47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + + שורה 79:
שורה 80: − + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
[[קובץ:האמת על באמת.jpg|ממוזער|עטיפת הספר האמת על באמת, בעברית|200px]]
[[קובץ:האמת על באמת.jpg|ממוזער|עטיפת הספר האמת על באמת, בעברית|200px]]
התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים [[רציונליזם|רציונליים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש, אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור כלשהו, שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, ויאפשר להם לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.
התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים [[רמיייה|מרמים]] כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים [[רציונליזם|רציונליים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש, אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור כלשהו, שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, ויאפשר להם לשמור על [[דימוי עצמי|תדמית]] ישרה בעיני עצמם.
ניתן להרחיב את התזה של הספר לסוגיות רבות הנוגעות ל[[חקר הכלכלה]] ל[[כלכלה פוליטית]] ולנושאים נוספים כולל סוגיות של מהו מוצר לגיטימי, בעיות של ניהול [[מוצר ציבורי]], [[האדם הכלכלי]], [[שחיתות]], [[חרם צרכנים]], [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].
==רקע==
==רקע==
אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ואת הציבור. מה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר? ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות?
אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ואת הציבור. מה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר? ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות?
==השלכות הספר==
==השלכות הספר==
בשנת 1977 תקף הכלכלן [[אמרטיה סן]] את אחת ההנחות המרכזיות בכלכלה לפיה אנשים מתנהגים בצורה אנוכית לגמרי כל הזמן. סן טען שכלכלנים קודמים, לדוגמה אדג'ווראת בספרו מ-1881, טעו כאשר הסיקו כי אם אנשים אינם זולתניים בצורה מוחלטת, אזי הם בהכרח אנוכיים בצורה מוחלטת. באופן מיוחד סן טען כי אנשים אינם תמיד ממקסמים את הרווח הכלכלי במובנו הצר, כאשר הם משיבים תשובות. סן הדגים זאת על ידי הסיטואציה הבאה במפגש בין שני [[האדם הכלכלי|"הומו אקונומיסט"]]:
אראילי אינו מתייחס לכך בספרו, אבל את התזה של הספר ניתן להשליך על מגוון גדול של שאלות נוספות ב[[חקר הכלכלה]] וב[[כלכלה פוליטית]] כגון בעיות במודל המרכזי של [[האדם הכלכלי]], מדוע אנשים משתתפים ב[[חרם צרכנים]], מה עומד מאחורי התקבעות של [[נורמה חברתית]] ו[[ערכים חברתיים]], מה גורם לכך שצריכה מסויימת של מוצרים היא לגיטימית או לא, היבטים והגבלות על [[לובי פוליטי]], [[שחיתות]], [[קשרי הון שלטון]] וסוגיות הנוגעות בבעיות של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כגון שמירה על מערכת משפט הוגנת, [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].
===אנוכיות "האדם הכלכלי"===
בשנת 1977 תקף הכלכלן [[אמרטיה סן]] את אחת ההנחות המרכזיות ב[[חקר הכלכלה]] לפיה אנשים מתנהגים בצורה אנוכית לגמרי כל הזמן. סן טען שכלכלנים קודמים, לדוגמה [[אדג'ווראת]] בספרו מ-1881, טעו כאשר הסיקו כי אם אנשים אינם [[זולתנות|זולתניים]] בצורה מוחלטת, אזי הם בהכרח אנוכיים בצורה מוחלטת. באופן מיוחד טען סן כי אנשים אינם תמיד ממקסמים את הרווח הכלכלי במובנו הצר, כאשר הם משיבים תשובות. סן הדגים זאת על ידי הסיטואציה הבאה במפגש בין שני [[האדם הכלכלי|"הומו אקונומיסט"]]:
{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}
{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}
חשיבות דבר זה היא לפי סן בשאלה האם עד כמה אנשים ישקרו ביחס לצורך שלהם ב[[מוצר ציבורי]] כלשהו. לדעת סן, אנשים אינם משקרים או דוברים אמת רק לפי האינטרס הכלכלי שלהם. עבודתו של אריאלי מחזקת את טיעונו של סן.
חשיבות דבר זה היא לפי סן בשאלה האם עד כמה אנשים ישקרו ביחס לצורך שלהם ב[[מוצר ציבורי]] כלשהו. לדעת סן, אנשים אינם משקרים או דוברים אמת רק לפי האינטרס הכלכלי שלהם. עבודתו של אריאלי מחזקת את טיעונו של סן.
===הנאה מדימוי עצמי מוסרי===
ניתן להתייחס לתאוריה של אריאלי כאל שינוי של האדם הכלכלי הקלאסי. לאדם הכלכלי של אריאלי יש דימוי עצמי מוסרי, שחשוב לו לשמור עליו. לשם שמירה על דימוי זה הוא מוכן להתנהג בצורה שעשויה לפגוע במקסום הרווח הכלכלי שלו ולשנות את הטעמים שלו.
