שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  23:33, 1 בנובמבר 2015
מ
החלפת טקסט – "קילוואט" ב־"קילו-ואט"
שורה 29: שורה 29:  
* '''מהירות הרוח באתר'''- כמות האנרגיה שתופק גדלה ביחס של בחזקת 2 למהירות הרוח באתר. אתר בעל מהירות של 16 מייל בשעה לדוגמה, יפיק 50% יותר אנרגיה בהשוואה לאתר בעל תכונות זהות (גודל הטורבינה וכו') שבו מהירות רוח ממוצעת של 14 מייל בשעה.  
 
* '''מהירות הרוח באתר'''- כמות האנרגיה שתופק גדלה ביחס של בחזקת 2 למהירות הרוח באתר. אתר בעל מהירות של 16 מייל בשעה לדוגמה, יפיק 50% יותר אנרגיה בהשוואה לאתר בעל תכונות זהות (גודל הטורבינה וכו') שבו מהירות רוח ממוצעת של 14 מייל בשעה.  
 
* '''גובה הטורבינה מעל הקרקע''' - בגבהים גבוהים יותר יש רוחות מהירות יותר, ופחות מערבולות, דבר שמביא לכך שטורבינות גבוהות יותר מפיקות יותר חשמל.  
 
* '''גובה הטורבינה מעל הקרקע''' - בגבהים גבוהים יותר יש רוחות מהירות יותר, ופחות מערבולות, דבר שמביא לכך שטורבינות גבוהות יותר מפיקות יותר חשמל.  
* '''גודל להבי הטורבינה''' - טורבינות גדולות הן יעילות יותר. שטח חתך הרוח שהטורבינה מכסה (בטורבינות אופקיות) הוא דיסקה שתלויה בגדול הלהבים בריבוע (שטח מעגל). בשנות ה-80 היו מקובלות טורבינות בעלות להב של 10 מטרים, שהפיקו בממוצע 25 קילוואט. בשנות ה-2000 אורך הלהבים גדל פי 5, ל-50 מטר, והפקת החשמל גדלה ל-750 קילוואט, גידול של פי 55 בתפוקת האנרגיה השנתית, חלק מזה בגלל גידול של פי 25 בשטח החתך, וחלק מזה בגלל הגבהת התרנים וכתוצאה מזה ניצול רוחות מהירות יותר בגובה. כמו כן, בטורבינות אופקיות ככל שהלהבים גדולים יותר יש יחס טוב יותר בין שטח הלהבים לבין שטח התורן הנושא וכתוצאה מזה יש פחות מערבולות והפרעות.   
+
* '''גודל להבי הטורבינה''' - טורבינות גדולות הן יעילות יותר. שטח חתך הרוח שהטורבינה מכסה (בטורבינות אופקיות) הוא דיסקה שתלויה בגדול הלהבים בריבוע (שטח מעגל). בשנות ה-80 היו מקובלות טורבינות בעלות להב של 10 מטרים, שהפיקו בממוצע 25 קילו-ואט. בשנות ה-2000 אורך הלהבים גדל פי 5, ל-50 מטר, והפקת החשמל גדלה ל-750 קילו-ואט, גידול של פי 55 בתפוקת האנרגיה השנתית, חלק מזה בגלל גידול של פי 25 בשטח החתך, וחלק מזה בגלל הגבהת התרנים וכתוצאה מזה ניצול רוחות מהירות יותר בגובה. כמו כן, בטורבינות אופקיות ככל שהלהבים גדולים יותר יש יחס טוב יותר בין שטח הלהבים לבין שטח התורן הנושא וכתוצאה מזה יש פחות מערבולות והפרעות.   
 
* '''דגם הטורבינה''' ובטכנולוגיה בה יוצרה. ירידת מחירים בעלויות ושיפור הביצעוים של להבים, מערכות בקרה, הובילו לשיפור בביצועים. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
 
* '''דגם הטורבינה''' ובטכנולוגיה בה יוצרה. ירידת מחירים בעלויות ושיפור הביצעוים של להבים, מערכות בקרה, הובילו לשיפור בביצועים. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
   −
בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילו-ואט , בשנת 2000 טורבניה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילוואט. המחיר לקילוואט ירד פי 6. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
+
בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילו-ואט , בשנת 2000 טורבניה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילו-ואט. המחיר לקילו-ואט ירד פי 6. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
    
* '''גדול חוות הרוח''' - חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר  בשל החסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט , וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקווט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקווט"ש - ירידה של כ-40%. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
 
* '''גדול חוות הרוח''' - חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר  בשל החסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט , וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקווט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקווט"ש - ירידה של כ-40%. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]

תפריט ניווט