שינויים

'''נפט''' (Petroleum) או '''נפט גולמי''' הוא נוזל סמיך בצבע שחור, חום-כהה או ירוק-כהה ובעל ריח אופייני, אשר קיים בנקודות מסוימות ברובד העליון של קליפת [[כדור הארץ]]. הוא מורכב מתערובת מסובכת של פחמימנים שונים, בעיקר ממשפחת ה[[מתאן]], אך יכול להשתנות במראה שלו, בהרכבו ובתכונותיו. הנפט הגולמי הוא תערובת המכילה [[אנרגיה|חומרי דלק]] שונים ולכן הוא גם דליק. שריפת נפט ומרכיביו משחררת אנרגיית חום. את הנפט מזקקים במתקן הקרוי [[בית זיקוק]] על מנת להפריד אותו למרכביו השונים, המשמשים למטרות שונות להספקת אנרגיה בתחבורה בתעשייה ובחשמל ולהפקת [[חומרי גלם]] רבים .

'''נפט''' (Petroleum) או '''נפט גולמי''' הוא נוזל סמיך בצבע שחור, חום-כהה או ירוק-כהה ובעל ריח אופייני, אשר קיים בנקודות מסוימות ברובד העליון של קליפת [[כדור הארץ]]. הוא מורכב מתערובת מסובכת של פחמימנים שונים, בעיקר ממשפחת ה[[מתאן]], אך יכול להשתנות במראה שלו, בהרכבו ובתכונותיו. הנפט הגולמי הוא תערובת המכילה [[אנרגיה|חומרי דלק]] שונים ולכן הוא גם דליק. שריפת נפט ומרכיביו משחררת אנרגיית חום. את הנפט מזקקים במתקן הקרוי [[בית זיקוק]] על מנת להפריד אותו למרכביו השונים, המשמשים למטרות שונות להספקת אנרגיה בתחבורה בתעשייה ובחשמל ולהפקת [[חומרי גלם]] רבים.

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  

מאגרים קונבנציונליים של נפט גולמי כוללים את כל הנפט הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי שמן]], [[גז מנוזל]], או [[פחם מנוזל]]. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>

מאגרים קונבנציונליים של נפט גולמי כוללים את כל הנפט הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי שמן]], [[גז מנוזל]], או [[פחם מנוזל]]. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>

עתודות נפט (רזרבות) מסווגות לרוב ל-3 קטגוריות: '''עתודות מוכחות''' הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''עתודות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''עתודות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref>   

עתודות נפט (רזרבות) מסווגות לרוב ל-3 קטגוריות: '''עתודות מוכחות''' הן בעלות סיכוי של 90%-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''עתודות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''עתודות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5%-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref>   

רוב הנתונים הזמינים במרחב הציבורי אודות עתודות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב לא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני, ומכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים <ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל העתודות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. כך לדוגמה עתודות הנפט של איראן שהיו בגודל 59 מיליארד חביות לאורך שנות ה-80, קפצו בשנת 1986 ל-92.9 מיליארד חביות ונשארו ברמה זו עד לשנת 2002 ואז הן קפצו שוב לרמה של 130 מיליארד חביות. עתודות הנפט של סעודיה שנעו סביב 170 מיליארד חביות קפצו ל-255 מיליארד חביות בשנת 1988. ישנו ספק באמיתות הדיווחים האלה שלא ניתנים עם שום צורה של דרך לאמת אותם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Oil_reserves#Estimated_reserves_by_country] עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], [[משרד האנרגיה של ארצות הברית]] או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע על שדות מסויימים שנאסף על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  

רוב הנתונים הזמינים במרחב הציבורי אודות עתודות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב לא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני, ומכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים <ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל העתודות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. כך לדוגמה עתודות הנפט של איראן שהיו בגודל 59 מיליארד חביות לאורך שנות ה-80, קפצו בשנת 1986 ל-92.9 מיליארד חביות ונשארו ברמה זו עד לשנת 2002 ואז הן קפצו שוב לרמה של 130 מיליארד חביות. עתודות הנפט של סעודיה שנעו סביב 170 מיליארד חביות קפצו ל-255 מיליארד חביות בשנת 1988. ישנו ספק באמיתות הדיווחים האלה שלא ניתנים עם שום צורה של דרך לאמת אותם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Oil_reserves#Estimated_reserves_by_country] עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], [[משרד האנרגיה של ארצות הברית]] או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע על שדות מסויימים שנאסף על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  

[[קובץ:Brent Spot monthly svg.png|ממוזער|450px|המחיר ההיסטורי של חבית נפט מסוג ברנט, במונחים ריאלים ונומינלים]]

[[קובץ:Brent Spot monthly svg.png|ממוזער|450px|המחיר ההיסטורי של חבית נפט מסוג ברנט, במונחים ריאלים ונומינלים]]

בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קוונציונלי כמו חולות זפת או [[פצלי גז]] כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה. לדוגמה הערכת גודל שדות [[חולות הזפת]] של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מיליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית.<ref name="Owenn2010"/>

בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קונבנציונלי כמו חולות זפת או [[פצלי גז]] כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה. לדוגמה הערכת גודל שדות [[חולות הזפת]] של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מיליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית.<ref name="Owenn2010"/>

על פי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], נכון לשנת 2011, 54% מעתודות הנפט המוכחות נמצאות במזרח התיכון, 17% בדרום אמריקה, 10% באירו-אסיה (ברית המועצות לשעבר) ובאירופה, 10% באפריקה, 5% באמריקה הצפונית ו-3% במזרח הרחוק. <ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>

על פי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], נכון לשנת 2011, 54% מעתודות הנפט המוכחות נמצאות במזרח התיכון, 17% בדרום אמריקה, 10% באירו-אסיה (ברית המועצות לשעבר) ובאירופה, 10% באפריקה, 5% באמריקה הצפונית ו-3% במזרח הרחוק. <ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>

על פי תאוריית [[שיא תפוקת הנפט]], למרות שיש עוד כמות משמעותית של נפט במאגרים מוכחים, ולמרות שבכל שנה מתגלים מאגרי נפט חדשים, צפוי להתרחש [[שיא תפוקה]] של נפט בין השנים 2000 ל-2020. מעבר לשיא תפוקת הנפט כמות הנפט שניתן להפיק בכל שנה תלך ותפחת.  

על פי תאוריית [[שיא תפוקת הנפט]], למרות שיש עוד כמות משמעותית של נפט במאגרים מוכחים, ולמרות שבכל שנה מתגלים מאגרי נפט חדשים, צפוי להתרחש [[שיא תפוקה]] של נפט בין השנים 2000 ל-2020. מעבר לשיא תפוקת הנפט כמות הנפט שניתן להפיק בכל שנה תלך ותפחת.  

הדבר נובע משילוב של מספר גורמים - הגורם הראשון הוא שאי אפשר להפיק נפט שלא גילו אותו קודם, ולכן תפוקת הנפט מוגבלת על ידי גודל המאגרים שנתגלו עד כה. שיא הגילוי של מאגרי נפט קונווציונלים התרחש בשנות ה-60. סיבה נוספת לקשיי הפקה קשורה למנגנון הכלכלי של [[תפוקה שולית פוחתת]] בהקשר של משאבי טבע. מסיבות כלכליות, קודם מפתחים את השדות הקלים יותר להפקה ונשאב מהם הנפט האיכותי יותר. עם השנים הולך ויורד [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי להשקעה]] - כמה אנרגיה שמקבלים בעקבות השקעה של חבית נפט אחת בחיפושים ובזיקוק. אם בעבר נתון זה עמד אל כ-100 חביות, כיום הוא עומד על כ -10 חביות או פחות מכך. (מושג מקביל לכך הוא "שימוש עצמי בתעשייה") הסיבה לכך היא שהנפט שעוד לא הופק נמצא במקומות נידחים יותר או קשים יותר להפקה (כמו קרקעית האוקיינוס, הקטבים), או שהוא עמוק יותר או באיכות נמוכה יותר (מכיל יותר גופרית וזיהומי נפט אחרים ויש צורך להשקיע יותר אנרגיה בשאיבה ובזיקוק שלו יחסית לנפט "מתוק").  

הדבר נובע משילוב של מספר גורמים - הגורם הראשון הוא שאי אפשר להפיק נפט שלא גילו אותו קודם, ולכן תפוקת הנפט מוגבלת על ידי גודל המאגרים שנתגלו עד כה. שיא הגילוי של מאגרי נפט קונבנציונליים התרחש בשנות ה-60. סיבה נוספת לקשיי הפקה קשורה למנגנון הכלכלי של [[תפוקה שולית פוחתת]] בהקשר של משאבי טבע. מסיבות כלכליות, קודם מפתחים את השדות הקלים יותר להפקה ונשאב מהם הנפט האיכותי יותר. עם השנים הולך ויורד [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי להשקעה]] - כמה אנרגיה שמקבלים בעקבות השקעה של חבית נפט אחת בחיפושים ובזיקוק. אם בעבר נתון זה עמד אל כ-100 חביות, כיום הוא עומד על כ-10 חביות או פחות מכך. (מושג מקביל לכך הוא "שימוש עצמי בתעשייה") הסיבה לכך היא שהנפט שעוד לא הופק נמצא במקומות נידחים יותר או קשים יותר להפקה (כמו קרקעית האוקיינוס, הקטבים), או שהוא עמוק יותר או באיכות נמוכה יותר (מכיל יותר גופרית וזיהומי נפט אחרים ויש צורך להשקיע יותר אנרגיה בשאיבה ובזיקוק שלו יחסית לנפט "מתוק").  

