שינויים

'''הפלרת מי שתייה''' (Water fluoridation) היא תהליך מבוקר של הוספת תרכובות [[פלואוריד]] למערכות מי השתייה הציבוריות מתוך מטרה [[רפואת שיניים ציבורית|למנוע עששת]].  

'''הפלרת מי שתייה''' (באנגלית: '''Water fluoridation''') היא תהליך מבוקר של הוספת תרכובות [[פלואוריד]] למערכות מי השתייה הציבוריות מתוך מטרה [[רפואת שיניים ציבורית|למנוע עששת]].  

התומכים בהפלרת מי השתייה טוענים כי מדובר בצעד זול ויעיל להקטין את התחלואה בעששת. העששת נובעת מכך שחיידקים בפה מפרקים סוכרים ובכך מבצעים דה-מינרליזציה של השן - כלומר מפרקים ממנה יסודות וגורמים לחורים שבסופו של דבר עלולים להתפתח ל[[נזק בלתי הפיך]]. בשלבים המוקדמים של עששת, נוכחות של פלור ברוק או על משטח השן יכולה להקטין את הקצב בו מתפרק האמייל ומגביר את הקצב שבו הוא עובר מנילרליזציה מחודשת. הן מתנגדי ההפלרה והן תומכי ההפלרה מסכימים כי פלואר יכול לשפר את בריאות השן, אך יש ויכוח לגבי השאלה של יעילות בליעת הפלואור. ויכוח נוסף נוגע לבטיחות בליעת הפלואור.  רוב גופי הרפואה בעולם ורופאים רבים תומכים בהפלרה כדי לשפר את בריאות השיניים.  

התומכים בהפלרת מי השתייה טוענים כי מדובר בצעד זול ויעיל להקטין את התחלואה בעששת. העששת נובעת מכך שחיידקים בפה מפרקים סוכרים ובכך מבצעים דה-מינרליזציה של השן - כלומר מפרקים ממנה יסודות וגורמים לחורים שבסופו של דבר עלולים להתפתח ל[[נזק בלתי הפיך]]. בשלבים המוקדמים של עששת, נוכחות של פלואור ברוק או על משטח השן יכולה להקטין את הקצב בו מתפרק האמייל ומגביר את הקצב שבו הוא עובר מינלרליזציה מחודשת. הן מתנגדי ההפלרה והן תומכי ההפלרה מסכימים כי פלואור יכול לשפר את בריאות השן, אך יש ויכוח לגבי השאלה של יעילות בליעת הפלואור. ויכוח נוסף נוגע לבטיחות בליעת הפלואור.  רוב גופי הרפואה בעולם ורופאים רבים תומכים בהפלרה כדי לשפר את בריאות השיניים.  

קיימת התנגדות ציבורית להפלרה שהצליחה לבלום את ההפלרה בחלק ממדינות העולם, בטענה שהפלרת מי השתייה גורמת לנזקים בריאותיים וסביבתיים, שלא ברור האם הפלרת מי השתייה מסייעת לבריאות השן. יש גם המתנגדים להפלרה המחזיקים ב[[תאוריית קונספירציה]] לפיה מחקרים וחוקרים שקידמו את נושא ההפלרה קודמו על ידי תעשיות בעלות עניין שרצו להפטר בזול מפסולת מסוכנת, כמו לדוגמא עסקי תעשיית האלומיניום ופרוייקט מנהטן.  

קיימת התנגדות ציבורית להפלרה שהצליחה לבלום את ההפלרה בחלק ממדינות העולם, בטענה שהפלרת מי השתייה גורמת לנזקים בריאותיים וסביבתיים, שלא ברור האם הפלרת מי השתייה מסייעת לבריאות השן. יש גם המתנגדים להפלרה המחזיקים ב[[תאוריית קונספירציה]] לפיה מחקרים וחוקרים שקידמו את נושא ההפלרה קודמו על ידי תעשיות בעלות עניין שרצו להיפטר בזול מפסולת מסוכנת, כמו לדוגמא עסקי תעשיית האלומיניום ופרוייקט מנהטן.  

מתנגדי ההפלרה טוענים שהפלרת המים לא יצרה הפחתה בעששת (לעומת מדינות ללא הפלרה) מחד ומאידך מציבה שורה של סיכונים בריאותיים חמורים ביניהם הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן, פגיעה במערכת העצבים, פגיעה בבלוטות האיצטרובל והתריס, פגיעה בעצמות ובשלד, פגיעה במערכת הרביה ועוד. בנוסף נטען כי ההפלרה אינה אתית, היא בבחינת כפיית תרופה מונעת, אינה מבוססת על מחקר מדעי (לבדיקת מסודרת של השפעת ההפלרה), המינון של הפלואוריד משתנה ללא יכולת שליטה או מעקב, יוצרת נזקים סביבתיים לצנרת הולכת המים ולסביבה, ואינה יעילה מאחר ופחות מ-2% ממי הברז משמשים לשתייה.

