שינויים

'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' (The (Honest) Truth about Dishonesty) הוא ספר עיון על רמייה מאת [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], שיצא לאור בשנת 2012. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "דביר" בשנת 2013.  

'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' (The (Honest) Truth about Dishonesty) הוא ספר עיון על רמייה מאת [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], שיצא לאור בשנת 2012. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "דביר" בשנת 2013.  

ניתן להרחיב את התזה של הספר לסוגיות רבות הנוגעות ל[[חקר הכלכלה]] ל[[כלכלה פוליטית]] ולנושאים נוספים כולל סוגיות של מהו מוצר לגיטימי, בעיות של ניהול [[מוצר ציבורי]], [[האדם הכלכלי]], [[שחיתות]], [[חרם צרכנים]], סוגיות ב[[כלכלה פוליטית]] וכן בסוגיות בריאות [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] כמו [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ועוד.

 

ניתן להרחיב את התזה של הספר לסוגיות רבות הנוגעות ל[[חקר הכלכלה]] ל[[כלכלה פוליטית]] ולנושאים נוספים כולל סוגיות של מהו מוצר לגיטימי, בעיות של ניהול [[מוצר ציבורי]], [[האדם הכלכלי]], [[שחיתות]], [[חרם צרכנים]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].  

==רקע==

==רקע==

אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ואת הציבור. מה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר? ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות?  

אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ואת הציבור. מה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר? ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות?  

בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] של התנהגות [[רציונלית]], הנטיה לרמות או לבצע מעשה פשע אחר תושפע משיקול רציונלי. התאוריה הזו נוסחה על ידי הכלכלן [[גרי בקר]] שזכה גם ב[[פרס נובל לכלכלה]]. אריאלי מכנה גישה זו '''גישת הדפ"ר''' - המו'''ד'''ל הפשוט של ''''פ'''שע '''ר'''ציונלי.  

בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] של התנהגות [[רציונלית]], הנטיה לרמות או לבצע מעשה פשע אחר תושפע משיקול רציונלי. התאוריה הזו נוסחה על ידי הכלכלן [[גרי בקר]] שזכה גם ב[[פרס נובל לכלכלה]]. אריאלי מכנה גישה זו '''גישת הדפ"ר''' - המו'''ד'''ל הפשוט של ''''פ'''שע '''ר'''ציונלי.  

לפי הגישה הרציונלית לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להיתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - לדוגמה  יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשנייה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

לפי [[רציונליזם|הגישה הרציונלית]] לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להיתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשנייה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

אריאלי ביצע ניסויים שבהם ניתן לאנשים הזדמנות לרמות ובדק מה היקף הרמייה ואיזה גורמים השפיעו עליו. אחד המבדקים שבו השתמשו הוא מבחן שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע  על 4 שאלות. כאשר נותנים לאנשים הזדמנות לרמות - על ידי קריעת הדף או גריסתו, ואז להגיד כמה הם עונים נכון ולקחת את התשלום בהתאם.  במצב זה אנשים מרמים ואומרים שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.  

אריאלי ביצע ניסויים שבהם ניתן לאנשים הזדמנות לרמות ובדק מה היקף הרמייה ואיזה גורמים השפיעו עליו. אחד המבדקים שבו השתמשו הוא "מבחן מטריצות" מבחן שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע  על 4 שאלות. החוקרים מספקים למשתתפי הניסוי הזדמנות לרמות - תוצאות המבחן נגרסות, הנבחנים אומרים לאדם כלשהו כמה מתוך השאלות הם ענו נכון ומקבלים תשלום בהתאם. בחלק מהמ במצב זה אנשים מרמים ואומרים שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.  

בניסויים נתברר שלפחות לגבי רמייה בהיקפים קטנים, לא היתה השפעה לגורמים הרציונליים. גובה סכום הפרס שאפשר להרוויח מרמייה לא הביא לכך שיותר אנשים רימו, או שאנשים רימו בהיקף גדול יותר, למעשה בסכומים גבוהים יותר היתה נטיה להקטין במעט את כמות הרמייה. גם הגדלת הסיכוי להיתפס לא שינתה את דפוס הרמייה הנפוץ - של הרבה אנשים שמרמים מעט. בניסוי אחר בדקו אם הנטייה לרמות מושפעת מהחשש להתלבט והאם אנשים ירמו יותר כל עוד הם בטוחים שהיקף הרמייה שלהם מביא תוצאה הנחשבת נורמלית וגם לדבר זה לא היתה השפעה.  

