שינויים

'''הפלרת מי שתייה''' (Water fluoridation) היא תהליך מבוקר של הוספת תרכובות [[פלואוריד]] למערכות מי השתייה הציבוריות.  

'''הפלרת מי שתייה''' (Water fluoridation) היא תהליך מבוקר של הוספת תרכובות [[פלו/אוריד]] למערכות מי השתייה הציבוריות.  

התומכים בהפלרת מי השתייה טוענים כי המטרה העיקרית של צעד זה הוא להקטין את כמות העששת. קיימת התנגדות ציבורית אשר ברוב מדינות העולם הצליחה לבלום את ההפלרה, בטענה שהפלרת מי השתייה גורמת לנזקים בריאותיים וסביבתיים, שלא ברור האם הפלרת מי השתייה מסייעת לבריאות השן, וכי מחקרים וחוקרים שקידמו את נושא ההפלרה קודמו על ידי תעשיות בעלות עניין בנושא, כמו לדוגמא עסקי תעשיית האלומיניום ופרוייקט מנהטן.  

התומכים בהפלרת מי השתייה טוענים כי המטרה העיקרית של צעד זה הוא להקטין את כמות העששת. קיימת התנגדות ציבורית אשר ברוב מדינות העולם הצליחה לבלום את ההפלרה, בטענה שהפלרת מי השתייה גורמת לנזקים בריאותיים וסביבתיים, שלא ברור האם הפלרת מי השתייה מסייעת לבריאות השן, וכי מחקרים וחוקרים שקידמו את נושא ההפלרה קודמו על ידי תעשיות בעלות עניין בנושא, כמו לדוגמא עסקי תעשיית האלומיניום ופרוייקט מנהטן.  

מים מופלרים הם מים שיש בהם רמת פלואור ברמה שנטען ע"י רשויות הבריאות כי היא בטוחה מצד אחד ויעילה במניעת עששת מצד שני. טענתם היא שמים מופלרים פועלים על משטח פני השן - הם יוצרים רמה נמוכה של פלואוריד ברוק. בשלבים המוקדמים של עששת, דבר זה מקטין את הקצב בו מתפרק האמייל ומגביר את הקצב שבו הוא עובר מנילרליזציה מחודשת.  

מים מופלרים הם מים שיש בהם רמת פלו/אור ברמה שנטען ע"י רשויות הבריאות כי היא בטוחה מצד אחד ויעילה במניעת עששת מצד שני. טענתם היא שמים מופלרים פועלים על משטח פני השן - הם יוצרים רמה נמוכה של פלו/אוריד ברוק. בשלבים המוקדמים של עששת, דבר זה מקטין את הקצב בו מתפרק האמייל ומגביר את הקצב שבו הוא עובר מנילרליזציה מחודשת.  

מתנגדי ההפלרה טוענים שהפלרת המים לא יצרה הפחתה בעששת מחד ומאידך מציבה שורה של סיכונים בריאותיים חמורים בינהם הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן, פגיעה במערכת העצבים, פגיעה בבלוטות האיצטרובל והתריס, פגיעה בעצמות ובשלד, פגיעה במערכת הרביה ועוד.

מתנגדי ההפלרה טוענים שהפלרת המים לא יצרה הפחתה בעששת מחד ומאידך מציבה שורה של סיכונים בריאותיים חמורים בינהם הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן, פגיעה במערכת העצבים, פגיעה בבלוטות האיצטרובל והתריס, פגיעה בעצמות ובשלד, פגיעה במערכת הרביה ועוד.

בנוסף נטען כי ההפלרה אינה אתית, היא בבחינת כפיית תרופה מונעת, אינה מבוססת על מחקר מדעי (לבדיקת מסודרת של השפעת ההפלרה), המינון של הפלואוריד משתנה ללא יכולת שליטה או מעקב, יוצרת נזקים סביבתיים לצנרת הולכת המים ולסביבה, ואינה יעילה מאחר ופחות מ-2% ממי הברז משמשים לשתייה.

בנוסף נטען כי ההפלרה אינה אתית, היא בבחינת כפיית תרופה מונעת, אינה מבוססת על מחקר מדעי (לבדיקת מסודרת של השפעת ההפלרה), המינון של הפלו/אוריד משתנה ללא יכולת שליטה או מעקב, יוצרת נזקים סביבתיים לצנרת הולכת המים ולסביבה, ואינה יעילה מאחר ופחות מ-2% ממי הברז משמשים לשתייה.