מתנגדי ההפלרה טוענים שהפלרת המים לא יצרה הפחתה בעששת (לעומת מדינות ללא הפלרה) מחד ומאידך מציבה שורה של סיכונים בריאותיים חמורים ביניהם הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן, פגיעה במערכת העצבים, פגיעה בבלוטות האיצטרובל והתריס, פגיעה בעצמות ובשלד, פגיעה במערכת הרביה ועוד. בנוסף נטען כי ההפלרה אינה אתית, היא בבחינת כפיית תרופה מונעת, אינה מבוססת על מחקר מדעי (לבדיקת מסודרת של השפעת ההפלרה), המינון של הפלואוריד משתנה ללא יכולת שליטה או מעקב, יוצרת נזקים סביבתיים לצנרת הולכת המים ולסביבה, ואינה יעילה מאחר ופחות מ-2% ממי הברז משמשים לשתייה.

מקור הפלרת המים יכול להיות טבעי או תעשייתי. מקורות טבעיים הם בדרך כלל בעלי ריכוז נמוך של פלואריד ביחס להפלרה מלאכותית, יש מקומות עם הפלרה טבעית שבהם יש עודף בפלואר דבר שיוצר נזק בריאותי. בדרך כלל מוסיפים תרכובות של פלואוריד למי השתיה, דבר שעולה כ-0.94$ לאדם לשנה בארצות הברית. בשנת 1994 המליצה וועדת מומחים של [[ארגון הבריאות העולמי]] על רמות של 0.5 עד 1.0 מיליגרם לליטר, כתלות באקלים. במים בבקבוקים יש רמה לא ידועה של פלואוריד וחלק מהמסננים הביתיים היקרים יותר מורידים את כל או חלק מהפלואוריד.  

מקור הפלרת המים יכול להיות טבעי או תעשייתי. מקורות טבעיים הם בדרך כלל בעלי ריכוז נמוך של פלואוריד ביחס להפלרה מלאכותית, יש מקומות עם הפלרה טבעית שבהם יש עודף בפלואור דבר שיוצר נזק בריאותי. בדרך כלל מוסיפים תרכובות של פלואוריד למי השתייה, דבר שעולה כ-0.94$ לאדם לשנה בארצות הברית. בשנת 1994 המליצה וועדת מומחים של [[ארגון הבריאות העולמי]] על רמות של 0.5 עד 1.0 מיליגרם לליטר, כתלות באקלים. במים בבקבוקים יש רמה לא ידועה של פלואוריד וחלק מהמסננים הביתיים היקרים יותר מורידים את כל או חלק מהפלואוריד.  

==האם הפלרת מים מורידה עששת==

==האם הפלרת מים מורידה עששת==

נוכחות פלואריד יכולה למנוע עששת דרך מספר מנגונים. המנגנון הראשון הוא דרך בליעה של פלאוריד על ידי זה שהפלואוריד מוטמע באמייל השן ומחזק אותו. הפלואוריד מחליף את יון ההידרוקסיד שבאמייל . האמייל נהפך לדחוס יותר ועמיד יותר כנגד חומצות החיידקים. היבט זה מתרחש רק בשלב התפתחות השן ולפני יציאתה לחלל הפה ורק כאשר הפלואוריד נקלט מערכתית אל הגוף.{{הערה|שם=שדה|http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149}}

נוכחות פלואוריד יכולה למנוע עששת דרך מספר מנגנונים. המנגנון הראשון הוא דרך בליעה של פלאוריד על ידי זה שהפלואוריד מוטמע באמייל השן ומחזק אותו. הפלואוריד מחליף את יון ההידרוקסיד שבאמייל . האמייל נהפך לדחוס יותר ועמיד יותר כנגד חומצות החיידקים. היבט זה מתרחש רק בשלב התפתחות השן ולפני יציאתה לחלל הפה ורק כאשר הפלואוריד נקלט מערכתית אל הגוף.{{הערה|שם=שדה|http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149}}

עליית ריכוז הפלואוריד ברוק (שיכולה להתקיים עקב בליעה או נוכחות פלואריד ללא בליעה) גורמת להטמעה מחדש של פלואוריד באמייל (רה-מינרליזציה). אמייל מחוזק בפלואוריד בצורה זו עובר רה-מינרליזציה מהירה יותר מאשר אמייל שאינו מחוזק בצורה זו. .{{הערה|שם=שדה}}

עליית ריכוז הפלואוריד ברוק (שיכולה להתקיים עקב בליעה או נוכחות פלואוריד ללא בליעה) גורמת להטמעה מחדש של פלואוריד באמייל (רה-מינרליזציה). אמייל מחוזק בפלואוריד בצורה זו עובר רה-מינרליזציה מהירה יותר מאשר אמייל שאינו מחוזק בצורה זו. .{{הערה|שם=שדה}}

מנגנון שלישי הוא שחיידקי העששת קולטים את הפלואוריד מהרוק אל תוך תאיהם. הוא בתורו פוגע במטבוליזם שלהם, כלומר ביכולתם לעכל סוכר. הדבר מפחית את ייצור החומצה שמעכלת את אמייל השן.{{הערה|שם=שדה}}

מנגנון שלישי הוא שחיידקי העששת קולטים את הפלואוריד מהרוק אל תוך תאיהם. הוא בתורו פוגע במטבוליזם שלהם, כלומר ביכולתם לעכל סוכר. הדבר מפחית את ייצור החומצה שמעכלת את אמייל השן.{{הערה|שם=שדה}}

