שינויים

'''רפואה מונעת''' (Preventive healthcare) מורכבת מאמצעים למניעת תחלואה, בניגוד לטיפול בתחלואה.  Hugh R. Leavell ו-Gurney Clark מגדירים אותה כ"המדע והאומנות של מניעת מחלות, הארכת חיים, וקידום הבריאות והיעילות הפיזיקלית והנפשית".<ref> Leavell, H. R., & Clark, E. G. (1979). Preventive Medicine for the Doctor in his Community (3rd ed.). Huntington, NY: Robert E. Krieger Publishing Company.</ref> בעוד המונח "בריאות" הוא בעל הגדרות רבות, היא מוגדרת במבוא לחוקה של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצב של רווחה פיזית, נפשית ו[[רווחה חברתית|חברתית]] מלאה ולא רק העדרות של מחלה או נכות". מונח מודרני ומקיף יותר הוא '''קידום הבריאות'''.  

'''רפואה מונעת''' (באנגלית: '''Preventive healthcare''') מורכבת מאמצעים למניעת תחלואה, בניגוד לטיפול בתחלואה.  Hugh R. Leavell ו-Gurney Clark מגדירים אותה כ"המדע והאומנות של מניעת מחלות, הארכת חיים, וקידום הבריאות והיעילות הפיזיקלית והנפשית".<ref> Leavell, H. R., & Clark, E. G. (1979). Preventive Medicine for the Doctor in his Community (3rd ed.). Huntington, NY: Robert E. Krieger Publishing Company.</ref> בעוד המונח "בריאות" הוא בעל הגדרות רבות, היא מוגדרת במבוא לחוקה של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצב של רווחה פיזית, נפשית ו[[רווחה חברתית|חברתית]] מלאה ולא רק העדרות של מחלה או נכות". מונח מודרני ומקיף יותר הוא '''קידום הבריאות'''.  

בריאות, מחלה ו[[נכות]] אינם [[ניתוח סטטי|מצבים סטטיים]] של הוויה, אלא הם [[תהליך|תהליכים דינמיים]] שמתחילים ומתפתחים על פני זמן, לפני שהאדם מבין שהוא הושפע מהם. משום כך, מניעת מחלות מסתמכת על חיזוי פעולות ומצבים, וניתן לסווג אותה למניעה ראשונית, שניונית ושלישיונית.  

בריאות, מחלה ו[[נכות]] אינם [[ניתוח סטטי|מצבים סטטיים]] של הוויה, אלא הם [[תהליך|תהליכים דינמיים]] שמתחילים ומתפתחים על פני זמן, לפני שהאדם מבין שהוא הושפע מהם. משום כך, מניעת מחלות מסתמכת על חיזוי פעולות ומצבים, וניתן לסווג אותה למניעה ראשונית, שניונית ושלישיונית.  

==תפוצה וסיבות לתחלואה ולמוות ברי מניעה==

==תפוצה וסיבות לתחלואה ולמוות ברי מניעה==

{{הפניה לערך מורחב|גורם סיכון בריאותי}}

{{הפניה לערך מורחב|גורם סיכון בריאותי}}

[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, בישראל ובמספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה שיעור התמותה המתוקנן עומד על 400-500. בסין, ברזיל ובמדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר שיעורי המוות המתוקננים עומדים על 800-1000 - שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן. הדבר נובע בעיקר משיעורים גבוהים של [[עישון]], שתיית אלכוהול ו[[השמנה]]]]

[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, בישראל ובמספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400 למאה אלף איש. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה שיעור התמותה המתוקנן עומד על 400-500. בסין, ברזיל ובמדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר שיעורי המוות המתוקננים עומדים על 800-1,000 למאה אלף איש- שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן. הדבר נובע בעיקר משיעורים גבוהים של [[עישון]], שתיית אלכוהול ו[[השמנה]]]]

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - [[המנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מגדר, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות: ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - [[המנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מגדר, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות: ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות בשנה - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות בשנה - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין חלק מהמדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין חלק מהמדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1,000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הסיבות המרכזיות למוות בר-מניעה שונות בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ביפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם של תמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מ[[השמנת יתר]] [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה השמנת היתר עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה יחסית ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הוא 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ-10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

הסיבות המרכזיות למוות בר-מניעה שונות בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ביפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם של תמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מ[[השמנת יתר]] [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה השמנת היתר עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה יחסית ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הוא 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ-10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

* לימוד ואימון של נערים ונוער על דרכים בריאות להתמודדות ופריקה של [[מתחים]] התרגעות כמו פעילות גופנית, מוזיקה, טכניקות נשימה, התבוננות פנימית, מדיטציה.  

* לימוד ואימון של נערים ונוער על דרכים בריאות להתמודדות ופריקה של [[מתחים]] התרגעות כמו פעילות גופנית, מוזיקה, טכניקות נשימה, התבוננות פנימית, מדיטציה.  

'''[[גמילה מעישון]]''' - כוללת הסברה על נזקי העישון למעשנים, ותכניות גמילה למעשנים בניסיון להפסיק את צריכת מוצרי הטבק. גמילה מעישון היא פחות טובה ממספר היבטים ביחס למניעת עישון - היא קשה יותר למעשן היות וניקוטין הוא חומר ממכר מאד וכן בגלל הרגלי חיים. כמו כן הנזקים של העישון (כמו סיכון החולה בהתחלת תהליך סרטני רדום) כבר התרחשו והגמילה מנסה להקטין נזק נוסף שעלול להגרם לחולה ולאפשר לגוף להתחיל לשקם חלק מהנזקים. כמו כן כן המעשן עצמו בהיותו נער או מבוגר צעיר, או בתור הורה, מורה או דמות משפיעה עלול להשפיע במודע או לא במודע על ילדים ונערים ולעודד אותם להתחיל לעשן בעצמם. עם זאת גמילה מעישון היא אולי קלה יותר לרשויות בריאות היות ויש להן רישום של מעשנים והיות ומעשנים רבים מעוניינים בעצמם להיגמל ולקבל סיוע ואף מוכנים לשלם על הגמילה, זאת בניגוד למניעת עישון שהיא [[מוצר ציבורי]].  

'''[[גמילה מעישון]]''' - כוללת הסברה על נזקי העישון למעשנים, ותכניות גמילה למעשנים בניסיון להפסיק את צריכת מוצרי הטבק. גמילה מעישון היא פחות טובה ממספר היבטים ביחס למניעת עישון - היא קשה יותר למעשן היות וניקוטין הוא חומר ממכר מאד וכן בגלל הרגלי חיים. כמו כן הנזקים של העישון (כמו סיכון החולה בהתחלת תהליך סרטני רדום) כבר התרחשו והגמילה מנסה להקטין נזק נוסף שעלול להיגרם לחולה ולאפשר לגוף להתחיל לשקם חלק מהנזקים. כמו כן כן המעשן עצמו בהיותו נער או מבוגר צעיר, או בתור הורה, מורה או דמות משפיעה עלול להשפיע במודע או לא במודע על ילדים ונערים ולעודד אותם להתחיל לעשן בעצמם. עם זאת גמילה מעישון היא אולי קלה יותר לרשויות בריאות היות ויש להן רישום של מעשנים והיות ומעשנים רבים מעוניינים בעצמם להיגמל ולקבל סיוע ואף מוכנים לשלם על הגמילה, זאת בניגוד למניעת עישון שהיא [[מוצר ציבורי]].  

'''מניעת עישון פאסיבי''' מנסה להגן על עוברים, ילדים עמיתים לעבודה ואנשים אחרים בסביבתם של המעשנים מפני חשיפה לעישון מיד שנייה - בעיקר על ידי הגבלת מקומות שבהם מותר לעשן והגברת מודעות של נשים לקראת או בזמן ההיריון לנזקים שעלולים להגרם לעוברים ולילדים. למניעת עישון במקומות פומביים כמו בתי ספר, מסעדות ועוד יש היבט חשוב נוסף של מניעת חשיפה של ילדים לדמויות חיקוי של מעשנים, כמו כן הדבר מהווה גם נדבך בגמילה מעישון על ידי הקטנת ההזדמנות של מעשנים שנגמלו לחזור למעגל ההתמכרות.  

