שינויים

[[תמונה:Warning2Pesticides.jpg|left|thumb|300px|שלט אזהרה מפני חומרי הדברה. קיימת מודעות מסויימת לסכנות של חומרי הדברה בגלל חשיפה לחומרים רעילים או מסרטנים במזון, אך מעט תשומת לב מופנית להיבטים אחרים כמו פגיעה ב[[בטחון תזונתי]] בגלל הפיכת המזון לתלוי ב[[דלק מחצבי]]]]

[[תמונה:Warning2Pesticides.jpg|left|thumb|300px|שלט אזהרה מפני חומרי הדברה. קיימת מודעות מסויימת לסכנות של חומרי הדברה בגלל חשיפה לחומרים רעילים או מסרטנים במזון, אך מעט תשומת לב מופנית להיבטים אחרים כמו פגיעה ב[[בטחון תזונתי]] בגלל הפיכת המזון לתלוי ב[[דלק מחצבי]]]]

'''חומרי הדברה''' או '''קוטלי מזיקים''' (Pesticide) הם חומרים או תערובת של חומרים שנועדו כדי להרוג יצורים  חיים המוגדרים על ידי בני האדם כמזיקים. רוב חומרי ההדברה כיום הם חומרים כימיים, אבל חומר הדברה יכול להיות גם סוכן ביולוגי (כמו נגיף או חיידק), חומר אנטי-מיקרוביאלי, חומר חיטוי או מתקן שנועד להגן מפני מזיקים. ה"מזיקים" כוללים מגוון גדול של יצורים - חרקים, גורמי מחלות בקרב צמחים (חיידקים, פטריות ונגיפים), עשבים "שוטים", רכיכות, ציפורים, יונקים, נמטודות, אשר מתחרים עם בני האדם על מקורות מזון ובכך פוגעים ב[[חקלאות]], פוגעים במבנים, יוצרים [[זיהום סביבתי]], מפיצים מחלות, או שהם גורמים למטרד או למפגע אסתטי.  

'''חומרי הדברה''' או '''קוטלי מזיקים''' (באנגלית: '''Pesticide''') הם חומרים או תערובת של חומרים שנועדו כדי להרוג יצורים  חיים המוגדרים על ידי בני האדם כמזיקים. רוב חומרי ההדברה כיום הם חומרים כימיים, אבל חומר הדברה יכול להיות גם סוכן ביולוגי (כמו נגיף או חיידק), חומר אנטי-מיקרוביאלי, חומר חיטוי או מתקן שנועד להגן מפני מזיקים. ה"מזיקים" כוללים מגוון גדול של יצורים - חרקים, גורמי מחלות בקרב צמחים (חיידקים, פטריות ונגיפים), עשבים "שוטים", רכיכות, ציפורים, יונקים, נמטודות, אשר מתחרים עם בני האדם על מקורות מזון ובכך פוגעים ב[[חקלאות]], פוגעים במבנים, יוצרים [[זיהום סביבתי]], מפיצים מחלות, או שהם גורמים למטרד או למפגע אסתטי.  

השימוש בחומרי הדברה בקנה מידה רחב, יחד עם אמצעים אחרים כגון [[דשן כימי]], קידם את [[המהפכה הירוקה]] וכיום הם נחשבים אחד המרכיבים החשובים של [[חקלאות תעשייתית]] שמאפשרת את הזנת [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] ואת המשך [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]].  

השימוש בחומרי הדברה בקנה מידה רחב, יחד עם אמצעים אחרים כגון [[דשן כימי]], קידם את [[המהפכה הירוקה]] וכיום הם נחשבים אחד המרכיבים החשובים של [[חקלאות תעשייתית]] שמאפשרת את הזנת [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] ואת המשך [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]].  