בעבר, חשבו שהיקלטות הפלואוריד באמייל השן בצורה מערכתית היא גורם המניעה העיקרי. כיום ידוע שהמנגנון העיקרי שבאמצעותו פלואוריד מונע עששת הוא המנגנון השני – מנגנון הרה-מינרליזציה. אפקט זה מוענק חיצונית מהרוק לאמייל ולא מתוך הגוף, מערכתית.{{הערה|שם=שדה}}  

בעבר, חשבו שהיקלטות הפלואוריד באמייל השן בצורה מערכתית היא גורם המניעה העיקרי. כיום ידוע שהמנגנון העיקרי שבאמצעותו פלואוריד מונע עששת הוא המנגנון השני – מנגנון הרה-מינרליזציה. אפקט זה מוענק חיצונית מהרוק לאמייל ולא מתוך הגוף, מערכתית.{{הערה|שם=שדה}}  

תומכי ההפלרה טוענים שלמרות שההגנה העיקרית מוענקת חיצונית, הפלרת מים עדיין חשובה משום שהיא כוללת גם את יתרונות ההפלרה החיצונית; כל צריכה של מים מופלרים מעלה זמנית את ריכוז הפלואוריד ברוק. הדבר מגן על כלל האכולוסיה גם מי שאינו מצחצח את השיניים או מי שצורך כמות גדולה של סוכר. לעומת זאת מתנגדי ההפלרה טוענים כי נקודה זו היא קריטית וכי ניתן להגן על השיניים באמצעות תוספת פלאור חיצונית ולא על ידי בליעתו.

תומכי ההפלרה טוענים שלמרות שההגנה העיקרית מוענקת חיצונית, הפלרת מים עדיין חשובה משום שהיא כוללת גם את יתרונות ההפלרה החיצונית; כל צריכה של מים מופלרים מעלה זמנית את ריכוז הפלואוריד ברוק. הדבר מגן על כלל האוכלוסייה גם מי שאינו מצחצח את השיניים או מי שצורך כמות גדולה של סוכר. לעומת זאת מתנגדי ההפלרה טוענים כי נקודה זו היא קריטית וכי ניתן להגן על השיניים באמצעות תוספת פלואור חיצונית ולא על ידי בליעתו.

תומכי ההפלרה מצביעים על מחקרים רבים המראים כי הפלרת מי שתייה מורידה עששת בצורה משמעותית. זוהי גם הסיבה לכך שארגוני בריאות רבים תומכים בהפלרה.{{הערה|שם=שדה}} לעומתם טוענים מתנגדי הפלרה כי אם יש השפעה של הפלרת מים היא זניחה. הם גם טוענים כי לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי בכל המדינות המערביות יש ירידה באחוזי התחלואה בעששת מאז שנות ה-1980, גם במדינות שאינן מפלירות את מי השתייה כמו יפן, איטליה, איסלנד ובלגיה, וגם במדינות שאינן מספקות תוספת פלואור כלל - גם לא כתוסף למלח [http://fluoridealert.org/issues/caries/who-data/]

תומכי ההפלרה מצביעים על מחקרים רבים המראים כי הפלרת מי שתייה מורידה עששת בצורה משמעותית. זוהי גם הסיבה לכך שארגוני בריאות רבים תומכים בהפלרה.{{הערה|שם=שדה}} לעומתם טוענים מתנגדי הפלרה כי אם יש השפעה של הפלרת מים היא זניחה. הם גם טוענים כי לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי בכל המדינות המערביות יש ירידה באחוזי התחלואה בעששת מאז שנות ה-1980, גם במדינות שאינן מפלירות את מי השתייה כמו יפן, איטליה, איסלנד ובלגיה, וגם במדינות שאינן מספקות תוספת פלואור כלל - גם לא כתוסף למלח [http://fluoridealert.org/issues/caries/who-data/]

==האם הפלרת מי שתייה בטוחה==

==האם הפלרת מי שתייה בטוחה==

רמות גבוהות של פלואריד עלולות לגרום לנזקים שונים. השאלה המהותית היא מה עלולה לגרום חשיפה לרמות נמוכות יחסית של פלאוריד במי השתייה.  

רמות גבוהות של פלואוריד עלולות לגרום לנזקים שונים. השאלה המהותית היא מה עלולה לגרום חשיפה לרמות נמוכות יחסית של פלואוריד במי השתייה.  

לפי תומכי ההפלרה רמות הפלואוריד שנמצאות במי שתייה מופלרים עלולות לגרום רק לפלואורוזיס של השיניים. רמות פלואור גבוהות שעלולות להמצא במים טבעיים עלולות לגרום לפלואורוזיס חמור אבל הרמות שיש במים מופלרים מלאכותית גורמות לנזק בצורה נדירה. לפי דו"ח של המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית משנת 2010, פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית ארצות הברית סבל מבעיה זו בשנים 1999-2004. לפי סקירת  הספרות המדעית הרלוונטית משנת 1994, 40% מכלל מקרי הפלואורוזיס של השיניים (במידה קלה עד חמורה) נגרמים מהפלרת מי השתייה. ב-60% מהמקרים הוא נובע מגורמים אחרים הכוללים בליעת מוצרי פלואוריד המיועדים לשימוש חיצוני (כגון משחות שיניים) בגיל הקריטי של התפתחות השיניים, שימוש לא נכון או מוגזם במוצרי פלואוריד לצריכה (כגון טיפות או כדורים), ועוד. לפי מחקר של דו"ח NRC, ברמות של 2 מ"ג לליטר פלואורוזיס חמור כמעט ואינו מופיע, אלא רק בריכוזים גבוהים יותר. בעוד שריכוז הפלואור במים בישראל הוא 1 מ"ג לליטר. {{הערה|שדה}}

