שינויים

הסרט מחולק ל-4 חלקים:

הסרט מחולק ל-4 חלקים:

1. מבקר את השיטה של [[כסף כחוב]] ואת ה[[בנק|בנקאות]] של [[רזרבה חלקית]] - Fractional-reserve banking.

1. החלק הראשון מבקר את השיטה של [[כסף כחוב]] ואת ה[[בנקאות ברזרבה חלקית]]  

2. ראיון דוקומנטרי עם [[ג'ון פרקינס]] שמתאר את עצמו כ"[[מתנקש כלכלי]]". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטיביים של שימוש בכוח כלכלי וצבאי כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של [[אוצרות טבע]] לידי ארצות הברית ותאגידים אמריקאים (ראו [[הפרטה]] ו[[דוקטרינת ההלם]]). חלק זה טוען כי קיימת גם [[אליטה]] תאגידית שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.  

2. החלק השני הוא ראיון דוקומנטרי עם [[ג'ון פרקינס]] שמתאר את עצמו כ"[[ראיון עם מתנקש כלכלי|מתנקש כלכלי]]". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטיביים של שימוש בכוח כלכלי וצבאי כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של [[אוצרות טבע]] לידי [[ארצות הברית]] ותאגידים אמריקאים (ראו [[הפרטה]] ו[[דוקטרינת ההלם]]). חלק זה טוען כי קיימת גם [[אליטה תאגידית]] שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.  

3. טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מ[[ייצור מחסור]] ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות ו[[קיימות]] הן כולן מנוגדות למושג ה[[רווח]] שדורש [[מחסור]].  

3. החלק השלישי טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מ[[ייצור מחסור]] ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה ל[[רווח כלכלי|רווחים]]. הסרט טוען ששפע, [[יעילות]] ו[[קיימות]] הן כולן מנוגדות למושג ה[[רווח]] שדורש [[מחסור]].  

מתאר את [[פרויקט ונוס]], שהוצע על ידי [[ז'ק פרסקו]]. הפרויקט מוצג כפתרון [[קיימות|מקיים]] לאנושות. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לייצר "[[כלכלה מבוססת משאבים]]" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית.  

חלק זה מתאר את [[פרויקט ונוס]], שהוצע על ידי [[ז'ק פרסקו]]. הפרויקט מוצג כפתרון [[קיימות|מקיים]] לאנושות. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לייצר "[[כלכלה מבוססת משאבים]]" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית.  

המוקד הוא ניהול חכם של משאבי הטבע, שכן משאבים אלה מספקים את החומרים לצורך עושר חומרי. כסף נוצר כמחסום בפני משאבים טבעיים בגלל שאלו נמצאים במחסור אמיתי או דמיוני. אם משאבים אלה נמצאים בשפע, אין טעם לשלם עליהם - כפי שבדרך כלל לא היה מקובל לשלם על אוויר או מים. אם טכנולוגיה נמצאת בשפע מספיק - לא היה טעם למכור אותה. כך הטענה גם לגבי [[עבודה]] - אם הטכנולוגיה ואוטומציה מתקדמות מספיק כדי לשחרר בני אדם מהצורך לעבוד - לא היתה סיבה לעבודה (בהנחה של בעלות על ה[[הון]]). ומכאן המסקנה היא שהדבר היה מבטל את הצורך בכסף.  

המוקד הוא ניהול חכם של משאבי הטבע, שכן משאבים אלה מספקים את החומרים לצורך עושר חומרי. כסף נוצר כמחסום בפני משאבים טבעיים בגלל שאלו נמצאים במחסור אמיתי או דמיוני. אם משאבים אלה נמצאים בשפע, אין טעם לשלם עליהם - כפי שבדרך כלל לא היה מקובל לשלם על אוויר או מים. אם [[טכנולוגיה]] נמצאת בשפע מספיק - לא היה טעם למכור אותה. כך הטענה גם לגבי [[עבודה]] - אם הטכנולוגיה ואוטומציה מתקדמות מספיק כדי לשחרר בני אדם מהצורך לעבוד - לא היתה סיבה לעבודה (בהנחה של שליטה או בעלות על ה[[הון]]). ומכאן המסקנה היא שהדבר היה מבטל את הצורך בכסף.  

[[כלכלה מבוססת משאבים]], בניגוד לכלכלה כספית, אמורה להיות כלכלה המרוכזת באנשים. הסרט טוען כי יש שפע של [[אנרגיה מתחדשת]] ונקייה שיכולה להחליף בקלות את האנרגיה ה[[זיהום|מזהמת]] שיש כיום.  

[[כלכלה מבוססת משאבים]], בניגוד לכלכלה כספית, אמורה להיות כלכלה המרוכזת באנשים. הסרט טוען כי יש שפע של [[אנרגיה מתחדשת]] ונקייה שיכולה להחליף בקלות את האנרגיה ה[[זיהום|מזהמת]] שיש כיום.  

4. טוען שכל הבעיות בעולם הם בסופו של דבר תוצר של בורות משותפת אודות שתי תובנות על המציאות - היבטים של [[הגחה]] ו[[סימביוטיקה]] של החוק הטבעי.

4. החלק הרביעי טוען שכל הבעיות בעולם הם בסופו של דבר תוצר של בורות משותפת אודות שתי תובנות על המציאות - היבטים של [[הגחה]] ו[[סימביוטיקה]] של החוק הטבעי.

==פרשנות==

==פרשנות==