שינויים

==סיבות לבניית מגדלי מגורים==

==סיבות לבניית מגדלי מגורים==

רוב התומכים בהקמת מגדלי מגורים טוענים כי דבר זה משרת אינטרסים של החברה כולה. בניית מגדלים נועדה כדי להגדיל את [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות המגורים]] בערים, וכדי לשמור על עתודות שטח לבנייה נוספת, לשם שימור [[שטחים פתוחים]] מחוץ לעיר ובתוכה. עם זאת במקרים רבים מגדלים לא מובילים להגדלת הצפיפות העירונית ומצד שני עלולים לגרור בעיות סביבתיות וחברתיות הן לתושבי המגדל, הן לשכונות סביבן והן לעודד צריכת אנרגיה גבוה יותר. (ראו בהמשך).  

רוב התומכים בהקמת מגדלי מגורים טוענים כי דבר זה משרת אינטרסים של החברה כולה. בניית מגדלים נועדה כדי להגדיל את [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות המגורים]] בערים, וכדי לשמור על עתודות שטח לבנייה נוספת, לשם שימור [[שטחים פתוחים]] מחוץ לעיר ובתוכה. עם זאת במקרים רבים מגדלים לא מובילים להגדלת הצפיפות העירונית ומצד שני עלולים לגרור בעיות סביבתיות וחברתיות הן לתושבי המגדל, הן לשכונות סביבן והן לעודד צריכת אנרגיה גבוהה יותר. (ראו בהמשך).  

יש מקומות ומצבים שבהם בנייה לגובה היא הגיונית יותר ויכולה לתרום לסביבה העירונית על ידי משיכה של אוכלוסייה [[עושר|עשירה]] יותר שמשלמת יותר ארנונה ורוכשת שירותים ומוצרים ב[[כלכלה עירונית|עסקים עירוניים]] שמשרתים גם את התושבים האחרים. משיכה של אוכלוסייה כזו עשויה לתרום הכנסות לעיר אבל עלולה גם לפגוע בה על ידי דחיקת חלק מהתושבים החוצה על ידי ייקור עלויות המחייה.  

יש מקומות ומצבים שבהם בנייה לגובה היא הגיונית יותר ויכולה לתרום לסביבה העירונית על ידי משיכה של אוכלוסייה [[עושר|עשירה]] יותר שמשלמת יותר ארנונה ורוכשת שירותים ומוצרים ב[[כלכלה עירונית|עסקים עירוניים]] שמשרתים גם את התושבים האחרים. משיכה של אוכלוסייה כזו עשויה לתרום הכנסות לעיר אבל עלולה גם לפגוע בה על ידי דחיקת חלק מהתושבים החוצה על ידי ייקור עלויות המחייה.  

בנייה לגובה מתאימה יותר למקומות שבהם ערך הקרקע גבוה, יש ביקוש גבוה למגורים, ויש נגישות טובה ל[[תחבורה ציבורית]],<ref name="rofe2013"/> במיוחד אם התחבורה הציבורית במדינה מפותחת ברמה טובה והחזקת [[רכב פרטי]] אינה הכרחית (כך שניתן לוותר על [[חנייה]] לרכב הפרטי, ואין בעיות של [[פקקי תנועה]]). אם צפיפות הדיור גבוה, בניה לגובה יכולה לשפר את התפקוד של תחבורה ציבורית ולהיות חלק מ[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. בנייה גבוה מתאימה יותר למשפחות ללא ילדים כמו גם לצעירים, ומבוגרים. כמו כן היא יכולה להתאים לאנשים בעלי הכנסה גבוהה. המרוויחים העיקריים מבנייה גבוה הם היזמים וחלק מבין הדיירים בקומות העליונות שנהנים מהנוף העירוני.

בנייה לגובה מתאימה יותר למקומות שבהם ערך הקרקע גבוה, יש ביקוש גבוה למגורים, ויש נגישות טובה ל[[תחבורה ציבורית]],<ref name="rofe2013"/> במיוחד אם התחבורה הציבורית במדינה מפותחת ברמה טובה והחזקת [[רכב פרטי]] אינה הכרחית (כך שניתן לוותר על [[חנייה]] לרכב הפרטי, ואין בעיות של [[פקקי תנועה]]). אם צפיפות הדיור גבוהה, בניה לגובה יכולה לשפר את התפקוד של תחבורה ציבורית ולהיות חלק מ[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. בנייה גבוה מתאימה יותר למשפחות ללא ילדים כמו גם לצעירים, ומבוגרים. כמו כן היא יכולה להתאים לאנשים בעלי הכנסה גבוהה. המרוויחים העיקריים מבנייה גבוהה הם היזמים וחלק מבין הדיירים בקומות העליונות שנהנים מהנוף העירוני.

