47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: + + + + + + + + +
←עבודתו
ת'יילר טבע את המונח '''"חשבונאות נפשית"''' (Mental accounting), אשר נועד לציין את הדרך בה שיקולים רגשיים משפיעים על קבלת החלטות כלכליות. הדרך בה אנשים מנהלים את החשבונאות הנפשית שלהם גורמת להבדלים במידת ההנאה שאנשים מפיקים מזכייה או קנייה, עבור עסקה בערך נתון. ת'יילר מבחין בין תועלת הרכישה ותועלת העסקה.{{הערה|Thaler, R. (1985). [http://bear.warrington.ufl.edu/brenner/mar7588/Papers/thaler-mktsci1985.pdf Mental accounting and consumer choice]. Marketing Science, 4, 199-214.}} '''תועלת הרכישה''' היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין ערך המוצר לבין מחירו; '''תועלת העסקה''' (deal) היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין הסכום ששולם לבין נקודת התייחסות כלשהי. תועלת הרכישה היא רציונלית, בעוד שתועלת העסקה היא רגשית.
ת'יילר טבע את המונח '''"חשבונאות נפשית"''' (Mental accounting), אשר נועד לציין את הדרך בה שיקולים רגשיים משפיעים על קבלת החלטות כלכליות. הדרך בה אנשים מנהלים את החשבונאות הנפשית שלהם גורמת להבדלים במידת ההנאה שאנשים מפיקים מזכייה או קנייה, עבור עסקה בערך נתון. ת'יילר מבחין בין תועלת הרכישה ותועלת העסקה.{{הערה|Thaler, R. (1985). [http://bear.warrington.ufl.edu/brenner/mar7588/Papers/thaler-mktsci1985.pdf Mental accounting and consumer choice]. Marketing Science, 4, 199-214.}} '''תועלת הרכישה''' היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין ערך המוצר לבין מחירו; '''תועלת העסקה''' (deal) היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין הסכום ששולם לבין נקודת התייחסות כלשהי. תועלת הרכישה היא רציונלית, בעוד שתועלת העסקה היא רגשית.
ת'יילר זיהה מקרים שונים של אי-רצניונליות, חלקן דוגמאות של [[רציונליות חסומה]] (או מוגבלת) - הנוהג של אנשים ושל ארגונים לבצע שימוש בפרוצדורות החלטה (לדוגמה "חוקי אצבע") בסיטואציות שבהן יש מגבלות של זמן, [[מידע]] או יכולת חישוב. פרוצדרות של רציונליות חסומה מייצרת תוצאות שבדרך כלל הן משביעות רצון, אבל לפעמין התוצאה שיוצאת אינה אופטימלית. בתופעה של "חשבונאות נפשית" לדוגמה, אנשים מחלקים בצורה מנטלית את ההוצאות שלהם לקטגוריות שונות, או ל"חשבונות" שונים (לדוגמה מזון, תשלום משכנתא, ביגוד, חסכונות וכו') ומקבלים החלטות על הוצאות שמבוססות רק על האפקטים שרלוונטים רק לתחום עצמו ולא על כלל התחומים. אנשים מנסים למנוע מעבר של הכסף מתחום אחד לשני. לחשבונאות נפשית יכול להיות יתרון בכך שהיא מונעת השקעה של יותר מידי כסף בתחום אחד, אבל במקרים מסויימים היא יכולה לגרום להוצאות גדולות מידי - כאשר הפרט מחליט לשלם חשבון בלתי צפוי הוא עלול לקחת הלוואה יקרה כדי לשלם, במקום לקחת כסף מחשבונות החסכונות. [https://www.britannica.com/biography/Richard-Thaler]
ת'יילר טוען כי ההתנהגות הכלכלית של אנשים מושפעת מתחושה של העדפות חברתיות, במיוחד מהתפיסה שלהם של [[הוגנות]], וכי הם יקבלו החלטות "רעות" עבורם (ולכן מבחינה כלכלית, "בלתי רציונליות") אם הם מאמינים כי דבר זה יעזור לשמור על סיטואציה הוגנת או ימנע מצב בלתי הוגן. אנשים יכולים אפילו לקבל החלטות "לא רציונליות" כדי "להעניש" שחקן כלכלי אחר שהתנהג לדעתם בצורה לא הגונה. דוגמה לדבר זה היא [[חרם צרכנים]] מול עסקים שמואשנים בהתנהגות נצלנית כלפי צרכנים אחרים - לדוגמה העלאה דראסטית של מחירי המוצרים או השירותים שלהם בזמני ביקוש גבוהים עקב מצב חירום. דוגמה שממחישה את החשיבות של הוגנות בכלכלכה היא בניסוי שקרוי [[משחק האוטלימטום]] - שבו אנשים לא רק מענישים מישהו שמתנהג בצורה שלדעתם היא לא הגונה - הם גם חוזים שאנשים אחרים יענישו אותם (לכאורה באופן לא רציונלי) ולכן נמנעים בעצמם מלהתנהג רציונלית (ממקסמת רווחית) שעלולה להתפרש כלא הוגנת בעיני הצד השני.
ת'יילר גילם את עצמו בסרט "מכונת הכסף" שעסק ב[[משבר הסאבפריים]] של 2008.
ת'יילר גילם את עצמו בסרט "מכונת הכסף" שעסק ב[[משבר הסאבפריים]] של 2008.
בשנת 2017 זכה ב"[[פרס נובל לכלכלה]]" (שניתן מטעם הבנק המרכזי של שוודיה) על תרומתו לכלכלה התנהגותית. {{הערה|[https://www.nobelprize.org/nobel_prizes/economic-sciences/laureates/2017/ The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2017]}} לצד שבחים על זכייתו בפרס היתה גם ביקורת - הכלכלנית הבריטית אן פטיפור ביקרה את הבחירה בת'יילר, בטענה שהוא מייצג תפיסה שמרנית של הכלכלה, ומתעלם מקיומם של יחסי כוחות (עשירים ועניים, תאגידים מול בני אדם וכו') בניתוחים הכלכליים שלו. {{הערה|יונתן קירשנבוים, [http://www.davar1.co.il/89122/ פנים אנושיות לכלכלה - זוכה פרס נובל בכלכלה: "חלוץ בשילוב תחומי הכלכלה והפסיכולוגיה"], דבר ראשון, 10 באוקטובר 2017}}
בשנת 2017 זכה ב"[[פרס נובל לכלכלה]]" (שניתן מטעם הבנק המרכזי של שוודיה) על תרומתו לכלכלה התנהגותית. {{הערה|[https://www.nobelprize.org/nobel_prizes/economic-sciences/laureates/2017/ The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2017]}} לצד שבחים על זכייתו בפרס היתה גם ביקורת - הכלכלנית הבריטית אן פטיפור ביקרה את הבחירה בת'יילר, בטענה שהוא מייצג תפיסה שמרנית של הכלכלה, ומתעלם מקיומם של יחסי כוחות (עשירים ועניים, תאגידים מול בני אדם וכו') בניתוחים הכלכליים שלו. {{הערה|יונתן קירשנבוים, [http://www.davar1.co.il/89122/ פנים אנושיות לכלכלה - זוכה פרס נובל בכלכלה: "חלוץ בשילוב תחומי הכלכלה והפסיכולוגיה"], דבר ראשון, 10 באוקטובר 2017}}
===ספרים===
===ספרים===