בניסויים התברר שלפחות לגבי רמייה בהיקפים קטנים, לא היתה השפעה לגורמים הרציונליים. גובה סכום הפרס שאפשר להרוויח מרמייה לא הביא לכך שיותר אנשים רימו, או שאנשים רימו בהיקף גדול יותר, למעשה בסכומים גבוהים יותר היתה נטיה להקטין במעט את כמות הרמייה. גם הגדלת הסיכוי להיתפס לא שינתה את דפוס הרמייה הנפוץ - של הרבה אנשים שמרמים מעט. בניסוי אחר בדקו אם הנטייה לרמות מושפעת מהחשש להתלבט והאם אנשים ירמו יותר כל עוד הם בטוחים שהיקף הרמייה שלהם מביא תוצאה הנחשבת נורמלית וגם לדבר זה לא היתה השפעה.  

ביקורת אפשרית אחת על הניסויים האלה היא שהם בתנאי מעבדה שבהם אנשים יודעים שהם במסגרת ניסוי. אריאלי וחוקרות אחרות ניסו לבדוק את התזה הרציונלית בתנאי שדה. עיוורת ורואה קנו שתיהן עגבניות בשוק. לפי התאוריה הרציונלית למוכרים בשוק יהיה תמריץ גדול יותר לרמות את העיוורת היות והיא אינה רואה את טיב העגבניות, אלא שהמוכרים דווקא עזרו לה לבחור עגבניות טובות יותר. גם נהגי מוניות, שנוהגים לדוגמה לרמות תיירים על ידי בחירת מסלול ארוך יותר, לא ניצלו את נכותה של העיוורת כדי לרמות אותה.  

ביקורת אפשרית אחת על הניסויים האלה היא שהם בתנאי מעבדה שבהם אנשים יודעים שהם במסגרת ניסוי. אריאלי וחוקרות אחרות ניסו לבדוק את התזה הרציונלית בתנאי שדה. עיוורת ורואה קנו שתיהן עגבניות בשוק. לפי התאוריה הרציונלית למוכרים בשוק יהיה תמריץ גדול יותר לרמות את העיוורת היות והיא אינה רואה את טיב העגבניות, אלא שהמוכרים דווקא עזרו לה לבחור עגבניות טובות יותר. גם נהגי מוניות, שנוהגים לדוגמה לרמות תיירים על ידי בחירת מסלול ארוך יותר, לא ניצלו את נכותה של העיוורת כדי לרמות אותה.  

==תאוריית עיגול הפינות==

==תאוריית עיגול הפינות==

לפי אריאלי אנשים רבים יכולים לרמות קצת ולהנות מכך, כל עוד הדבר לא מספיק חמור כדי לשנות את הדימוי העצמי שלהם (כאנשים "נורמליים" או ישרים). הדרך למעשיי רמיה (ואולי גם למעשי פשיעה נוספים) היא על ידי "עיגול פינות" שעומדת במתח בין שני כוחות מנוגדים:

לפי אריאלי אנשים רבים יכולים לרמות קצת ולהנות מכך, כל עוד הדבר לא מספיק חמור כדי לשנות את הדימוי העצמי שלהם (כאנשים "נורמליים" או ישרים). הדרך למעשיי רמיה (ואולי גם למעשי פשיעה נוספים) היא על ידי "עיגול פינות" שעומדת במתח בין שני כוחות מנוגדים:

 

* '''מוטיבציית אגו''' - מצד אחד אנחנו רוצים לחשוב על עצמנו כעל אנשים הגונים ומכובדים, להסתכל על עצמנו במראה ולהרגיש טוב.  

* '''מוטיבציית אגו''' - צד אחד אנחנו רוצים לחשוב על עצמנו כעל אנשים הגונים ומכובדים, להסתכל על עצמנו במראה ולהרגיש טוב.  

* '''מוטיבציה כלכלית'''  - מצד שני אנחנו רוצים להרוויח ממעשי רמאות ולקבל כמה שיותר כסף.  