לקבלנים, במיוחד לחברות גדולות עם הון פיננסי גבוה, יש תמריץ כלכלי לבנות מגדלים, במיוחד במרכזי ערים,  שכן כל תוספת בניה של עוד קומה מוסיפה לקבלן הכנסות של עשרות מיליוני שקלים, כאשר חלק מן ההוצאות לבניית המגדל הן הוצאות קבועות שאינן תלויות בגובה המגדל - במיוחד הוצאות הקשורות במחיר הקרקע. מצד שני עלות הבנייה של מגדל היא גבוהה יותר יחסית לבניין רגיל, בגלל הצורך לחפור יסודות עמוקים יותר, להקים שלד כבד יותר ובאופן כללי לבנות בניין באיכות גבוהה יותר שיכול לעמוד בעומסים גבוהים יותר של משקל ורוחות, ויתמוך במערכות המורכבות יותר שיש במגדל. מבחינת היזם הבונה גם ההכנסות במגדל צפויות להיות גבוהות יותר שכן יש אפשרות לשווק אותו כ"מגדל יוקרה". בהיבט זה מגדלים הם סוג של [[מינוף פיננסי|מינוף]] שכן אם מצליחים למכור את הדירות בהן ההכנסה והרווחים גבוהים יותר אבל אם לא מצליחים ההוצאות הגבוהות עלולות לגרום לקבלן הפסדים ניכרים. המינוף הזה הוא מינוף כפול שכן לשם בניית הפרוייקט הקבלן בדרך כלל כבר לוקח הלוואה מהבנקים.  

לקבלנים, במיוחד לחברות גדולות עם הון פיננסי גבוה, יש תמריץ כלכלי לבנות מגדלים, במיוחד במרכזי ערים,  שכן כל תוספת בניה של עוד קומה מוסיפה לקבלן הכנסות של עשרות מיליוני שקלים, כאשר חלק מן ההוצאות לבניית המגדל הן הוצאות קבועות שאינן תלויות בגובה המגדל - במיוחד הוצאות הקשורות במחיר הקרקע. מצד שני עלות הבנייה של מגדל היא גבוהה יותר יחסית לבניין רגיל, בגלל הצורך לחפור יסודות עמוקים יותר, להקים שלד כבד יותר ובאופן כללי לבנות בניין באיכות גבוהה יותר שיכול לעמוד בעומסים גבוהים יותר של משקל ורוחות, ויתמוך במערכות המורכבות יותר שיש במגדל. מבחינת היזם הבונה גם ההכנסות במגדל צפויות להיות גבוהות יותר שכן יש אפשרות לשווק אותו כ"מגדל יוקרה". בהיבט זה מגדלים הם סוג של [[מינוף פיננסי|מינוף]] שכן אם מצליחים למכור את הדירות בהן ההכנסה והרווחים גבוהים יותר אבל אם לא מצליחים ההוצאות הגבוהות עלולות לגרום לקבלן הפסדים ניכרים. המינוף הזה הוא מינוף כפול שכן לשם בניית הפרוייקט הקבלן בדרך כלל כבר לוקח הלוואה מהבנקים.  

* '''הקמה של מגדל'''-  משאירה לכאורה הכי הרבה שטח פתוח לשימוש הציבור, אבל לרוב השטח הזה אינו משמש את הציבור העירוני, שכן זהו שטח מוצל ולא מזמין שגם נתפס כשטח פרטי. ניתן לבנות שטחים ציבוריים סמוכים למגדל אבל אז צפיפות הבנייה יורדת. יש שתי אפשרויות נוספות של בנייה צפופה.  

* '''הקמה של מגדל'''-  משאירה לכאורה הכי הרבה שטח פתוח לשימוש הציבור, אבל לרוב השטח הזה אינו משמש את הציבור העירוני, שכן זהו שטח מוצל ולא מזמין שגם נתפס כשטח פרטי. ניתן לבנות שטחים ציבוריים סמוכים למגדל אבל אז צפיפות הבנייה יורדת. יש שתי אפשרויות נוספות של בנייה צפופה.  

* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לבניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.  

* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לבניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.  