דבר זה יכול להתייחס לשורה של נקודות שהועלו על ידי כלכלנים בתחומים שונים:
* בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] טוען [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[הא-ג'ון צ'אנג]] כי אין דבר כזה [[שוק חופשי]] באמת שכן כל שוק מוגבל על ידי חוקים שאומרים מה נחשב מוצר לגיטמי - בישראל מותר לקנות פרות, חזירים ולשכור [[לובי פוליטי|לוביסט]], אבל אסור לקנות פצצות אטום, שופטים, או [[עבדות|עבדים]]. הא-ג'ון צ'אנג מתייחס לחוקים אבל אפשר להרחיב את הדיון לגבי נורמות - מדוע בחברות מסויימות צריכה של מוצר מסויים (ארנבת לדוגמה) הוא לגטימי ובחברה אחרת לא. התאור של אריאלי מספק הסבר חלקי לנושא - בחברה מסויימת צריכה של מוצרים מסויימים (כמו אכילת בשר או החזקה של עבדים, או סחר בנשק מסוג מסויים לדוגמה [[נשק קל]]) לא פוגעת בדימוי העצמי המוסרי של אנשים. השינוי של נורמות חברתיות כאלה תלוי בשאלה כמה אנשים יכולים לתמוך פוליטית ותרבותית ב, לצרוך, להשקיע ולהתפרנס מסוג מסויים של פעילות ועדיין להרגיש מוסריים בעיני עצמם (ובעיני הסביבה הקרובה להם).
* בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מתאר הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] בעיה הנוגעת לשחיתות, דמוקרטיה ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] רבים - כאשר קבוצה מסויימת נהנת מרווח כלכלי על חשבון הציבור כולו, קשה לציבור להתארגן ולשנות דבר זה בגלל שהפגיעה היא מבוזרת. לכל אחד מחברי הקבוצה הפוגעת אינטרס כלכלי חזק לשתף פעולה עם האחרים ולהשקיע מאמץ בהמשך המצב הפוגעני. לעומת זאת לציבור הרחב יש אינטרס חלש יותר לשינוי שכן הפגיעה מפוזרת על פני אנשים רבים. כמו כן לאנשים יש אינטרס להיות "טרמפיסטים חופשיים" על מאבקים חברתיים. שכן למה להשקיע בשינוי חברתי אם מישהו אחר כבר עושה זאת. הבעיה קשה יותר דווקא כאשר הקבוצה הנפגעת היא גדולה יותר והקבוצה הפוגעת היא קטנה יותר, והיא קשה יותר ככל שמדובר במוצר ציבורי בעל היבטים חזקים יותר של ציבוריות. עולה מכאן השאלה מדוע אנשים משתתפים ב[[חרם צרכנים]] או במאבקים חברתיים ופוליטיים כלשהם. התשובה לפי ההסבר של אריאלי היא שבתנאים מסויימים יש קושי לא להשתתף במאבק מסויים ולשמור על דימוי עצמי מוסרי. מכאן גם שהדינמיקה של מאבקים חברתיים והיבטים כמו הטרגוניות של הדימוי העצמי של הציבור, ויכולת חיבור של הצדדים השונים במאבק ביחס לדימוי העצמי הם בעלי השלכה מהותית על הצלחה או כשלון של שינוי חברתי.
* ניתן להרחיב את המודל של אריאלי לשורה שלמה של דילמות מוסריות וחברתיות כגון [[צמחונות]] ו[[טבעונות]], היחס של האדם לבעלי חיים אחרים, [[שחיתות]], [[סביבתנות]], [[קיימות]], [[תזונה]], [[פעילות גופנית]], [[כלכלת אושר]] ו[[רפואה מונעת]]. לדוגמה [[הכחשת אקלים]] היא צעד הגיוני מצעד אנשים התומכים ב[[קפיטליזם]] או בימין השמרני הפוליטי או שהם מתפרנסים מתעשיות הפולטות [[גזי חממה]]. מבחינה [[רציונלית]] אין שום הגיון בחיבור בין הסוגיות שכן השאלות האם קיימת [[התחממות עולמית]], האם האדם גורם לכך ומה עלולות להיות ההשלכות של דבר זה הן שאלות מדעיות המצריכות ידע ב[[חקר האקלים]]. המודל של אריאלי יכול להסביר תופעה זו על ידי הסבר פשוט - על ידי הכחשה של התחממות עולמית או טענות דומות (אין לנו מה לעשות בנושא, כבר מאוחר מידי, המחיר הכלכלי יהיה גבוה מידי וכו') התומכים בהכחשת אקלים שומרים על דימוי עצמי מוסרי ובכך יכולים לשמור על קוהרנטיות פוליטית או על אינטרס כלכלי שיש להם. באופן דומה [[עישון|מעשנים]] רבים מכחישים את ההשפעות הבריאותיות של עישון או ידחיקו את נזקי העישון, תעשיינים עובדים בתעשיות מזהמות ופוליטיקאים קרובים להם נוקטים ב[[הכחשת זיהום]], ותומכים באכילת בשר מכחישים היבטים כמו פגיעה בבעלי חיים או נקודות דמיון בין בעלי חיים לבין בני אדם.
==ראו גם==
==ראו גם==