===הרעלה ארוכת טווח===

===הרעלה ארוכת טווח===

איגוד הרפואה האמריקאי ממליץ על הגבלת החשיפה לחומרי הדברה ועל שימוש בחלופות בטוחות יותר וטוען כי קיימת אי-וודאות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה במינון נמוך לחומרי הדברה.<ref>Council on Scientific Affairs, American Medical Association. (1997). [http://www.ingentaconnect.com/content/ap/pm/1997/00000026/00000002/art00122%3Bjsessionid=pkwgpommd0xm.alexandra Educational and Informational Strategies to Reduce Pesticide Risks]. Preventive Medicine, Volume 26, Number 2</ref>

איגוד הרפואה האמריקאי ממליץ על הגבלת החשיפה לחומרי הדברה ועל שימוש בחלופות בטוחות יותר וטוען כי קיימת אי-ודאות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה במינון נמוך לחומרי הדברה.<ref>Council on Scientific Affairs, American Medical Association. (1997). [http://www.ingentaconnect.com/content/ap/pm/1997/00000026/00000002/art00122%3Bjsessionid=pkwgpommd0xm.alexandra Educational and Informational Strategies to Reduce Pesticide Risks]. Preventive Medicine, Volume 26, Number 2</ref>

[[ארגון הבריאות העולמי]] ו[[הסוכנות הסביבתית של האו"ם]] מעריכות כי בכל שנה, 3 מיליון עובדים בתחום ה[[חקלאות]] במדינות העולם המתפתחות סובלים מהרעלה חמורה כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה, כ-18,000 מהם מתים.<ref>Miller GT (2004), ''Sustaining the Earth'', 6th edition. Thompson Learning, Inc. Pacific Grove, California. Chapter 9, Pages 211-216.</ref> לפי מחקר אחד כ-25 מיליון עובדים במדינות מתפתחות עלולים לסבול מהרעלה מתונה מחומרי הדברה בכל שנה.<ref>Jeyaratnam J (1990). "Acute pesticide poisoning: a major global health problem". World Health Stat Q 43 (3): 139–44. PMID [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2238694 2238694]</ref>

[[ארגון הבריאות העולמי]] ו[[הסוכנות הסביבתית של האו"ם]] מעריכות כי בכל שנה, 3 מיליון עובדים בתחום ה[[חקלאות]] במדינות העולם המתפתחות סובלים מהרעלה חמורה כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה, כ-18,000 מהם מתים.<ref>Miller GT (2004), ''Sustaining the Earth'', 6th edition. Thompson Learning, Inc. Pacific Grove, California. Chapter 9, Pages 211-216.</ref> לפי מחקר אחד כ-25 מיליון עובדים במדינות מתפתחות עלולים לסבול מהרעלה מתונה מחומרי הדברה בכל שנה.<ref>Jeyaratnam J (1990). "Acute pesticide poisoning: a major global health problem". World Health Stat Q 43 (3): 139–44. PMID [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2238694 2238694]</ref>

===שיבוש המערכת ההורמונלית===

===שיבוש המערכת ההורמונלית===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משבש אנדוקריני]], [[טרטוגן|חומר טרטוגני]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משבש אנדוקריני]], [[טרטוגן|חומר טרטוגני]]}}

[[משבשים אנדוקרינים]] הם חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים ובכך עלולים לגרור בעיות בהתפתחות עוברים - [[טרטוגן|חומרים טרטוגניים]]. הדבר רלבנטי בעיקר בהקשר של איברי המין ומערכת הרבייה, המערכת החיסונית והתפתחות המוח. גם בריכוזים קטנים מאד (הרבה מתחת לריכוז שעלול להוביל ל[[סרטן]]) חומרים אלה עלולים לגרור נזק חמור. נכון לשנת 2011, ניתן לזהות 105 חומרי הדברה כ[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]]. מתוכם 46% הם חומרים להדברת חרקים, 21 מדבירי עשבים ו-31% מדבירים פטריות. חלק מחומרים אלה הוצאו משימוש כללי לפני שנים רבות, אבל שאריות שלהם ממשיכות להתקיים ב[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ומשם הם עלולים לזלוג ל[[זיהום קרקע|קרקע]] ל[[זיהום מים|מים]] או למזון. דוגמאות לחומרים אלה הם [[די די טי]] ו[[אטרזין]].  