* '''מוטיבציה כלכלית'''  - מצד שני אנחנו רוצים להרוויח ממעשי רמאות ולקבל כמה שיותר כסף.  

רוב הספר מוקדש לתאור ואישוש התאוריה הזו, וכן למציאת הגורמים שמשפיעים על היכולת שלנו לתרץ רמאות ובכך להגדיל את היקפה.

רוב הספר מוקדש לתאור ואישוש התאוריה הזו, וכן למציאת הגורמים שמשפיעים על היכולת שלנו לתרץ רמאות ובכך להגדיל את היקפה.

אריאלי טוען ש"דלתות נועדו לאנשים ישרים" - יש אנשים שהם רמאים ותמיד ירמו ומולם דלתות או הגנות אחרות לא יעזרו. הם יודעים כיצד לפרוץ אותן. יש אנשים שהם תמיד ישרים ולכן לא יפרצו או ירמו גם ללא הגנות. אבל האחוז באוכלוסייה של שתי הקיצוניות האלה הוא קטן. רוב האנשים בחברה כן ירמו בהיקף קטן, וכן אמצעי הגנה, כמו דלתות ישמשו להן תזכורת איך עליהן לנהוג באמת ולמנוע מהם לגלוש לדפוסי פשיעה או רמייה חמורים יותר.

אריאלי טוען ש"דלתות נועדו לאנשים ישרים" - יש אנשים שהם רמאים ותמיד ירמו ומולם דלתות או הגנות אחרות לא יעזרו. הם יודעים כיצד לפרוץ אותן. יש אנשים שהם תמיד ישרים ולכן לא יפרצו ולא ירמו גם ללא הגנות. אבל האחוז באוכלוסייה של שתי הקיצוניות האלה הוא קטן. רוב האנשים בחברה כן ירמו בהיקף קטן. אמצעי הגנה, כמו דלתות ישמשו להן תזכורת איך עליהם לנהוג באמת ולמנוע מהם לגלוש לדפוסי פשיעה או רמייה חמורים יותר.

על פי תאוריית עיגול הפינות, הדרך להקטין את היקף הפשיעה היא לאו דווקא הגדלת הענישה והאכיפה, אלא להקטין את הדרך שבה אנשים מסוגלים לספק לעצמם הצדקה לפעולות שלהם כאשר הם פוגעים באחרים.

על פי תאוריית עיגול הפינות, הדרך להקטין את היקף הפשיעה היא לאו דווקא הגדלת הענישה והאכיפה, אלא להקטין את הדרך שבה אנשים מסוגלים לספק לעצמם הצדקה לפעולות שלהם כאשר הם פוגעים באחרים.

ממצא אחד שעלה משורה של ניסויים, הן במעבדה והן בתנאי שדה הוא שאנשים מרמים יותר ככל שבפעולת הגניבה או הרמייה מרוחק יותר הקשר בין ביצוע הפעולה שלהם לבין לקיחה של כסף אמיתי.  

ממצא אחד שעלה משורה של ניסויים, הן במעבדה והן בתנאי שדה הוא שאנשים מרמים יותר ככל שבפעולת הגניבה או הרמייה מרוחק יותר הקשר בין ביצוע הפעולה שלהם לבין לקיחה של כסף אמיתי.  

אם אנשים לוקחים מוצרים שווי-כסף (כמו עפרון מהעבודה) הם בעלי נטיה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף מזומן. כדוגמה אריאלי שם במקררים ציבוריים במעונות סטודנטים פחיות קולה וצלחות שבהן יש דולרים. בעוד הפחיות נעלמו לאחר זמן קצר איש לא נגע בכסף. הקושי לתרץ לקיחת כסף גדול יותר ופוגע הרבה יותר בדימוי העצמי שלנו.באופן דומה, כאשר אריאלי ועמיתיו ביצעו ניסוי של רמייה בכיתה באמצעות "מבחן מטריצות". אבל לחלק מהנבחנים הם לא הבטיחו תשלום בכסף אלא תשלום באסימונים, שמספר שניות לאחר מכן הומרו בכסף.  דבר קטן כזה, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.  