לפי תומכי ההפלרה רמות הפלואוריד שנמצאות במי שתייה מופלרים עלולות לגרום רק לפלואורוזיס של השיניים. רמות פלואור גבוהות שעלולות להימצא במים טבעיים עלולות לגרום לפלואורוזיס חמור אבל הרמות שיש במים מופלרים מלאכותית גורמות לנזק בצורה נדירה. לפי דו"ח של המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית משנת 2010, פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית ארצות הברית סבל מבעיה זו בשנים 1999-2004. לפי סקירת  הספרות המדעית הרלוונטית משנת 1994, 40% מכלל מקרי הפלואורוזיס של השיניים (במידה קלה עד חמורה) נגרמים מהפלרת מי השתייה. ב-60% מהמקרים הוא נובע מגורמים אחרים הכוללים בליעת מוצרי פלואוריד המיועדים לשימוש חיצוני (כגון משחות שיניים) בגיל הקריטי של התפתחות השיניים, שימוש לא נכון או מוגזם במוצרי פלואוריד לצריכה (כגון טיפות או כדורים), ועוד. לפי מחקר של דו"ח NRC, ברמות של 2 מ"ג לליטר פלואורוזיס חמור כמעט ואינו מופיע, אלא רק בריכוזים גבוהים יותר. בעוד שריכוז הפלואור במים בישראל הוא 1 מ"ג לליטר. {{הערה|שדה}}

לטענת מתנגדי ההפלרה, הפלרת מי שתייה עלולה לגרום פגיעה במערכת העצבים וברמות ה-IQ. נכון לשנת 2016, 50 מחקרים מתוך 57 מחקרים שנערכו בקרב בני אדם מצאו שרמות גבוהות של פלאוריד קשורות סטטיסטית לרמות משכל נמוכות יותר. במקביל כ 45 ניסויים בבעלי חיים מצאו כי חשיפה לפלואריד פגעה ביכולות למידה או זיכרון. מחקר אחד שמצע פגיעה בתפקוד הוא על 12 אלף ילדים והטענה היא כי חשיפה בגיל הרך לפואריד יכולה לפגוע בהתפתחות הילד. בשנת 2012 לאחר סקירה של 27 מחקרים על בני אדם ואינטליגנציה צוות מאוניברסטית הארוואד קבע כי יש לתת קדימות מחקרית למחקר בתחום זה. סקירות נוספות , כולל זו של NRC והמחלקה לרעלים של הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הבררית הגיעו למסקנות דומות. בחלק קטן מהמחקרים נחקרו רמות חשיפה בפחות מ-1 מיליגרם לליטר וברובם רמת החשיפה היתה 2 מ"ג לליטר.  {{הערה|[http://fluoridealert.org/studies/brain01/ Fluoride & IQ: The 50 Studies]}}

לטענת מתנגדי ההפלרה, הפלרת מי שתייה עלולה לגרום פגיעה במערכת העצבים וברמות ה-IQ. נכון לשנת 2016, 50 מחקרים מתוך 57 מחקרים שנערכו בקרב בני אדם מצאו שרמות גבוהות של פלואוריד קשורות סטטיסטית לרמות משכל נמוכות יותר. במקביל כ-45 ניסויים בבעלי חיים מצאו כי חשיפה לפלואוריד פגעה ביכולות למידה או זיכרון. מחקר אחד שמצע פגיעה בתפקוד הוא על 12 אלף ילדים והטענה היא כי חשיפה בגיל הרך לפלואוריד יכולה לפגוע בהתפתחות הילד. בשנת 2012 לאחר סקירה של 27 מחקרים על בני אדם ואינטליגנציה צוות מאוניברסיטת הארווארד קבע כי יש לתת קדימות מחקרית למחקר בתחום זה. סקירות נוספות, כולל זו של NRC והמחלקה לרעלים של הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית הגיעו למסקנות דומות. בחלק קטן מהמחקרים נחקרו רמות חשיפה בפחות מ-1 מיליגרם לליטר וברובם רמת החשיפה הייתה 2 מ"ג לליטר.  {{הערה|[http://fluoridealert.org/studies/brain01/ Fluoride & IQ: The 50 Studies]}}

==מחקרי סקר על הפלרת מי השתייה==

==מחקרי סקר על הפלרת מי השתייה==

"[[הונאת הפלואוריד]]" הוא ספר מאת העיתונאי האמריקאי כריסטופר ברייסון, שיצא לאור בשנים האחרונות. הספר טוען כי קידום ההפלרה נובע בחלקו עקב [[תאוריית קונספירציה]] מצד תעשיות מזהמות.   