[[משבשים אנדוקרינים]] הם חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים ובכך עלולים לגרור בעיות בהתפתחות עוברים - [[טרטוגן|חומרים טרטוגניים]]. הדבר רלוונטי בעיקר בהקשר של איברי המין ומערכת הרבייה, המערכת החיסונית והתפתחות המוח. גם בריכוזים קטנים מאד (הרבה מתחת לריכוז שעלול להוביל ל[[סרטן]]) חומרים אלה עלולים לגרור נזק חמור. נכון לשנת 2011, ניתן לזהות 105 חומרי הדברה כ[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]]. מתוכם 46% הם חומרים להדברת חרקים, 21 מדבירי עשבים ו-31% מדבירים פטריות. חלק מחומרים אלה הוצאו משימוש כללי לפני שנים רבות, אבל שאריות שלהם ממשיכות להתקיים ב[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ומשם הם עלולים לזלוג ל[[זיהום קרקע|קרקע]] ל[[זיהום מים|מים]] או למזון. דוגמאות לחומרים אלה הם [[די די טי]] ו[[אטרזין]].  

חומרי-הדברה שהם '''[[משבש אנדוקריני|כימיקלים משבשים-אנדוקרינים]]''',( Endocrine disrupting chemicals EDC) משפיעים על הגוף על ידי הפוטנציאל החזק שיש להם להקשר לקולטנים של הורמונים מסוג אסטרוגן ואנדרוגן. בכך EDC יכולים לגרום לחיקוי פעולת ההורמון. פעולה אחרת היא היקשרות לקולטן מבלי לגרום להפעלתו, ובכל לגרום לחסימת הקולטנים. חומרי ההדברה משבשי הורמונים יכולים גם לגרום לשיבושים בסינתוז, העברה, המטבוליזם וההסרה של הורמונים ובכך להחליש או להגביר את הריכוז של ההורמונים הטבעיים. לדוגמה כ-10 חומרי הדברה שונים יכולים לפגוע בייצור ההורמון thyroid אלו כוללים את amitrole, cyhalothrin, fipronil, ioxynil, maneb, mancozeb, pentachloronitro-benzene, prodiamine, pyrimethanil, thiazopyr, ziram, zineb. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3138025/] [http://www.pan-uk.org/pestnews/Actives/endocrin.htm] ידועים מקרים לשיבושים במערכות הרבייה של בעלי חיים בטבע שנחשפו לשאריות של חומרי הדברה. [http://www.nrdc.org/health/effects/bendrep.asp]  

חומרי-הדברה שהם '''[[משבש אנדוקריני|כימיקלים משבשים-אנדוקרינים]]''',( Endocrine disrupting chemicals EDC) משפיעים על הגוף על ידי הפוטנציאל החזק שיש להם להקשר לקולטנים של הורמונים מסוג אסטרוגן ואנדרוגן. בכך EDC יכולים לגרום לחיקוי פעולת ההורמון. פעולה אחרת היא היקשרות לקולטן מבלי לגרום להפעלתו, ובכל לגרום לחסימת הקולטנים. חומרי ההדברה משבשי הורמונים יכולים גם לגרום לשיבושים בסינתוז, העברה, המטבוליזם וההסרה של הורמונים ובכך להחליש או להגביר את הריכוז של ההורמונים הטבעיים. לדוגמה כ-10 חומרי הדברה שונים יכולים לפגוע בייצור ההורמון thyroid אלו כוללים את amitrole, cyhalothrin, fipronil, ioxynil, maneb, mancozeb, pentachloronitro-benzene, prodiamine, pyrimethanil, thiazopyr, ziram, zineb. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3138025/] [http://www.pan-uk.org/pestnews/Actives/endocrin.htm] ידועים מקרים לשיבושים במערכות הרבייה של בעלי חיים בטבע שנחשפו לשאריות של חומרי הדברה. [http://www.nrdc.org/health/effects/bendrep.asp]  

מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין חומרי הדברה שונים לבין [[פרקינסון]]. הפרקינסון נגרם עקב מות תאים בגזע המוח. כתוצאה מסיבות שונות. אחת הסיבות היא כנראה חשיפה לחומרי הדברה שפועלים נגד בעלי חיים על ידי פעילות נגד תאי עצב.  

מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין חומרי הדברה שונים לבין [[פרקינסון]]. הפרקינסון נגרם עקב מות תאים בגזע המוח. כתוצאה מסיבות שונות. אחת הסיבות היא כנראה חשיפה לחומרי הדברה שפועלים נגד בעלי חיים על ידי פעילות נגד תאי עצב.  

בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר לחומרי הדברה יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית במאי על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה<ref>Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.</ref> מעלה, כי חשיפה למדבירי מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0706_sara_hadbara.htm]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.[http://www.news-medical.net/news/20100927/70/Hebrew.aspx] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו-paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[http://www.news-medical.net/news/20110214/4149/Hebrew.aspx]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ועקה חמצונית.[http://doctorsonly.co.il/2011/02/3769/]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[http://www.nature.com/neuro/journal/v3/n12/abs/nn1200_1301.html]  

בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר לחומרי הדברה יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית במאי על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה<ref>Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.</ref> מעלה, כי חשיפה למדבירי מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3,000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0706_sara_hadbara.htm]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.[http://www.news-medical.net/news/20100927/70/Hebrew.aspx] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו-paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[http://www.news-medical.net/news/20110214/4149/Hebrew.aspx]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ועקה חמצונית.[http://doctorsonly.co.il/2011/02/3769/]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[http://www.nature.com/neuro/journal/v3/n12/abs/nn1200_1301.html]  

ממקרים בעבר ידוע כי ריסוס יכול לנדוד כמו [[זיהום אוויר]] עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.

ממקרים בעבר ידוע כי ריסוס יכול לנדוד כמו [[זיהום אוויר]] עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.

בנוסף, שימוש בחומרי הדברה תורם להקטנת [[מגוון המינים]] מקטין את [[מחזור החנקן|קיבוע החנקן]] בצמחים, תורם לפגיעה במאביקים, [[הרס בתי גידול|פוגע בבתי גידול]] (במיוחד של ציפורים), ותורם לסיכון של [[מינים בסכנת הכחדה]]. מזיקים יכולים לפתח [[עמידות לחומרי הדברה]], דבר שגורם להשמדת יבולים. דבר זה תורם בתורו לפיתוח של חומרי הדברה חדשים או הגדלת המינון של חומרי ההדברה. השלכות אלו גורמות להרעה במספר רב של בעיות סביבה.  

בנוסף, שימוש בחומרי הדברה תורם להקטנת [[מגוון המינים]] מקטין את [[מחזור החנקן|קיבוע החנקן]] בצמחים, תורם לפגיעה במאביקים, [[הרס בתי גידול|פוגע בבתי גידול]] (במיוחד של ציפורים), ותורם לסיכון של [[מינים בסכנת הכחדה]]. מזיקים יכולים לפתח [[עמידות לחומרי הדברה]], דבר שגורם להשמדת יבולים. דבר זה תורם בתורו לפיתוח של חומרי הדברה חדשים או הגדלת המינון של חומרי ההדברה. השלכות אלו גורמות להרעה במספר רב של בעיות סביבה.  

קיים וויכוח האם אטרזין (Atrazine), אחד ממדבירי העשבים הנפוצים בעולם, עלול לגרום ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אנדוקריני]] חמור, לעקרות ולשינוי-מין נרחב בקרב [[דו-חיים]]. לפי המחקרים של הביולוג טיירון הייס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אטרזין גורם לזכרי צפרדעים להפוך לנקבות במהלך חייהם, כאשר החומר נמצא בריכוזים נמוכים מהתקן שלהם במי השתייה. החברה המייצרת את האטרזין שוללת את הדבר הזה. קשר אפשרי בין אטרזין לבין השפעות על מערכת המין יכולות להיות השלכות חמורות הן על הבריאות של בני אדם- שכן ייתכן כי השפעה דומה, גם אם פחותה בעוצמתה קיימת גם בקרב בני אדם. השפעה חמורה נוספת היא שפרעה לדו חיים עלולה להשפיע בצורה ניכרת על מערכות אקולוגיות רבות וכי השפעה דומה עלולה להתקיים גם בקרב מינים אחרים. [http://sciam.co.il/archives/329][http://en.wikipedia.org/wiki/Atrazine] [http://www.motherjones.com/environment/2011/11/tyrone-hayes-atrazine-syngenta-feud-frog-endangered]

