שינויים

על פי התפיסה של [[מערכות מורכבות]] ו[[אנרגיה]], מוסד חברתי הוא סוג של [[מערכת מפזרת]], שכן הסדר שמתקיים במסגרת המוסד החברתי, מחייב השקעה מתמדת של [[אקסרגיה]]. במובן זה מוסד חברתי דומה למערכות ביולוגיות או ל[[טכנולוגיה]] שהם דוגמאות אחרות של מערכת מפזרת. בדומה למערכות מפזרות רבות אחרות, גם מוסדות חברתיים נמצאים בתוך הקשר של מערכות מפזרות אחרות (כמו סוגי טכנולוגיה שונים, מוסדות חברתיים שונים) וקיומם ותפקודם תלוי גם ב[[נישה]] (שורה של תנאים סביבתיים המתקיימת מחוץ להם ומאפשרת להם לפעול). כך לדוגמה [[תאגיד]] מתפקד בתוך הקשר משפטי מסויים, וגודלו ותפקודו של [[תאגיד רב לאומי]] תלויים ב[[טכנולוגיות]] כמו [[מחשוב]], [[תחבורה]] ו[[תקשורת]].  

על פי התפיסה של [[מערכות מורכבות]] ו[[אנרגיה]], מוסד חברתי הוא סוג של [[מערכת מפזרת]], שכן הסדר שמתקיים במסגרת המוסד החברתי, מחייב השקעה מתמדת של [[אקסרגיה]]. במובן זה מוסד חברתי דומה למערכות ביולוגיות או ל[[טכנולוגיה]] שהם דוגמאות אחרות של מערכת מפזרת. בדומה למערכות מפזרות רבות אחרות, גם מוסדות חברתיים נמצאים בתוך הקשר של מערכות מפזרות אחרות (כמו סוגי טכנולוגיה שונים, מוסדות חברתיים שונים) וקיומם ותפקודם תלוי גם ב[[נישה]] (שורה של תנאים סביבתיים המתקיימת מחוץ להם ומאפשרת להם לפעול). כך לדוגמה [[תאגיד]] מתפקד בתוך הקשר משפטי מסויים, וגודלו ותפקודו של [[תאגיד רב לאומי]] תלויים ב[[טכנולוגיות]] כמו [[מחשוב]], [[תחבורה]] ו[[תקשורת]].  

התפקוד של מוסדות רבים תלוי לפעמים גם בגודל שלהם עצמם, כאשר הם מורכבים ממספר רב של פרטים או תתי-ארגונים. ארגונים גדולים נוטים לייצר [[היררכיה]] ודבר זה יכול ליצור בעיות תקשורת בגלל [[תורת המידע]]. היבטים רבים הנוגעים ל[[יתרון לגודל]] או [[חסרון לגודל]] משפיעים על מוסדות חברתיים רבים, כך שתפקודם משתנה עם הגודל. כך לדוגמה מצביע פרופ' [[יובל נח הררי]] על כך שמעל גודל של 90-150 אנשים, יש קושים לקיים ארגוון חברתי על בסיס היכרות אישית, ויש צורך ב[[מיתוס]] כדי לבנות קבוצה גדולה יותר. מבנה הקשרים בקרב קבוצה גדולה יותר נוטה להיות יותר היררכי ופורמלי.  

התפקוד של מוסדות רבים תלוי לפעמים גם בגודל שלהם עצמם, כאשר הם מורכבים ממספר רב של פרטים או תתי-ארגונים. ארגונים גדולים נוטים לייצר [[היררכיה]] ודבר זה יכול ליצור בעיות תקשורת בגלל [[תורת המידע]]. היבטים רבים הנוגעים ל[[יתרון לגודל]] או [[חסרון לגודל]] משפיעים על מוסדות חברתיים רבים, כך שתפקודם משתנה עם הגודל. כך לדוגמה מצביע פרופ' [[יובל נח הררי]] על כך שמעל גודל של 90-150 אנשים, יש קושי לקיים ארגוון חברתי על בסיס היכרות אישית, ויש צורך ב[[מיתוס]] כדי לבנות קבוצה גדולה יותר. מבנה הקשרים בקרב קבוצה גדולה יותר נוטה להיות יותר היררכי ופורמלי.  

