שינויים

[[קובץ:Mall culture jakarta36.jpg|300px|left|thumb|קניוני קניות הם אחת מזירות הפעילות שבה מתבטאת תרבות הצריכה]]

[[קובץ:Mall culture jakarta36.jpg|300px|left|thumb|קניוני קניות הם אחת מזירות הפעילות שבה מתבטאת תרבות הצריכה]]

'''תרבות הצריכה''' או '''צרכנות''' ('''Consumerism''' או '''Consumer culture''') הוא [[מוסד חברתי|סדר חברתי]] ו[[כלכלה|כלכלי]] שמעודד אנשים לקנות מוצרים ושירותים בכמות גדלה והולכת, ו[[תרבות]] שבה ערך מרכזי הוא השגת [[כסף]] וכוח כלכלי בכל אמצעי, וכן הפגנת עושר זה בצורה פומבית וראוותנית. בתרבות הצריכה, הצריכה נתפסת כדבר חיוני וחיובי, ואין כל התייחסות להשפעות של מוצרים או תהליכי הייצור ו[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של מוצרים, בין אם מדובר בדלדול [[משאבים מתכלים]], ב[[זיהום]], בניצול של פועלים וכו'. לפי תרבות הצריכה (כמו גם בתאוריה של [[כלכלה נאו-קלאסית]]) קניית עוד מוצרים הופכת אנשים [[שביעות רצון מהחיים|למאושרים]] יותר.  

'''תרבות הצריכה''' או '''צרכנות''' (באנגלית: '''Consumerism''' או '''Consumer culture''') הוא [[מוסד חברתי|סדר חברתי]] ו[[כלכלה|כלכלי]] שמעודד אנשים לקנות מוצרים ושירותים בכמות גדלה והולכת, ו[[תרבות]] שבה ערך מרכזי הוא השגת [[כסף]] וכוח כלכלי בכל אמצעי, וכן הפגנת עושר זה בצורה פומבית וראוותנית. בתרבות הצריכה, הצריכה נתפסת כדבר חיוני וחיובי, ואין כל התייחסות להשפעות של מוצרים או תהליכי הייצור ו[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של מוצרים, בין אם מדובר בדלדול [[משאבים מתכלים]], ב[[זיהום]], בניצול של פועלים וכו'. לפי תרבות הצריכה (כמו גם בתאוריה של [[כלכלה נאו-קלאסית]]) קניית עוד מוצרים הופכת אנשים [[שביעות רצון מהחיים|למאושרים]] יותר.  

על פי הסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]], תרבות הצריכה מתפקדת כמערכת חינוך לא רשמית וכמערכת [[תעמולה]]. חלק מכוחה של מערכת זו נעוץ בכך שהיא לא נתפסת כדבר משמעותי או משפיע.  

על פי הסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]], תרבות הצריכה מתפקדת כמערכת חינוך לא רשמית וכמערכת [[תעמולה]]. חלק מכוחה של מערכת זו נעוץ בכך שהיא לא נתפסת כדבר משמעותי או משפיע.  

תרבות הצריכה מובאת בדרך כלל בהקשר של ביקורת על תרבות זו, היות ולרוב אלו התומכים באורח חיים זה מתארים אותו במונחים אחרים כמו "[[קפיטליזם]]", "[[שוק חופשי]]", חברה צרכנית וכו', ונמנעים מלהודות כי אכן מדובר בתרבות או לבצע השוואה בין תרבות זו לבין תרבויות אחרות.  

תרבות הצריכה מובאת בדרך כלל בהקשר של ביקורת על תרבות זו, היות ולרוב אלו התומכים באורח חיים זה מתארים אותו במונחים אחרים כמו "[[קפיטליזם]]", "[[שוק חופשי]]", חברה צרכנית וכו', ונמנעים מלהודות כי אכן מדובר בתרבות או לבצע השוואה בין תרבות זו לבין תרבויות אחרות.  

הניתוח של תרבות הצריכה עומד בניגוד ל[[כלכלה נאו-קלאסית|ניתוח הנאו-קלאסי]] של הדרכים בהן צרכנים מחליטים על ביצוע הקניות שלהם. שבניתוח הנאו-קלאסי אנשים הם [[רציונליות|רציונליים]], בעלי [[ידע מלא]], והרווחה שלהם עולה ככל שהם צורכים יותר. בנוסף ההנחה היא כי לצרכנים יש טעמים נתונים מראש (כלומר הם יודעים עוד לפני קיום השוק מה רצונם לרכוש), וכי לפרסומות יש תפקיד בידוע הצרכנים באשר למוצרים חדשים ולאותת על מוצרים איכותיים שיש להם מספיק כסף לפרסום. כל ההנחות האלה עומדות בניגוד לניתוחים של מבקרי תרבות הצריכה ושל חוקרים אחרים. לדוגמה [[כלכלה התנהגותית]] מראה כי אנשים אינם תמיד רציונליים. אחד הראשונים שעמד על בעיות של תרבות הצריכה היה הכלכלן והסוציולוג [[תורסטין וובלאן]], הניתוח שלו שבוצע בתחילת המאה ה-20, קיבל משנה תוקף על ידי סוציולוגים ופסיכולוגים בסוף המאה ה-20.  

הניתוח של תרבות הצריכה עומד בניגוד ל[[כלכלה נאו-קלאסית|ניתוח הנאו-קלאסי]] של הדרכים בהן צרכנים מחליטים על ביצוע הקניות שלהם. שבניתוח הנאו-קלאסי אנשים הם [[רציונליות|רציונליים]], בעלי [[ידע מלא]], והרווחה שלהם עולה ככל שהם צורכים יותר. בנוסף ההנחה היא כי לצרכנים יש טעמים נתונים מראש (כלומר הם יודעים עוד לפני קיום השוק מה רצונם לרכוש), וכי לפרסומות יש תפקיד בידוע הצרכנים באשר למוצרים חדשים ולאותת על מוצרים איכותיים שיש להם מספיק כסף לפרסום. כל ההנחות האלה עומדות בניגוד לניתוחים של מבקרי תרבות הצריכה ושל חוקרים אחרים. לדוגמה [[כלכלה התנהגותית]] מראה כי אנשים אינם תמיד רציונליים. אחד הראשונים שעמד על בעיות של תרבות הצריכה היה הכלכלן והסוציולוג [[תורסטין וובלאן]], הניתוח שלו שבוצע בתחילת המאה ה-20, קיבל משנה תוקף על ידי סוציולוגים ופסיכולוגים בסוף המאה ה-20.

==היסטוריה==

==היסטוריה==