47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + − + − + − + − + − + + שורה 20:
שורה 21: + + + + + + +
אין תקציר עריכה
אמצעי התחבורה המאפיינים ביותר את התחבורה הרכה הם [[הולכי רגל]], [[אופניים]], ו[[אופניים חשמליים]] וכיסא גלגלים. בנוסף התחבורה הרכה כוללת מגוון גדול של אמצעים נוספים - גלגליות (סקטים), רולר-בלייד, סקייט-בורד, קורקטינט, תלת-אופן, אופני טנדם, ריקשה, האבר-בורד, סאגווי, אופני הליכה, ואף קלנועיות.
אמצעי התחבורה המאפיינים ביותר את התחבורה הרכה הם [[הולכי רגל]], [[אופניים]], ו[[אופניים חשמליים]] וכיסא גלגלים. בנוסף התחבורה הרכה כוללת מגוון גדול של אמצעים נוספים - גלגליות (סקטים), רולר-בלייד, סקייט-בורד, קורקטינט, תלת-אופן, אופני טנדם, ריקשה, האבר-בורד, סאגווי, אופני הליכה, ואף קלנועיות.
אמצעי התחבורה הרכה דורשים תשתיות דומות ומשלימות וכן תכנון עירוני דומה- [[תכנון מוטה הולכי רגל]], [[תשתיות אופניים]], [[מדרחובים]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. זאת בניגוד ל[[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמציירים בעיות לכלל אמצעי התחבורה הרכה.
אמצעי התחבורה הרכה דורשים תשתיות דומות ומשלימות וכן תכנון עירוני דומה: [[תכנון מוטה הולכי רגל]], [[תשתיות אופניים]], [[מדרחובים]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. התכנון העירוני הכולל עבור תחבורה רכה הוא בדרך כלל [[עירוניות מתחדשת]] זאת בניגוד ל[[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמייצרים בעיות לכלל אמצעי התחבורה הרכה.
עליות, מחסור בתשתיות (וסיכון מצד תחבורה כבדה כמו מכוניות, אופנועים, אוטובוסים ומשאיות), ומזג אוויר גרוע (חם מידי, קר מידי, גשם, שלג) יוצרים תמריצים נגד שימוש בתחבורה רכה ומקשים עליה.
עליות, מחסור בתשתיות (וסיכון מצד תחבורה כבדה כמו מכוניות, אופנועים, אוטובוסים ומשאיות או בין משתמשים שונים של תחבורה רכה), [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומזג אוויר גרוע (חם מידי, קר מידי, גשם, שלג) יוצרים תמריצים נגד שימוש בתחבורה רכה ומקשים על השימוש בה. לדוגמה תכנון של ערים בצפיפות בנייה נמוכה מידי ואו שימוש ב[[הפרדת שימושי קרקע]] גורמים לכך שעבור אנשים רבים יעדים מבוקשים כמו מקומות עבודה, בתי ספר וחנויות מזון נמצאות במרחק גדול ממרחק הליכה נוח (כ-400 מטרים).
==מאפיינים של אמצעי תחבורה רכה שונים==
==מאפיינים של אמצעי תחבורה רכה שונים==
אמצעי התחבורה הרכה מאפשרים את העיקרון של [[מגוון]] ביחס לאמצעי תחבורה לטווחים של עד כ-15 קילומטרים, ואפשרות כוללת של תחבורה יחד עם [[תחבורה ציבורית]].
אמצעי התחבורה הרכה מאפשרים תכונה של [[מגוון]] ביחס לאמצעי תחבורה לטווחים של עד כ-15 קילומטרים, והם מהווים [[מוצר משלים|אמצעי משליפ]] ל[[תחבורה ציבורית]] כדי לספק את כלל צרכי התחבורה.
* '''[[הליכה ברגל]]''' - לא דורשת הכשרה מיוחדת או ציוד, מתאימה לטווח של עד 400 מטרים בצורה נוחה ועד מספר קילומטרים - בדרך כלל עד 1 ק"מ למסע ביחס לצורכי [[יוממות]] במדינות מערביות.
