שינויים

'''כשתאגידים שולטים בעולם''' (When Corporations Rule the World) הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות של [[תאגידים]] , ההיסטוריה שלהם, [[גלובליזציה]], [[הסביבה הטבעית]], [[צמיחה כלכלית]] וכלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1999, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.  

'''כשתאגידים שולטים בעולם''' (When Corporations Rule the World) הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות של [[תאגידים]], ההיסטוריה שלהם, [[גלובליזציה]], [[הסביבה הטבעית]], [[צמיחה כלכלית]] וכלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1999, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.  

 

קורטן בוחן את [[ההיסטוריה התפתחות התאגידים]] בבריטניה ובארצות הברית. הוא טוען כי ליברטרים בארצות הברית עיוותו רעיונות של [[אדם סמית]] וכי ה[[קפיטליזם]] של ימנו - הקפיטליזם התאגידי, עומד בניגוד לרעיון של [[שוק חופשי]]. קורטן מביא את התנגדותו של סמית להפרדה בין בעלות על עסק לבין ניהול העסק - הפרדה שקיימת בתאגידים ציבוריים שבהם הניהול נמצא בידי מנכ"ל והבעלות היא בידי בעלי המניות.  

קורטן בוחן את [[ההיסטוריה התפתחות התאגידים]] בבריטניה ובארצות הברית. הוא טוען כי ליברטרים בארצות הברית עיוותו רעיונות של [[אדם סמית]] וכי ה[[קפיטליזם]] של ימנו - הקפיטליזם התאגידי, עומד בניגוד לרעיון של [[שוק חופשי]]. קורטן מביא את התנגדותו של סמית להפרדה בין בעלות על עסק לבין ניהול העסק - הפרדה שקיימת בתאגידים ציבוריים שבהם הניהול נמצא בידי מנכ"ל והבעלות היא בידי בעלי המניות.  

קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את [[הסכמי יער ברטון]] הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא [[מטבע פיאט]] שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “people-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".  

קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את [[הסכמי יער ברטון]] הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא [[מטבע פיאט]] שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “people-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".  

הספר מבקר את [[תרבות הצריכה]] יוצא נגד הקטנת הרגוליצה על שווקים, טוען כי [[סחר חופשי]] לא תמיד מביא לתוצאות חברתיות טובות, ונגד  

הספר מבקר את [[תרבות הצריכה]] יוצא נגד הקטנת הרגולציה על שווקים, טוען כי [[סחר חופשי]] לא תמיד מביא לתוצאות חברתיות טובות, ונגד  

הפרטה. הוא טוען כי יש בעולם ריכוזיות גדלה והולכת של כוח שנמצא בידי תאגידים. הוא יוצא נגד ספקולציות פיננסיות בשווקי הכסף והמניות בעולם. קורטן טוען שיש צורך לקדם כלכלות מקומיות שיתבססו על משאבים מקומיים במקום על מסחר בינלאומי.  

הפרטה. הוא טוען כי יש בעולם ריכוזיות גדלה והולכת של כוח שנמצא בידי תאגידים. הוא יוצא נגד ספקולציות פיננסיות בשווקי הכסף והמניות בעולם. קורטן טוען שיש צורך לקדם כלכלות מקומיות שיתבססו על משאבים מקומיים במקום על מסחר בינלאומי.  

==הקשרים בין תאגידים לבין ליברטרים וכלכלנים==

==הקשרים בין תאגידים לבין ליברטרים וכלכלנים==

הפרק החמישי של הספר מוקדש לקשרים בין שלוש קבוצות - אנשים עשירים ומנכ"לים של תאגידים, כלכלנים המלמדים באוניברסיטאות  ופוליטיקאים וארגונים ליברטרים כמו [[מכון קאטו]] שמקדמים מדיניות למען "ליברליזם של שווקים" או [[שוק חופשי]]

הפרק החמישי של הספר מוקדש לקשרים בין שלוש קבוצות - אנשים עשירים ומנכ"לים של תאגידים, כלכלנים המלמדים באוניברסיטאות  ופוליטיקאים וארגונים ליברטרים כמו [[מכון קאטו]] שמקדמים מדיניות למען "ליברליזם של שווקים" או [[שוק חופשי]].

בין היתר טוען קורטן כי כלכלני התאוריה הנאו קלאסית הפכו למעין כמרים המפיצים אידאולוגיה מנותקת מהמציאות:

בין היתר טוען קורטן כי כלכלני התאוריה הנאו קלאסית הפכו למעין כמרים המפיצים אידאולוגיה מנותקת מהמציאות:

{{ציטוט|תוכן=במסע אחר הצמיחה הכלכלית, האידאולוגיה של 'שוק- חופשי' אומצה ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. כסף הוא המדד היחידי שלה לערך, ודרכיה מקדמות קווי-מדיניות שמעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום.  מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו בדרכים שגורמות לכך שיהיה קשה יותר לפתור את הבעיות הקיומיות ביותר שלנו. אבל ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית, ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה.  במילותיו של הסוציולוג האוסטרלי מיכאל פוסי, הכלכלה הצטמצמה לכדי "הגנה אידאולוגית כנגד התבוננות אינטיליגנטית ואחריות אזרחית,"  והיא הכניסה ללימודי הכלכלה ברוב האוניברסיטאות אלמנט חזק של הטפה אידאולוגית.}}

