שינויים

עד שנת 2011 גדלו הפערים בהוצאות בין העשירונים השונים. לדוגמה בעוד הפער בין משקי בית בעשירון העליון לתחתון עמד בשנת 2013 על 4.4, ההוצאה של משק בית העשירון העליון היתה 26,276  לחודש, פי 4.7  מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (5,520 ש"ח) [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t03_02.xls] בתחום המזון (ללא ירקות ופירות) הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדולים פי 3, ובתחום הירקות והפירות הוא גדול פי 3. בתחום הדיור הפערים הם פי 3, ובתחום הבריאות פי 4. בתחום הריהוט והציוד לבית פי 9, בתחום הלבשה והנעלה פי 7. בתחום החינוך הפערים גדולים פי 8 ובתחום התקשורת והתחבורה הם גדולים פי 12.

עד שנת 2011 גדלו הפערים בהוצאות בין העשירונים השונים. לדוגמה בעוד הפער בין משקי בית בעשירון העליון לתחתון עמד בשנת 2013 על 4.4, ההוצאה של משק בית העשירון העליון היתה 26,276  לחודש, פי 4.7  מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (5,520 ש"ח) [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t03_02.xls] בתחום המזון (ללא ירקות ופירות) הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדולים פי 3, ובתחום הירקות והפירות הוא גדול פי 3. בתחום הדיור הפערים הם פי 3, ובתחום הבריאות פי 4. בתחום הריהוט והציוד לבית פי 9, בתחום הלבשה והנעלה פי 7. בתחום החינוך הפערים גדולים פי 8 ובתחום התקשורת והתחבורה הם גדולים פי 12.

חלק מפערים אלה מסתירים פערים נוספים שלא באים לידי ביטוי בהכרח מנתונים של הוצאה כספית, ונובעים מהבדלים בסלי התצרוכת של עניים, מעמד ביניים ועשירים או בין קבוצות של אוכלוסיה (לדוגמה דתיים, חרדים, ערבים, יהודים חילונים) או בין קבוצות השכלה שונות. לדוגמה חוקרי [[תזונה]] מצביעים על צריכה גבוהה של [[סוכר]] ו[[משקאות ממותקים]] דווקא בקרב מעמדות נמוכים יותר. באופן דומה מודעות ל[[תזונה בריאה]] בקרב מעמד הביניים הגבוה והמעמד הגבוה מקטינה צריכה של [[מזון מהיר]] ותעשייתי ואלו נותרים אופציה של המעמד הבינוני הנמוך. מגמות של צריכת [[מזון בישראל]] מצביעות על עליה של עליה גבוה בצריכת הסוכר וממתיקים אחרים. בד בבד יש מחלות שבאות לידי ביטוי במעמדות נמוכים יותר כמו [[סוכרת]]. גם מגמות של [[עישון]] נחשבות נפוצות יותר בקרב קבוצות עניות יותר. היבטים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]].  

 

[[אי שוויון בריאותי בישראל]] מודד מימדים שונים של [[אי שוויון בבריאות]] - החל מחשיפה שונה ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותי]], עבור בפערים בגישה ל[[קידום בריאות]] ולטיפול רפואי וכלה בפערים בתחלואה עצמה, בתמותת תינוקות וב[[תוחלת חיים]].

 

בעוד שלא מוכרים מחקרים מישראל, ידוע ממחקרים בעולם כי [[עישון ועוני|עישון קשור לאי שוויון ועוני]]. ילד שגדל בשכונה מעשנת או שיש לו הורים מעשנים הוא בעל סיכוי גבוה יותר להיות מעשן בעצמו. היות ו[[השפעות בריאותיות של עישון|הנזקים הבריאותיים של עישון]] הם משמועתיים מאד הדבר משפיע על תחלואה ותמותה במחלות כמו [[סרטן בישראל|סרטן]], [[מחלות לב]], שבץ, ומחלות רבות נוספות.  

 

חוקרי [[תזונה]] מצביעים על צריכה גבוהה של [[סוכר]] ו[[משקאות ממותקים]] דווקא בקרב מעמדות נמוכים יותר. באופן דומה מודעות ל[[תזונה בריאה]] בקרב מעמד הביניים הגבוה והמעמד הגבוה מקטינה צריכה של [[מזון מהיר]] ותעשייתי ואלו נותרים אופציה של המעמד הבינוני הנמוך. מגמות של צריכת [[מזון בישראל]] מצביעות על עליה של עליה גבוה בצריכת הסוכר וממתיקים אחרים. בד בבד יש מחלות שבאות לידי ביטוי במעמדות נמוכים יותר כמו [[סוכרת]].  

 

 

מימדים נוספים של אי שוויון הם [[אי שוויון פוליטי]], [[אי שוויון תחבורתי]] ו[[אי שוויון בחשיפה לזיהום]]. מימדים אלה משפיעים הן בזכות עצמם ויש להם השלכות על מימדי אי שוויון אחרים. לדוגמה לרוב תושבי הישובים העניים יותר חשופים יותר ל[[זיהום אוויר]] מאשר תושבים עשירים יותר - כך לדוגמה רוב [[זיהום האוויר בחיפה]] מגיע לקריות ולשכונת נשר ואילו השכונות העשירות יותר נמצאות בצידו השני של ההר, הרחק מהתעשייה. אי שוויון פוליטי בישראל נוגע קודם כל להפליות שונות נגד ערבים, אבל כולל גם סוגים שונים של הפליות נגד שחורים, אנשים ממוצע מזרחי, נשים, להט"ב ועוד. באופן כללי ממחקרים בארצות הברית נצפה כי ההשפעה הפוליטית של האזרחים ב-9 העשירונים התחתונים היא נמוכה מאד ביחס להשפעת העשירון והמאיון העליון. אי שוויון תחבורתי פרושו שעניים חשופים יותר ל[[תאונות דרכים בישראל]] ונפגעים מבחינה כלכלית על ידי נגישות פחות טובה למקומות לימודים, עבודה ומסחר.

===בעלות על מוצרים בני קיימא===

===בעלות על מוצרים בני קיימא===