שינויים

בתאוריה הנאו קלאסית והקלאסית, [[עקומת ההיצע]] היא גרף המתאר כמה מוצרים יצרנים מוכנים לייצר בכל מחיר שוק נתון. על פי התאוריה הנאו קלאסית, עקומת ההיצע עולה עם המחיר. אם יצרנים רואים מחיר גבוה יותר בשוק, הם רוצים לייצר יותר סחורה. במילים אחרות- התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית טוענת שהפריון (productivity) יורד ככל שהתפוקה עולה. דבר זה נובע מהנחה שרמות גבוהות יותר של תפוקה במפעל מסויים, מובילות לעלויות גבוהות יותר ולכן למחירים גבוהים יותר. לכן 'עקומת ההיצע' משתפעת כלפי מעלה ביחס לכמות: יש להציע מחיר גבוה יותר כדי לעודד פירמות לייצר יותר תוצרת.  

בתאוריה הנאו קלאסית והקלאסית, [[עקומת ההיצע]] היא גרף המתאר כמה מוצרים יצרנים מוכנים לייצר בכל מחיר שוק נתון. על פי התאוריה הנאו קלאסית, עקומת ההיצע עולה עם המחיר. אם יצרנים רואים מחיר גבוה יותר בשוק, הם רוצים לייצר יותר סחורה. במילים אחרות- התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית טוענת שהפריון (productivity) יורד ככל שהתפוקה עולה. דבר זה נובע מהנחה שרמות גבוהות יותר של תפוקה במפעל מסויים, מובילות לעלויות גבוהות יותר ולכן למחירים גבוהים יותר. לכן 'עקומת ההיצע' משתפעת כלפי מעלה ביחס לכמות: יש להציע מחיר גבוה יותר כדי לעודד פירמות לייצר יותר תוצרת.  

קין מזכיר כי קיימת הצעה חלופית שהתקיימה במאה השנים הראשונות של ה[[כלכלה הקלאסית]]: לפי תאוריה זו המחירים נקבעו לפי עלויות הייצור. בצורת הניתוח הסטטית שבה כלכלנים נאו קלאסים נוהגים לתאר את שוק הסחורות, פרוש התאוריה הקלאסית הוא עקומת היצע מאוזנת, או אפילו יורדת. כך שכאשר עולה הכמות המיוצרת, מחיר השוק של הסחורות נשאר קבוע (פריון קבוע) או אפילו יורד (פריון עולה, או [[יתרון לגודל]] בתחום הייצור. בפרק 3 של הספר, טוען קין כי למרות שהעמדה הנאו קלאסית נראית הגיונית ומתוחכמת יותר למרעית עין, יש לה בעיות לוגית קשות. קין מסיק לכן, שהעמדה הקלאסית היא תאור מדוייק יותר של המציאות.

קין מזכיר כי קיימת הצעה חלופית שהתקיימה במאה השנים הראשונות של [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]: לפי תאוריה זו המחירים נקבעו לפי עלויות הייצור. בצורת הניתוח הסטטית שבה כלכלנים נאו קלאסים נוהגים לתאר את שוק הסחורות, פרוש התאוריה הקלאסית הוא עקומת היצע מאוזנת, או אפילו יורדת. כך שכאשר עולה הכמות המיוצרת, מחיר השוק של הסחורות נשאר קבוע (פריון קבוע) או אפילו יורד (פריון עולה, או [[יתרון לגודל]] בתחום הייצור. בפרק 3 של הספר, טוען קין כי למרות שהעמדה הנאו קלאסית נראית הגיונית ומתוחכמת יותר למרעית עין, יש לה בעיות לוגית קשות. קין מסיק לכן, שהעמדה הקלאסית היא תאור מדוייק יותר של המציאות.

קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור הנאו קלאסית. סראפה משתמש בהנחות הנאו קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר. האם מדובר בתעשייה שלמה כמו [[חקלאות]], או בתחום ייצור צר כמו לחם. בשני המקרים מגיע סראפה לסתירה של הנחות המוצא של התאוריה הנאו קלאסית. סראפה מתייחס במפורש לשתי הנחות מפתח שנהוגות בניתוח הנאו קלאסי:

קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור הנאו קלאסית. סראפה משתמש בהנחות הנאו קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר. האם מדובר בתעשייה שלמה כמו [[חקלאות]], או בתחום ייצור צר כמו [[חיטה]]. בשני המקרים מגיע סראפה לסתירה של הנחות המוצא של התאוריה הנאו קלאסית. סראפה מתייחס במפורש לשתי הנחות מפתח שנהוגות בניתוח הנאו קלאסי:

* הנחה האחת היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים זה בזה, כלומר אם עקומת ההיצע עולה, הדבר לא משפיע על הביקוש - לדוגמה על ידי השפעה על השכר.

* הנחה הראשונה היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים זה בזה, כלומר אם עקומת ההיצע עולה, הדבר לא משפיע על הביקוש - לדוגמה על ידי השפעה על השכר.

* הנחה השניה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה.  

* הנחה השניה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה.  

[[תמונה:Debunking_03_13.png|ימין|thumb|300px|תאור של שוק המוצרים לאחר פרקים 2 ו-3 של "הפרכת הכלכלה", אם מסתכלים בשוק בעל ניתוח סטטי (בו אין חשיבות לזמן). עקומת ההיצע יורדת, ועקומת הביקוש יורדת גם אך לא בצורה "חלקה" ומונוטונית. מקבלים נקודות שיווי משקל רבות, כאשר אין שינוי ברצונות הצרכנים, בתמהיל הפירמות בשוק או בטכנולוגיית הייצור. קין אינו טוען שזה המצב, אלא עובר בהמשך לתאור דינאמי של הכלכלה.]]

[[תמונה:Debunking_03_13.png|ימין|thumb|300px|תאור של שוק המוצרים לאחר פרקים 2 ו-3 של "הפרכת הכלכלה", אם מסתכלים בשוק בעל ניתוח סטטי (בו אין חשיבות לזמן). עקומת ההיצע יורדת, ועקומת הביקוש יורדת גם אך לא בצורה "חלקה" ומונוטונית. מקבלים נקודות שיווי משקל רבות, כאשר אין שינוי ברצונות הצרכנים, בתמהיל הפירמות בשוק או בטכנולוגיית הייצור. קין אינו טוען שזה המצב, אלא עובר בהמשך לתאור דינאמי של הכלכלה.]]

קין בוחן מספר תגובות כלכליות אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשווין בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה שולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, נראה שיש להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינאמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלא להיות מסוגלת להשתמש במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.

קין בוחן מספר תגובות כלכליות אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשוויון בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה שולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, נראה שיש להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינאמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלה להיות מסוגלת להשתמש במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.

==ניתוח דינאמי==

==ניתוח דינאמי==