מקור הפלרת המים יכול להיות טבעי או תעשייתי. בדרך כלל מוסיפים תרכובות של פלואוריד למי השתיה, דבר שעולה כ 0.94$ לאדם לשנה בארה"ב. בשנת 1994 המליצה וועדת מומחים של [[ארגון הבריאות העולמי]] על רמות של 0.5 עד 1.0 מיליגרם לליטר, כתלות באקלים. במים בבקבוקים יש רמה לא ידועה של פלואוריד וחלק מהמסננים הביתיים היקרים יותר מורידים את כל או חלק מהפלואוריד.  

מקור הפלרת המים יכול להיות טבעי או תעשייתי. בדרך כלל מוסיפים תרכובות של פלו/אוריד למי השתיה, דבר שעולה כ 0.94$ לאדם לשנה בארה"ב. בשנת 1994 המליצה וועדת מומחים של [[ארגון הבריאות העולמי]] על רמות של 0.5 עד 1.0 מיליגרם לליטר, כתלות באקלים. במים בבקבוקים יש רמה לא ידועה של פלו/אוריד וחלק מהמסננים הביתיים היקרים יותר מורידים את כל או חלק מהפלו/אוריד.  

==צורות הפלרה במדינות שונות==

==צורות הפלרה במדינות שונות==

{{הפניה לערך מורחב|מדיניות ההפלרה באירופה}}

{{הפניה לערך מורחב|מדיניות ההפלרה באירופה}}

רוב מדינות העולם מספקות כיום פלואוריד לאוכלוסיה בצורות שונות.  

רוב מדינות העולם מספקות כיום פלו/אוריד לאוכלוסיה בצורות שונות.  

אירלנד ו[[מדיניות ההפלרה בישראל|ישראל]] הן המדינות היחידות שבהן הפלרת מי השתייה מחויבת על פי חוק. עם זאת, הפלרת מי שתייה מתקיימת במספר גדול של מדינות בארצות הברית. באירופה הדבר נהוג פחות, ומספר מדינות שבהן היתה הפלרה של מי השתייה הפסיקו דבר זה משיקולי בריאות, סביבה והתנגדות לכפייה. עם זאת, ברוב המדינות, ניתנות תרכובות פלואוריד לאוכלוסיה במגוון דרכים אחרות, כמו הספקה במלח-שולחן או חלב. במדינות אלה יש גם תחליפים נטולי פלואוריד למי שבוחר שלא לצרוך פלואוריד דרך מוצרי המזון. במערב אירופה, רק 3% מהאוכלוסיה צורכת מים מופלרים.

אירלנד ו[[מדיניות ההפלרה בישראל|ישראל]] הן המדינות היחידות שבהן הפלרת מי השתייה מחויבת על פי חוק. עם זאת, הפלרת מי שתייה מתקיימת במספר גדול של מדינות בארצות הברית. באירופה הדבר נהוג פחות, ומספר מדינות שבהן היתה הפלרה של מי השתייה הפסיקו דבר זה משיקולי בריאות, סביבה והתנגדות לכפייה. עם זאת, ברוב המדינות, ניתנות תרכובות פלו/אוריד לאוכלוסיה במגוון דרכים אחרות, כמו הספקה במלח-שולחן או חלב. במדינות אלה יש גם תחליפים נטולי פלו/אוריד למי שבוחר שלא לצרוך פלו/אוריד דרך מוצרי המזון. במערב אירופה, רק 3% מהאוכלוסיה צורכת מים מופלרים.

ב-25 מדינות מופעלות תוכניות הפלרה, כאשר ב-11 מתוכן, פחות מ-20% מהאוכלוסיה צורכת מים מופלרים: ארגנטינה (19%), גואטמלה (13%), פנמה (15%), פפואה ניו-גינאה (6%), פרו (2%), סרביה (3%), ספרד (11%), קוריאה הדרומית (6%), בריטניה (11%) וויטנאם (4%).

ב-25 מדינות מופעלות תוכניות הפלרה, כאשר ב-11 מתוכן, פחות מ-20% מהאוכלוסיה צורכת מים מופלרים: ארגנטינה (19%), גואטמלה (13%), פנמה (15%), פפואה ניו-גינאה (6%), פרו (2%), סרביה (3%), ספרד (11%), קוריאה הדרומית (6%), בריטניה (11%) וויטנאם (4%).

