שינויים

   

   

נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

===התפלגות הכנסות של שכירים===

===התפלגות הכנסות של שכירים===

39.5% מהכנסות משקי הבית מגיעות לחמישון העליון לעומת 6.7% שמגיעות לחמישון התחתון.<ref name="grinstain_2012"/>

39.5% מהכנסות משקי הבית מגיעות לחמישון העליון לעומת 6.7% שמגיעות לחמישון התחתון.<ref name="grinstain_2012"/>

הפערים בפועל שונים מנתונים אלה: [[תשלומי העברה]] (תשלומים כמו ביטוח לאומי שמועברים לעניים ולמובטלים) מקטנים את הפער מצד אחד, ומצד שני התפלגות השכר אינה מייצגת התפלגות כלל ההכנסות - הכנסות מ[[הון]] (בעלות על חברות, מניות וכו') והכנסות מרנטות (בעלות על דירות, חנויות, מגרשים וכו'). בדרך כלל, התפלגות כלל ההכנסות היא יותר אי-שוויונית מהתפלגות השכר שכן העניים מחזיקים הרבה פחות נכסי נדל"ן או הון. התפלגות ההכנסות בפועל בכלל האוכלוסייה שונה, שכן התפלגות המוצגת כאן אינה כוללת אנשים שאינם עובדים כמו מובטלים, או פנסיונרים.

הפערים בהכנסות בקרב כלל האוכלוסייה שונה, שכן התפלגות המוצגת כאן אינה כוללת אנשים שאינם עובדים כמו מובטלים, [[נכות|בעלי לקויות]], או פנסיונרים.[[תשלומי העברה]] (תשלומים כמו [[ביטוח לאומי]] שמועברים לעובדים עניים ולמובטלים) מקטנים את הפער מצד אחד, ומצד שני התפלגות השכר אינה מייצגת את התפלגות כלל ההכנסות - הכנסות מ[[הון]] (בעלות על חברות, מניות וכו') והכנסות מרנטות (בעלות על דירות, חנויות, מגרשים וכו'). בדרך כלל, התפלגות כלל ההכנסות היא יותר אי-שוויונית מהתפלגות השכר שכן העניים מחזיקים הרבה פחות נכסי נדל"ן או הון.

===המאיון עליון===

===המאיון עליון===

הכנסות המאיון העליון גבוהות בקרב העצמאיים - כ-4,200 איש - הסתכמה בשנת 2010 בכ-26 מיליארד שקל (סכום גבוה יותר מתקציב הבריאות). ההכנסה החודשית הממוצעת בכ- 510,000 שקל לחודש, 6.1 מיליון שקל לשנה. הגידול בהכנסות המאיון העליון בקרב העצמאיים בשלוש השנים 2007 – 2010 הגיע לכ-61%, מ-16 מיליארד שקל ל-26 מיליארד שקל. גידול של 10 מיליארד שקל, כ-2.4 מיליון שקל לאדם.  

בשנת 2010 הכנסתם המצרפית של כ-32,000 איש שהיוו את המאיון העליון באוכלוסיית ישראל, השכירים והעצמאיים, הסתכמה בכ-53 מיליארד שקל. ההכנסה החודשית הממוצעת הסתכמה בכ-139,000 שקל לחודש, 1.7 מיליון שקל לשנה. לדוגמה, שכר זה גבוה יותר מפי 2  לעומת שכר הרמטכ"ל - 50,000 ש"ח בחודש. {{הערה|שם=portugaly2011}}

מרכיב ההכנסות מעבודה בקבוצה זו נאמד בכ-30%, והיתרה מהכנסות הון ורכוש. על מרכיב ההכנסות משכר הם שלמו מס שולי של 45% אך על רוב ההכנסות שלהם הם שלמו מס מופחת הנאמד בכ-20% - 25%. סה"כ הם שילמו כ-25.9% מיסוי ישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). להשוואה, המאיון העליון בקרב השכירים שלם מיסים ישירים בשיעור של 40% מהכנסתם.

