שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5 בתים ,  11:27, 7 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:  
רוב אנרגיית הרוח המשמשת את האדם מופקת כיום באמצעות [[טורבינות רוח|טורבינות רוח]], לשם הפקת חשמל. טורבינות אלא מתחלקות לסוגים שונים: טורבינות ענק וטורבינות קטנות לסביבה עירונית  או לשימוש כפרי; טורבינות בעלות ציר אנכי וטורבינות בעלות ציר אופקי; טורבינות יבשה ו[[טורבינות רוח בים]]. יש זינוק עצום בכמות הטורבינות המותקנות, כך שאם בעבר רוב הטורבינות היו בגודל בינוני ומוצבות על היבשה, היום יש יותר ויותר התקנות של טורבינות ענק (70 מטר קוטר) המוצבות בים.
 
רוב אנרגיית הרוח המשמשת את האדם מופקת כיום באמצעות [[טורבינות רוח|טורבינות רוח]], לשם הפקת חשמל. טורבינות אלא מתחלקות לסוגים שונים: טורבינות ענק וטורבינות קטנות לסביבה עירונית  או לשימוש כפרי; טורבינות בעלות ציר אנכי וטורבינות בעלות ציר אופקי; טורבינות יבשה ו[[טורבינות רוח בים]]. יש זינוק עצום בכמות הטורבינות המותקנות, כך שאם בעבר רוב הטורבינות היו בגודל בינוני ומוצבות על היבשה, היום יש יותר ויותר התקנות של טורבינות ענק (70 מטר קוטר) המוצבות בים.
   −
===שיכלולים והמצאות לעתיד===
+
===שכלולים והמצאות לעתיד===
 
יש תכנונים שונים לגבי היבט של הפחתת בעיות והורדת מחיר הפקת החשמל: טורבינות שקטות יותר, בעלות להבים קלים יותר, מערכות בקרה להפחתת בעיות תחזוקה וכו'.  
 
יש תכנונים שונים לגבי היבט של הפחתת בעיות והורדת מחיר הפקת החשמל: טורבינות שקטות יותר, בעלות להבים קלים יותר, מערכות בקרה להפחתת בעיות תחזוקה וכו'.  
   שורה 32: שורה 32:  
* '''דגם הטורבינה''' ובטכנולוגיה בה יוצרה. ירידת מחירים בעלויות ושיפור הביצועים של להבים, מערכות בקרה, הובילו לשיפור בביצועים. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
 
* '''דגם הטורבינה''' ובטכנולוגיה בה יוצרה. ירידת מחירים בעלויות ושיפור הביצועים של להבים, מערכות בקרה, הובילו לשיפור בביצועים. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
   −
בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילו-ואט , בשנת 2000 טורבניה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילו-ואט. המחיר לקילו-ואט ירד פי 6. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
+
בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילו-ואט, בשנת 2000 טורבינה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילו-ואט. המחיר לקילו-ואט ירד פי 6. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
    
* '''גדול חוות הרוח''' - חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר  בשל החסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט, וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקוט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקוט"ש - ירידה של כ-40%. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
 
* '''גדול חוות הרוח''' - חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר  בשל החסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט, וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקוט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקוט"ש - ירידה של כ-40%. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
שורה 42: שורה 42:  
* '''עלות התחזוקה והתפעול''' - תלויות בגורמים רבים, כגון האם הטורבינה בים או ביבשה, האם היא מותקנת בהרים או במישור וכו'. עלות זו נמוכה יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט ויקרה יחסית לאנרגיה סולארית, בעיקר זו של לוחות פוטו-וולטאריים.  
 