* כל המחקרים שנסקרו היו באיכות מחקרית בינונית עד נמוכה;  

* כל המחקרים שנסקרו היו באיכות מחקרית בינונית עד נמוכה;  

* המחקרים שנסקרו אינם מראים על פגיעה בריאותית כלשהי הנגרמת על-ידי הפלרת מי שתייה;  

* המחקרים שנסקרו אינם מראים על פגיעה בריאותית כלשהי הנגרמת על-ידי הפלרת מי שתייה;  

* המחקרים מצביעים על עלייה ממוצעת של 15% במספר הילדים ללא סתימות בשיניים באזורים מופלרים לעומת אזורים עם ריכוז נמוך של פלואוריד במים, וירידה ממוצעת בהתאם של 2.25 באינדקס MDF של פגיעה בשיניים;  

* המחקרים מצביעים על עלייה ממוצעת של 15% במספר הילדים ללא סתימות בשיניים באזורים מופלרים לעומת אזורים עם ריכוז נמוך של פלו/אוריד במים, וירידה ממוצעת בהתאם של 2.25 באינדקס MDF של פגיעה בשיניים;  

* המחקרים (נמצאו רק מחקרים באיכות נמוכה) מראים על עלייה ממוצעת בהתאם של 4% ב[[הרעלת פלואור|פלואורוזיס]] של השיניים;

* המחקרים (נמצאו רק מחקרים באיכות נמוכה) מראים על עלייה ממוצעת בהתאם של 4% ב[[הרעלת פלו/אור|פלו/אורוזיס]] של השיניים;

* ריכוז הפלואוריד במים המופלרים נמוך באופן משמעותי מהריכוז המותר של פלואוריד במים לא מופלרים בארצות מפותחות;

* ריכוז הפלו/אוריד במים המופלרים נמוך באופן משמעותי מהריכוז המותר של פלו/אוריד במים לא מופלרים בארצות מפותחות;

* השוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מפלירים את המים והן באלה שלא מפלירים בהן את המים.

* השוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מפלירים את המים והן באלה שלא מפלירים בהן את המים.

==התנגדות להפלרת מי השתייה==

==התנגדות להפלרת מי השתייה==

לטענת מתנגדי הפלרה ההתנגדות להפלרת מי השתייה מתבססת על נתונים מדיסציפלינות מדעיות שונות (כימיה, רפואה, טוקסיקולוגיה, גיאולוגיה, אקולוגיה) המצביעים באופן חד-משמעי על הקורוזיביות הגבוהה של יסוד ה[[פלואור]]. לטענת מתנגדי הפלרה, קיימים מחקרים בנושא כבר משנות ה-20 של המאה ה-20, אך מושתקים מהרגע בו רשויות הבריאות בארה"ב הכריזו על הפלואור כתרופה המונעת עששת. מאז, עיקר המאבק של מתנגדי ההפלרה הוא לחשוף חזרה את אותו מידע.

לטענת מתנגדי הפלרה ההתנגדות להפלרת מי השתייה מתבססת על נתונים מדיסציפלינות מדעיות שונות (כימיה, רפואה, טוקסיקולוגיה, גיאולוגיה, אקולוגיה) המצביעים באופן חד-משמעי על הקורוזיביות הגבוהה של יסוד ה[[פלו/אור]]. לטענת מתנגדי הפלרה, קיימים מחקרים בנושא כבר משנות ה-20 של המאה ה-20, אך מושתקים מהרגע בו רשויות הבריאות בארה"ב הכריזו על הפלו/אור כתרופה המונעת עששת. מאז, עיקר המאבק של מתנגדי ההפלרה הוא לחשוף חזרה את אותו מידע.

ברוב מדינות העולם ההפלרה לא כוננה מלכתחילה, או שבוטלה. בחלקן, אף נאסרה על-פי חוק.

ברוב מדינות העולם ההפלרה לא כוננה מלכתחילה, או שבוטלה. בחלקן, אף נאסרה על-פי חוק.

8 חתני פרס נובל לכימיה ו-6 חתני פרס נובל לרפואה מתנגדים להפלרת מי השתייה.  

8 חתני פרס נובל לכימיה ו-6 חתני פרס נובל לרפואה מתנגדים להפלרת מי השתייה.  

