שינויים

* כפרים, ערים.  

* כפרים, ערים.  

* דת ומוסדות דת: כמו כנסייה, רבנים, תפילות, מנהגי כשרות, טוהרה וטומאה, טקסים, [[אידאולוגיה]], טקסטים קנונים (התנ"ך, הקוראן, הקאנון הפאלי).  

* דת ומוסדות דת: כמו כנסייה, רבנים, תפילות, מנהגי כשרות, טוהרה וטומאה, טקסים, [[אידאולוגיה]], טקסטים קנונים (התנ"ך, הקוראן, הקאנון הפאלי).  

* מוסדות חינוך - בתי ספר, גנים, פנימיה, מככלות ואוניברסיטאות

* מוסדות חינוך - בתי ספר, גנים, פנימיה, מכללות ואוניברסיטאות

* הקהילה המדעית והמחקרית - אקדמיה, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, ירחונים מדעיים, קרנות מחקר.  

* הקהילה המדעית והמחקרית - אקדמיה, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, ירחונים מדעיים, קרנות מחקר.  

* מוסדות בתחום בריאות ורפואה: [[מערכת בריאות]], בתי חולים, מרפאות, [[תעשיית התרופות]], בתי ספר לרפואה, רפואה משלימה ועוד מוסדות לשיפור הבריאות. מוסדות פסיכיאטרים, בתי חולים לחולי נפש, הממסד הפסיכיאטרי והפסיכולוגים, אגודות רופאים, [[ביטוח בריאות]], וכו'

* מוסדות בתחום בריאות ורפואה: [[מערכת בריאות]], בתי חולים, מרפאות, [[תעשיית התרופות]], בתי ספר לרפואה, רפואה משלימה ועוד מוסדות לשיפור הבריאות. מוסדות פסיכיאטרים, בתי חולים לחולי נפש, הממסד הפסיכיאטרי והפסיכולוגים, אגודות רופאים, [[ביטוח בריאות]], וכו'

הכלכלן המוסדי [[אבנר גרייף]] סיפק ב-2006 הגדרה דומה אבל מעט אחרת:

הכלכלן המוסדי [[אבנר גרייף]] סיפק ב-2006 הגדרה דומה אבל מעט אחרת:

"מערכת של גורמים חברתיים שיחד מייצרים התנהגות רגולרית", כאשר ב"גורמים חברתיים" הכונה ל"גורמים מעשה ידי אדם, שאינם פיסיים שהם חיצוניים (אקסוגנים) לכל פרט שעליו הם משפיעים" כאשר הדבר כולל "חוקים, אמונות, נורמות וארגונים". <ref name="Davis"/>

"מערכת של גורמים חברתיים שיחד מייצרים התנהגות רגולרית", כאשר ב"גורמים חברתיים" הכונה ל"גורמים מעשה ידי אדם, שאינם פיסיים שהם חיצוניים (אקסוגניים) לכל פרט שעליו הם משפיעים" כאשר הדבר כולל "חוקים, אמונות, נורמות וארגונים". <ref name="Davis"/>

==מוסד חברתי ביצורים חיים אחרים==

==מוסד חברתי ביצורים חיים אחרים==

פרופ' [[יובל נח הררי]] מציין כי [[המהפכה הלשונית]] היתה אחד ההבדלים הגדולים שהובילה לשינוי מהותי ולהבדלות האדם, משום שהיא הובילה ליצירת [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]] ובכך לסדר חברתי שאינו מבוסס על תהליכים גנטיים. כך לדוגמה שימפנזות נקבות אינן יכולות לבצע מהפכה ולהפוך למנהיגות הלהקה, משום שההסדרים החברתיים מעוגנים בסדר גנטי ולא בהתנהגות נרכשת. עם זאת גם לבעלי חיים אחרים יש קשת התנהגות מסויימת שהיא התנהגות נרכשת שיכולה להשתנות בעקבות חוויות או לימוד ממשחק. מאפיין נוסף של בני אדם הוא שחלק ניכר מהתנהגותם היא נרכשת ולא מולדת, ולכן גם המוסדות החברתיים שלהם מורכבים בהרבה. [[מיתוס]] הוא זה שמאפשר לבני אדם רבים, שאינם מכירים זה את זה, לשתף פעולה.  

