שינויים

בנוסף לכך נמצאו לא פעם מקרים של זיהום במתכות כבדות של [[דגים]] שנידוגו במי הים בישראל ובדגים שגודלו בבריכות דגים. זיהומים מסוג [[כספית]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] לדוגמה נמצאו בדגים שנידוגו בים התיכון. מקור אפשרי למקור זיהום זה היא בוצה שנשפכת מהשופד"ן אל הים ומכילה מתכות כבדות, היות והבוצה מכילה גם חומר אורגני המשמש מזון לדגים, דגים רבים מתקבצים ליד מוצא השופד"ן. [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267]

בנוסף לכך נמצאו לא פעם מקרים של זיהום במתכות כבדות של [[דגים]] שנידוגו במי הים בישראל ובדגים שגודלו בבריכות דגים. זיהומים מסוג [[כספית]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] לדוגמה נמצאו בדגים שנידוגו בים התיכון. מקור אפשרי למקור זיהום זה היא בוצה שנשפכת מהשופד"ן אל הים ומכילה מתכות כבדות, היות והבוצה מכילה גם חומר אורגני המשמש מזון לדגים, דגים רבים מתקבצים ליד מוצא השופד"ן. [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267]

לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה- 80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה,  במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ואולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף. יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000 ) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003 ) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה- 80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה,  במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ו/אולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף. יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000 ) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003 ) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009"/> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.

מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009"/> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.