* '''עלות התחזוקה והתפעול''' - תלויות בגורמים רבים, כגון האם הטורבינה בים או ביבשה, האם היא מותקנת בהרים או במישור וכו'. עלות זו נמוכה יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט ויקרה יחסית לאנרגיה סולארית, בעיקר זו של לוחות פוטו-וולטאריים.  
   −
התעשיה משקיעה מאמצים בנסיונות מחקר ופיתוח, הקשורים גם לתעשיית החלל והתעופה כדי להתייעל ולהוריד עלויות.  
+
התעשייה משקיעה מאמצים בניסיונות מחקר ופיתוח, הקשורים גם לתעשיית החלל והתעופה כדי להתייעל ולהוריד עלויות.  
   −
במדינות רבות מקובל לסבסד את המחיר על ידי מחירי עידוד והטבות שונות לייצור חשמל מאנרגיית רוח. הצידוק לכך הוא שה[[מחיר מלא|מחיר המלא]] של אנרגיות אחרות, לא מתחדשות, הוא למעשה גבוה יותר ממחיר השוק, ומכיל [[השפעות חיצוניות]] שליליות של [[זיהום אוויר]], פליטות של [[גז חממה|גזי חממה]] ועוד. כמו כן, גם דרכי ייצור אחרות של חשמל, כמו נפט או פחם מקבלות סבסוד: בצורה של הוצאות בטחוניות, חוקים לביטוח של מחלת הראה השחורה של כורי פחם, או ביטוח ממשלתי נגד תאונות שניתן לתעשיית הגרעין.
+
במדינות רבות מקובל לסבסד את המחיר על ידי מחירי עידוד והטבות שונות לייצור חשמל מאנרגיית רוח. הצידוק לכך הוא שה[[מחיר מלא|מחיר המלא]] של אנרגיות אחרות, לא מתחדשות, הוא למעשה גבוה יותר ממחיר השוק, ומכיל [[השפעות חיצוניות]] שליליות של [[זיהום אוויר]], פליטות של [[גז חממה|גזי חממה]] ועוד. כמו כן, גם דרכי ייצור אחרות של חשמל, כמו נפט או פחם מקבלות סבסוד: בצורה של הוצאות ביטחוניות, חוקים לביטוח של מחלת הראה השחורה של כורי פחם, או ביטוח ממשלתי נגד תאונות שניתן לתעשיית הגרעין.
    
== יתרונות וחסרונות בהפקת חשמל מאנרגיית הרוח ==
 
== יתרונות וחסרונות בהפקת חשמל מאנרגיית הרוח ==
שורה 61: שורה 61:  
הפקת חשמל מרוח מזיקה לסביבה פחות מייצור חשמל בתחנות כוח קונבנציונליות, אולם חוות הרוח משפיעות על הסביבה בתוכה הן פועלות. המפגעים העיקריים המיוחסים לניצול האנרגיה של הרוח הם: [[רעש]], פגיעה בנוף, בטיחות, פגיעה ב[[בעל חיים|בעלי חיים]], [[קרינה אלקטרומגנטית]], השפעה סביבתית של  החומרים ואנרגיה ופגיעה בניצול קרקעות. החששות העיקריים הם מפני הרעש שיוצרים להבי טורבינות הרוח, הפגיעה בנוף והנזק לבעלי חיים. כמו כן טורבינות צריכות אתרים מתאימים בהן יש רוחות מתאימות, ואינן פועלות כאשר אין רוח.  
 
הפקת חשמל מרוח מזיקה לסביבה פחות מייצור חשמל בתחנות כוח קונבנציונליות, אולם חוות הרוח משפיעות על הסביבה בתוכה הן פועלות. המפגעים העיקריים המיוחסים לניצול האנרגיה של הרוח הם: [[רעש]], פגיעה בנוף, בטיחות, פגיעה ב[[בעל חיים|בעלי חיים]], [[קרינה אלקטרומגנטית]], השפעה סביבתית של  החומרים ואנרגיה ופגיעה בניצול קרקעות. החששות העיקריים הם מפני הרעש שיוצרים להבי טורבינות הרוח, הפגיעה בנוף והנזק לבעלי חיים. כמו כן טורבינות צריכות אתרים מתאימים בהן יש רוחות מתאימות, ואינן פועלות כאשר אין רוח.  
   −
להלן פירוט של החסרונות וכמה נסיונות לפתור או להקטין אותם:
+
להלן פירוט של החסרונות וכמה ניסיונות לפתור או להקטין אותם:
 
* '''אגירת כוח''' חיסרון חשוב של ייצור חשמל מאנרגיית רוח נובע מהתלות המוחלטת בנשיבת הרוח. ניתן להתגבר על מחסור ברוח באמצעות תכנון מערכי טורבינות הרוח לפעולה בזמן שיא הביקוש. ביירה-מדסן, נשיא חברת טורבינות הרוח הדנית,  MICON NEG, לדוגמה, טוען ש"צריכת האנרגיה בדנמרק מגיעה לשיאה בשעות אחר הצהריים של ימי דצמבר הקרים, וסביר להניח שבשעות אלו נושבת הרוח בעוצמה הרבה ביותר". חסרון זה קשור לנושא של אגירת אנרגיה לחשמל, שהופקה בעת שהרוח נשבה בחוזקה. מעריכים שטכנולוגיות עתידיות כגון [[גלגלי תנופה]], או כ[[מצבר|מצברי ענק]] יפתרו בבוא הזמן את בעיית אחסון החשמל.
 
