שינויים

[[קובץ:WCRWIIcoverart.gif|200px|עטיפת הספר כשתאגידים שולטים באנגלית|ממוזער]]

[[קובץ:WCRWIIcoverart.gif|200px|עטיפת הספר כשתאגידים שולטים בעולם באנגלית|ממוזער]]

'''כשתאגידים שולטים בעולם''' (When Corporations Rule the World) הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות של [[תאגידים]], ההיסטוריה שלהם, [[גלובליזציה]], [[הסביבה הטבעית]], [[צמיחה כלכלית]] וכלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1999, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.  

'''כשתאגידים שולטים בעולם''' (When Corporations Rule the World) הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות של [[תאגידים]], ההיסטוריה שלהם, [[גלובליזציה]], [[הסביבה הטבעית]], [[צמיחה כלכלית]] וכלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1999, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.  

קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את [[הסכמי יער ברטון]] הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא [[מטבע פיאט]] שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “people-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".  

קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את [[הסכמי יער ברטון]] הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא [[מטבע פיאט]] שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “people-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".  

הספר מבקר את [[תרבות הצריכה]] יוצא נגד הקטנת הרגולציה על שווקים, טוען כי [[סחר חופשי]] לא תמיד מביא לתוצאות חברתיות טובות, ונגד  

הספר מבקר את [[תרבות הצריכה]] יוצא נגד הקטנת הרגולציה על שווקים, טוען כי [[סחר חופשי]] לא תמיד מביא לתוצאות חברתיות טובות, ונגד הפרטה. הוא טוען כי יש בעולם ריכוזיות גדלה והולכת של כוח שנמצא בידי תאגידים. הוא יוצא נגד ספקולציות פיננסיות בשווקי הכסף והמניות בעולם. קורטן טוען שיש צורך לקדם כלכלות מקומיות שיתבססו על משאבים מקומיים במקום על מסחר בינלאומי.  

הפרטה. הוא טוען כי יש בעולם ריכוזיות גדלה והולכת של כוח שנמצא בידי תאגידים. הוא יוצא נגד ספקולציות פיננסיות בשווקי הכסף והמניות בעולם. קורטן טוען שיש צורך לקדם כלכלות מקומיות שיתבססו על משאבים מקומיים במקום על מסחר בינלאומי.  

==עליית כוחם של התאגידים בארצות הברית==  

==עליית כוחם של התאגידים בארצות הברית==  

==הקשרים בין תאגידים לבין ליברטרים וכלכלנים==

==הקשרים בין תאגידים לבין ליברטרים וכלכלנים==

הפרק החמישי של הספר מוקדש לקשרים בין שלוש קבוצות - אנשים עשירים ומנכ"לים של תאגידים, כלכלנים המלמדים באוניברסיטאות ופוליטיקאים וארגונים ליברטרים כמו [[מכון קאטו]] שמקדמים מדיניות למען "ליברליזם של שווקים" או [[שוק חופשי]].

הפרק החמישי של הספר מוקדש לקשרים בין שלוש קבוצות - אנשים עשירים ומנכ"לים של תאגידים, כלכלנים המלמדים באוניברסיטאות ופוליטיקאים וארגונים ליברטרים כמו [[מכון קאטו]] שמקדמים מדיניות למען "ליברליזם של שווקים" או [[שוק חופשי]].

בין היתר טוען קורטן כי כלכלני התאוריה הנאו קלאסית הפכו למעין כמרים המפיצים אידאולוגיה מנותקת מהמציאות:

בין היתר טוען קורטן כי כלכלני התאוריה הנאו קלאסית הפכו למעין כמרים המפיצים אידאולוגיה מנותקת מהמציאות:

{{ציטוט|תוכן=במסע אחר הצמיחה הכלכלית, האידאולוגיה של 'שוק- חופשי' אומצה ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. כסף הוא המדד היחידי שלה לערך, ודרכיה מקדמות קווי-מדיניות שמעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום. מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו בדרכים שגורמות לכך שיהיה קשה יותר לפתור את הבעיות הקיומיות ביותר שלנו. אבל ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית, ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה. במילותיו של הסוציולוג האוסטרלי מיכאל פוסי, הכלכלה הצטמצמה לכדי "הגנה אידאולוגית כנגד התבוננות אינטליגנטית ואחריות אזרחית,"   והיא הכניסה ללימודי הכלכלה ברוב האוניברסיטאות אלמנט חזק של הטפה אידאולוגית.}}

{{ציטוט|תוכן=במסע אחר הצמיחה הכלכלית, האידאולוגיה של 'שוק- חופשי' אומצה ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. כסף הוא המדד היחידי שלה לערך, ודרכיה מקדמות קווי-מדיניות שמעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום. מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו בדרכים שגורמות לכך שיהיה קשה יותר לפתור את הבעיות הקיומיות ביותר שלנו. אבל ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית, ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה. במילותיו של הסוציולוג האוסטרלי מיכאל פוסי, הכלכלה הצטמצמה לכדי "הגנה אידאולוגית כנגד התבוננות אינטליגנטית ואחריות אזרחית," והיא הכניסה ללימודי הכלכלה ברוב האוניברסיטאות אלמנט חזק של הטפה אידאולוגית.}}

==ההבדל בין ליברטרים לבין אדם סמית==

==ההבדל בין ליברטרים לבין אדם סמית==

בפרק השישי של הספר קורטן מציין כי מה שאפיין את ארצות הברית בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה לא היה [[שוק חופשי]] נטול כל רסן כפי שהוא מתואר לעיתים על ידי ה[[קפיטליזם|קפיטליסטים]] אלא שוק עם מעורבות ממשלתית. לפי קורטן התערבות ממשלתית חיונית לשם שמירה על תנאים בהם השוק יכול לתפקד.  

בפרק השישי של הספר קורטן מציין כי מה שאפיין את ארצות הברית בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה לא היה [[שוק חופשי]] נטול כל רסן כפי שהוא מתואר לעיתים על ידי ה[[קפיטליזם|קפיטליסטים]] אלא שוק עם מעורבות ממשלתית. לפי קורטן התערבות ממשלתית חיונית לשם שמירה על תנאים בהם השוק יכול לתפקד.  

קורטן מציין שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי, כפי שהם נוסחו על ידי [[הרמן דיילי]] ג'ון קוב ג'וניור בספר [[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]]:

קורטן מציין שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי, כפי שהם נוסחו על ידי [[הרמן דיילי]] ג'ון קוב ג'וניור בספר [[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]]:

* '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.  

* '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.  

* '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.

* '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.

* '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]].  

* '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]].  

* '''חלוקה הוגנת'''. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטייה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שוויונית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.  

* '''חלוקה הוגנת'''. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטייה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שוויונית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.  

* '''[[כלכלה בת קיימא|יציבות ברת קיימה של האקולוגיה]]'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך הישרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]]. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רישיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרישיונות, ותפקח על הציות להם.

* '''[[כלכלה בת קיימא|יציבות ברת קיימה של האקולוגיה]]'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך הישרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]]. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רישיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרישיונות, ותפקח על הציות להם.

==ראו גם==

==ראו גם==