שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  16:02, 8 באפריל 2017
מ
שורה 16: שורה 16:  
במשך אלפי שנים, רוב הכלכלה התבססה על [[משק אוטרקי|משקים אוטרקים]], בהם רוב הייצור בוצע על ידי משקי הבית, חמולות ו[[קהילות]]. מסחר היה מוגבל למוצרים שלא ניתן לייצר באופן מקומי (כמו תבלינים, מתכות, קני סוכר וכד') או שהיו אזורים שהתמחו בייצורו (לדוגמה משי מסין). בכל מקרה היקף המסחר היה מצומצם למדי. התרבות ברוב המדינות התמקדה בערכים דתיים שראו בצריכה מופרזת חטא או מידה רעה שמובילה לקנאה, ומרחיקה את הנפש מתיקון. גם במדינות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]] הייתה מסורת חזקה של חסכנות וזהירות פיננסית, ושל יכולת השענות עצמית. לדוגמה, עד שנות ה-20 הפרסום של מוצרים התבסס על הרעיון לפיו מוצרים עונים על צרכים נתונים מראש של הצרכנים.
 
במשך אלפי שנים, רוב הכלכלה התבססה על [[משק אוטרקי|משקים אוטרקים]], בהם רוב הייצור בוצע על ידי משקי הבית, חמולות ו[[קהילות]]. מסחר היה מוגבל למוצרים שלא ניתן לייצר באופן מקומי (כמו תבלינים, מתכות, קני סוכר וכד') או שהיו אזורים שהתמחו בייצורו (לדוגמה משי מסין). בכל מקרה היקף המסחר היה מצומצם למדי. התרבות ברוב המדינות התמקדה בערכים דתיים שראו בצריכה מופרזת חטא או מידה רעה שמובילה לקנאה, ומרחיקה את הנפש מתיקון. גם במדינות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]] הייתה מסורת חזקה של חסכנות וזהירות פיננסית, ושל יכולת השענות עצמית. לדוגמה, עד שנות ה-20 הפרסום של מוצרים התבסס על הרעיון לפיו מוצרים עונים על צרכים נתונים מראש של הצרכנים.
   −
בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכואנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[רציונליזם |רציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת-מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרוייד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצורכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצורכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>
+
בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכואנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[רציונליזם |רציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת-מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרויד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצורכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצורכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>
    
אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/>
 
אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/>
261

עריכות

תפריט ניווט