* '''[[בנייה מרקמית]] או "מבנה חצר"''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "חזית אפס" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). זהו פתרון שמקובל בחלק מהערים העתיקות באירופה. באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית למגדלים ולחצר שמקיפה את הבית מכל צדדיו.

* '''[[בנייה מרקמית]] או "מבנה חצר"''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "[[חזית אפס]]" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). זהו פתרון שמקובל בחלק מהערים העתיקות באירופה. באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית למגדלים ולחצר שמקיפה את הבית מכל צדדיו.

==השפעות סביבתיות וחברתיות==

==השפעות סביבתיות וחברתיות==

===צריכת אנרגיה===

===צריכת אנרגיה===

מגדלים באופן כללי מעודדים צריכה גבוה יותר של [[אנרגיה]] בעיקר בהקשרים של מיזוג אוויר, הובלת מים ותחזוקת מערכות מורכבות. כדי לבנות בניין גבוה שיעמוד בעומסי המשקל והרוחות יש צורך להקים שלד חזק ככל האפשר (בדרך כלל כזה הבנוי מפלדה ובטון) ולנסות להוריד את משקל הבניין ככל האפשר - כלומר לבנות כמה שיותר אלמנטים של מעטפת הבניין מחומרים קלים יחסית כמו זכוכית ואלומיניום ולא מקיר אבן. הבעיה היא שחומרים אלה הם בעלי בידוד גרוע והזכוכית יוצרת גם "אפקט חממה" בתוך הבניין כך שיש צורך להשתמש הרבה יותר במיזוג אוויר יחסית לבנייה נמוכה יותר. בבנייני מגורים השימוש בזכוכית נמוך יותר יחסית לבנייה משרדית אבל עדיין יש תמריץ להגדיל ככל האפשר את החלונות בבניין כדי להקל על העומס המופעל על שלד הבניין.  

מגדלים באופן כללי מעודדים צריכה גבוהה יותר של [[אנרגיה]] בעיקר בהקשרים של מיזוג אוויר, הובלת מים ותחזוקת מערכות מורכבות. כדי לבנות בניין גבוה שיעמוד בעומסי המשקל והרוחות יש צורך להקים שלד חזק ככל האפשר (בדרך כלל כזה הבנוי מפלדה ובטון) ולנסות להוריד את משקל הבניין ככל האפשר - כלומר לבנות כמה שיותר אלמנטים של מעטפת הבניין מחומרים קלים יחסית כמו זכוכית ואלומיניום ולא מקיר אבן. הבעיה היא שחומרים אלה הם בעלי בידוד גרוע והזכוכית יוצרת גם "אפקט חממה" בתוך הבניין כך שיש צורך להשתמש הרבה יותר במיזוג אוויר יחסית לבנייה נמוכה יותר. בבנייני מגורים השימוש בזכוכית נמוך יותר יחסית לבנייה משרדית אבל עדיין יש תמריץ להגדיל ככל האפשר את החלונות בבניין כדי להקל על העומס המופעל על שלד הבניין.  

בנוסף, בקומות גבוהות יש בעיה לאפשר פתיחת חלונות, או אלמנטים מחוץ לבניין כמו מזגנים ולכן כדי לאוורור ולקרר את הבניין יש צורך במיזוג מרכזי יקר ומסובך.  

בנוסף, בקומות גבוהות יש בעיה לאפשר פתיחת חלונות, או אלמנטים מחוץ לבניין כמו מזגנים ולכן כדי לאוורור ולקרר את הבניין יש צורך במיזוג מרכזי יקר ומסובך.  

* [http://www.theatlantic.com/magazine/archive/2011/03/how-skyscrapers-can-save-the-city/308387/ איך גורדי שחקים יכולים להציל את העיר] Edward Glaeser, אטלנטיק, 2011

* [http://www.theatlantic.com/magazine/archive/2011/03/how-skyscrapers-can-save-the-city/308387/ איך גורדי שחקים יכולים להציל את העיר] Edward Glaeser, אטלנטיק, 2011

* Tim De Chant [http://www.archdaily.com/346374/can-we-please-stop-drawing-trees-on-top-of-skyscrapers Can We Please Stop Drawing Trees on Top of Skyscrapers?], 21 March, 2013

* Tim De Chant [http://www.archdaily.com/346374/can-we-please-stop-drawing-trees-on-top-of-skyscrapers Can We Please Stop Drawing Trees on Top of Skyscrapers?], 21 March, 2013

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}