אם אנשים לוקחים מוצרים שווי-כסף (כמו עפרון מהעבודה) הם בעלי נטיה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף מזומן. כדוגמה אריאלי שם במקררים ציבוריים במעונות סטודנטים פחיות קולה וצלחות שבהן יש דולרים. בעוד הפחיות נעלמו לאחר זמן קצר איש לא נגע בכסף. הקושי לתרץ לקיחת כסף גדול יותר ופוגע הרבה יותר בדימוי העצמי שלנו. באופן דומה, כאשר אריאלי ועמיתיו ביצעו ניסוי של רמייה בכיתה באמצעות "מבחן מטריצות". אבל לחלק מהנבחנים הם לא הבטיחו תשלום בכסף אלא תשלום באסימונים, שמספר שניות לאחר מכן הומרו בכסף.  דבר קטן כזה, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.  

אריאלי משליך היבטים אלה אל שוק הון. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מכסף שהם הם גונבים מניות, או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך לנורמה.[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu] אריאלי טוען שגם במקרים של כסף אלקטרוני וכרטיסי אשראי, שבהם הגניבה היא יותר מרוחקת מגניבה של כסף ממשי, עלולות להתבצע בצורה יותר קלה מבחינה מוסרית.  

אריאלי משליך היבטים אלה אל [[שוק הון]]. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מ[[כסף]] - הם מרמים וכתוצאה מכך מרוויחים שווה-כסף בצורה של [[מניות]], או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך ל[[נורמה]].[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu] אריאלי טוען שגם במקרים של כסף אלקטרוני וכרטיסי אשראי, שבהם הגניבה היא יותר מרוחקת מגניבה של כסף ממשי, מעשי רמיה וגניבה עלולים להתבצע בצורה יותר קלה מבחינה מוסרית.  

באופו דומה יש נהגים מקובלים של מעשי רמייה וגניבה בחברות מסחריות כאשר הדבר הזה מרוחק יותר לעומת גניבה של כסף אמיתי. לדוגמה הנטיה של עורכי דין, כלכלנים לנפח את שעות העבודה שהם עובדים על פרוייקטים. הדבר לא נחשב לגניבה ממש והם מרוחקים מהנזק הכלכלי של זה. אם כלכלנים עובדים כיועצים של עורכי דין, העלות המנופחת נופלת על הלקוח הסופי שהכלכלן בכלל לא מכיר ודבר זה מגביר עוד יותר את הנטייה לרמות. הנטייה שלנו כחברה היא להעניש בחומרה פורצים ששברים חלון במכונית וגונבים משהם משהו, אבל סכומי כסף גדולים בהרבה נלקחים מאיתנו במרמה על ידי עורכי דין, כלכלנים, ברוקרים בבורסה, סוכני ביטוח, מנהלי קרנות, חברות ביטוח ועוד בעלי מקצועות. הסכומים של כל פעולה כזו עשויים להיות קטנים אבל יחד הם גורמים לנו לנזק כלכלי גדול בהרבה מפורצים.  

באופו דומה יש הרגלים מקובלים של מעשי רמייה וגניבה בחברות מסחריות כאשר הדבר הזה מרוחק יותר לעומת גניבה של כסף אמיתי. לדוגמה הנטיה של עורכי דין, וכלכלנים לנפח את שעות העבודה שהם עובדים על פרוייקטים. הדבר לא נחשב לגניבה ממש והם מרוחקים מהנזק הכלכלי של זה. אם כלכלנים עובדים כיועצים של עורכי דין, העלות המנופחת נופלת על הלקוח הסופי שהכלכלן בכלל לא מכיר ודבר זה מגביר עוד יותר את הנטייה לרמות. הנטייה שלנו כחברה היא להעניש בחומרה פורצים ששברים חלון במכונית וגונבים משהם משהו, אבל סכומי כסף גדולים בהרבה נלקחים מאיתנו במרמה על ידי עורכי דין, כלכלנים, ברוקרים בבורסה, סוכני ביטוח, מנהלי קרנות, [[חברות ביטוח]] ועוד בעלי מקצועות. הסכומים של כל פעולה כזו עשויים להיות קטנים אבל יחד הם גורמים לנו לנזק כלכלי גדול בהרבה מפורצים.  

==תזכורת מוסרית מורידה את היקף הרמייה==

==תזכורת מוסרית מורידה את היקף הרמייה==