===הונאת הפלואוריד===

===הונאת הפלו/אוריד===

"[[הונאת הפלואוריד]]" הוא ספר מאת העיתונאי האמריקאי כריסטופר ברייסון, שיצא לאור בשנים האחרונות.  

"[[הונאת הפלו/אוריד]]" הוא ספר מאת העיתונאי האמריקאי כריסטופר ברייסון, שיצא לאור בשנים האחרונות.  

ברייסון ביצע מחקר הן על המחקרים הקשורים בהפלרת מי השתייה, והן על הגורמים שקידמו את ההפלרה ושניסו להשתיק את הביקורת נגדה. לטענתו, תחילת הקידום של ההפלרה קשורה בבעיות של תעשיית האלומיניום שהיתה צריכה להיפטר מכמויות גדולות של חומצות פלואוריות. דבר זה היה בעייתי במיוחד לנוכח [[הרעלת פלואור|רעילות חומצות]] אלה. ברייסון טוען שתעשייה זו, יחד עם גופים כמו הצבא ופרוייקט מנהטן, טשטשו את רעילותו הנזקים שעלולים להיגרם מהפלואור. בין היתר הוא חושף מסמכים המעידים על הטיות במחקרים וגניזת מחקרים. כמו כן הוא טוען שהרופאים והגופים שקידמו את הפלרת המים, קידמו במקביל את חשיפת הציבור לחומרים מסוכנים כמו [[אזבסט]], עישון ו[[עופרת]] בדלק.  

ברייסון ביצע מחקר הן על המחקרים הקשורים בהפלרת מי השתייה, והן על הגורמים שקידמו את ההפלרה ושניסו להשתיק את הביקורת נגדה. לטענתו, תחילת הקידום של ההפלרה קשורה בבעיות של תעשיית האלומיניום שהיתה צריכה להיפטר מכמויות גדולות של חומצות פלו/אוריות. דבר זה היה בעייתי במיוחד לנוכח [[הרעלת פלו/אור|רעילות חומצות]] אלה. ברייסון טוען שתעשייה זו, יחד עם גופים כמו הצבא ופרוייקט מנהטן, טשטשו את רעילותו הנזקים שעלולים להיגרם מהפלו/אור. בין היתר הוא חושף מסמכים המעידים על הטיות במחקרים וגניזת מחקרים. כמו כן הוא טוען שהרופאים והגופים שקידמו את הפלרת המים, קידמו במקביל את חשיפת הציבור לחומרים מסוכנים כמו [[אזבסט]], עישון ו[[עופרת]] בדלק.  

ברייסון טוען בספרו כי קיימים מחקרים, המעידים על חשש כי הפלרה תורמת למקרי סרטן כמו סרטן כבד ועצמות, להפרעות התנהגותיות ולבעיות במערכת העצבים.

ברייסון טוען בספרו כי קיימים מחקרים, המעידים על חשש כי הפלרה תורמת למקרי סרטן כמו סרטן כבד ועצמות, להפרעות התנהגותיות ולבעיות במערכת העצבים.

ההפלרה בארץ בחלק מהמקומות כמו אילת קיימת כבר מזה עשרות שנים, עם זאת רק בשנות השמונים חייב משרד הבריאות את הפלרת מי השתייה לישובים בגודל מעל 5,000 איש. קיימת התנגדות גדלה והולכת לנושא מצד מספר מומחים ומצד מספר פוליטיקאים. עם זאת, משרד הבריאות נשאר איתן בדעתו שהפלרת המים חשובה לבריאות השיניים וכי החסרונות, אם יש כאלה בכלל, אינם מצדיקים את הפסקת ההפלרה.  

ההפלרה בארץ בחלק מהמקומות כמו אילת קיימת כבר מזה עשרות שנים, עם זאת רק בשנות השמונים חייב משרד הבריאות את הפלרת מי השתייה לישובים בגודל מעל 5,000 איש. קיימת התנגדות גדלה והולכת לנושא מצד מספר מומחים ומצד מספר פוליטיקאים. עם זאת, משרד הבריאות נשאר איתן בדעתו שהפלרת המים חשובה לבריאות השיניים וכי החסרונות, אם יש כאלה בכלל, אינם מצדיקים את הפסקת ההפלרה.  