"[[הונאת הפלואוריד]]" הוא ספר מאת העיתונאי האמריקאי כריסטופר ברייסון, שיצא לאור בשנים האחרונות. הספר טוען כי קידום ההפלרה נובע בחלקו עקב [[תאוריית קונספירציה]] מצד תעשיות מזהמות.   

ברייסון ביצע מחקר הן על המחקרים הקשורים בהפלרת מי השתייה, והן על הגורמים שקידמו את ההפלרה ושניסו להשתיק את הביקורת נגדה. לטענתו, תחילת הקידום של ההפלרה קשורה בבעיות של תעשיית האלומיניום שהיתה צריכה להיפטר מכמויות גדולות של חומצות פלואוריות. דבר זה היה בעייתי במיוחד לנוכח [[הרעלת פלואור|רעילות חומצות]] אלה. ברייסון טוען שתעשייה זו, יחד עם גופים כמו הצבא ופרוייקט מנהטן, טשטשו את רעילותו הנזקים שעלולים להיגרם מהפלואור. בין היתר הוא חושף מסמכים המעידים על הטיות במחקרים וגניזת מחקרים. כמו כן הוא טוען שהרופאים והגופים שקידמו את הפלרת המים, קידמו במקביל את חשיפת הציבור לחומרים מסוכנים כמו [[אזבסט]], [[הכחשת נזקי העישון|עישון]] ו[[עופרת]] בדלק.  

ברייסון ביצע מחקר הן על המחקרים הקשורים בהפלרת מי השתייה, והן על הגורמים שקידמו את ההפלרה ושניסו להשתיק את הביקורת נגדה. לטענתו, תחילת הקידום של ההפלרה קשורה בבעיות של תעשיית האלומיניום שהייתה צריכה להיפטר מכמויות גדולות של חומצות פלואוריות. דבר זה היה בעייתי במיוחד לנוכח [[הרעלת פלואור|רעילות חומצות]] אלה. ברייסון טוען שתעשייה זו, יחד עם גופים כמו הצבא ופרוייקט מנהטן, טשטשו את רעילותו הנזקים שעלולים להיגרם מהפלואור. בין היתר הוא חושף מסמכים המעידים על הטיות במחקרים וגניזת מחקרים. כמו כן הוא טוען שהרופאים והגופים שקידמו את הפלרת המים, קידמו במקביל את חשיפת הציבור לחומרים מסוכנים כמו [[אזבסט]], [[הכחשת נזקי העישון|עישון]] ו[[עופרת]] בדלק.  

ברייסון טוען בספרו כי קיימים מחקרים, המעידים על חשש כי הפלרה תורמת למקרי סרטן כמו סרטן כבד ועצמות, להפרעות התנהגותיות ולבעיות במערכת העצבים.

ברייסון טוען בספרו כי קיימים מחקרים, המעידים על חשש כי הפלרה תורמת למקרי סרטן כמו סרטן כבד ועצמות, להפרעות התנהגותיות ולבעיות במערכת העצבים.

רוב מדינות העולם מספקות כיום פלואוריד לאוכלוסייה בצורות שונות.  

רוב מדינות העולם מספקות כיום פלואוריד לאוכלוסייה בצורות שונות.  

אירלנד ו[[מדיניות ההפלרה בישראל|ישראל]] הן המדינות היחידות שבהן הפלרת מי השתייה מחויבת על פי חוק. עם זאת, הפלרת מי שתייה מתקיימת במספר גדול של מדינות בארצות הברית. באירופה הדבר נהוג פחות, ומספר מדינות שבהן היתה הפלרה של מי השתייה הפסיקו דבר זה משיקולי בריאות, סביבה והתנגדות לכפייה. עם זאת, ברוב המדינות, ניתנות תרכובות פלואוריד לאוכלוסייה במגוון דרכים אחרות, כמו הספקה במלח-שולחן או חלב. במדינות אלה יש גם תחליפים נטולי פלואוריד למי שבוחר שלא לצרוך פלואוריד דרך מוצרי המזון. במערב אירופה, רק 3% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים.

אירלנד ו[[מדיניות ההפלרה בישראל|ישראל]] הן המדינות היחידות שבהן הפלרת מי השתייה מחויבת על פי חוק. עם זאת, הפלרת מי שתייה מתקיימת במספר גדול של מדינות בארצות הברית. באירופה הדבר נהוג פחות, ומספר מדינות שבהן הייתה הפלרה של מי השתייה הפסיקו דבר זה משיקולי בריאות, סביבה והתנגדות לכפייה. עם זאת, ברוב המדינות, ניתנות תרכובות פלואוריד לאוכלוסייה במגוון דרכים אחרות, כמו הספקה במלח-שולחן או חלב. במדינות אלה יש גם תחליפים נטולי פלואוריד למי שבוחר שלא לצרוך פלואוריד דרך מוצרי המזון. במערב אירופה, רק 3% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים.

ב-25 מדינות מופעלות תוכניות הפלרה, כאשר ב-11 מתוכן, פחות מ-20% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים: ארגנטינה (19%), גואטמלה (13%), פנמה (15%), פפואה ניו-גינאה (6%), פרו (2%), סרביה (3%), ספרד (11%), קוריאה הדרומית (6%), בריטניה (11%) וויטנאם (4%).