לפי התאוריה עלול להיווצר פער גדל בין כמות הנפט שניתן להפיק לבין הביקוש לנפט שימשיך לגדול עקב שילוב של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] שמובילה לגידול בצריכת הנפט והאנרגיה לנפש. פער כזה לא יכול להתקיים ולכן צפוי מחסור בנפט שיוביל ל[[משבר כלכלי]]. משבר כזה יוביל לירידה בביקוש לנפט, ולכן לירידת מחירי הנפט. לאחר מכן יהיה שוב תהליך איטי יותר של צמיחה כלכלית ועלייה של מחיר הנפט עד למשבר הבא. לכן לפי התאוריה צפוי לא רק גידול במחיר הנפט לאורך זמן, אך גם שורה של עלויות וירידות במחיר. גידול זה של תנודתיות במחיר הנפט, מוביל בעצמו להגדלת אי-הוודאות בשווקי הנפט ובשווקים נוספים.

לפי התאוריה עלול להיווצר פער גדל בין כמות הנפט שניתן להפיק לבין הביקוש לנפט שימשיך לגדול עקב שילוב של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] שמובילה לגידול בצריכת הנפט והאנרגיה לנפש. פער כזה לא יכול להתקיים ולכן צפוי מחסור בנפט שיוביל ל[[משבר כלכלי]]. משבר כזה יוביל לירידה בביקוש לנפט, ולכן לירידת מחירי הנפט. לאחר מכן יהיה שוב תהליך איטי יותר של צמיחה כלכלית ועלייה של מחיר הנפט עד למשבר הבא. לכן לפי התאוריה צפוי לא רק גידול במחיר הנפט לאורך זמן, אך גם שורה של עלויות וירידות במחיר. גידול זה של תנודתיות במחיר הנפט, מוביל בעצמו להגדלת אי-הוודאות בשווקי הנפט ובשווקים נוספים.

התאגידים המערביים הגדולים, שהן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, איבדו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הרבה מכוחם. הם הוחלפו על ידי חברות נפט לאומיות במדינות המפיקות. שוויון של החברות בבורסה, נובע בעיקר מגודל המאגרים המוכחים שלגביהן יש לה זכיון או בעלות וכן ממחיר הנפט. אם בשנות ה-50 "7 האחיות" שלטו יחד על כ-85% מהמאגרים העולמיים, נכון ל-2013 מעל 90% מהעתודות נמצאות בשליטה מלאה או חלקית של חברות הנפט הלאומיות (national oil companies) עם בעבר היו למייג'ור גם יידע יחודי בהפקת נפט, עם השנים ידע זה עבר לחברות הלאומיות.[http://www.economist.com/news/briefing/21582522-day-huge-integrated-international-oil-company-drawing] תאגיד הנפט הציבורי האמריקאי הגדול בעולם הוא אקסון-מוביל, מבחינת גודל המאגרים זו החברה ה-14 בעולם. עם בעבר היו למייג'ור גם יידע יחודי בהפקת נפט, עם השנים ידע זה עבר לחברות הלאומיות.  

התאגידים המערביים הגדולים, שהן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, איבדו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הרבה מכוחם. הם הוחלפו על ידי חברות נפט לאומיות במדינות המפיקות. שוויון של החברות בבורסה, נובע בעיקר מגודל המאגרים המוכחים שלגביהן יש לה זכיון או בעלות וכן ממחיר הנפט. אם בשנות ה-50 "7 האחיות" שלטו יחד על כ-85% מהמאגרים העולמיים, נכון ל-2013 מעל 90% מהעתודות נמצאות בשליטה מלאה או חלקית של חברות הנפט הלאומיות (national oil companies) עם בעבר היו למייג'ור גם יידע יחודי בהפקת נפט, עם השנים ידע זה עבר לחברות הלאומיות.[http://www.economist.com/news/briefing/21582522-day-huge-integrated-international-oil-company-drawing] תאגיד הנפט הציבורי האמריקאי הגדול בעולם הוא אקסון-מוביל, מבחינת גודל המאגרים זו החברה ה-14 בעולם. עם בעבר היו למייג'ור גם יידע יחודי בהפקת נפט, עם השנים ידע זה עבר לחברות הלאומיות.  

