− | עם הפיתוח של התאוריות בדבר [[מידע לא-סימטרי]] ושל [[הפצת מידע]] נעשה נסיון למזג את הכלכלה המוסדית לתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], תחת השם [[כלכלה מוסדית חדשה]]. עם זאת, זרם זה של הכלכלה המוסדית לא הצליח לרשת את הזרם של הכלכלה הקלאסית, היות ו(הכלכלנים האיפקורסים טוענים כי) הוא ירש את כל הפגמים של הכלכלה הנאו-קלאסית. באופן מפורש, נמתחה ביקורת על היות הכלכלה המוסדית החדשה רדיוקציוניסטית ולא מציאותית: זאת הופנתה כנגד [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] על התעלמותה למעשה ממוסדות, וכנגד הכלכלה המוסדית החדשה על נסיונותיה לצמצם את המוסדות להחלטות ''ראציונליות'' ו''[[יעילות פארטו|יעילות]]'' שפותרות בעיות הקשורות ב[[עלויות עסקה]]. | + | עם הפיתוח של התאוריות בדבר [[מידע לא-סימטרי]] ושל [[הפצת מידע]] נעשה נסיון למזג את הכלכלה המוסדית לתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], תחת השם [[כלכלה מוסדית חדשה]]. עם זאת, זרם זה של הכלכלה המוסדית לא הצליח לרשת את הזרם של הכלכלה הקלאסית, היות ו(הכלכלנים האיפקורסים טוענים כי) הוא ירש את כל הפגמים של הכלכלה הנאו-קלאסית. באופן מפורש, נמתחה ביקורת על היות הכלכלה המוסדית החדשה רדיוקציוניסטית ולא מציאותית: זאת הופנתה כנגד [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] על התעלמותה למעשה ממוסדות, וכנגד הכלכלה המוסדית החדשה על נסיונותיה לצמצם את המוסדות להחלטות ''רציונליות'' ו''[[יעילות פארטו|יעילות]]'' שפותרות בעיות הקשורות ב[[עלויות עסקה]]. |