47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 6:
שורה 6: − + − קין תוקף מסקנה זו, וטוען כי היא ניתן להוכיח שאינה נכונה על ידי הפרכה בדרך השלילה. לטענתו כאשר יש יותר ממוצר אחד, ויש שני צרכנים, לא ניתן לדעת מה צורת השוק המצרפי. הוא מניח שהטעמים של הצרכנים שונים זה מזה (אחרת מדובר רק בצרכן בודד), וכי ההכנסה של הצרכנים שונה , וכי הם מתפרנסים ממכירה של דברים שונים (כך ששינויים במחירי השוק משפיעים גם על ההכנסה), כמו כן הוא מניח כי טעמי הצרכנים משתנים כאשר שכרם משתנה- דבר שנראה בסטטיסטיקות לאומית- כך שאם רובינזון קרוזו מוכר אגוזי קוקוס, הוא ירוויח יותר אם מחירם יעלה, ביחס לששת שמוכר בננות. בתנאים אלה מראה קין כי כאשר מחיר הבננות יורד, אפשר להגיע למצב בו כמות הקניה של בננות יורדת ולא עולה - שכן השכר של ששת, שמעדיף בננות על אגוזי קוקוס, יורד (יחסית לרובינזון) והיות והוא מעדיף בננות, יורד גם הביקוש היחסי אליהן. באופן זה עקומת הביקוש המצרפי של בננות - הגרף המתאר את הכמות של הביקוש בשוק יחסית למחרי המוצר, לא יורדת בצורה מונוטונית וגזירה, אלא מבצעת עליות וירידות. דבר שמאפשר ריבוי שיווי משקל, דבר שמחייב ניתוח דינאמי. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo] − קין מצטט כלכלנים אחרים שהוכיחו על דרך השלילה כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי אינו נכון על דרך השלילה. אם מניחים את התנאים ההתחלתיים של המודל - שיש יותר מצרכן אחד ושיש יותר ממוצר אחד , ואם מניחים כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי הוא נכו, מגיעים למצב של סתירה - או שיש רק מוצר אחד , או שיש רק צרכן אחד ואלו סתירות להנחות הראשוניות ולכן מגיעים לכך כי מודל ההיצע והביקוש אינו נכון. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo]. כלכלנים נאו קלאסיים שהיו מודעים לבעיה זו "פתרו" אותה על ידי הנחה כי טעמי הצרכנים אינם משתנים עם הגידול בהכנסה - כך ש-100 ש"ח שיקבל ביל גייטס יובילו לצריכת אותם מוצרים באותן כמויות כאילו היינו מחלקים אותם למשפחה עניה בהודו - דבר שאינו הגיוני גם לפי החשיבה הנאו קלאסית וגם לפי המידע הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטקיה של ישראל (עשירונים שונים מוצאים חלק שונה מהכנסתם על מוצרים שונים). + − + + + + + + + + + + + + + + +
←ביקורת על מודל ההיצע והביקוש הנאו קלאסי (תורת הצרכן)
==ביקורת על מודל ההיצע והביקוש הנאו קלאסי (תורת הצרכן)==
==ביקורת על מודל ההיצע והביקוש הנאו קלאסי (תורת הצרכן)==
חלק מפרקי הספר מוקדשים ל[[מיקרו כלכלה]] נאו קלאסית ומנגחים את מודל ההיצע והביקוש. על פי המודל הנאו קלאסי, עקומית ביקוש של צרכן בודד בגרף של מחירים וכמויות בשוק מסויים יורדת משמאל לימין - ככל שהמוצר יקר יותר כך הצרכן ירצה לקנות פחות מהמוצר הזה. לדוגמה אם מחיר הבננות עולה, בכל רמה הכנסה שהיא, הצרכן ירצה לקנות פחות בננות מאשר אם מחירם היה גבוה יותר. כלכלנים נאו קלאסיים מסיקים מכך שאם התנהגות של צרכן בודד שהוא כיבכול "צרכן מייצג" נראית כך, אז ניתן לבצע אגרגציה לכל הצרכנים ולהסיק שבכל שוק (לדוגמה שוק הבננות) ירידת מחירים תוביל להגדלת הביקושים, תמיד, ולכן תהיה עקומה בעלת שיפוע "יפה" עם התאמה חד חד ערכית בין מחיר לבין כמות.
חלק מפרקי הספר מוקדשים ל[[מיקרו כלכלה]] נאו קלאסית ומנגחים את מודל ההיצע והביקוש. על פי המודל הנאו קלאסי, עקומת ביקוש של צרכן בודד בגרף של מחירים וכמויות בשוק מסויים יורדת משמאל לימין - ככל שהמוצר יקר יותר כך הצרכן ירצה לקנות פחות מהמוצר הזה.
