שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''תסמונת הבניין החולה''' (Sick building syndrome - SBS) היא שילוב של חוליים (תסמונת או סינדרום) המשוייכים למקום העבודה של אדם כלשהו (בדרך כלל בניין משרדים), או למקום המגורים שלו. דו"ח משנת 1984 של [[ארגון הבריאות העולמי]] על התסמונת טען כי עד לכ-30% מהבניינים החדשים והמשופצים בעולם מקושרים לסימפטומים של תסמונת זו.  
+
'''תסמונת הבניין החולה''' (באנגלית: '''Sick building syndrome''' ובקיצור - '''SBS''') היא שילוב של חוליים (תסמונת או סינדרום) המשוייכים למקום העבודה של אדם כלשהו (בדרך כלל בניין משרדים), או למקום המגורים שלו. דו"ח משנת 1984 של [[ארגון הבריאות העולמי]] על התסמונת טען כי עד לכ-30% מהבניינים החדשים והמשופצים בעולם מקושרים לסימפטומים של תסמונת זו.  
    
==תסמינים של תסמונת הבניין החולה==
 
==תסמינים של תסמונת הבניין החולה==
שורה 31: שורה 31:       −
מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad בשוודיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מ[[אסתמה]] ו[[אלרגיות]]. [http://www.environmentalhealthnews.org/ehs/news/glycol-ethers-and-allergies] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers  הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילאי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסתמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר הייתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE,  שיש לה קשר עם אלרגיות ואסתמה. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים והמיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלהם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסתמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [http://www.scientificamerican.com/article/volatile-organic-compounds/]
+
מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad בשוודיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מ[[אסתמה]] ו[[אלרגיות]]. [http://www.environmentalhealthnews.org/ehs/news/glycol-ethers-and-allergies] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers  הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילאי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסתמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר הייתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE,  שיש לה קשר עם אלרגיות ואסתמה. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים והמיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסתמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [http://www.scientificamerican.com/article/volatile-organic-compounds/]
    
==מניעה==
 
==מניעה==
אמצעי המניעה העיקרי הוא כמות מספקת של אויר מחוץ לבניין. דרך אישית להשגת דבר זה היא על ידי שמירה של חלון פתוח בחדר. דרך אחרת לאיורור מספק היא תחזוקה תקופתית של מערכות המיזוג והאוורור של הבניין.  
+
אמצעי המניעה העיקרי הוא כמות מספקת של אויר מחוץ לבניין. דרך אישית להשגת דבר זה היא על ידי שמירה של חלון פתוח בחדר. דרך אחרת לאיוורור מספק היא תחזוקה תקופתית של מערכות המיזוג והאוורור של הבניין.  
    
גורם נוסף הוא נוחות האקלים בבניין. טמפרטורה נעימה נחשבת בין 20-24 מעלות צלזיוס ולחות של כ-40%-50% בעבודה משרדית רגילה או של  50%-60% בעבודה מול מחשב.  
 
גורם נוסף הוא נוחות האקלים בבניין. טמפרטורה נעימה נחשבת בין 20-24 מעלות צלזיוס ולחות של כ-40%-50% בעבודה משרדית רגילה או של  50%-60% בעבודה מול מחשב.  
שורה 44: שורה 44:  
תכנון נכון וארגונומי של עמדות המחשב ועמדות הישיבה במשרד ימנע פגיעות האופייניות לישיבה ממושכת ועבודה עם מחשב.
 
תכנון נכון וארגונומי של עמדות המחשב ועמדות הישיבה במשרד ימנע פגיעות האופייניות לישיבה ממושכת ועבודה עם מחשב.
   −
מומלץ לא להגזים במצבורי נייר/ארונות נייר. הנייר נוטה לצבור לחות ולהתפורר; שימוש בצבעים על בסיס מים עדיפים על פני צבעים אפוקסיים או צבעים על בסיס פוליאוריתן.<ref name="haaretz07"> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=813059&objNo=59701&returnParam=Y בניינים חולים - עובדים חולים] עירא רוזן,14.1.07 הארץ</ref>
+
מומלץ לא להגזים במצבורי נייר/ארונות נייר. הנייר נוטה לצבור לחות ולהתפורר; שימוש בצבעים על בסיס מים עדיפים על פני צבעים אפוקסיים או צבעים על בסיס פוליאוריתן.<ref name="haaretz07"> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=813059&objNo=59701&returnParam=Y בניינים חולים - עובדים חולים] עירא רוזן,14.1.2007 הארץ</ref>
    
==בישראל==
 
==בישראל==

תפריט ניווט