קיים ויכוח האם אטרזין (Atrazine), אחד ממדבירי העשבים הנפוצים בעולם, עלול לגרום ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אנדוקריני]] חמור, לעקרות ולשינוי-מין נרחב בקרב [[דו-חיים]]. לפי המחקרים של הביולוג טיירון הייס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אטרזין גורם לזכרי צפרדעים להפוך לנקבות במהלך חייהם, כאשר החומר נמצא בריכוזים נמוכים מהתקן שלהם במי השתייה. החברה המייצרת את האטרזין שוללת את הדבר הזה. קשר אפשרי בין אטרזין לבין השפעות על מערכת המין יכולות להיות השלכות חמורות הן על הבריאות של בני אדם- שכן ייתכן כי השפעה דומה, גם אם פחותה בעוצמתה קיימת גם בקרב בני אדם. השפעה חמורה נוספת היא שפרעה לדו חיים עלולה להשפיע בצורה ניכרת על מערכות אקולוגיות רבות וכי השפעה דומה עלולה להתקיים גם בקרב מינים אחרים. [http://sciam.co.il/archives/329][http://en.wikipedia.org/wiki/Atrazine] [http://www.motherjones.com/environment/2011/11/tyrone-hayes-atrazine-syngenta-feud-frog-endangered]

כמות החומר שתנדוד מהאיזור המטופל תלויה בגורמים הקשורים בתכונות הכימיקל כמו היכולות שלו להאחז בקרקע, לחץ האדים שלו, אחוז ההמסה שלו במים, וההתנגדות שלו להתפרקות במשך הזמן. מאפיינים של הקרקע כמו הטקסטורה שלה (מרקם הקרקע), היכולת שלה לאגור מים, וכמות החומר האורגני שיש בה משפיעים גם הם על הכמות חומר ההדברה שתעזוב את האיזור.

כמות החומר שתנדוד מהאיזור המטופל תלויה בגורמים הקשורים בתכונות הכימיקל כמו היכולות שלו להאחז בקרקע, לחץ האדים שלו, אחוז ההמסה שלו במים, וההתנגדות שלו להתפרקות במשך הזמן. מאפיינים של הקרקע כמו הטקסטורה שלה (מרקם הקרקע), היכולת שלה לאגור מים, וכמות החומר האורגני שיש בה משפיעים גם הם על הכמות חומר ההדברה שתעזוב את האיזור.

לזיהום בכלל ולזיהום בחומרי הדברה יש עלויות כלכליות. נזקים של תחלואה בבני אדם כרוכים בעלות כלכלית שכוללת עלויות של טיפולים רפואיים, אובדן ימי עבודה לחולה ולבני משפחתו ואובדן [[רווחה חברתית]] לחולה ולבני משפחתו - עוגמת נפש וכו'. הדבר אינו כולל נזקים בלתי הפיכים כמו [[נכות]], או מוות כתוצאה מתחלואה כזו. העלות הכלכלית של נזק למערכות אקולוגיות כוללת את ההשפעה לרעה על [[שירותי המערכת האקולוגית]] כגון [[האבקה]] או [[ייצוב קרקעות]] או נטרול רעלים.  

לזיהום בכלל ולזיהום בחומרי הדברה יש עלויות כלכליות. נזקים של תחלואה בבני אדם כרוכים בעלות כלכלית שכוללת עלויות של טיפולים רפואיים, אובדן ימי עבודה לחולה ולבני משפחתו ואובדן [[רווחה חברתית]] לחולה ולבני משפחתו - עוגמת נפש וכו'. הדבר אינו כולל נזקים בלתי הפיכים כמו [[נכות]], או מוות כתוצאה מתחלואה כזו. העלות הכלכלית של נזק למערכות אקולוגיות כוללת את ההשפעה לרעה על [[שירותי המערכת האקולוגית]] כגון [[האבקה]] או [[ייצוב קרקעות]] או נטרול רעלים.  

