שינויים

העובד ה-800 מוסיף 52 יחידות תוצר, עבור עלות שולית שנוסקת כעת ל-19.20$. כשאנו מגיעים לעובד ה-812, העובדים - באופן מטפורי- נופלים זה מעל זה על רצפת המפעל, ועובד זה מוסיף רק 3.3 יחידות לתוצר, בעלות שולית של 300$. העובד הבא למעשה מוריד את התפוקה.

העובד ה-800 מוסיף 52 יחידות תוצר, עבור עלות שולית שנוסקת כעת ל-19.20$. כשאנו מגיעים לעובד ה-812, העובדים - באופן מטפורי- נופלים זה מעל זה על רצפת המפעל, ועובד זה מוסיף רק 3.3 יחידות לתוצר, בעלות שולית של 300$. העובד הבא למעשה מוריד את התפוקה.

[[תמונה:Debunking_03_01.jpg|thumb|left|468px| תרשים 3.1 תוצר פר עובד נוסף יורד כאשר שוכרים מספר העובדים גדל של עובדים]]

[[תמונה:Debunking_03_01.jpg|thumb|left|300px| תרשים 3.1 כאשר שוכרים מספר גדל של עובדים, קטנה התוספת לתוצר שכל עובד נוסף מוסיף]]

התרשימים הבאים מציגים את הטבלה בצורה גרפית. בתרשים 1 כמות העובדים מוצגת בציר האופקי, התפוקה בציר האנכי השמאלי (בסולם מאפס עד 500,000) והתפוקה השולית בציר האנכי הימיני (עם סולם מאפס עד - 5000 אבל רק התחום התחתון, עד 1000, הוא רלבנטי). כפי שאפשר לראות בטור החמישי של טבלה 1, התפוקה השולית - התפוקה שנוצרת על ידי כל עובד חדש - עולה במשך זמן מה. היא מגיעה לשיא בעובד ה-400, שמוסיף 850 יחידות לתוצר (מוצג על ידי הקו המקוקו שמגיע לציר האנכי הימני בנקודה שקו A חותך את העקומה התחתונה). מנקודה זו והלאה, השיפוע של עקומת התפוקה מתחיל לרדת. עד שנגיע לעובד ה-813 נגיע לרמה המקסימלית האפשרית של תוצרת, נקודה B. כאן התפוקה השולית של העובד האחרון היא כמעט אפס, והתפוקה השולית של העובד הבא היא למעשה שלילית.

התרשימים הבאים מציגים את הטבלה בצורה גרפית. בתרשים 1 כמות העובדים מוצגת בציר האופקי, התפוקה בציר האנכי השמאלי (בסולם מאפס עד 500,000) והתפוקה השולית בציר האנכי הימיני (עם סולם מאפס עד - 5000 אבל רק התחום התחתון, עד 1000, הוא רלבנטי). כפי שאפשר לראות בטור החמישי של טבלה 1, התפוקה השולית - התפוקה שנוצרת על ידי כל עובד חדש - עולה במשך זמן מה. היא מגיעה לשיא בעובד ה-400, שמוסיף 850 יחידות לתוצר (מוצג על ידי הקו המקוקו שמגיע לציר האנכי הימני בנקודה שקו A חותך את העקומה התחתונה). מנקודה זו והלאה, השיפוע של עקומת התפוקה מתחיל לרדת. עד שנגיע לעובד ה-813 נגיע לרמה המקסימלית האפשרית של תוצרת, נקודה B. כאן התפוקה השולית של העובד האחרון היא כמעט אפס, והתפוקה השולית של העובד הבא היא למעשה שלילית.

כלכלנים בדרך כלל נחפזים ישירות אל תוך טיעון זה בספרי הלימוד שלהם, אבל אני אבצע את המעבר משלב הראשון לשלב השני בצורה איטית, כדי להדגיש את הנקודה שעבור כלכלנים, הכל נקבע על ידי תפוקה שולית יורדת.

כלכלנים בדרך כלל נחפזים ישירות אל תוך טיעון זה בספרי הלימוד שלהם, אבל אני אבצע את המעבר משלב הראשון לשלב השני בצורה איטית, כדי להדגיש את הנקודה שעבור כלכלנים, הכל נקבע על ידי תפוקה שולית יורדת.

[[תמונה:Debunking_03_02.jpg|thumb|left|472px| תרשים 3.2 החליפו את הצירים כדי לשרטט את תשומת העבודה מול כמות התפוקה]]

[[תמונה:Debunking_03_02.jpg|thumb|left|300px| תרשים 3.2 החליפו את הצירים כדי לשרטט את תשומת העבודה מול כמות התפוקה]]

הצעד הראשון בתהליך זה הוא תרשים 2, שפשוט מחליף את הצירים מתרשים 1. במקום שהתשומה של העבודה היתה על הציר האופקי והתפוקה על הציר האנכי בתרשים 1, התפוקה בתרשים 2 היא על הציר האופקי והתשומה של העבודה הינה על הציר האנכי. בחרו כל רמה של תפוקה על הציר האופקי של תרשים מספר 2, והציר האנכי יגיד לכם כמה עובדים נדרשים כדי לייצר אותה.

הצעד הראשון בתהליך זה הוא תרשים 2, שפשוט מחליף את הצירים מתרשים 1. במקום שהתשומה של העבודה היתה על הציר האופקי והתפוקה על הציר האנכי בתרשים 1, התפוקה בתרשים 2 היא על הציר האופקי והתשומה של העבודה הינה על הציר האנכי. בחרו כל רמה של תפוקה על הציר האופקי של תרשים מספר 2, והציר האנכי יגיד לכם כמה עובדים נדרשים כדי לייצר אותה.

[[תמונה:Debunking_03_03.jpg|thumb|left|471px| תרשים 3.3]]

[[תמונה:Debunking_03_03.jpg|thumb|left|300px| תרשים 3.3]]

בהמשך, אנו ממירים את הציר האנכי בתרשים 2 ממידה של עבודה למידה של עלויות משתנות. כדי לעשות זאת, כל שעלינו לעשות הוא להכפיל את תשומת העבודה בשכר. היות ובדוגמה שלנו השכר הוא 1000$ , כל המספרים על הצרי האנכי בתרשים 3 גדולים פי 1000 מהמספרים בתרשים 2.

בהמשך, אנו ממירים את הציר האנכי בתרשים 2 ממידה של עבודה למידה של עלויות משתנות. כדי לעשות זאת, כל שעלינו לעשות הוא להכפיל את תשומת העבודה בשכר. היות ובדוגמה שלנו השכר הוא 1000$ , כל המספרים על הצרי האנכי בתרשים 3 גדולים פי 1000 מהמספרים בתרשים 2.