שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 97: שורה 97:  
הרווח המקסימלי של הפירמה ימצא בנקודה בה יהיה המרווח (החיובי) הגדול ביותר בין הקו הישר של פונקציית ההכנסה שלה לבין עקומת פונקציית העלות הכוללת. דבר זה מצוייר בתרשים 4, שמאפשר לנו לזהות את רמת התפוקה האידאלית מבחינה כלכלית עבור הפירמה - אבל עדיין לא קל לזהות אותה מבחינה וויזואלית. זה מתרחש היכן שהשיפוע של עקומת ההכנסה הכוללת משתווה לשיפוע של עקומת ההוצאה הכוללת, היות וזה מניב את המרווח הגדול ביותר בין ההכנסה הכוללת לבין העלות הכוללת.
 
הרווח המקסימלי של הפירמה ימצא בנקודה בה יהיה המרווח (החיובי) הגדול ביותר בין הקו הישר של פונקציית ההכנסה שלה לבין עקומת פונקציית העלות הכוללת. דבר זה מצוייר בתרשים 4, שמאפשר לנו לזהות את רמת התפוקה האידאלית מבחינה כלכלית עבור הפירמה - אבל עדיין לא קל לזהות אותה מבחינה וויזואלית. זה מתרחש היכן שהשיפוע של עקומת ההכנסה הכוללת משתווה לשיפוע של עקומת ההוצאה הכוללת, היות וזה מניב את המרווח הגדול ביותר בין ההכנסה הכוללת לבין העלות הכוללת.
   −
תרשים 3.4
+
[[תמונה:Debunking_03_04.jpg|thumb|right|300px| תרשים 3.4]]
    
דבר זה מתקיים היות וכאשר עקומת ההכנסות עולה בקצב תלול יותר מאשר עקומת ההוצאות, ומכירה נוספת תגרום לפער גדול עוד יותר. כאשר עקומת העלויות עולה בקצב תלול יותר מאשר עקומת ההכנסות, מכירה נוספת תקטין את הפער בין הכנסות להוצאות. לפיכך הפער הגדול ביותר מתרחש כאשר השיפוע של שתי העקומות הוא שווה. דבר זה מוצג בשרטוט של הרווח הכולל בתרשים 4. אם תבדקו את טבלה 1, תוכלו לראות שעמודת הרווח מגיעה למקסימום של 837,588$ ב-746 עובדים. אותו המקסימום נראה גם בתרשים 4 בקצה צד ימין של עקומת הרווח (והגרף יורד מטה מאוד מהר לאחר מכן) .
 
דבר זה מתקיים היות וכאשר עקומת ההכנסות עולה בקצב תלול יותר מאשר עקומת ההוצאות, ומכירה נוספת תגרום לפער גדול עוד יותר. כאשר עקומת העלויות עולה בקצב תלול יותר מאשר עקומת ההכנסות, מכירה נוספת תקטין את הפער בין הכנסות להוצאות. לפיכך הפער הגדול ביותר מתרחש כאשר השיפוע של שתי העקומות הוא שווה. דבר זה מוצג בשרטוט של הרווח הכולל בתרשים 4. אם תבדקו את טבלה 1, תוכלו לראות שעמודת הרווח מגיעה למקסימום של 837,588$ ב-746 עובדים. אותו המקסימום נראה גם בתרשים 4 בקצה צד ימין של עקומת הרווח (והגרף יורד מטה מאוד מהר לאחר מכן) .
שורה 103: שורה 103:  
בעוד שהגרף הזה אכן אומר לנו את רמת התפוקה שבה הרווח מגיע למקסימום, כלכלנים מעדיפים למצוא את הנקודה של רווח מקסימלי על ידי עבודה במונחים של השיפועים של עקומות העלות וההכנסה - העלות השולית וההכנסה השולית - במקום עם העקומות עצמן.
 
בעוד שהגרף הזה אכן אומר לנו את רמת התפוקה שבה הרווח מגיע למקסימום, כלכלנים מעדיפים למצוא את הנקודה של רווח מקסימלי על ידי עבודה במונחים של השיפועים של עקומות העלות וההכנסה - העלות השולית וההכנסה השולית - במקום עם העקומות עצמן.
    +
[[תמונה:Debunking_03_05.jpg|thumb|left|300px| תרשים 3.5 הפקת העלות השולית מתוך העלות הכוללת]]
 
קל לחשב את השיפוע של עקמות ההכנסות בדוגמא זו: זה פשוט המחיר של 4$ ליחידה שנמכרת (במונופול הדבר מסובך יותר, אבל נשאיר את הבעיה הזאת לפרק 4).לא קל לחשב את השיפוע של עקומת העלות הכוללת מאיזשהו תרשים קודם, היות והוא שווה לשינוי בעלות חלקי השינוי בתפוקה, אבל חישבנו את זה בטבלה 1, כך שמספרים אלו משמשים לייצר את שני התרשימים הבאים. העלות הכוללת והעלות השולית מוצגות בתרשים 5, כשנקודות A, B, ו C מוצגות שוב לשם תזכורת. זכרו שנקודה A, שבה מועסקים 400 עובדים, נתנה את התפוקה השולית הגבוהה ביותר ולכן את העלות השולית הנמוכה ביותר - תוכלו לראות זאת בציר האנכי הימני של התרשים. תוכלו גם לראות שנקודה C שבה מועסקים 746 עובדים, היא בעלת עלות שולית של 4$ - ששווה לעלות המכירה.
 
