שינויים

הסרט מחולק ל-4 חלקים

הסרט מחולק ל-4 חלקים

חלק 1 מבקר את השיטה של כסף כחוב ואת הבנקאות של Fractional-reserve banking.

חלק 1 מבקר את השיטה של [[כסף כחוב]] ואת הבנקאות של Fractional-reserve banking.

חלק 2 הוא ראיון דוקומנטרי עם ג'ון פרקינס שמתאר את עצמו כ"מתנקש כלכלי". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטביים של שימוש בכוח כלכלי וכוחני כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של אוצרות טבע לידי ארה"ב ותאגידים אמריקאים. חלק זה טוען כי קיימת גם אליטה תאגידית שמכוונת את פעילות ארה"ב ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.  

חלק 2 הוא ראיון דוקומנטרי עם ג'ון פרקינס שמתאר את עצמו כ"מתנקש כלכלי". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטביים של שימוש בכוח כלכלי וכוחני כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של אוצרות טבע לידי ארצות הברית ותאגידים אמריקאים. חלק זה טוען כי קיימת גם אליטה תאגידית שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.  

חלק 3 טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מייצור מחסור ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות וקיימות הן כולן מנוגדות למושג הרווח שדורש מחסור.  

חלק 3 טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מ[[ייצור מחסור]] ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות ו[[קיימות]] הן כולן מנוגדות למושג הרווח שדורש מחסור.  

 

חלק זה של הסרט מתאר את [[פרוייקט ונוס]], שהוצע על ידי [[ז'ק פרסקו]]. הפרוייקט מוצג כפתרון מקיים לאנושות. המטרה העיקרית של הפרוייקט היא לייצר "כלכלה מבוססת משאבים" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית.  

 

הוא מתאר את פרוייקט ונוס, שהוצע על ידי ז'ק פרסקו. הפרוייקט מוצג כפתרון מקיים לאנושות. המטרה העיקרית של הפרוייקט היא לייצר "כלכלה מבוססת משאבים" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית.  

המוקד הוא ניהול חכם של משאבי הטבע, שכן משאבים אלה מספקים את החומרים לצורך עושר חומרי. כסף נוצר כמחסום בפני משאבים טבעיים בגלל שאלו נמצאים במחסור אמיתי או דימיוני. אם משאבים אלה נמצאים בשפע, אין טעם לשלם עליהם - כפי שבדרך כלל לא היה מקובל לשלם על אוויר או מים. אם טכנולוגיה נמצאת בשפע מספיק - לא היה טעם למכור אותה. כך הטענה גם לגבי עבודה - אם הטכנולוגיה ואוטומציה מתקדמות מספיק כדי לשחרר בני אדם מהצורך לעבוד - לא היתה סיבה לעבודה (בהנחה של בעלות על ההון). ומכאן המסקנה היא שהדבר היה מבטל את הצורך בכסף.  

המוקד הוא ניהול חכם של משאבי הטבע, שכן משאבים אלה מספקים את החומרים לצורך עושר חומרי. כסף נוצר כמחסום בפני משאבים טבעיים בגלל שאלו נמצאים במחסור אמיתי או דימיוני. אם משאבים אלה נמצאים בשפע, אין טעם לשלם עליהם - כפי שבדרך כלל לא היה מקובל לשלם על אוויר או מים. אם טכנולוגיה נמצאת בשפע מספיק - לא היה טעם למכור אותה. כך הטענה גם לגבי עבודה - אם הטכנולוגיה ואוטומציה מתקדמות מספיק כדי לשחרר בני אדם מהצורך לעבוד - לא היתה סיבה לעבודה (בהנחה של בעלות על ההון). ומכאן המסקנה היא שהדבר היה מבטל את הצורך בכסף.