* '''[[תחבורת אופניים]]''' - דורשת [[אופניים]] וכן [[תשתיות אופניים]] כמו [[שבילי אופניים]] ו[[שדרות אופניים]]. מתאימה לטווח של עד 5 ק"מ בצורה נוחה ועד כ-7 ק"מ לצורכי יוממות. בנוסף למכשולים ביחס לאמצעים אחרים תחבורת אופניים מתקשה יותר להתמודד עם עליות ובמיוחד עם מדרגות ודורשת תשתיות נוספות כמו [[אופניים חשמליים]]).
* '''[[הליכה ברגל]]''' - לא דורשת הכשרה מיוחדת או ציוד, מתאימה לטווח של עד 400 מטרים בצורה נוחה ועד מספר קילומטרים - בדרך כלל עד 1 ק"מ למסע ביחס לצורכי [[יוממות]] במדינות מערביות. [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] הוא כלל הצעדים שניתן לבצע על ידי מדיניות של הרשויות לדוגמה שתילת [[עצים בעיר|עצים נותני צל]] בצידי מדרכות כדי לספק צל.
* '''[[אופניים חשמליים]]''' - מאפשר רכיבה באופניים לקהל גדול שיכול להתקשות בשימוש באופניים - מי שחושש להתאמץ או לא בכושר, מי שחושש מחום, רכיבה בעליות תלולות (ערים כמו ירושלים, חיפה), רכיבה למי שלובש לבוש רשמי ומסורבל, למי שרוצה לרכוב לטווחים של 5-15 ק"מ, לאנשים שסובלים מבעיות בריאות (לדוגמה חולי לב), טווח נוח באופניים חשמליים הוא עד 7 או 10 ק"מ. החיסרון של אופניים חשמליים הוא שהם עלולים להיות מסוכנים יותר (במיוחד אופניים ללא פידול ו/או אופניים שיכולים להגיע מעל 25 קמ"ש), הם דורשים כמות גדולה יותר של אנרגיה שאינה בהכרח [[אנרגיה מתחדשת]] והם מקטנים את כמות ה[[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] ביחס לאופניים רגילים (אך משפרים את המצב לעומת נהגי מכוניות).
* '''[[תחבורת אופניים]]''' - דורשת [[אופניים]] וכן [[תשתיות אופניים]] כמו [[שבילי אופניים]] ו[[שדרות אופניים]]. מתאימה לטווח של עד 5 ק"מ בצורה נוחה ועד כ-7 ק"מ לצורכי יוממות. בנוסף למכשולים ביחס לאמצעים אחרים, תחבורת אופניים מתקשה יותר להתמודד עם עליות. ניתן לספק מענה על ידי [[אופניים חשמליים]], [[תחבורה ציבורית]] או [[מדרגות אופניים]].
* '''[[אופניים חשמליים]]''' - מאפשר רכיבה באופניים לקהל גדול שעלול להתקשות בשימוש באופניים רגילים - אנשים שחוששים להתאמץ או שהם לא בכושר, מי שחושש מחום והזעה, רכיבה בעליות תלולות וארוכות (ערים כמו ירושלים, חיפה, טבריה), רכיבה למי שלובש לבוש רשמי ומסורבל, ל שרוצה לרכוב לטווחים של 5-15 ק"מ, לאנשים שסובלים מבעיות בריאות (לדוגמה חולי לב), טווח נוח באופניים חשמליים הוא עד 7 או 10 ק"מ. החיסרון של אופניים חשמליים הוא שהם עלולים להיות מסוכנים יותר (במיוחד אופניים ללא פידול ו/או אופניים שיכולים להגיע מעל 25 קמ"ש), הם דורשים כמות גדולה יותר של אנרגיה שאינה בהכרח [[אנרגיה מתחדשת]] והם מקטנים את כמות ה[[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] ביחס לאופניים רגילים (אך משפרים את המצב לעומת נהגי מכוניות).