פרופ' [[יובל נח הררי]] מציין כי [[המהפכה הלשונית]] היתה אחד ההבדלים הגדולים שהובילה לשינוי מהותי ולהבדלות האדם, משום שהיא הובילה ליצירת [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]] ובכך לסדר חברתי שאינו מבוסס על תהליכים גנטיים. כך לדוגמה שימפנזות נקבות אינן יכולות לבצע מהפכה ולהפוך למנהיגות הלהקה, משום שההסדרים החברתיים מעוגנים בסדר גנטי ולא בהתנהגות נרכשת. עם זאת גם לבעלי חיים אחרים יש קשת התנהגות מסויימת שהיא התנהגות נרכשת שיכולה להשתנות בעקבות חוויות או לימוד ממשחק. מאפיין נוסף של בני אדם הוא שחלק ניכר מהתנהגותם היא נרכשת ולא מולדת, ולכן גם המוסדות החברתיים שלהם מורכבים בהרבה. [[מיתוס]] הוא זה שמאפשר לבני אדם רבים, שאינם מכירים זה את זה, לשתף פעולה.  

שיתוף פעולה המוני והיררכי קיים בממלכת החי בהקשר של כוורת או תל נמלים, ודבר זה הוביל חוקרי חברה מסויימים להאמין שמבנים היררכים בקרב בני אדם דומים לכוורת, שבה בני אדם מצייתים ל"מלכה". עם זאת, המבנה ההיררכי בכוורת ושיתוף הפעולה בה מבוססים על כך שהפועלות והחיילות הן עקרות, והמלכה היא מעין "אבר מין" שמהווה עבורן את הסיכוי היחיד להעביר הלאה את הגנים שיצרו אותן. על פי ההגיון של [[הגן האנוכי (ספר)|הגן האנוכי]] ניתן להגיד כי הגנים של דבורים לדוגמה מייצרים מבנה חי מבוזר שבו התאים לא מאוגדים באורגניזם אחד, אלא בכמה סוגי אורגניזמים, שמשתפים יחד פעולה משום שלכולם מטרה גנטית אחת. מבנה חברתי דומה אך שונה הוא שימוש ב[[סריס|סריסים]] כדי להוות שומרים על מלך או לשם שמירה והעברה תרבות או רעיון הלאה.  

שיתוף פעולה המוני והיררכי קיים בממלכת החי בהקשר של כוורת או תל נמלים, ודבר זה הוביל חוקרי חברה מסויימים להאמין שמבנים היררכיים בקרב בני אדם דומים לכוורת, שבה בני אדם מצייתים ל"מלכה". עם זאת, המבנה ההיררכי בכוורת ושיתוף הפעולה בה מבוססים על כך שהפועלות והחיילות הן עקרות, והמלכה היא מעין "אבר מין" שמהווה עבורן את הסיכוי היחיד להעביר הלאה את הגנים שיצרו אותן. על פי ההיגיון של [[הגן האנוכי (ספר)|הגן האנוכי]] ניתן להגיד כי הגנים של דבורים לדוגמה מייצרים מבנה חי מבוזר שבו התאים לא מאוגדים באורגניזם אחד, אלא בכמה סוגי אורגניזמים, שמשתפים יחד פעולה משום שלכולם מטרה גנטית אחת. מבנה חברתי דומה אך שונה הוא שימוש ב[[סריס|סריסים]] כדי להוות שומרים על מלך או לשם שמירה והעברה תרבות או רעיון הלאה.  

==ראו גם==

==ראו גם==