47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 29:
שורה 29: + + + + + + + + + שורה 71:
שורה 80: − + − − מחקרים של ארגוני רפואה מצביעים על כך שעששת נפוצה יותר בקרב עניים. דבר זה כנראה תסמין ל[[הרגלי תזונה]] גרועים יותר בקרב עניים - בעיקר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות של צריכת סוכר עודף]] וכי צריכה עודפת של [[סוכר]], ממתקים ופחמימות עלולה לגרור לא רק עששת אלא גם בעיות מחלות אחרות כמו [[השמנה]] ו[[סוכרת]], מחלות לב ועוד. בעוד שבעבר התמקדו בנזקים שסוכר גורם לשיניים כיום יש המלצה של ארגון הבריאות העולמי להפחית את כמות הסוכר - לכן פעילות התערבות אמיתית להפחתת הסיכון הבריאותי לילדים עניים פרושה הפחתה של צריכת הסוכר (ובעיות תזונה אחרות) ולא רק מתן של פלואוריד. −
אין תקציר עריכה
במחקר שערך איגוד רופאי הילדים בישראל נמצא כי הסיכון לאשפוזים כתוצאה מסיבוכי עששת כגון דלקות בחניכיים גבוה יותר בקרב ילדים המתגוררים באזורים לא מופלרים בהשוואה לילדים המתגוררים באזורים מופלרים. בהשוואה בין ישובים שאינם מופלרים לעומת ישובים מופלרים בהתאם לרמה הסוציואקונומית אליה משתייך הישוב, הסיכון לאשפוזים בקרב ילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות הוא פי 3.79 ומשכבות סוציואקונומיות בינוניות פי 2.35. לפי משרד הבריאות ממצאי מחקר זה ממחישים את החשיבות של הפלרה בפרט בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות. [http://www.health.gov.il/Services/FAQ/Pages/common_questions.aspx]
במחקר שערך איגוד רופאי הילדים בישראל נמצא כי הסיכון לאשפוזים כתוצאה מסיבוכי עששת כגון דלקות בחניכיים גבוה יותר בקרב ילדים המתגוררים באזורים לא מופלרים בהשוואה לילדים המתגוררים באזורים מופלרים. בהשוואה בין ישובים שאינם מופלרים לעומת ישובים מופלרים בהתאם לרמה הסוציואקונומית אליה משתייך הישוב, הסיכון לאשפוזים בקרב ילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות הוא פי 3.79 ומשכבות סוציואקונומיות בינוניות פי 2.35. לפי משרד הבריאות ממצאי מחקר זה ממחישים את החשיבות של הפלרה בפרט בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות. [http://www.health.gov.il/Services/FAQ/Pages/common_questions.aspx]
==חשיבות ההפלרה למניעת אי שוויון בריאותי===
חשיבות הפלרת המים כצעד למניעת עששת חשובה יותר בקרב ילדים מאשר מבוגרים, וכאשר יש פערים כלכליים וחברתיים - במצב זה יש קושי לממן טיפולי שיניים ומודעות להיגיינת שיניים בקרב ילדים עניים. דבר זה מהווה חלק ממאמץ להקטין [[אי שוויון בריאותי]].