קל לחשב את השיפוע של עקמות ההכנסות בדוגמא זו: זה פשוט המחיר של 4$ ליחידה שנמכרת (במונופול הדבר מסובך יותר, אבל נשאיר את הבעיה הזאת לפרק 4).לא קל לחשב את השיפוע של עקומת העלות הכוללת מאיזשהו תרשים קודם, היות והוא שווה לשינוי בעלות חלקי השינוי בתפוקה, אבל חישבנו את זה בטבלה 1, כך שמספרים אלו משמשים לייצר את שני התרשימים הבאים. העלות הכוללת והעלות השולית מוצגות בתרשים 5, כשנקודות A, B, ו C מוצגות שוב לשם תזכורת. זכרו שנקודה A, שבה מועסקים 400 עובדים, נתנה את התפוקה השולית הגבוהה ביותר ולכן את העלות השולית הנמוכה ביותר - תוכלו לראות זאת בציר האנכי הימני של התרשים. תוכלו גם לראות שנקודה C שבה מועסקים 746 עובדים, היא בעלת עלות שולית של 4$ - ששווה לעלות המכירה.
   −
תרשים 3.5 הפקת העלות השולית מהעלות הכוללת
+
[[תמונה:Debunking_03_06.jpg|thumb|left|300px| תרשים 3.6]]
    
לבסוף, בתרשים 6 אנו יכולים לשרטט את הדיאגרמה הסטנדרטית בה משתמשים כלכלנים כדי לייצג את ההתנהגות של פירמה. בנוסף להצגתן של עלות שולית והכנסה שולית, תרשים 6 מציג גם: עלות קבועה ממוצעת, שמתחילה ממקום גבוה מאוד ונופלת בצורה חלקה לעבר האפס ככל שהתפוקה עולה; עלות משתנה ממוצעת, שנופלת בתחילה כאשר הפריון עולה, אבל מתחילה לעלות מרגע שהעלות השולית עולה על העלות הממוצעת; ועלות כוללת ממוצעת, שמשלבת את העלות הקבועה הממוצעת והעלות המשתנה הממוצעת. השיפוע של עקומת ההכנסות נקרא הכנסה שולית, בעוד השיפוע של עקומת ההוצאות נקרא העלות השולית.
 
לבסוף, בתרשים 6 אנו יכולים לשרטט את הדיאגרמה הסטנדרטית בה משתמשים כלכלנים כדי לייצג את ההתנהגות של פירמה. בנוסף להצגתן של עלות שולית והכנסה שולית, תרשים 6 מציג גם: עלות קבועה ממוצעת, שמתחילה ממקום גבוה מאוד ונופלת בצורה חלקה לעבר האפס ככל שהתפוקה עולה; עלות משתנה ממוצעת, שנופלת בתחילה כאשר הפריון עולה, אבל מתחילה לעלות מרגע שהעלות השולית עולה על העלות הממוצעת; ועלות כוללת ממוצעת, שמשלבת את העלות הקבועה הממוצעת והעלות המשתנה הממוצעת. השיפוע של עקומת ההכנסות נקרא הכנסה שולית, בעוד השיפוע של עקומת ההוצאות נקרא העלות השולית.
    
הנקודה בה נפגשות שתי העקומות השוליות מתאימה לנקודה שבה קיים המרחק הגדול ביותר בין ההכנסה הכוללת לבין ההוצאה הכוללת. הגענו לנירוונה הכלכלית: חברה תחרותית מושלמת (המושג של 'תחרות מושלמת' או 'תחרות משוכללת' נדון בפירוט בפרק 4) מייצרת כמות שבה העלות השולית שווה הן להכנסה השולית והן למחיר.
 
הנקודה בה נפגשות שתי העקומות השוליות מתאימה לנקודה שבה קיים המרחק הגדול ביותר בין ההכנסה הכוללת לבין ההוצאה הכוללת. הגענו לנירוונה הכלכלית: חברה תחרותית מושלמת (המושג של 'תחרות מושלמת' או 'תחרות משוכללת' נדון בפירוט בפרק 4) מייצרת כמות שבה העלות השולית שווה הן להכנסה השולית והן למחיר.
  −
תרשים 3.6
      
==תרשים שונה==
 
==תרשים שונה==

תפריט ניווט