בשנות ה-90 היה משבר בענף בגלל ירידת מחירים וחברות רבות עברו מיזוגים ורכישות. כיום במקום "שבע האחיות" יש קבוצה של 5 או 6 חברות הקרוייות “supermajors" או פשוט מייג'ורס. קבוצה זו כוללת את אקסון מובייל (ארצות הברית), רוייאל-דאטש-של ([[הולנד]]), שברון (ארצות הברית), תאגיד BP (בריטניה), טוטל (צרפת), ולפעמים כוללים בה גם את ConocoPhillips (ארצות הברית). להלן רשימת תאגידי נפט גדולים הנסחרים בבורסות. כוחן הפוליטי והכלכלי של חברות אלה עדיין משמעותי - אקסון-מובייל היא החברה השניה בגודלה בארצות הברית (לאחר [[וול-מארט]]) מבחינת הכנסות שנתיות, אבל הוא נמוך בהרבה יחסית לכוחן בעבר.  

בשנות ה-90 היה משבר בענף בגלל ירידת מחירים וחברות רבות עברו מיזוגים ורכישות. כיום במקום "שבע האחיות" יש קבוצה של 5 או 6 חברות הקרויות “supermajors" או פשוט מייג'ורס. קבוצה זו כוללת את אקסון מובייל (ארצות הברית), רוייאל-דאטש-של ([[הולנד]]), שברון (ארצות הברית), תאגיד BP (בריטניה), טוטל (צרפת), ולפעמים כוללים בה גם את ConocoPhillips (ארצות הברית). להלן רשימת תאגידי נפט גדולים הנסחרים בבורסות. כוחן הפוליטי והכלכלי של חברות אלה עדיין משמעותי - אקסון-מובייל היא החברה השניה בגודלה בארצות הברית (לאחר [[וול-מארט]]) מבחינת הכנסות שנתיות, אבל הוא נמוך בהרבה יחסית לכוחן בעבר.  

מבחינת גודל כמויות ההפקה, 10 חברות הנפט הגדולות בעולם הן ארמקו (ערב הסעודית), גז-פרום (רוסיה), חברת הנפט של איראן, אקסון מובייל, פטרו-צ'ינה (סין), BP (בריטניה), רויאל דאטש-של (הולנד), Pemex (מקסיקו), שברון (ארצות הברית), תאגיד הנפט של כוויות. [http://www.forbes.com/sites/christopherhelman/2012/07/16/the-worlds-25-biggest-oil-companies/]  

מבחינת גודל כמויות ההפקה, 10 חברות הנפט הגדולות בעולם הן ארמקו (ערב הסעודית), גז-פרום (רוסיה), חברת הנפט של איראן, אקסון מובייל, פטרו-צ'ינה (סין), BP (בריטניה), רויאל דאטש-של (הולנד), Pemex (מקסיקו), שברון (ארצות הברית), תאגיד הנפט של כוויות. [http://www.forbes.com/sites/christopherhelman/2012/07/16/the-worlds-25-biggest-oil-companies/]  

נכון לשנת 2014, אין נפט בישראל.  [[גז טבעי בישראל|בשדה הגז לוויתן]] שבים מול ישראל, יש סיכוי של כ-20% לגילוי כמות משמעותית של נפט.  

נכון לשנת 2014, אין נפט בישראל.  [[גז טבעי בישראל|בשדה הגז לוויתן]] שבים מול ישראל, יש סיכוי של כ-20% לגילוי כמות משמעותית של נפט.  

את כל הנפט הדרוש לישראל מייבאים לישראל באוניות. הנפט מאוכסן בחוות מיכלים במפרץ חיפה שנמצאת בבעלות חברה ממשלתית, "תשתיות נפט ואנרגיה", תש"ן". ומשם הוא מועבר ל[[בתי הזיקוק לנפט]] שבחיפה. הנפט מזוקק בבתי הזיקוק ל[[בנזין]] שמועבר מבתי הזיקוק לתחנות דלק ברחבי הארץ לשם תדלוק [[תחבורה בישראל|מכוניות, אוטובוסים ומשאיות]] וכן כמזוט וסולר לתעשייה וחומרי גלם נוספים.  

את כל הנפט הדרוש לישראל מייבאים לישראל באוניות. הנפט מאוחסן בחוות מיכלים במפרץ חיפה שנמצאת בבעלות חברה ממשלתית, "תשתיות נפט ואנרגיה", תש"ן". ומשם הוא מועבר ל[[בתי הזיקוק לנפט]] שבחיפה. הנפט מזוקק בבתי הזיקוק ל[[בנזין]] שמועבר מבתי הזיקוק לתחנות דלק ברחבי הארץ לשם תדלוק [[תחבורה בישראל|מכוניות, אוטובוסים ומשאיות]] וכן כמזוט וסולר לתעשייה וחומרי גלם נוספים.  

פעילות בתי הזיקוק תורמת תרומה משמעותית ול[[זיהום אוויר בחיפה]] שנפלט מבתי הזיקוק. בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref>

פעילות בתי הזיקוק תורמת תרומה משמעותית ול[[זיהום אוויר בחיפה]] שנפלט מבתי הזיקוק. בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref>