שינויים

==עתודות הנפט==

==עתודות הנפט==

מאגרים קונבנציונלים של נפט גולמי כוללים את כל הנפט הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי שמן]], [[גז מנוזל]], או [[פחם מנוזל]]. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>

מאגרים קונבנציונליים של נפט גולמי כוללים את כל הנפט הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי שמן]], [[גז מנוזל]], או [[פחם מנוזל]]. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>

עתודות נפט (רזרבות) מסווגות לרוב ל-3 קטגוריות: '''עתודות מוכחות''' הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''עתודות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''עתודות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref>   

עתודות נפט (רזרבות) מסווגות לרוב ל-3 קטגוריות: '''עתודות מוכחות''' הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''עתודות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''עתודות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref>   

לנפט [[השפעות סביבתיות]] רבות בכל מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלו.  

לנפט [[השפעות סביבתיות]] רבות בכל מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלו.  

חיפוש הנפט כרוך בעצמו בפיצוצים וקידוחים, אולם ההשפעה העיקרית של שלב הפקת הנפט היא בזמן הקידוח וההפקה עצמה, בדומה לפעילויות אחרות של [[כרייה]]. כאשר נפט מופק באיזורי יבשה יש צורך לפעמים [[בירוא יערות|לפנות חלקות יער]] לשם מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, ומתקנים שונים.  כמו כן יש להקים תשתית צינורות וכבישים לשם הולכת הנפט למיכליות או לבית זיקוק מקומי. דבר זה עלול לתרום ליצירת [[קיטוע שטחי מחיה]] שתורמת להכחדת בעלי חיים. [[דליפות נפט]] באיזורי יער ובאיזורים יבשתיים אחרים עלולים לגרור [[זיהום מים]] , [[זיהום קרקע]] ו[[הרס בתי גידול]] בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. מקרה כזה התרחש בניגריה והוביל למאבק סביבתי ולתליית [[סביבתנות|פעילים סביבתיים]] על ידי השלטונות ולמחאה עולמית, מקרה נוסף של זיהום ים יבשתי התרחש בערבה. על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] היבט זה השתפר בשנים האחרונות בעקבות ביקורת שהוטחה בחברות הנפט על ידי [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] שונים. עם זאת עדיין מתרחשים מקרים בהם יש התנגשות בין חברות נפט לשבטים ילידים על שטחי יער.  

חיפוש הנפט כרוך בעצמו בפיצוצים וקידוחים, אולם ההשפעה העיקרית של שלב הפקת הנפט היא בזמן הקידוח וההפקה עצמה, בדומה לפעילויות אחרות של [[כרייה]]. כאשר נפט מופק באיזורי יבשה יש צורך לפעמים [[בירוא יערות|לפנות חלקות יער]] לשם מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, ומתקנים שונים.  כמו כן יש להקים תשתית צינורות וכבישים לשם הולכת הנפט למיכליות או לבית זיקוק מקומי. דבר זה עלול לתרום ליצירת [[קיטוע שטחי מחיה]] שתורמת להכחדת בעלי חיים. [[דליפות נפט]] באיזורי יער ובאיזורים יבשתיים אחרים עלולים לגרור [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[הרס בתי גידול]] בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. מקרה כזה התרחש בניגריה והוביל למאבק סביבתי ולתליית [[סביבתנות|פעילים סביבתיים]] על ידי השלטונות ולמחאה עולמית, מקרה נוסף של זיהום ים יבשתי התרחש בערבה. על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] היבט זה השתפר בשנים האחרונות בעקבות ביקורת שהוטחה בחברות הנפט על ידי [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] שונים. עם זאת עדיין מתרחשים מקרים בהם יש התנגשות בין חברות נפט לשבטים ילידים על שטחי יער.  

השפעה דומה של [[זיהום מים]] ו[[זיהום ים]] היא תופעה מוכרת בהרבה כאשר היא מתרחשת בים הפתוח. המקרים המפורסמים ביותר הם דליפת המיכלית [[אקסון ואלדז]] ליד אלסקה, ו[[האסון הימי במפרץ מקסיקו]] בעקבות תקלה באסדת קידוח של BP. שני המקרים הובילו לכתמי נפט ענקיים באוקיינוס ולנזק אקולוגי נרחב למערכת הימית. נזק דומה נגרם גם במלחמת המפרץ בעקבות שפיכת נפט מכוונת לים.  

השפעה דומה של [[זיהום מים]] ו[[זיהום ים]] היא תופעה מוכרת בהרבה כאשר היא מתרחשת בים הפתוח. המקרים המפורסמים ביותר הם דליפת המיכלית [[אקסון ואלדז]] ליד אלסקה, ו[[האסון הימי במפרץ מקסיקו]] בעקבות תקלה באסדת קידוח של BP. שני המקרים הובילו לכתמי נפט ענקיים באוקיינוס ולנזק אקולוגי נרחב למערכת הימית. נזק דומה נגרם גם במלחמת המפרץ בעקבות שפיכת נפט מכוונת לים.  

מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של [[זכויות אדם]]. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה.

מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של [[זכויות אדם]]. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה.

===פוליטיקה בינלאומית של מדינות שמיבאות נפט===

===פוליטיקה בינלאומית של מדינות שמייבאות נפט===

כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, [[תאגידים רב לאומיים]], משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש ב[[שוק משוכלל|מנגנון השוק]] ו[[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. קשה יותר לבצע לחץ כזה מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (או לפחות נסבל) למדינות המייצאות הנפט להסתדר ללא השקעות זרות.  

כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, [[תאגידים רב לאומיים]], משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש ב[[שוק משוכלל|מנגנון השוק]] ו[[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. קשה יותר לבצע לחץ כזה מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (או לפחות נסבל) למדינות המייצאות הנפט להסתדר ללא השקעות זרות.  

   

   

===לובי פוליטי של חברות נפט===

===לובי פוליטי של חברות נפט===

פרימדן מתאר בספרו באופן נרחב את [[לובי פוליטי|הלובי]] שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום [[חסכון אנרגיה]] וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]].

פרידמן מתאר בספרו באופן נרחב את [[לובי פוליטי|הלובי]] שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום [[חסכון אנרגיה]] וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]].

==נפט בישראל==

==נפט בישראל==