'''מניעת עישון פאסיבי''' מנסה להגן על עוברים, ילדים עמיתים לעבודה ואנשים אחרים בסביבתם של המעשנים מפני חשיפה לעישון מיד שנייה - בעיקר על ידי הגבלת מקומות שבהם מותר לעשן והגברת מודעות של נשים לקראת או בזמן ההיריון לנזקים שעלולים להגרם לעוברים ולילדים. למניעת עישון במקומות פומביים כמו בתי ספר, מסעדות ועוד יש היבט חשוב נוסף של מניעת חשיפה של ילדים לדמויות חיקוי של מעשנים, כמו כן הדבר מהווה גם נדבך בגמילה מעישון על ידי הקטנת ההזדמנות של מעשנים שנגמלו לחזור למעגל ההתמכרות.  

==פעילות גופנית מספקת==

==פעילות גופנית מספקת==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אורח חיים יושבני]], [[אורח חיים פעיל]], [[פעילות גופנית]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אורח חיים יושבני]], [[אורח חיים פעיל]], [[פעילות גופנית]]}}

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ'''[[אורח חיים יושבני]]''' ברחבי העולם.  התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית קשורה למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]) שהם 9% מכלל מקרי המוות ברי-המניעה נכון לשנת 2008. הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ'''[[אורח חיים יושבני]]''' ברחבי העולם.  התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית קשורה למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]) שהם 9% מכלל מקרי המוות ברי-המניעה נכון לשנת 2008. הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>

בכל שנה מתים בישראל כ-50 עובדים מ[[תאונות עבודה]] קטלניות, כמחצית מהן מתרחשות בענף הבינוי שבו מתים כ-30 עובדים. עוד כ-16 עובדים בשנה מתים בתעשייה, ופחות מכך בחקלאות ובמסחר. בשנת 2013, 66% מהתאונות הקטלניות התרחשו בשל נפילה מגובה או פגיעה מעצם נע (נפילה של ציוד על הפועל, עצם שעף ממכונה וכו'). בשנת 2013 בענף הבינוי 50% מהתאונות הקטלניות מתרחשות עקב נפילה מגובה, 24% עקב מכה מעצם נע  ועוד 12% עקב התחשמלות. בתעשייה 50% מהתאונות הקטלניות הן עקב מכה מעצם נע, 19% הן עקב חנק או הרעלה, 6% עקב התחשמלות ועוד 6% עקב נפילה מגובה.  [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].  

בכל שנה מתים בישראל כ-50 עובדים מ[[תאונות עבודה]] קטלניות, כמחצית מהן מתרחשות בענף הבינוי שבו מתים כ-30 עובדים. עוד כ-16 עובדים בשנה מתים בתעשייה, ופחות מכך בחקלאות ובמסחר. בשנת 2013, 66% מהתאונות הקטלניות התרחשו בשל נפילה מגובה או פגיעה מעצם נע (נפילה של ציוד על הפועל, עצם שעף ממכונה וכו'). בשנת 2013 בענף הבינוי 50% מהתאונות הקטלניות מתרחשות עקב נפילה מגובה, 24% עקב מכה מעצם נע  ועוד 12% עקב התחשמלות. בתעשייה 50% מהתאונות הקטלניות הן עקב מכה מעצם נע, 19% הן עקב חנק או הרעלה, 6% עקב התחשמלות ועוד 6% עקב נפילה מגובה.  [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].  

נוסף לתאונות הקטלניות יש תאונות רבות שאינן מסתיימות במוות אלא בפציעה או ב[[נכות]]. מדי שנה מתרחשות כ-60 אלף תאונות המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). בשנת 2013 שילמה המדינה כ-4 מיליארד ש"ח גמלאות לנפגעי עבודה, כאשר מתוך תחום זה, 2.7 מיליארד ש"ח שולמו כגמלאות נכות, 480 מיליון ש"ח שולמו כדמי ריפוי, ו-400 מיליון כדמי פגיעה (פיצוי עובדים על זמן אבוד על כך שלא יכלו לעבוד) ועוד 300 מיליון כגמלאות תלויים (תשלום לבני משפחה של עובד שנפטר שהיו תלויים בו לפרנסתם). כ-8000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5000 נפגעים בענפי הבינוי. בכל שנה כ-11 אלף עובדים נעדרים ממקום עבודה לתקופה של חודש, ועוד כ-7000 נעדרים לתקופה של חודש עד 3 חודשים [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].  