{{ציטוט|תוכן=במסע אחר הצמיחה הכלכלית, האידאולוגיה של 'שוק- חופשי' אומצה ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. כסף הוא המדד היחידי שלה לערך, ודרכיה מקדמות קווי-מדיניות שמעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום.  מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו בדרכים שגורמות לכך שיהיה קשה יותר לפתור את הבעיות הקיומיות ביותר שלנו. אבל ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית, ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה.  במילותיו של הסוציולוג האוסטרלי מיכאל פוסי, הכלכלה הצטמצמה לכדי "הגנה אידאולוגית כנגד התבוננות אינטליגנטית ואחריות אזרחית,"  והיא הכניסה ללימודי הכלכלה ברוב האוניברסיטאות אלמנט חזק של הטפה אידאולוגית.}}

==ההבדל בין ליברטרים לבין אדם סמית==

==ההבדל בין ליברטרים לבין אדם סמית==

קורטן טוען לדוגמה כי אדם סמית תאר מספר תנאים לכך ששוק חופשי יוביל לרווחה. תנאי אחד הוא תחרות חופשית שבה אין מעט תאגידים גדולים אלא הרבה יצרנים קטנים. תנאי שני הוא שאין [[עלויות חיצוניות]] שמוטלות על הציבור במקום שהיצרנים או הצרכנים ישלמו את מחירם הכלכלי.  

קורטן טוען לדוגמה כי אדם סמית תאר מספר תנאים לכך ששוק חופשי יוביל לרווחה. תנאי אחד הוא תחרות חופשית שבה אין מעט תאגידים גדולים אלא הרבה יצרנים קטנים. תנאי שני הוא שאין [[עלויות חיצוניות]] שמוטלות על הציבור במקום שהיצרנים או הצרכנים ישלמו את מחירם הכלכלי.  

תנאי שלישי שחיוני לתאורית השוק של אדם סמית ולתאורית המסחר של דויד ריקרדו לדעת קורטן הוא ש[[הון]] יהיה [[כלכלה מקומית|מקומי]] או לאומי ושניהול ההון יבוצע ישירות על ידי בעלי ההון, בניגוד להשקעות של הון בינלאומי במדינות אחרות, ובניגוד להשקעות הון שבהם ניהול ההון מבוצע על ידי מנכ"ל, בניהול דירקטוריון של בעלי מניות, שלעיתים קרובות מושקעים דרך קרן הון סיכון או דרך [[קרן פנסיה]] ואינם מודעים כלל כיצד הכסף שלהם מושקע.  

תנאי שלישי שחיוני לתאוריית השוק של אדם סמית ולתאוריית המסחר של דויד ריקרדו לדעת קורטן הוא ש[[הון]] יהיה [[כלכלה מקומית|מקומי]] או לאומי ושניהול ההון יבוצע ישירות על ידי בעלי ההון, בניגוד להשקעות של הון בינלאומי במדינות אחרות, ובניגוד להשקעות הון שבהם ניהול ההון מבוצע על ידי מנכ"ל, בניהול דירקטוריון של בעלי מניות, שלעיתים קרובות מושקעים דרך קרן הון סיכון או דרך [[קרן פנסיה]] ואינם מודעים כלל כיצד הכסף שלהם מושקע.  

קורטן מביא לדוגמה את הציטוט הבא מתוך [[עושר העמים (ספר)|עושר העמים]], שהוא הציטוט המפורסם ביותר מהספר, המתאר את חשיבות "[[היד הנעלמה]]" ומראה שהוא מתייחס להגיון הכלכלי של העדפת תעשייה מקומית:

קורטן מביא לדוגמה את הציטוט הבא מתוך [[עושר העמים (ספר)|עושר העמים]], שהוא הציטוט המפורסם ביותר מהספר, המתאר את חשיבות "[[היד הנעלמה]]" ומראה שהוא מתייחס להגיון הכלכלי של העדפת תעשייה מקומית:

{{ציטוט|תוכן=בהעדיפו להתבסס על תעשיה מקומית על פני תעשיה זרה, הוא [היזם] מתכוון רק לבטחון שלו, ועל ידי הכוונת התעשיה באופן כזה שהתפוקה שלה תהיה בעלת הערך הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח שלו עצמו, והוא על ידי כך, כמו במקרים רבים אחרים, מובל על ידי היד הנעלמה לקדם מטרה שאין לה חלק בכוונותיו|מקור =[[עושר העמים (ספר)]], [[אדם סמית]] עמוד 423.}}

{{ציטוט|תוכן=בהעדיפו להתבסס על תעשיה מקומית על פני תעשיה זרה, הוא [היזם] מתכוון רק לביטחון שלו, ועל ידי הכוונת התעשייה באופן כזה שהתפוקה שלה תהיה בעלת הערך הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח שלו עצמו, והוא על ידי כך, כמו במקרים רבים אחרים, מובל על ידי היד הנעלמה לקדם מטרה שאין לה חלק בכוונותיו|מקור =[[עושר העמים (ספר)]], [[אדם סמית]] עמוד 423.}}

==שוק תחרותי==

==שוק תחרותי==

* '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.  

* '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.  

* '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.

* '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.

* '''[[רכוש ציבורי]]''' - הרבה השקעות ושרותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.  

* '''[[רכוש ציבורי]]''' - הרבה השקעות ושירותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.  

* '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]].  

* '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]].  

* '''חלוקה הוגנת'''. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטיה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שוויונית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.  

* '''חלוקה הוגנת'''. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטייה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שוויונית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.  

* '''[[כלכלה בת קיימא|יציבות ברת קיימה של האקולוגיה]]'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך השרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]].  השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רשיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרשיונות, ותפקח על  הציות להם.

* '''[[כלכלה בת קיימא|יציבות ברת קיימה של האקולוגיה]]'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך הישרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]].  השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רישיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרישיונות, ותפקח על  הציות להם.

==ראו גם==

==ראו גם==