בעבר מקור הפולואוריד בישראל הוא תעשייתי, מחברת [[רותם אמפרט]] - חברת בת של [[כימיקלים לישראל]] בבעלות [[האחים עופר]]. הדבר ספג ביקורת בטענה שפלואוריד זה שונה מהפלאורידים אחרים שעליהם בוצעו מחקרי בטיחות בעולם. כמו כן הפלואוריד התעשייתי (חומצה פלואורוסיליצית) בארץ, מכיל כמות זעירות של [[מתכות כבדות]]. משרד הבריאות טען שהכמויות הן הרבה מתחת לתקנים ולכן זה לא מהווה בעייה. המתנגדים טוענים כי המתכות הכבדות אינן מתפרקות ולכן ריכוזן גדל בהתמדה בגוף ובסביבה.  בגלל הביקורת הגדלה על הנושא פרסמה החברה, ביולי 2009, כי בכוונתה להפסיק את הספקת הפלואוריד להפלרה ובהמשך החומצה הגיע ממקור בחו"ל. בתקופתה של שרת הבריאות יעל גרמן בוצעו מהלכים לביטול ההפלרה, השר יעקב ליצמן שמונה אחריה (2015) החליט עם כניסתו לתפקיד כי ההפלרה תחזור לברזי המים [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4663056,00.html].

בעבר מקור הפולו/אוריד בישראל הוא תעשייתי, מחברת [[רותם אמפרט]] - חברת בת של [[כימיקלים לישראל]] בבעלות [[האחים עופר]]. הדבר ספג ביקורת בטענה שפלו/אוריד זה שונה מהפלאורידים אחרים שעליהם בוצעו מחקרי בטיחות בעולם. כמו כן הפלו/אוריד התעשייתי (חומצה פלו/אורוסיליצית) בארץ, מכיל כמות זעירות של [[מתכות כבדות]]. משרד הבריאות טען שהכמויות הן הרבה מתחת לתקנים ולכן זה לא מהווה בעייה. המתנגדים טוענים כי המתכות הכבדות אינן מתפרקות ולכן ריכוזן גדל בהתמדה בגוף ובסביבה.  בגלל הביקורת הגדלה על הנושא פרסמה החברה, ביולי 2009, כי בכוונתה להפסיק את הספקת הפלו/אוריד להפלרה ובהמשך החומצה הגיע ממקור בחו"ל. בתקופתה של שרת הבריאות יעל גרמן בוצעו מהלכים לביטול ההפלרה, השר יעקב ליצמן שמונה אחריה (2015) החליט עם כניסתו לתפקיד כי ההפלרה תחזור לברזי המים [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4663056,00.html].

ב-13 במאי 2003 מינה מנכ"ל משרד הבריאות את "הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה", בראשות פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוועדה ידועה בשם '''ועדת עדין'''.<ref name="Adin 2007">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf מסקנות וועדת-עדין], 2007</ref> לוועדה היה מנדט לעסוק בנושאים אחרים הקשורים למי השתייה, אבל בגלל עניין ציבורי בנושא, היא החלה לעסוק גם בנושא זה.  בשנת 2006 המליצה הוועדה המלצות ביניים. לאחר דיונים סוערים ואי הסכמות, פרסמה הוועדה במרץ 2007 את המלצותיה הסופיות:  

ב-13 במאי 2003 מינה מנכ"ל משרד הבריאות את "הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה", בראשות פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוועדה ידועה בשם '''ועדת עדין'''.<ref name="Adin 2007">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf מסקנות וועדת-עדין], 2007</ref> לוועדה היה מנדט לעסוק בנושאים אחרים הקשורים למי השתייה, אבל בגלל עניין ציבורי בנושא, היא החלה לעסוק גם בנושא זה.  בשנת 2006 המליצה הוועדה המלצות ביניים. לאחר דיונים סוערים ואי הסכמות, פרסמה הוועדה במרץ 2007 את המלצותיה הסופיות:  

# "הוועדה ממליצה להשאיר את התקנים לריכוזי פלואוריד במים ברמות הקיימות כיום בתקנות. הריכוז המרבי המותר של פלואוריד במים יהיה 1.4 מג"ל באזור א' ו 1.7- מג"ל באזור ב'. עבור מים מופלרים הריכוז המיטבי של פלואוריד במים יהיה 0.8 מג"ל ו 1.0- מג"ל באזורים א' ו-ב'בהתאמה.

