלכליים לא מצליחים להסביר את המציאות היות והם מתעלמים מיחסי הכוח הללו, למרות שהם הכוחות העיקריים שמניעים את התהליכים הכלכליים.

בילכר וניצן (ראו [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]]) התשמשו בכלכלה מוסדית בשילוב עם כלכלה פוליטית רדיקאלית כלומר הכלכלה כתחום המבטא יחסי כוח פוליטיים. בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] הם טענו שהניתוחים הכלכליים לא מצליחים להסביר את המציאות היות והם מתעלמים מיחסי הכוח הללו, למרות שהם הכוחות העיקריים שמניעים את התהליכים הכלכליים.

בכדי לבחון את יחסי הכוח, הפריד [[תורסטיין ובלן]] ובעקבותיו ביכלר וניצן בין ספרת הייצור החברתי - שבה מפעלים, הנהלה ועובדים חייבים לשתף פעולה בהרמוניה בכדי להגיע לייצור יעיל - לבין הספרה העסקית, בה תאגידים ובעלי הון נלחמים זה בזה ו''מפריעים'' לתהליכי הייצור החברתיים בכדי להגדיל את רווחיהם ע"י מנגנון ה[[בלימה אסטרטגית|בלימה האסטרטגית]].

בכדי לבחון את יחסי הכוח, הפריד [[תורסטיין ובלן]] ובעקבותיו ביכלר וניצן בין ספרת הייצור החברתי - שבה מפעלים, הנהלה ועובדים חייבים לשתף פעולה בהרמוניה בכדי להגיע לייצור יעיל - לבין הספרה העסקית, בה תאגידים ובעלי הון נלחמים זה בזה ו''מפריעים'' לתהליכי הייצור החברתיים בכדי להגדיל את רווחיהם ע"י מנגנון ה[[בלימה אסטרטגית|בלימה האסטרטגית]].

* Chang, Ha-Joon, "Globalization, Economic Development and the Role of the State", Zed Books (2002)

* Chang, Ha-Joon, "Globalization, Economic Development and the Role of the State", Zed Books (2002)

[[קטגוריה: כלכלה מוסדית]]

[[קטגוריה: כלכלה מוסדית]]