לפי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], ניתן להתייחס אל [[זיהום]] באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מ[[חומרי הדברה]]) כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]]. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא [[הפנמת עלויות]] כלומר תשלום [[מס פיגוביאני]] מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"[[זיהום אופטימלי]]" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. ב[[שוק משוכלל]], דבר זה אמור להוביל ל[[יעילות פארטו]].  

לפי התאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]], ניתן להתייחס אל [[זיהום]] באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מ[[חומרי הדברה]]) כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]]. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא [[הפנמת עלויות]] כלומר תשלום [[מס פיגוביאני]] מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"[[זיהום אופטימלי]]" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. ב[[שוק משוכלל]], דבר זה אמור להוביל ל[[יעילות פארטו]].  

פתרון כזה הוא בעייתי בכל מקרה בקרב חומרי הדברה רבים, שכן קשה להוכיח את הנזק מחומרי הדברה בשל הזמן הרב שעובר בין שחרור החומרים להגעתם אל בני האדם, הזמן שעובר בין הגעה לבין האדם לבין פיתוח תסמיני מחלה (כמו [[סרטן]], או [[טרטוגן|פגיעה בעוברים]], וכן קשה לדעת מה מקור הזיהום שיצר כל בעיה, במיוחד כאשר יש מגוון של חומרי הדברה המפוזרים על ידי מגוון של חקלאים ומדבירים. הדבר עוד יותר בעייתי בשל [[הצטברות ביולוגית]] שיכולה להעביר את חומרי ההדברה מהאוויר אל הקרקע או מאגרי מים ומשם במעלה שרשרת המזון להגיע למזונות אחרים וליצור [[זיהום במזון]]. נדידת חומרי הדברה מקשה עוד יותר את זיהוי מקור הבעיה (מי שהשתמש בחומר ההדברה) לבעיות שהוא גורר (בעיות אקולוגיות או בריאותיות).  

פתרון כזה הוא בעייתי בכל מקרה בקרב חומרי הדברה רבים, שכן קשה להוכיח את הנזק מחומרי הדברה בשל הזמן הרב שעובר בין שחרור החומרים להגעתם אל בני האדם, הזמן שעובר בין הגעה לבין האדם לבין פיתוח תסמיני מחלה (כמו [[סרטן]], או [[טרטוגן|פגיעה בעוברים]], וכן קשה לדעת מה מקור הזיהום שיצר כל בעיה, במיוחד כאשר יש מגוון של חומרי הדברה המפוזרים על ידי מגוון של חקלאים ומדבירים. הדבר עוד יותר בעייתי בשל [[הצטברות ביולוגית]] שיכולה להעביר את חומרי ההדברה מהאוויר אל הקרקע או מאגרי מים ומשם במעלה שרשרת המזון להגיע למזונות אחרים וליצור [[זיהום במזון]]. נדידת חומרי הדברה מקשה עוד יותר את זיהוי מקור הבעיה (מי שהשתמש בחומר ההדברה) לבעיות שהוא גורר (בעיות אקולוגיות או בריאותיות).  

במדינות מערביות קיימים תקנים שנועדו להגביל את החשיפה של הצרכנים לחומרי הדברה. התקנים אמורים להבטיח שמזמן הריסוס האחרון ועד שהצרכנים יאכלו את המזון יעבור מספיק זמן כך שחומרי ההדברה יתפרקו והנזק שלהם יהיה נמוך מספיק. עם זאת, קיימים מקרים שבהם חקלאים אינם נשמעים להוראות אלה, בעיקר כתוצאה מתמריץ כלכלי, ומזון עם שאריות מעל לתקן מגיע לצרכנים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]  

במדינות מערביות קיימים תקנים שנועדו להגביל את החשיפה של הצרכנים לחומרי הדברה. התקנים אמורים להבטיח שמזמן הריסוס האחרון ועד שהצרכנים יאכלו את המזון יעבור מספיק זמן כך שחומרי ההדברה יתפרקו והנזק שלהם יהיה נמוך מספיק. עם זאת, קיימים מקרים שבהם חקלאים אינם נשמעים להוראות אלה, בעיקר כתוצאה מתמריץ כלכלי, ומזון עם שאריות מעל לתקן מגיע לצרכנים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]  

בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 דגימות מטעם משרד הבריאות בחיפוש אחר חריגות של חומרי הדברה במזון. (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, שהן 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוהה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% שהן 4% מכלל הדגימות החריגות הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]

בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2,300 דגימות מטעם משרד הבריאות בחיפוש אחר חריגות של חומרי הדברה במזון. (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, שהן 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוהה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% שהן 4% מכלל הדגימות החריגות הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]

==רגולציה ופיקוח על חומרי הדברה==

==רגולציה ופיקוח על חומרי הדברה==

===פיקוח על המצאות חומרי הדברה במזון===

===פיקוח על המצאות חומרי הדברה במזון===

בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות חומרי הדברה מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוהה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html חומרי הדברה חריגים ב-12% ממוצרי המזון] צבי לבי, ynet, 24.01.11</ref>

בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות חומרי הדברה מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2,300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוהה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html חומרי הדברה חריגים ב-12% ממוצרי המזון] צבי לבי, ynet, 24.01.2011</ref>

===פיקוח על הדברה במבנים===

===פיקוח על הדברה במבנים===

חקלאות אורגנית יכולה להעשות תוך שימוש בשיטת [[תעשייה בת קיימא|תעשייה בלתי מקיימות]] בפני עצמן שעלולות לגרור [[סחף קרקע]] והסתמכות על [[דשן כימי|חומרי דישון כימים]]. ולכן חקלאות אורגנית אינה תמיד [[חקלאות בת קיימא]]. שיטות כמו [[פרמקלצ'ר]] ו[[חקלאות ביו-אינטנסיב]] הן טבעיות יותר ואינן משתמשות בדשן כימי שמקורו בדלק מחצבי.  

חקלאות אורגנית יכולה להעשות תוך שימוש בשיטת [[תעשייה בת קיימא|תעשייה בלתי מקיימות]] בפני עצמן שעלולות לגרור [[סחף קרקע]] והסתמכות על [[דשן כימי|חומרי דישון כימים]]. ולכן חקלאות אורגנית אינה תמיד [[חקלאות בת קיימא]]. שיטות כמו [[פרמקלצ'ר]] ו[[חקלאות ביו-אינטנסיב]] הן טבעיות יותר ואינן משתמשות בדשן כימי שמקורו בדלק מחצבי.  

תחליף מעניין לחומרי הדברה הוא שימוש בסביבות מלאכותיות לחלוטין בסגנון [[חקלאות הידרופונית]]. כמו כן, טכנולוגיות עילית מתקדמות בסגנון ה [http://qz.com/553383/this-robot-kills-weeds-and-could-end-the-need-for-herbicides-on-farms/ Killer Robot] עשויות לסייע להקטין משמעותית את הצורך בשימוש בחומרי הדברה.

תחליף מעניין לחומרי הדברה הוא שימוש בסביבות מלאכותיות לחלוטין בסגנון [[חקלאות הידרופונית]]. כמו כן, טכנולוגיות עילית מתקדמות בסגנון ה-[http://qz.com/553383/this-robot-kills-weeds-and-could-end-the-need-for-herbicides-on-farms/ Killer Robot] עשויות לסייע להקטין משמעותית את הצורך בשימוש בחומרי הדברה.

פעמים רבות מחיר המזון האורגני יקר יותר, הן בגלל שמדובר בשיטות גידול שדורשות יותר כוח אדם, הן בגלל [[פריון חקלאי]] נמוך יותר, והן בגלל שמדובר בטרנד שמאפשר למשווקי מזון להעלות את המחירים. כמו כן, היקפי צריכה נמוכים יותר גוררים גם הן עלויות שיווק גבוהות יותר. בנסיון להתמודד עם המחיר הגבוה של המזון האורגני מוצאות שיטות שונות כמו [[קואופרטיב אורגני]], [[חקלאות נתמכת קהילה]], [[צמחונות]] וצמצום הקנייה של [[מזון מעובד]].