מחקרים שבוצעו בישראל בדק את ההבדלים בתחלואה בעששת בין ישובים בעלי מצב כלכלי-חברתי דומה - נבדקו הבדלים בין ישובים עמידים בינוניים ועניים, בכל המקרים נמצא כי בישובים עם הפלרה יש פחות תחלואה בעששת , התועלת מהפלרה היא חזקה יותר בישובים עניים יותר. לדוגמה מחקר בשנים 2011-2012 שבוצע בראשותו של פרופ' הרולד סגן-כהן בדק ילדים בני 12 בערים שונות. בערים המופלרות רמות העששת הינן נמוכות יותר ביחס לערים הלא מופלרות. הן בערים המופלרות והן בלא מופלרות, לילדים ערביים יותר עששת. רמת העששת הנמוכה ביותר נמצאה בקרב ילדים יהודים חילוניים בערים מופלרות. אחוז הילדים החופשיים מעששת בעיר מופלרת הוא בממוצע 56.4% נתון זה גבוה פי 1.4 מאחוז הילדים החופשיים מעששת בעיר שאינה מופלרת 40.6%. בערים שהן במעמד חברתי כלכלי גבוה, 58% מהילדים הם חופשיים מעששת בערים מפלריות לעומת 45% בערים דומות שאינן מפלירות. בערים שהן במעמד חברתי כלכלי נמוך, 54% מהילדים הם חופשיים מעששת בערים מפלירות לעומת 37% אחוז בערים לא מפלירות. אחוז הילדים חופשיים מעששת גבוה פי 1.29 בישובים עמידים, נתון זה עומד על 1.43 בהשוואה בין ישובים לא עמידים. המחקר אחוז העששת בערים עמידות יותר שאינן מפלירות גבוה יותר מאשר בערים לא עמידות שהן מפלירות. {{הערה|[http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/11122012_1.aspx בערים בהן מפלירים את המים – רמות העששת נמוכות], מחקר בראשותו של פרופ' הרולד סגן-כהן , משרד הבריאות, 11/12/2012 }}
מחקרים של ארגוני רפואה מצביעים על כך שעששת נפוצה יותר בקרב עניים. דבר זה כנראה תסמין ל[[הרגלי תזונה]] גרועים יותר בקרב עניים - בעיקר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות של צריכת סוכר עודף]] וכן גורמים אחרים כמו צריכת סוכר וחטיפים (שיכולים להכיל סוכר סמוי ופחמימות בכלל) בצורה תכופה יותר (דבר ששומר על רמות חומציות גבוה בפה וכן על מזון תמידי לחיידקים), ומודעות נמוכה יותר להיגיינת פה.
צריכה עודפת של [[סוכר]], ממתקים ופחמימות עלולה לגרור לא רק עששת אלא גם בעיות מחלות אחרות כמו [[השמנה]] ו[[סוכרת]], מחלות לב ועוד. בעוד שבעבר התמקדו בנזקים שסוכר גורם לשיניים, כיום יש המלצה של ארגון הבריאות העולמי להפחית את כמות הסוכר - לכן פעילות התערבות אמיתית להפחתת הסיכון הבריאותי לילדים עניים פרושה פעילות למען הפחתה של צריכת הסוכר (ובעיות תזונה אחרות) ולא רק מתן של פלואוריד.
==האם הפלרת מי שתייה בטוחה==
==האם הפלרת מי שתייה בטוחה==
בסך הכל 377,655,000 בני-אדם ברחבי העולם מקבלים מים מופלרים. <ref name="CountriesF">[http://fluoridealert.org/content/bfs-2012/ Coutries that fluoridate their water], Fluoridealert, 2012</ref>
בסך הכל 377,655,000 בני-אדם ברחבי העולם מקבלים מים מופלרים. <ref name="CountriesF">[http://fluoridealert.org/content/bfs-2012/ Coutries that fluoridate their water], Fluoridealert, 2012</ref>
אחת הטענות בעד הפלרת המים היא כי במדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי|פערים חברתיים]] ניכרים והעדר [[מוצר ציבורי|מימון ציבורי]] לטיפולי שיניים, הפלרת המים היא אמצעי ראשון במעלה למניעת עששת בקרב [[עוני|המעמדות העניים יותר]]. חשיבות הפלרת המים למניעת עששת חשובה יותר בקרב ילדים מאשר מבוגרים, וכאשר יש פערים כלכליים וחברתיים - במצב זה יש קושי לממן טיפולי שיניים ומודעות להיגיינת שיניים בקרב ילדים עניים. מחקר שבוצע בישראל בדק את ההבדלים בתחלואה בעששת בין ישובים בעלי מצב כלכלי-חברתי דומה - נבדקו הבדלים בין ישובים עמידים בינוניים ועניים, בכל המקרים נמצא כי בישובים עם הפלרה יש פחות תחלואה בעששת , התועלת מהפלרה היא חזקה יותר בישובים עניים יותר.
אחת הטענות בעד הפלרת המים היא כי במדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי|פערים חברתיים]] ניכרים והעדר [[מוצר ציבורי|מימון ציבורי]] לטיפולי שיניים, הפלרת המים היא אמצעי ראשון במעלה למניעת עששת בקרב [[עוני|המעמדות העניים יותר]].
==הפלרת מי שתייה בישראל==
==הפלרת מי שתייה בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|מדיניות ההפלרה בישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|מדיניות ההפלרה בישראל}}