ב-25 מדינות מופעלות תוכניות הפלרה, כאשר ב-11 מתוכן, פחות מ-20% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים: ארגנטינה (19%), גואטמלה (13%), פנמה (15%), פפואה ניו-גינאה (6%), פרו (2%), סרביה (3%), ספרד (11%), קוריאה הדרומית (6%), בריטניה (11%) וויאטנם (4%).

רק ב-10 מדינות [ישראל ירדה מהרשימה] יותר מ-50% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים: אוסטרליה (80%), ברוניי (95%), צ'ילה (70%), גיואנה (62%), הונג-קונג (100%), אירלנד (73%), מלזיה (75%), ניו זילנד (62%), סינגפור (100%) וארצות הברית (64%).

רק ב-10 מדינות [ישראל ירדה מהרשימה] יותר מ-50% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים: אוסטרליה (80%), ברוניי (95%), צ'ילה (70%), גיואנה (62%), הונג-קונג (100%), אירלנד (73%), מלזיה (75%), ניו זילנד (62%), סינגפור (100%) וארצות הברית (64%).

בסך הכל 377,655,000 בני-אדם ברחבי העולם מקבלים מים מופלרים. <ref name="CountriesF">[http://fluoridealert.org/content/bfs-2012/ Coutries that fluoridate their water], Fluoridealert, 2012</ref>

בסך הכל 377,655,000 בני-אדם ברחבי העולם מקבלים מים מופלרים. <ref name="CountriesF">[http://fluoridealert.org/content/bfs-2012/ Coutries that fluoridate their water], Fluoridealert, 2012</ref>

אחת הטענות בעד הפלרת המים היא כי במדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי|פערים חברתיים]] ניכרים והעדר [[מוצר ציבורי|מימון ציבורי]] לטיפולי שיניים, הפלרת המים היא אמצעי ראשון במעלה למניעת עששת בקרב [[עוני|המעמדות העניים יותר]]. חשיבות הפלרת המים למניעת עששת חשובה יותר בקרב ילדים מאשר מבוגרים, וכאשר יש פערים כלכליים וחברתיים - במצב זה יש קושי לממן טיפולי שיניים ומודעות להיגיינת שיניים בקרב ילדים עניים.  

אחת הטענות בעד הפלרת המים היא כי במדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי|פערים חברתיים]] ניכרים והעדר [[מוצר ציבורי|מימון ציבורי]] לטיפולי שיניים, הפלרת המים היא אמצעי ראשון במעלה למניעת עששת בקרב [[עוני|המעמדות העניים יותר]]. חשיבות הפלרת המים למניעת עששת חשובה יותר בקרב ילדים מאשר מבוגרים, וכאשר יש פערים כלכליים וחברתיים - במצב זה יש קושי לממן טיפולי שיניים ומודעות להיגיינת שיניים בקרב ילדים עניים.  

ארגוני רפואה טוענים שעששת נפוצה יותר בקרב עניים. דבר זה כנראה תסמין ל[[הרגלי תזונה]] גרועים יותר בקרב עניים - בעיקר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות של צריכת סוכר עודף]] וכי צריכה עודפת של [[סוכר]], ממתקים ופחמימות עלולה לגרור לא רק עששת אלא גם בעיות מחלות אחרות כמו [[השמנה]] ו[[סוכרת]], מחלות לב ועוד. בעוד שבעבר התמקדו בנזקים שסוכר גורם לשיניים כיום יש המלצה של ארגון הבריאות העולמי להפחית את כמות הסוכר - לכן פעילות התערבות אמיתית להפחתת הסיכון הבריאותי לילדים עניים פרושה הפחתה של צריכת הסוכר (ובעיות תזונה אחרות) ולא רק מתן של פלואריד.  

ארגוני רפואה טוענים שעששת נפוצה יותר בקרב עניים. דבר זה כנראה תסמין ל[[הרגלי תזונה]] גרועים יותר בקרב עניים - בעיקר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות של צריכת סוכר עודף]] וכי צריכה עודפת של [[סוכר]], ממתקים ופחמימות עלולה לגרור לא רק עששת אלא גם בעיות מחלות אחרות כמו [[השמנה]] ו[[סוכרת]], מחלות לב ועוד. בעוד שבעבר התמקדו בנזקים שסוכר גורם לשיניים כיום יש המלצה של ארגון הבריאות העולמי להפחית את כמות הסוכר - לכן פעילות התערבות אמיתית להפחתת הסיכון הבריאותי לילדים עניים פרושה הפחתה של צריכת הסוכר (ובעיות תזונה אחרות) ולא רק מתן של פלואוריד.  

ההפלרה בישראל בחלק מהמקומות כמו אילת קיימת כבר מזה עשרות שנים, עם זאת רק בשנות השמונים חייב משרד הבריאות את הפלרת מי השתייה לישובים בגודל מעל 5,000 איש. קיימת התנגדות להפלרה מצד מספר פעילים מומחים ופוליטיקאים. עם זאת, משרד הבריאות נשאר איתן בדעתו שהפלרת המים חשובה לבריאות השיניים וכי החסרונות, אם יש כאלה בכלל, אינם מצדיקים את הפסקת ההפלרה.  