כ-4,200 איש מתוך המאיון העליון הם עצמאיים. הם מהווים מעט יותר מאלפית מכלל מקבלי ההכנסות בישראל. בשנת 2010 הסתכמה ההכנסה הכוללת של קבוצה זו בכ-26 מיליארד שקל (סכום גבוה יותר מתקציב הבריאות). ההכנסה החודשית הממוצעת עמדה על - 510,000 שקל לחודש, או  6.1 מיליון שקל לשנה. הגידול בהכנסות המאיון העליון בקרב העצמאיים בשלוש השנים 2007 – 2010 הגיע לכ-61%, מ-16 מיליארד שקל ל-26 מיליארד שקל. גידול של 10 מיליארד שקל סה"כ, כ-2.4 מיליון שקל לאדם. {{הערה|שם=portugaly2011|אמנון פורטוגלי, [http://finance.walla.co.il/item/1854777 מצוקת מעמד הביניים: למסות את בעלי ההון] , וואלה!, 28 באוגוסט 2011}}

הכנסתם המצרפית של כ-32,000 איש המהווים את המאיון העליון באוכלוסייה, השכירים והעצמאיים, הסתכמה בשנת 2010 בכ-53 מיליארד שקל. ההכנסה החודשית הממוצעת הסתכמה בכ-139,000 שקל לחודש, 1.7 מיליון שקל לשנה. ניתן להשוות הכנסות אלו לשכר הרמטכ"ל - 50,000 ש"ח בחודש. [http://finance.walla.co.il/?w=/2952/1854777]

מרכיב ההכנסות מעבודה בקבוצה זו של עצמאים במאיון העליון נאמד בכ-30%, והיתרה הן מהכנסות [[הון]] ורכוש (לדוגמה [[דירות בישראל|דירות}}. על מרכיב ההכנסות משכר שילמו אנשי המאיון העליון העצמאיים [[מס שולי]] של 45% אך על רוב ההכנסות שלהם הם שלמו מס מופחת הנאמד בכ-20% - 25%. סה"כ הם שילמו כ-25.9% מיסוי ישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). להשוואה, המאיון העליון בקרב השכירים שלם מיסים ישירים בשיעור של 40% מהכנסתם.{{הערה|שם=portugaly2011}}

===ניידות בין עשירוני הכנסה===

===ניידות בין עשירוני הכנסה===

על פי מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר משנת 2012, [[ניידות כלכלית|הניידות של אנשים בין עשירוני הכנסה]] ירדה בעשור האחרון, והיא נמוכה יחסית למדינות מערביות. 80% מהישראלים שנולדו למשפחה עניה ישארו כאלה, ו-90% מהילדים להורים עשירים ישארו עשירים. במרבית העשירונים השכר עולה באיטיות אך במאיון העליון יש זינוק של מאות אחוזים בשכר. בעוד שבשנת 2003 30% מהישראלים נשארו באותו עשירון שבו התחילו, בשנת 2009 עלה שיעור זה ל-90%. מהמחקר עולה כי היעדר הניידות חזק יותר בענפים לא תחרותיים: בחברות התקשורת, בענפים הנשענים על מחצבים לאומיים, ביבואנים הנהנים מבלעדיות ובמונופולים ממשלתיים. 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים ישארו במקום זה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.1626330]

על פי מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר משנת 2012, [[ניידות כלכלית|הניידות של אנשים בין עשירוני הכנסה]] ירדה בעשור האחרון, והיא נמוכה יחסית למדינות מערביות. 80% מהישראלים שנולדו למשפחה עניה ישארו כאלה, ו-90% מהילדים להורים עשירים ישארו עשירים. במרבית העשירונים השכר עולה באיטיות אך במאיון העליון יש זינוק של מאות אחוזים בשכר. בעוד שבשנת 2003 30% מהישראלים נשארו באותו עשירון שבו התחילו, בשנת 2009 עלה שיעור זה ל-90%. מהמחקר עולה כי היעדר הניידות חזק יותר בענפים לא תחרותיים: בחברות התקשורת, בענפים הנשענים על מחצבים לאומיים, ביבואנים הנהנים מבלעדיות ובמונופולים ממשלתיים. 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים ישארו במקום זה. {{הערה|שם=sinai2012|חגי עמית, נופר סיני  [http://www.themarker.com/markerweek/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"], דה מרקר, 26 בינואר 2012}}

מידת [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] מאפשרת לבדוק עד כמה הכלכלה [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]]- שכן במצב של ניידות מופחתת השוק מעניק משרות יותר בגלל מוצא ההורים, קשרים והתאמה תרבותית ופחות בגלל כשרון.

מידת [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] מאפשרת לבדוק עד כמה הכלכלה [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] ו[[מריטוקרטיה|מתגמלת לפי כשרון]] - שכן במצב של ניידות מופחתת השוק מעניק משרות יותר בגלל מוצא ההורים, קשרים והתאמה תרבותית ופחות בגלל כשרון.