* '''קורקינט חשמלי''' - דומה לקורקינט אבל יכול להגיע למהירות גבוהה הרבה יותר - פחות בטוח. דומה גם לאופניים חשמליים.
* '''קורקינט חשמלי''' - דומה לקורקינט אבל יכול להגיע למהירות גבוהה הרבה יותר - פחות בטוח. דומה גם לאופניים חשמליים.
* תלת אופן - ידני או עם מנוע חשמלי- לשם[[תובלה באופניים|הובלת ילדים או מסעות]] באופניים, עקב אילוצים גופניים שונים (כמו בעיות שיווי משקל, מגבלה ביד, חוסר בטחון עצמי), פתרונות ל[[נכות|אנשים עם מוגבלויות]] - לדוגמה כיסא גלגלים שמתחבר למוט קדמי.
* תלת אופן - ידני או עם מנוע חשמלי- לשם[[תובלה באופניים|הובלת ילדים או מסעות]] באופניים, עקב אילוצים גופניים שונים (כמו בעיות שיווי משקל, מגבלה ביד, חוסר בטחון עצמי), פתרונות ל[[נכות|אנשים עם מוגבלויות]] - לדוגמה כיסא גלגלים שמתחבר למוט קדמי.
* '''האבר בורד''' - אמצעי חדש יחסית - דומה לסגווי אבל קל יותר וזול הרבה יותר. אחד החסרונות שלו הוא מחסור בפעילות גופנית.
* '''האבר בורד''' - אמצעי חדש יחסית - דומה לסגווי אבל קל יותר וזול הרבה יותר. אחד החסרונות שלו הוא מחסור בפעילות גופנית.
* '''קלנועית'''- תלת אופן איטי ממונע - בדרך כלל משמש אוכלוסיה מבוגרת ו/או נכים. מאפשר גם לפעמים הסעת נוסע נוסף וכן הובלת משא קל.
* '''קלנועית'''- תלת אופן איטי ממונע - בדרך כלל משמש אוכלוסיה מבוגרת ו/או נכים. מאפשר גם לפעמים הסעת נוסע נוסף וכן הובלת משא קל.
==שימוש בתחבורה רכה בישראל==
בישראל אין מדידה עקבית ושנתית של כמות משתמשי התחבורה הרכה. [[נתונים על תחבורה בישראל|סקרים על פיצול נסיעות]] לישובים שונים בוצעו בפעם האחרונה בשנת 2008 על ידי מפקד הלמ"ס.
[[תחבורה בתל אביב|עיריית תל אביב]] מבצעת סקרי [[פיצול נסיעות]] ובחינה של מאפייני שימוש באופניים וברגל מדי שנתיים, מאז שנת 2007. נכון לשנת 2016, בחלוקה של אמצעי ההגעה העיקרי למקום העיסוק (עבודה, צבא, לימודים) בקרב התושבים הבוגרים של העיר - 17.5% ענו שהאמצעי העיקרי הוא [[הליכה ברגל]] ועוד כ16.5% ענו שהאמצעי העיקרי הוא [[תחבורת אופניים|רכיבת אופניים]] - סה"כ 34% מכלל העובדים הלומדים או המשרתים בצבא השתמשו בתחבורה רכה. משנת 2007 היתה ירידה ואחר כך עליה באחוז התושבים הבוגרים שהלכו ברגל ליעד העיקרי שלהם. (מ16% ל-11% ועליה ל-17.5%) ועליה בשימוש באופניים (מ6.7% ל16.5%.) סה"כ השימוש בתחבורה רכה בעיר גדל מ-23% בשנת 2007 ל- 34% בשנת 2016. [https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/DocLib6/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C%20%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf]
בקרב תלמידים בתל אביב בגילאים 5-19, 39.5% הגיעו ברגל, 11% הגיעו באופניים (מתוכם חצי השתמשו באופנים חשמליים), ו2.7 הורכבו באופניים על ידי הורים. סה"כ השתמשו באמצעי תחבורה רכה 54% מבין התלמידים בעיר. [https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/DocLib6/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C%20%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf]
==ראו גם==
==ראו גם==