ההפלרה בישראל בחלק מהמקומות כמו אילת קיימת כבר מזה עשרות שנים, עם זאת רק בשנות השמונים חייב משרד הבריאות את הפלרת מי השתייה לישובים בגודל מעל 5,000 איש. קיימת התנגדות להפלרה מצד מספר פעילים מומחים ופוליטיקאים. עם זאת, משרד הבריאות נשאר איתן בדעתו שהפלרת המים חשובה לבריאות השיניים וכי החסרונות, אם יש כאלה בכלל, אינם מצדיקים את הפסקת ההפלרה.  

בעבר מקור הפולואוריד בישראל היה תעשייתי, מחברת [[רותם אמפרט]] - חברת בת של [[כימיקלים לישראל]] בבעלות [[האחים עופר]]. הדבר ספג ביקורת בטענה שפלואוריד זה שונה מהפלואורידים אחרים שעליהם בוצעו מחקרי בטיחות בעולם, בין היתר משום שפלואוריד התעשייתי (חומצה פלואורוסיליצית) בארץ, מכיל כמות זעירות של [[מתכות כבדות]] שעלולות להצטבר בגוף , בקרקע או במים. משרד הבריאות טען שהכמויות הן הרבה מתחת לתקנים ולכן זה לא מהווה בעייה. המתנגדים להפלרה טענו כי המתכות הכבדות אינן מתפרקות ולכן ריכוזן גדל בהתמדה בגוף ובסביבה.  בגלל הביקורת הגדלה על הנושא פרסמה החברה, ביולי 2009, כי בכוונתה להפסיק את הספקת הפלואוריד להפלרה ובהמשך החומצה הגיע ממקור בחו"ל.  

בעבר מקור הפולואוריד בישראל היה תעשייתי, מחברת [[רותם אמפרט]] - חברת בת של [[כימיקלים לישראל]] בבעלות [[האחים עופר]]. הדבר ספג ביקורת בטענה שפלואוריד זה שונה מהפלואורידים אחרים שעליהם בוצעו מחקרי בטיחות בעולם, בין היתר משום שפלואוריד התעשייתי (חומצה פלואורוסיליצית) בארץ, מכיל כמות זעירות של [[מתכות כבדות]] שעלולות להצטבר בגוף, בקרקע או במים. משרד הבריאות טען שהכמויות הן הרבה מתחת לתקנים ולכן זה לא מהווה בעיה. המתנגדים להפלרה טענו כי המתכות הכבדות אינן מתפרקות ולכן ריכוזן גדל בהתמדה בגוף ובסביבה.  בגלל הביקורת הגדלה על הנושא פרסמה החברה, ביולי 2009, כי בכוונתה להפסיק את הספקת הפלואוריד להפלרה ובהמשך החומצה הגיע ממקור בחו"ל.  

בתקופתה של שרת הבריאות יעל גרמן בוצעו מהלכים לביטול ההפלרה, השר יעקב ליצמן שמונה אחריה (2015) החליט עם כניסתו לתפקיד כי ההפלרה תחזור לברזי המים [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4663056,00.html].

בתקופתה של שרת הבריאות יעל גרמן בוצעו מהלכים לביטול ההפלרה, השר יעקב ליצמן שמונה אחריה (2015) החליט עם כניסתו לתפקיד כי ההפלרה תחזור לברזי המים [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4663056,00.html].

ב-13 במאי 2003 מינה מנכ"ל משרד הבריאות את "הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה", בראשות פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוועדה ידועה בשם '''ועדת עדין'''.<ref name="Adin 2007">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf מסקנות וועדת-עדין], 2007</ref> לוועדה היה מנדט לעסוק בנושאים אחרים הקשורים למי השתייה, אבל בגלל עניין ציבורי בנושא, היא החלה לעסוק גם בנושא זה.  בשנת 2006 המליצה הוועדה המלצות ביניים. לאחר דיונים סוערים ואי הסכמות, פרסמה הוועדה במרץ 2007 את המלצותיה הסופיות:  

ב-13 במאי 2003 מינה מנכ"ל משרד הבריאות את "הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה", בראשות פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוועדה ידועה בשם '''ועדת עדין'''.<ref name="Adin 2007">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf מסקנות וועדת-עדין], 2007</ref> לוועדה היה מנדט לעסוק בנושאים אחרים הקשורים למי השתייה, אבל בגלל עניין ציבורי בנושא, היא החלה לעסוק גם בנושא זה.  בשנת 2006 המליצה הוועדה המלצות ביניים. לאחר דיונים סוערים ואי הסכמות, פרסמה הוועדה במרץ 2007 את המלצותיה הסופיות:  

# "הוועדה ממליצה להשאיר את התקנים לריכוזי פלואוריד במים ברמות הקיימות כיום בתקנות. הריכוז המרבי המותר של פלואוריד במים יהיה 1.4 מג"ל באזור א' ו 1.7- מג"ל באזור ב'. עבור מים מופלרים הריכוז המיטבי של פלואוריד במים יהיה 0.8 מג"ל ו 1.0- מג"ל באזורים א' ו-ב'בהתאמה.