לדוגמה צרכן בכל רמה הכנסה שהיא, ירצה לקנות פחות בננות אם מחיר הבננות עולה. כלכלנים נאו קלאסיים מסיקים מכך שאם התנהגות של צרכן בודד, המכונה "צרכן מייצג" נראית כך, אז ניתן לבצע אגרגציה (סכימה) לכל הצרכנים ולקבל את התנהגות כלל הצרכנים בשוק. הם טוענים כי בכל שוק (לדוגמה שוק הבננות) ירידת מחירים תוביל להגדלת הביקושים, תמיד, ולכן תהיה עקומה בעלת שיפוע "יפה" עם התאמה חד חד ערכית בין מחיר לבין כמות.
מכאן מגיע קין למסקנה שאין טעם להמשיך בנסיון לבנות את המאקרו כלכלה מתוך ניתוח מיקרו כלכלי. למאקרו כלכלה יש תכונה של [[הגחה]] ולא ניתן לבנות אותה מתוך סך הניתוח של חלקיה. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo]
קין תוקף מסקנה זו, וטוען כי ניתן להוכיח שאינה נכונה על ידי הפרכה בדרך השלילה (קביעת הנחות מסויימות והגעה לסתירה עצמית). לטענתו כאשר יש יותר ממוצר אחד, ויש שני צרכנים, לא ניתן לדעת מה צורת השוק המצרפי.
סטיב קין מניח את ההנחות הבאות:
* הטעמים של הצרכנים שונים זה מזה (אחרת מדובר רק בצרכן בודד),
* ההכנסה של הצרכנים שונה.
* הצרכנים מתפרנסים ממכירה של דברים שונים (כך ששינויים במחירי השוק משפיעים גם על ההכנסה),
* טעמי הצרכנים משתנים כאשר שכרם משתנה- דבר שנראה בסטטיסטיקות לאומית
לדוגמה, נדמיין שוק שבו יש שני צרכנים שהם גם מוכרים - רובינזון קורוזו וששת. לפי ההנחות של קין, אם רובינזון קרוזו מוכר אגוזי קוקוס, הוא ירוויח יותר אם מחירם יעלה, ביחס לששת שמוכר בננות. בהתאם להנחות, ששת, מעדיף בננות על אגוזי קוקוס.
בתנאים אלה מראה קין כי כאשר מחיר הבננות יורד, אפשר להגיע למצב בו כמות הקניה של בננות יורדת ולא עולה - שכן השכר של ששת, שמעדיף בננות על אגוזי קוקוס, יורד (יחסית לרובינזון). והיות והוא מעדיף בננות, יורד גם הביקוש היחסי אליהן. באופן זה עקומת הביקוש המצרפי של בננות - הגרף המתאר את הכמות של הביקוש בשוק יחסית למחרי המוצר, לא יורדת בצורה מונוטונית וגזירה, אלא מבצעת עליות וירידות. דבר שמאפשר ריבוי שיווי משקל, דבר שמחייב ניתוח דינאמי. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo]
קין מצטט כלכלנים אחרים שהוכיחו על דרך השלילה כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי אינו נכון על דרך השלילה. אם מניחים את התנאים ההתחלתיים של המודל - שיש יותר מצרכן אחד ושיש יותר ממוצר אחד , ואם מניחים כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי הוא נכון, מגיעים למצב של סתירה - או שיש רק מוצר אחד , או שיש רק צרכן אחד ואלו סתירות להנחות הראשוניות ולכן מגיעים לכך כי מודל ההיצע והביקוש אינו נכון. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo]. כלכלנים נאו קלאסיים שהיו מודעים לבעיה זו "פתרו" אותה על ידי הנחה כי טעמי הצרכנים אינם משתנים עם הגידול בהכנסה - כך ש-100 ש"ח שיקבל ביל גייטס יובילו לצריכת אותם מוצרים באותן כמויות כאילו היינו מחלקים אותם למשפחה עניה בהודו - דבר שאינו הגיוני גם לפי החשיבה הנאו קלאסית וגם לפי המידע הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטקיה של ישראל (עשירונים שונים מוצאים חלק שונה מהכנסתם על מוצרים שונים).
מכאן מגיע קין למסקנה שאין טעם להמשיך בנסיון לבנות את ה[[מאקרו כלכלה]] מתוך ניתוח [[מיקרו כלכלי]]. למאקרו כלכלה יש תכונה של [[הגחה]] ולא ניתן לבנות אותה מתוך סך הניתוח של חלקיה. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo]
==ביקורת על תאוריית ההיצע המצרפי==
==ביקורת על תאוריית ההיצע המצרפי==