נוסף לתאונות הקטלניות יש תאונות רבות שאינן מסתיימות במוות אלא בפציעה או ב[[נכות]]. מדי שנה מתרחשות כ-60 אלף תאונות המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). בשנת 2013 שילמה המדינה כ-4 מיליארד ש"ח גמלאות לנפגעי עבודה, כאשר מתוך תחום זה, 2.7 מיליארד ש"ח שולמו כגמלאות נכות, 480 מיליון ש"ח שולמו כדמי ריפוי, ו-400 מיליון כדמי פגיעה (פיצוי עובדים על זמן אבוד על כך שלא יכלו לעבוד) ועוד 300 מיליון כגמלאות תלויים (תשלום לבני משפחה של עובד שנפטר שהיו תלויים בו לפרנסתם). כ-8,000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7,000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5,000 נפגעים בענפי הבינוי. בכל שנה כ-11 אלף עובדים נעדרים ממקום עבודה לתקופה של חודש, ועוד כ-7,000 נעדרים לתקופה של חודש עד 3 חודשים [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].  

הסכום של 4 מיליארד ש"ח שאותה משלמת הממשלה לנפגעי תאונות עבודה אינו כולל את כלל הנזקים למשק, שכן למעסיקים נגרמים נזקים נוספים הנגרמים עקב מציאת עובד מחליף ונזק לציוד למבנים - עלויות אלה עומד על 12 מיליארד ש"ח נוספים. [http://www.themarker.com/news/1.2327974]

הסכום של 4 מיליארד ש"ח שאותה משלמת הממשלה לנפגעי תאונות עבודה אינו כולל את כלל הנזקים למשק, שכן למעסיקים נגרמים נזקים נוספים הנגרמים עקב מציאת עובד מחליף ונזק לציוד למבנים - עלויות אלה עומד על 12 מיליארד ש"ח נוספים. [http://www.themarker.com/news/1.2327974]

נתונים אלה על נפגעים בתאונות, אינם כוללים הפגעות עובדים לאורך זמן עקב חשיפה במינון נמוך ל[[זיהום תעשייתי]] ופגיעות גופניות ארגונמיות או כאלה הנובעות מ[[תת-פעילות גופנית]] בעבודה. קיימים תקנים רבים שמיועדים להקטין את מספר הנפגעים עקב הרעלות ותאונות עבודה שונות המתרחשות בעבודה. כמעט בכל תחום עבודה ישנם סיכונים בריאותיים  - החל משעות ישיבה רבות מידי ותנוחות ישיבה לא נכונות בעבודות משרדיות, עבור דרך שעות עמידה רבות מידי בעבודות מכירה קמעונאית, וכלה בתאונות חשמל, תאונות מכאניות והרעלת עובדים עקב [[זיהום תעשייתי]] במקומות העבודה.

נתונים אלה על נפגעים בתאונות, אינם כוללים היפגעות עובדים לאורך זמן עקב חשיפה במינון נמוך ל[[זיהום תעשייתי]] ופגיעות גופניות ארגונומיות או כאלה הנובעות מ[[תת-פעילות גופנית]] בעבודה. קיימים תקנים רבים שמיועדים להקטין את מספר הנפגעים עקב הרעלות ותאונות עבודה שונות המתרחשות בעבודה. כמעט בכל תחום עבודה ישנם סיכונים בריאותיים  - החל משעות ישיבה רבות מידי ותנוחות ישיבה לא נכונות בעבודות משרדיות, עבור דרך שעות עמידה רבות מידי בעבודות מכירה קמעונאית, וכלה בתאונות חשמל, תאונות מכאניות והרעלת עובדים עקב [[זיהום תעשייתי]] במקומות העבודה.

===זהירות מונעת ומניעת תאונות בסביבות שונות===

===זהירות מונעת ומניעת תאונות בסביבות שונות===