===אי שוויון בהוצאות ובחסכון===

===אי שוויון בהוצאות ובחסכון===

פועל יוצא של אי השוויון בהכנסות, הוא אי שוויון בהוצאות. אי השוויון בהוצאות מודד בצורה מדוייקת יותר כיצד אנשים חיים ברגע זה, עם זאת הוא מסתיר היבט חשוב והוא אי שוויון בחסכון. נכון לשנת 2012, בעוד ש-4 העשירונים התחתונים אינם חוסכים דבר, ו-3 העשירונים התחתונים לוקחים הלוואות (ההוצאות שלהם גדולות יותר מההכנסות), הרי שמשקי בית חוסכים מעל 4000 ש"ח בחודש החל מהעשירון ה-7, ואילו העשירון העליון חוסך 16 אלף ש"ח בחודש בממוצע, שהם 47% משכרו. [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201315299]

פועל יוצא של אי השוויון בהכנסות, הוא אי שוויון בהוצאות. אי השוויון בהוצאות מודד בצורה מדוייקת יותר כיצד אנשים חיים ברגע זה, עם זאת הוא מסתיר היבט של אי שוויון בחסכון. נכון לשנת 2012, בעוד ש-4 העשירונים התחתונים אינם חוסכים דבר, ו-3 העשירונים התחתונים לוקחים הלוואות (ההוצאות שלהם גדולות יותר מההכנסות), הרי שמשקי בית חוסכים מעל 4000 ש"ח בחודש החל מהעשירון ה-7, ואילו העשירון העליון חוסך 16 אלף ש"ח בחודש בממוצע, שהם 47% משכרו. [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201315299]

להלן התפלגות הוצאות התצרוכת בין עשירונים שונים, נכון לשנת 2003.[http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

להלן התפלגות הוצאות התצרוכת בין עשירונים שונים, נכון לשנת 2003.[http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

בתחום המזון לדוגמה אפשר לראות כי משפחה בעשירון העליון מוציאה פי 3 יותר כסף יחסית למשפחה בעשירון התחתון. אולם כאשר מסתכלים על תחום המזון ביתר פירוט רואים כי ברוב הסעיפים ההוצאה של העשירון הגבוה ביותר היא רק פי 2.5 ביחס לעשירון התחתון ברוב הסעיפים, והפרשים גבוהים יותר יש במזון יוקרתי כמו משקאות אלכוהולים (פי 5) ובאכילה מחוץ לבית (פי 7). [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

בתחום המזון לדוגמה אפשר לראות כי משפחה בעשירון העליון מוציאה פי 3 יותר כסף יחסית למשפחה בעשירון התחתון. אולם כאשר מסתכלים על תחום המזון ביתר פירוט רואים כי ברוב הסעיפים ההוצאה של העשירון הגבוה ביותר היא רק פי 2.5 ביחס לעשירון התחתון ברוב הסעיפים, והפרשים גבוהים יותר יש במזון יוקרתי כמו משקאות אלכוהולים (פי 5) ובאכילה מחוץ לבית (פי 7). [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

השלכה נוספת של דבר זה הוא אפשרות כי [[מדד המחירים לצרכן]] הוא בעל ייציגות נמוכה בגלל אי הומוגניות בצריכה. כאשר יש [[אינפלציה]] בתחומים כמו מזון דיור ובריאות הדבר ישפיע בצורה חזקה יותר על העניים ולעומתם זאת העשירים עשויים להרגיש בכך בצורה פחותה, ובתחומים כמו דיור אפילו להנות מכך.

השלכה נוספת של דבר זה הוא אפשרות כי [[מדד המחירים לצרכן]] הוא בעל ייציגות נמוכה בגלל אי הומוגניות בצריכה. כאשר יש [[אינפלציה]] בתחומים כמו מזון, דיור ובריאות הדבר ישפיע בצורה חזקה יותר על העניים ולעומתם זאת העשירים עשויים להרגיש בכך בצורה פחותה, ובתחומים כמו דיור אפילו להנות מכך.