* '''אגירת כוח''' חיסרון חשוב של ייצור חשמל מאנרגיית רוח נובע מהתלות המוחלטת בנשיבת הרוח. ניתן להתגבר על מחסור ברוח באמצעות תכנון מערכי טורבינות הרוח לפעולה בזמן שיא הביקוש. ביירה-מדסן, נשיא חברת טורבינות הרוח הדנית,  MICON NEG, לדוגמה, טוען ש"צריכת האנרגיה בדנמרק מגיעה לשיאה בשעות אחר הצהריים של ימי דצמבר הקרים, וסביר להניח שבשעות אלו נושבת הרוח בעוצמה הרבה ביותר". חסרון זה קשור לנושא של אגירת אנרגיה לחשמל, שהופקה בעת שהרוח נשבה בחוזקה. מעריכים שטכנולוגיות עתידיות כגון [[גלגלי תנופה]], או כ[[מצבר|מצברי ענק]] יפתרו בבוא הזמן את בעיית אחסון החשמל.
   שורה 68: שורה 68:  
* '''[[רעש]]''' תנועת כנפי טורבינות הרוח מאופיינת כרעש מכני וכרעש אווירודינמי. הרעש המכני נגרם על ידי פעולת המערכת (גנרטור, מסבים) ועוצמתו מושפעת מגודל המערכת. הרעש האווירודינמי נגרם על ידי תנועת הלהבים באוויר, והוא תלוי בגודל הלהבים ובצורתם. ניתן להפחית את עוצמת הרעש האווירודינמי באמצעות התאמת צורת הלהבים. כיום (2007) יש מספר דגמים של טורבינות רוח עירוניות שקטות יחסית תודות לעיצוב מתקדם יותר. טורבינות מרוחקות ממקומות ישוב גורמות לפחות נזק לבני האדם, וטורבינות בים או בהרים שהם מקומות נידחים למדי גורמות מעט נזק באופן כללי לבני האדם. ייתכן ויש זיהום רעש לבעלי חיים הגרים במקומות אלה, לשם השוואה ניתן להשוות נזקי רעש אחרים מפעילויות אחרות כמו מפוחי עלים. כמו כן ניתן להשוות את הנזק הסביבתי האפשרי הזה לנזקים סביבתיים אחרים הנגרמים לטבע על ידי חלופות - לדוגמה [[גשם חומצי]] [[זיהום אוויר]] ו[[התחממות עולמית]] הנגרמים מהפקת חשמל בפחם וחשש מפני [[זיהום גרעיני]] בחלופות של [[אנרגיה גרעינית]].  
 