# "הוועדה ממליצה להשאיר את התקנים לריכוזי פלואוריד במים ברמות הקיימות כיום בתקנות. הריכוז המרבי המותר של פלואוריד במים יהיה 1.4 מג"ל באזור א' ו 1.7- מג"ל באזור ב'. עבור מים מופלרים הריכוז המיטבי של פלואוריד במים יהיה 0.8 מג"ל ו 1.0- מג"ל באזורים א' ו-ב' בהתאמה.

# מי ים מותפלים יופלרו לריכוז המיטבי האמור, ביציאה ממתקן הפלרה.

# מי ים מותפלים יופלרו לריכוז המיטבי האמור, ביציאה ממתקן הפלרה.

# ההפלרה של המים צריכה להיות מלווה במחקר ארוך טווח שיבחן את השפעת ההפלרה בתנאי מדינת ישראל, בפיקוח ועדת היגוי בלתי תלויה שתוקם לאלתר. דיון על ממצאי המחקר ייערך בתוך 10 שנים.

# ההפלרה של המים צריכה להיות מלווה במחקר ארוך טווח שיבחן את השפעת ההפלרה בתנאי מדינת ישראל, בפיקוח ועדת היגוי בלתי תלויה שתוקם לאלתר. דיון על ממצאי המחקר ייערך בתוך 10 שנים.

* [http://fluoridealert.org/faq/ "שאלות נפוצות"] של Fluoride Action Network

* [http://fluoridealert.org/faq/ "שאלות נפוצות"] של Fluoride Action Network

* [http://hayeruka.wordpress.com/2011/05/29/1546/ נייר העמדה של התנועה הירוקה], מאי 2011

* [http://hayeruka.wordpress.com/2011/05/29/1546/ נייר העמדה של התנועה הירוקה], מאי 2011

* ד"ר יפה שיר-רז, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4679308,00.html מחקר ענק: אין הוכחה שהפלרת המים מונעת עששת], ynet, 15.07.15

* ד"ר יפה שיר-רז, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4679308,00.html מחקר ענק: אין הוכחה שהפלרת המים מונעת עששת], ynet, 15.07.2015

* [http://www.fluoridealert.org/health/epa/nrc Fluoride in Drinking Water: A Scientific Review of EPA's Standards ] 2006  

* [http://www.fluoridealert.org/health/epa/nrc Fluoride in Drinking Water: A Scientific Review of EPA's Standards ] 2006  

* פרופ' פול קונט, [http://www.fluoridealert.org FAN - Fluoride Action Network], מידע עדכני על סכנות ההפלרה וההתנגדות לה {{אנגלית}}  

* פרופ' פול קונט, [http://www.fluoridealert.org FAN - Fluoride Action Network], מידע עדכני על סכנות ההפלרה וההתנגדות לה {{אנגלית}}  

* יפה שיר-רז, [http://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.3060447 האם משרד הבריאות מטשטש את האמת לגבי הפלרת המים?], הארץ, 11.09.2016  

* יפה שיר-רז, [http://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.3060447 האם משרד הבריאות מטשטש את האמת לגבי הפלרת המים?], הארץ, 11.09.2016  

*לוטי זילברמן, '[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=973 הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה]', מתוך: ירוק כחול לבן: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה, יוני-יולי 2000 , גליון 32, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

*לוטי זילברמן, '[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=973 הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה]', מתוך: ירוק כחול לבן: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה, יוני-יולי 2000, גיליון 32, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

* כריסטופר ברייסון, [http://www.files.e-shop.co.il/focus/pdf/פלואוריד%20-%20פרק%20דוגמה.pdf הונאת הפלואוריד: על נזקי הפלואוריד לבריאות], פרק לדוגמא מתוך המהדורה העברית, אפריל 2009

* כריסטופר ברייסון, [http://www.files.e-shop.co.il/focus/pdf/פלואוריד%20-%20פרק%20דוגמה.pdf הונאת הפלואוריד: על נזקי הפלואוריד לבריאות], פרק לדוגמא מתוך המהדורה העברית, אפריל 2009

* יפה שיר-רז, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445244,00.html תחקיר: מה עושה פלואוריד מסוכן במים שלנו?], כתבה ב-ynet

* יפה שיר-רז, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445244,00.html תחקיר: מה עושה פלואוריד מסוכן במים שלנו?], כתבה ב-ynet

* [http://www.facebook.com/group.php?gid=28063065189 מפסיקים הפלרה של מי-שתייה לאלתר] {{פייסבוק|קבוצה}}

* [http://www.facebook.com/group.php?gid=28063065189 מפסיקים הפלרה של מי-שתייה לאלתר] {{פייסבוק|קבוצה}}

* [http://activism.org.il/node/92 הדיון הציבורי על הפלרת מי השתיה] באתר "אקטיביזם"

* [http://activism.org.il/node/92 הדיון הציבורי על הפלרת מי השתיה] באתר "אקטיביזם"

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1055,U1252008939422&did=1000495087 הקומונה שכופפה את משפחת עופר] איתי רום, גלובס, 03/09/2009

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1055,U1252008939422&did=1000495087 הקומונה שכופפה את משפחת עופר] איתי רום, גלובס, 03.09.2009

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3312903,00.html אספקת הפלואוריד תיפסק החל מאוגוסט] כלכליסט, יוני 2009.

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3312903,00.html אספקת הפלואוריד תיפסק החל מאוגוסט] כלכליסט, יוני 2009.