עד שנת 2011 גדלו הפערים בהוצאות בין העשירונים השונים. לדוגמה בעוד הפער בין משקי בית בעשירון העליון לתחתון עמד בשנת 2013 על 4.4, ההוצאה של משק בית העשירון העליון היתה 26,276  לחודש, פי 4.7  מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (5,520 ש"ח) [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t03_02.xls] בתחום המזון (ללא ירקות ופירות) הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדולים פי 3, ובתחום הירקות והפירות הוא גדול פי 3. בתחום הדיור הפערים הם פי 3, ובתחום הבריאות פי 4. בתחום הריהוט והציוד לבית פי 9, בתחום הלבשה והנעלה פי 7. בתחום החינוך הפערים גדולים פי 8 ובתחום התקשורת והתחבורה הם גדולים פי 12.

חלק מפערים אלה מסתירים פערים נוספים שלא באים לידי ביטוי בהכרח מנתונים של הוצאה כספית, ונובעים מהבדלים בסלי התצרוכת של עניים, מעמד ביניים ועשירים או בין קבוצות של אוכלוסיה (לדגומה דתיים, חרדים, ערבים, יהודים חילונים) או בין קבוצות השכלה שונות. לדוגמה חוקרי [[תזונה]] מצביעים על צריכה גבוה של [[סוכר]] ו[[משקאות ממותקים]] דווקא בקרב מעמדות נמוכים יותר. באופן דומה מודעות ל[[תזונה בריאה]] בקרב מעמד הביניים הגבוה והמעמד הגבוה מקטינה צריכה של [[מזון מהיר]] ותעשייתי ואלו נותרים אופציה של המעמד הבינוני הנמוך. מגמות של צריכת [[מזון בישראל]] מצביעות על עליה של עליה גבוה בצריכת הסוכר וממתיקים אחרים. בד בבד יש מחלות שבאות לידי ביטוי במעמדות נמוכים יותר כמו [[סוכרת]]. גם מגמות של [[עישון]] נחשבות נפוצות יותר בקרב קבוצות עניות יותר. היבטים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]].  

===בעלות על מוצרים בני קיימא===

===בעלות על מוצרים בני קיימא===

בבעלות על מוצרים בני קיימא שונים יש הבדלים בין מוצרים שונים. על פי נתוני הלמ"ס משנת 2010.יש מוצרים כמו מקררים, מכונות כביסה, או טלפון נייד אחד לפחות שבהן מעל 90% מהאוכלוסייה מחזיקים, ללא הבדל בין העשירונים. יש מוצרים פופולריים אחרים כמו מזגן, מיקרו-גל, קו טלפון וטלוויזיה שבהם מעל 50% מהאוכלוסייה מחזיקה גם במשקי בית העניים ביותר. יש מוצרים שאותם העניים מחזיקים יותר יחסית לעשירים כמו צלחות לווין, ממיר דיגיטלי, ותנור לבישול ואפייה. [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t12.xls]

בבעלות על מוצרים בני קיימא יש הבדלים בין מוצרים שונים. על פי נתוני הלמ"ס משנת 2010, יש מוצרים כמו מקררים, מכונות כביסה, או טלפון נייד אחד לפחות שבהן מעל 90% מהאוכלוסייה מחזיקים, ללא הבדל בין העשירונים. יש מוצרים פופולריים אחרים כמו מזגן, מיקרו-גל, קו טלפון וטלוויזיה שבהם מעל 50% מהאוכלוסייה מחזיקה גם במשקי בית העניים ביותר. יש מוצרים שאותם העניים מחזיקים יותר יחסית לעשירים כמו צלחות לווין, ממיר דיגיטלי, ותנור לבישול ואפייה. [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t12.xls]

במוצרים אחרים יש בעלות של העשירים יותר על מוצרים בני קיימא. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט בשנת 2010 ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל 55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.  

במוצרים בני קיימא אחרים יש בעלות של העשירים גדולה יותר של העשירים. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. בשנת 2010  ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל 55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.  

בממוצע לישראל, ל-60% ממשקי הבית יש מכונית. רק ל-20% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מכונית, נתון זה משתנה במהירות כבר בעשירון השני שבו ל-40% ממשקי הבית יש מכונית, בעשירון השביעי ל-71% יש מכונית ובעשירון העשיר ביותר ל-94% ממשקי הבית יש מכונית, פי 4.5 ממשק הבית העניים. הפער התחבורתי גבוה בהרבה בהקשר של מכונית שנייה. במשקי הבית העניים ביותר רק 2% מחזיקים מכונית שנייה, נתון זה עולה ל-13% ממשקי הבית בעשירון ה-5 ול-33% בעשירון ה-8, בעשירון העליון ל-49% ממשקי הבית יש מכונית שניה, פי 26 יחסית למשקי הבית העניים ביותר. פרוש הדבר הוא שיש [[אי שוויון תחבורתי]] הפוגע בעיקר בנשים (או במפרנס השני במשק הבית) שכן בעוד שבישובי פריפרייה הציבור עני יותר, המפרנס השני במקומות אלה תלוי ב[[תחבורה ציבורית]]. היות ו[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] אינה יעילה, הדבר מהווה [[מלכודת עוני]] שבו נשים עניות יותר, בעיקר בפריפריה, מתקשות להיכנס לשוק העבודה.

