שינויים

כלכלה מוסדית  הייתה בעבר זרם המחשבה הדומיננטי בהגות הכלכלית בארצות הברית, כשנכללו בה כלכלנים מפורסמים אך שונים כמו [[תורסטיין ובלן]], [[ווסלי מיטשל]], ו[[ג'ון אר. קומונס]]. חלק מהמוסדיים חושבים ש[[קרל מרקס]] השתייך למסורת המוסדית היות והוא תאר את ה[[קפיטליזם]] כמערכת חברתית בעלת תיחום היסטורי. כלכלנים מוסדיים אחרים חולקים על הגדרתו של הקפיטליזם על פי מרקס, ורואים במאפיינים מגדירים כמו שווקים, כסף ובעלות פרטית של הייצור דברים שהתפתחו באופן טבעי במשך הזמן, כתוצאה מפעולות תכליותיות של פרטים.  

כלכלה מוסדית  הייתה בעבר זרם המחשבה הדומיננטי בהגות הכלכלית בארצות הברית, כשנכללו בה כלכלנים מפורסמים אך שונים כמו [[תורסטיין ובלן]], [[ווסלי מיטשל]], ו[[ג'ון אר. קומונס]]. חלק מהמוסדיים חושבים ש[[קרל מרקס]] השתייך למסורת המוסדית היות והוא תאר את ה[[קפיטליזם]] כמערכת חברתית בעלת תיחום היסטורי. כלכלנים מוסדיים אחרים חולקים על הגדרתו של הקפיטליזם על פי מרקס, ורואים במאפיינים מגדירים כמו שווקים, כסף ובעלות פרטית של הייצור דברים שהתפתחו באופן טבעי במשך הזמן, כתוצאה מפעולות תכליותיות של פרטים.  

כלכלנים מוסדיים מסורתיים [http://cepa.newschool.edu/het/schools/institut.htm] , דוחים את ה"רדוקציה" של מוסדות לכדי דברים פשוטים כמו טעמים, [[טכנולוגיה]], וטבע. טעמים, יחד עם ציפיות לגבי העתיד, הרגלים, ומוטיבציה, לא רק שקובעים את טבעם של מוסדות, אלא גם הינם מוגבלים ומעוצבים בידי מוסדות. אם אנשים חיים ועובדים במוסדות על בסיס קבוע, הדבר מעצב את השקפת עולמם. באופן בסיסי, מוסדיות מסורתית זו (וקרובתה  [[כלכלה מוסדית פוליטית]]) מדגישות את היסודות המשפטיים של כלכלה (ראו [[ג'ון אר. קומונס]]) ואת התהליכים [[אבולוציה|האבולוציוניים]], ההרגליים, והרצוניים בהם מוסדות מוקמים ולאחר מכן משתנים (ראו [[ג'ון דואוי]], [[תורסטין ובלן]] ו[[דניאל ברומבלי]]). התנודות במוסדות הן תוצאה הכרחית של אותם תמריצים שגרמות ליצירת אותם מוסדות, והינם לכן אנדוגניים (כלומר נקבעים בתוך המערכת).  

כלכלנים מוסדיים מסורתיים [http://cepa.newschool.edu/het/schools/institut.htm] , דוחים את ה"רדוקציה" של מוסדות לכדי דברים פשוטים כמו טעמים, [[טכנולוגיה]], וטבע. טעמים, יחד עם ציפיות לגבי העתיד, הרגלים, ומוטיבציה, לא רק שקובעים את טבעם של מוסדות, אלא גם הינם מוגבלים ומעוצבים בידי מוסדות. אם אנשים חיים ועובדים במוסדות על בסיס קבוע, הדבר מעצב את השקפת עולמם. באופן בסיסי, מוסדיות מסורתית זו (וקרובתה  [[כלכלה מוסדית פוליטית]]) מדגישות את היסודות המשפטיים של כלכלה (ראו [[ג'ון אר. קומונס]]) ואת התהליכים [[אבולוציה|האבולוציוניים]], ההרגליים, והרצוניים בהם מוסדות מוקמים ולאחר מכן משתנים (ראו [[ג'ון דואוי]], [[תורסטיין ובלן]] ו[[דניאל ברומבלי]]). התנודות במוסדות הן תוצאה הכרחית של אותם תמריצים שגרמות ליצירת אותם מוסדות, והינם לכן אנדוגניים (כלומר נקבעים בתוך המערכת).  

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לארותודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו קלאסיים מתנגדים לה:  שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון, דניאל ברומלי, ואנה מיהו.  

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לארותודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות [[כלכלה מוסדית פוליטית]] הינה לכן קריאת תגר מפורשת בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו קלאסיים מתנגדים לה:  שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון, דניאל ברומלי, ואנה מיהו.