==דוגמאות למוסדות==

==דוגמאות למוסדות==

* מוסדות חינוך - בתי ספר, גנים, פנימיה, מככלות ואוניברסיטאות

* מוסדות חינוך - בתי ספר, גנים, פנימיה, מככלות ואוניברסיטאות

* הקהילה המדעית והמחקרית - אקדמיה, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, ירחונים מדעיים, קרנות מחקר.  

* הקהילה המדעית והמחקרית - אקדמיה, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, ירחונים מדעיים, קרנות מחקר.  

* מוסדות בתחום בריאות ורפואה: [[מערכת בריאות]], בתי חולים, מרפאות, [[תעשיית התרופות]], בתי ספר לרפואה, רפואה משלימה ועוד מוסדות לשיפור הבריאות. מוסדות פסיכיאטרים, בתי חולים לחולי נפש, הממסד הפסכיארטי והפסיכולוגים, אגודות רופאים, [[ביטוח בריאות]], וכו'

* מוסדות בתחום בריאות ורפואה: [[מערכת בריאות]], בתי חולים, מרפאות, [[תעשיית התרופות]], בתי ספר לרפואה, רפואה משלימה ועוד מוסדות לשיפור הבריאות. מוסדות פסיכיאטרים, בתי חולים לחולי נפש, הממסד הפסיכיאטרי והפסיכולוגים, אגודות רופאים, [[ביטוח בריאות]], וכו'

* מערכת החוק - [[פרלמנט|פרלמנטים]], בתי משפט, שופטים, עורכי דין. חוקים, תקנות, אמנות בינלאומיות, תקנים, מערכת הענישה ובתי סוהר.  

* מערכת החוק - [[פרלמנט|פרלמנטים]], בתי משפט, שופטים, עורכי דין. חוקים, תקנות, אמנות בינלאומיות, תקנים, מערכת הענישה ובתי סוהר.  

* ממשלות, השירות הציבורי, פוליטיקאים, [[לובי פוליטי|לוביסטים]], משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, מדיניות [[מס|מיסוי]], הבנק המרכזי.  

* ממשלות, השירות הציבורי, פוליטיקאים, [[לובי פוליטי|לוביסטים]], משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, מדיניות [[מס|מיסוי]], הבנק המרכזי.  

קיימות הגדרות שונות למדי באשר למהם מוסדות  

קיימות הגדרות שונות למדי באשר למהם מוסדות  

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלאס נורת']] הגדיר ב 1994 מוסדות כ"מגבלות שנוצרו על ידי בני אדם שמעצבים את האינטראקציות של בני אדם. הם מורכבים ממגבלות פומרלית (חוקים, כללים, חוקה), מגבלות לא פורמליות (נורמות התנהגות, מוסכמות, וקוד התנהגות באכיפה עצמית) ואת המאפיינים של אכיפתם". <ref name="Davis">[http://nyudri.files.wordpress.com/2011/10/driwp62.pdf Institutions and Economic Performance: An Introduction to the Literature] Kevin E. Davis , 2010</ref>

[[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דאגלאס נורת']] הגדיר ב 1994 מוסדות כ"מגבלות שנוצרו על ידי בני אדם שמעצבים את האינטראקציות של בני אדם. הם מורכבים ממגבלות פורמליות (חוקים, כללים, חוקה), מגבלות לא פורמליות (נורמות התנהגות, מוסכמות, וקוד התנהגות באכיפה עצמית) ואת המאפיינים של אכיפתם". <ref name="Davis">[http://nyudri.files.wordpress.com/2011/10/driwp62.pdf Institutions and Economic Performance: An Introduction to the Literature] Kevin E. Davis , 2010</ref>

במקומות אחרים נורת' מתייחס אל המוסדות החברתיים כאל "חוקי המשחק" שמכתיבים את התנהגות הפרטים במסגרת התנהלות כלכלית.  

במקומות אחרים נורת' מתייחס אל המוסדות החברתיים כאל "חוקי המשחק" שמכתיבים את התנהגות הפרטים במסגרת התנהלות כלכלית.