בממוצע לישראל, ל-60% ממשקי הבית יש מכונית פרטית. רק ל-20% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מכונית, נתון זה משתנה במהירות כבר בעשירון השני שבו ל-40% ממשקי הבית יש מכונית, בעשירון השביעי ל-71% יש מכונית ובעשירון העשיר ביותר ל-94% ממשקי הבית יש מכונית, פי 4.5 ממשק הבית העניים. הפער התחבורתי גבוה בהרבה בהקשר של מכונית שנייה. במשקי הבית העניים ביותר רק 2% מחזיקים מכונית שנייה, נתון זה עולה ל-13% ממשקי הבית בעשירון ה-5 ול-33% בעשירון ה-8, בעשירון העליון ל-49% ממשקי הבית יש מכונית שניה, פי 26 יחסית למשקי הבית העניים ביותר. פרוש הדבר הוא שיש [[אי שוויון תחבורתי]] הפוגע בעיקר בנשים (או במפרנס השני במשק הבית) שכן בעוד שבישובי פריפרייה הציבור עני יותר, המפרנס השני במקומות אלה תלוי ב[[תחבורה ציבורית]]. היות ו[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] אינה יעילה, הדבר מהווה [[מלכודת עוני]] שבו נשים עניות יותר, בעיקר בפריפריה, מתקשות להיכנס לשוק העבודה. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[ערבים בישראל]].

===בעלות על דירות===

===בעלות על דירות===

[[קובץ:שיעור גרים בדירות בבעלות.PNG|ממוזער|400px|שיעור משקי הבית הגרים בדירות בבעלותם בישראל, לפי עשירוני הכנסה בשנים 1997-2012. יש לשים לב שהפער המשתקף כאן קטן בהרבה מהפערים האמיתיים בגין החזקת דירות שכן הוא אינו משקף את שווי הדירות, משקי בית ששוכרים ומשכירים דירה וכן בעלות על מספר דירות]]

[[קובץ:שיעור גרים בדירות בבעלות.PNG|ממוזער|400px|שיעור משקי הבית הגרים בדירות בבעלותם בישראל, לפי עשירוני הכנסה בשנים 1997-2012. יש לשים לב שהפער המשתקף כאן קטן בהרבה מהפערים האמיתיים בגין החזקת דירות שכן הוא אינו משקף את שווי הדירות, משקי בית ששוכרים ומשכירים דירה וכן בעלות על מספר דירות]]

אחוז המגורים בדירות שנמצאות בבעלות משק הבית, שונה באופן דרמטי בהקשר של עשירון הכנסה וגיל. נכון לשנת 2011, 84% מבני העשירון העליון גרו בדירה בבעלותם, זאת לעומת 78% בקרב העשירון השביעי, ו 68% מבני העשירון הרביעי, רק 38% מבין העשירון התחתון גרו בדירה בבעלותם.[http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2013n/15_13_330b.doc]<ref name="cbs_housing2013">[http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2013n/15_13_330b.doc הדיור בישראל, ממצאים מסקר הוצאות משק הבית] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נובמבר 2013</ref>.  

אחוז המגורים בדירות שנמצאות בבעלות משק הבית, שונה באופן דרמטי בהקשר של עשירון הכנסה וגיל. נכון לשנת 2011, 84% מבני העשירון העליון גרו בדירה בבעלותם, זאת לעומת 78% בקרב העשירון השביעי, ו 68% מבני העשירון הרביעי. רק 38% מבין העשירון התחתון גרו בדירה בבעלותם.[http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2013n/15_13_330b.doc]<ref name="cbs_housing2013">[http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2013n/15_13_330b.doc הדיור בישראל, ממצאים מסקר הוצאות משק הבית] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נובמבר 2013</ref>.  