* '''[[רעש]]''' תנועת כנפי טורבינות הרוח מאופיינת כרעש מכני וכרעש אווירודינמי. הרעש המכני נגרם על ידי פעולת המערכת (גנרטור, מסבים) ועוצמתו מושפעת מגודל המערכת. הרעש האווירודינמי נגרם על ידי תנועת הלהבים באוויר, והוא תלוי בגודל הלהבים ובצורתם. ניתן להפחית את עוצמת הרעש האווירודינמי באמצעות התאמת צורת הלהבים. כיום (2007) יש מספר דגמים של טורבינות רוח עירוניות שקטות יחסית תודות לעיצוב מתקדם יותר. טורבינות מרוחקות ממקומות ישוב גורמות לפחות נזק לבני האדם, וטורבינות בים או בהרים שהם מקומות נידחים למדי גורמות מעט נזק באופן כללי לבני האדם. ייתכן ויש זיהום רעש לבעלי חיים הגרים במקומות אלה, לשם השוואה ניתן להשוות נזקי רעש אחרים מפעילויות אחרות כמו מפוחי עלים. כמו כן ניתן להשוות את הנזק הסביבתי האפשרי הזה לנזקים סביבתיים אחרים הנגרמים לטבע על ידי חלופות - לדוגמה [[גשם חומצי]] [[זיהום אוויר]] ו[[התחממות עולמית]] הנגרמים מהפקת חשמל בפחם וחשש מפני [[זיהום גרעיני]] בחלופות של [[אנרגיה גרעינית]].  
   −
* '''השפעה על בעלי כנף''' - השפעת טורבינות הרוח על בעלי כנף נחקרה במדינות המנצלות אנרגיה של הרוח. הנושא החשוב ביותר היה התנגשויות של ציפורים ושל עטלפים בטורבינות, אולם נבחנו גם ההשלכות על תזונת הציפורים וקינונן. הסכנה לציפורים צומצמה במידה ניכרת באמצעות הגדלת הלהבים והקטנת מהירותם, על מנת שייראו בעיני הציפורים במעופן. כמו כן הותקנו סולמות פנימיים וחיווט תת-קרקעי כדי למנוע קינון ציפורים על המתקנים. כמו כן, על פי ד"R ג'וזף פיש, פעיל למען אנרגיות מתחדשות מגרמניה, ההשפעה של טורבינות רוח על בעלי כנף היא שולית יחסית להשפעה של גורמים אחרים כמו התחשמלות מקווי מתח, התנגשות בבניינים גבוהים, דריסה ופגיעות אחרות על ידי תחבורה וטריפה או פציעה על ידי חתולים. <ref name="Peach">מבוסס על הרצאתו של  Dr josef Pesch מארגון FESA בפני [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], מרץ 2012. </ref>
+
* '''השפעה על בעלי כנף''' - השפעת טורבינות הרוח על בעלי כנף נחקרה במדינות המנצלות אנרגיה של הרוח. הנושא החשוב ביותר היה התנגשויות של ציפורים ושל עטלפים בטורבינות, אולם נבחנו גם ההשלכות על תזונת הציפורים וקינונן. הסכנה לציפורים צומצמה במידה ניכרת באמצעות הגדלת הלהבים והקטנת מהירותם, על מנת שייראו בעיני הציפורים במעופן. כמו כן הותקנו סולמות פנימיים וחיווט תת-קרקעי כדי למנוע קינון ציפורים על המתקנים. כמו כן, על פי ד"ר ג'וזף פיש, פעיל למען אנרגיות מתחדשות מגרמניה, ההשפעה של טורבינות רוח על בעלי כנף היא שולית יחסית להשפעה של גורמים אחרים כמו התחשמלות מקווי מתח, התנגשות בבניינים גבוהים, דריסה ופגיעות אחרות על ידי תחבורה וטריפה או פציעה על ידי חתולים. <ref name="Peach">מבוסס על הרצאתו של  Dr josef Pesch מארגון FESA בפני [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], מרץ 2012. </ref>
    
* '''פגיעה בנוף''' שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים, וכן טורבינות בקו החוף. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. טורבינות ים אינן משפיעות כמעט על הנוף או כלל לא (אם הן מרוחקות), ויש טורבינות עירוניות שהן בעלות עיצוב מעניין ואף אפשר להשתמש בהן לקישוט.  
 
* '''פגיעה בנוף''' שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים, וכן טורבינות בקו החוף. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. טורבינות ים אינן משפיעות כמעט על הנוף או כלל לא (אם הן מרוחקות), ויש טורבינות עירוניות שהן בעלות עיצוב מעניין ואף אפשר להשתמש בהן לקישוט.  
שורה 130: שורה 130:  
* [http://www.berr.gov.uk/files/file17821.pdf חישובי יעילות ותפוקה של טורבינות רוח] מסמך של הממשלה הבריטית
 
* [http://www.berr.gov.uk/files/file17821.pdf חישובי יעילות ותפוקה של טורבינות רוח] מסמך של הממשלה הבריטית
 
* [http://www.wind-watch.org משמר הרוח] אתר ביקורתי נגד טורבינות רוח  
 
* [http://www.wind-watch.org משמר הרוח] אתר ביקורתי נגד טורבינות רוח  
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/724/760.html איל הנפט הודיע: אני עובר לטורבינות רוח] המיליארדר תומס בון פיקנס עובר לאנרגיית רוח, אלכס דורון , מעריב, 22/4/2008
+
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/724/760.html איל הנפט הודיע: אני עובר לטורבינות רוח] המיליארדר תומס בון פיקנס עובר לאנרגיית רוח, אלכס דורון, מעריב, 22/4/2008
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

תפריט ניווט