פעמים רבות מחיר המזון האורגני יקר יותר, הן בגלל שמדובר בשיטות גידול שדורשות יותר כוח אדם, הן בגלל [[פריון חקלאי]] נמוך יותר, והן בגלל שמדובר בטרנד שמאפשר למשווקי מזון להעלות את המחירים. כמו כן, היקפי צריכה נמוכים יותר גוררים גם הן עלויות שיווק גבוהות יותר. בנסיון להתמודד עם המחיר הגבוה של המזון האורגני מוצאות שיטות שונות כמו [[קואופרטיב אורגני]], [[חקלאות נתמכת קהילה]], [[צמחונות]] וצמצום הקנייה של [[מזון מעובד]].

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_effects_of_pesticides השפעות סביבתיות של חומרי הדברה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_effects_of_pesticides השפעות סביבתיות של חומרי הדברה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1879 חומרי הדברה] בארגון [[אדם טבע ודין]]

* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1879 חומרי הדברה] בארגון [[אדם טבע ודין]]

* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1230&ArticleID=1955 מאות משתתפים בכנס מדברים הדברה 2014] כנס של [[אדם טבע ודין]] על חומרי הדברה, מידע ופיקוח וחלופות. 9/03/2014

* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1230&ArticleID=1955 מאות משתתפים בכנס מדברים הדברה 2014] כנס של [[אדם טבע ודין]] על חומרי הדברה, מידע ופיקוח וחלופות. 9.03.2014

;השפעות בריאותיות של חומרי הדברה:

;השפעות בריאותיות של חומרי הדברה:

* [http://www.ehf.org.il/material/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94 חומרי הדברה] הקרן לבריאות ולסביבה.

* [http://www.ehf.org.il/material/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94 חומרי הדברה] הקרן לבריאות ולסביבה.

* [http://www.phc.org.il/6370 חשיפה לחומרי הדברה פוגעת בבריאותן של נשים], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 25.7.2012

* [http://www.phc.org.il/6370 חשיפה לחומרי הדברה פוגעת בבריאותן של נשים], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 25.7.2012

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1122336.html חוקרים: חומרי הדברה פוגעים בתושבי יישובים חקלאיים] צפריר רינת, הארץ, 20/10/09

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1122336.html חוקרים: חומרי הדברה פוגעים בתושבי יישובים חקלאיים] צפריר רינת, הארץ, 20.10.2009

* [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2015/Article-df502e292d6fc41004.htm חומרי ההדברה בחקלאות פוגעים בבריאות ילדי הצפון] גיא ורון, חדשות ערוץ 2, 26/04/15

* [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2015/Article-df502e292d6fc41004.htm חומרי ההדברה בחקלאות פוגעים בבריאות ילדי הצפון] גיא ורון, חדשות ערוץ 2, 26.04.2015

{{מילון חומרים מזהמים}}

{{מילון חומרים מזהמים}}

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1857958 הפירות והירקות המזוהמים ביותר: ענבים, סלרי ותפוחים] צפריר רינת, הארץ, 06.11.2012  

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1857958 הפירות והירקות המזוהמים ביותר: ענבים, סלרי ותפוחים] צפריר רינת, הארץ, 06.11.2012  

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1884266 מחקר מצא חומרי הדברה ב-56% מהמזון שנבדק] צפריר רינת, הארץ, 12.12.2012  

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1884266 מחקר מצא חומרי הדברה ב-56% מהמזון שנבדק] צפריר רינת, הארץ, 12.12.2012  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html חומרי הדברה חריגים ב-12% ממוצרי המזון] צבי לביא, ynet, 24.01.11

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html חומרי הדברה חריגים ב-12% ממוצרי המזון] צבי לביא, ynet, 24.01.2011

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/745/150.html מדד הריסוס של פירות וירקות] אביב לביא, 11/6/2008 nrg

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/745/150.html מדד הריסוס של פירות וירקות] אביב לביא, 11.6.2008 nrg

* [http://www.foodnews.org/walletguide.php מדד הריסוס - הרשימה המלאה]  

* [http://www.foodnews.org/walletguide.php מדד הריסוס - הרשימה המלאה]  

* [http://blog.pro.co.il/blog/?p=687 חומרי הדברה במזון: אמת ומיתוס] בלוג המקצוענים, 29.1.2011

* [http://blog.pro.co.il/blog/?p=687 חומרי הדברה במזון: אמת ומיתוס] בלוג המקצוענים, 29.1.2011