כמו כן יש הבדלים משמעותיים בין אנשים בגילאים שונים: בשנת 2009  אחוז משקי הבית שגרו בדירות בבעלותם, בקרב בני 35 ומטה הוא 40%, בקרב בני 35-55 נתון זה קופץ ל-76% והוא 80% בקרב האוכלוסייה מעל גיל 55. חלה ירידה בבעלות על דירות בקרב כל החמישיונים בקרב צעירים מתחת לגיל 35 החל משנת 2004, דבר שרומז על כך שבעיית הדיור החלה להכביד על הצעירים ביתר שאת החל משנה זו. [http://www.btl.gov.il/Publications/more_publications/Documents/baalutdira.pdf]

כמו כן יש הבדלים משמעותיים בין אנשים בגילאים שונים: בשנת 2009  אחוז משקי הבית שגרו בדירות בבעלותם, בקרב בני 35 ומטה הוא 40%, בקרב בני 35-55 נתון זה קופץ ל-76% והוא 80% בקרב האוכלוסייה מעל גיל 55. חלה ירידה בבעלות על דירות בקרב כל החמישיונים בקרב צעירים מתחת לגיל 35 החל משנת 2004, דבר שרומז על כך שבעיית הדיור החלה להכביד על הצעירים ביתר שאת החל משנה זו. [http://www.btl.gov.il/Publications/more_publications/Documents/baalutdira.pdf]

נתונים אלה לא משקפים את מלוא הפערים בין העשירונים בבעלות על דירות. לדוגמה הם לא מתארים את התפלגות ההחזקה על דירות ומשפחות שיש ברשותן מספר דירות. סביר לדוגמה שחלק מתוך 15% בעשירון העליון שגרים בשכירות מחזיקים במקביל בדירה אחרת אותה הם משכירים, הנחה זו אינה סבירה במיוחד עבור עשירונים נמוכים יותר. כמו כן הדבר לא מתאר את מספר הנפשות הגרות בבית. כך שבית קטן של משפחה בת 8 נפשות נספר כמו בית שבו 4 נפשות.  

נתונים אלה לא משקפים את מלוא הפערים בין העשירונים בבעלות על דירות. לדוגמה הם לא מתארים את התפלגות ההחזקה על דירות ומשפחות שיש ברשותן מספר דירות. סביר לדוגמה שחלק מתוך 15% בעשירון העליון שגרים בשכירות מחזיקים במקביל בדירה אחרת אותה הם משכירים, הנחה זו אינה סבירה במיוחד עבור עשירונים נמוכים יותר. כמו כן הדבר לא מתאר את מספר הנפשות הגרות בבית. כך שבית קטן של משפחה בת 8 נפשות נספר כמו בית שבו 4 נפשות.  

הנתונים על אחוז מגורים בדירות בבעלות משק הבית אינם מתארים מה השטח של הדירות או שווי הדירות שיש בבעלות הדיירים השונים. כך דירה קטנה או דירה ביישוב בפריפרייה נחשבת דירה בדיוק כמו וילה בסביון. נכון לשנת 2014, בדיקה מדגמית של דירות בעיר נתיבות של דירות 4 חדרים העלתה מחירים בסדר גודל של 0.6-0.9 מיליון ש"ח, לעומת דירות דומות בתל אביב שעלו 2- 4 מיליון ש"ח, כלומר סדר גודל של פי 2 עד פי 4. מכאן שהפרשי הנכס הממוצע בידי העשירון העליון לתחתון יכול להגיע לפי 4 עד פי 8 לפחות.  

הנתונים על אחוז מגורים בדירות בבעלות משק הבית אינם מתארים מה השטח של הדירות או שווי הדירות שיש בבעלות הדיירים השונים. כך דירה קטנה או דירה ביישוב בפריפרייה נחשבת דירה בדיוק כמו וילה בסביון. נכון לשנת 2014, בדיקה מדגמית של דירות בעיר נתיבות של דירות 4 חדרים העלתה מחירים בסדר גודל של 0.6-0.9 מיליון ש"ח, לעומת דירות דומות בתל אביב שעלו 2- 4 מיליון ש"ח, כלומר סדר גודל של מחיר גבוה פי 2 עד פי 4. מכאן שהפרשי הנכס הממוצע בידי העשירון העליון לתחתון יכול להגיע לפי 4 עד פי 8 לפחות.  

נתוני הבעלות על דירות יכולים לרמוז לנו על התפלגות הבעלות על הון וכן התפלגות על הכנסות מהון.

נתוני הבעלות על דירות יכולים לרמוז לנו על התפלגות הבעלות על הון וכן התפלגות על הכנסות מהון.