# "הוועדה ממליצה להשאיר את התקנים לריכוזי פלו/אוריד במים ברמות הקיימות כיום בתקנות. הריכוז המרבי המותר של פלו/אוריד במים יהיה 1.4 מג"ל באזור א' ו 1.7- מג"ל באזור ב'. עבור מים מופלרים הריכוז המיטבי של פלו/אוריד במים יהיה 0.8 מג"ל ו 1.0- מג"ל באזורים א' ו-ב'בהתאמה.

# מי ים מותפלים יופלרו לריכוז המיטבי האמור, ביציאה ממתקן הפלרה.

# מי ים מותפלים יופלרו לריכוז המיטבי האמור, ביציאה ממתקן הפלרה.

# ההפלרה של המים צריכה להיות מלווה במחקר ארוך טווח שיבחן את השפעת ההפלרה בתנאי מדינת ישראל, בפיקוח ועדת היגוי בלתי תלויה שתוקם לאלתר. דיון על ממצאי המחקר ייערך בתוך 10 שנים.

# ההפלרה של המים צריכה להיות מלווה במחקר ארוך טווח שיבחן את השפעת ההפלרה בתנאי מדינת ישראל, בפיקוח ועדת היגוי בלתי תלויה שתוקם לאלתר. דיון על ממצאי המחקר ייערך בתוך 10 שנים.

* [[סוכר]]

* [[סוכר]]

* [[הפלרה לפי מדינות]]

* [[הפלרה לפי מדינות]]

* [[הרעלת פלואור]]

* [[הרעלת פלו/אור]]

* [[הונאת הפלואוריד]]

* [[הונאת הפלו/אוריד]]

* [[קאי רוהולם]]

* [[קאי רוהולם]]

* [[עקרון הזהירות המונעת]]

* [[עקרון הזהירות המונעת]]

* NRC - The National Research Council, [http://books.nap.edu/openbook.php?record_id=11571&page=R1 Fluoride In Drinking Water], הדו"ח המקיף ביותר על הפלרת מים (אנגלית)

* NRC - The National Research Council, [http://books.nap.edu/openbook.php?record_id=11571&page=R1 Fluoride In Drinking Water], הדו"ח המקיף ביותר על הפלרת מים (אנגלית)

*לוטי זילברמן, '[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=973 הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה]', מתוך: ירוק כחול לבן: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה, יוני-יולי 2000 , גליון 32, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

*לוטי זילברמן, '[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=973 הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה]', מתוך: ירוק כחול לבן: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה, יוני-יולי 2000 , גליון 32, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

* כריסטופר ברייסון, [http://www.files.e-shop.co.il/focus/pdf/פלואוריד%20-%20פרק%20דוגמה.pdf הונאת הפלואוריד: על נזקי הפלואוריד לבריאות], פרק לדוגמא מתוך המהדורה העברית, אפריל 2009

* כריסטופר ברייסון, [http://www.files.e-shop.co.il/focus/pdf/פלו/אוריד%20-%20פרק%20דוגמה.pdf הונאת הפלו/אוריד: על נזקי הפלו/אוריד לבריאות], פרק לדוגמא מתוך המהדורה העברית, אפריל 2009

* משרד הבריאות - שירותים לאזרח, [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=73&catId=848&PageId=4497 הוספת פלואוריד למים], שאלות ותשובות

* משרד הבריאות - שירותים לאזרח, [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=73&catId=848&PageId=4497 הוספת פלו/אוריד למים], שאלות ותשובות

* יפה שיר-רז, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445244,00.html תחקיר: מה עושה פלואוריד מסוכן במים שלנו?], כתבה ב-Ynet

* יפה שיר-רז, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445244,00.html תחקיר: מה עושה פלו/אוריד מסוכן במים שלנו?], כתבה ב-Ynet

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3312903,00.html אספקת הפלואוריד תיפסק החל מאוגוסט] כלכליסט, יוני 2009.  

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3312903,00.html אספקת הפלו/אוריד תיפסק החל מאוגוסט] כלכליסט, יוני 2009.  

* [http://hayeruka.wordpress.com/2011/05/29/1546/ נייר העמדה של התנועה הירוקה], מאי 2011

* [http://hayeruka.wordpress.com/2011/05/29/1546/ נייר העמדה של התנועה הירוקה], מאי 2011

* [http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149 הפלרה – האם זה רע?] גלעד דיאנמט, 28.8.2014, הידען.  

* [http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149 הפלרה – האם זה רע?] גלעד דיאנמט, 28.8.2014, הידען.