שינויים

לפי משרד הבריאות, מעריכים כי למעלה מ-90% מחשיפת האדם לדיאוקסינים הינה דרך המזון, בעיקר [[מזון מהחי]] - בשר, מוצרי חלב, דגים ורכיכות. מכאן שהבטחת [[זיהום במזון|בטיחות המזון]] הינה קריטית. <ref name="health1"/>  

לפי משרד הבריאות, מעריכים כי למעלה מ-90% מחשיפת האדם לדיאוקסינים הינה דרך המזון, בעיקר [[מזון מהחי]] - בשר, מוצרי חלב, דגים ורכיכות. מכאן שהבטחת [[זיהום במזון|בטיחות המזון]] הינה קריטית. <ref name="health1"/>  

האזרחים יכולים לבחור דרכים שונות בנסיון להקטין חשיפה לדיאוקסינים. דרך אחת היא הקטנה של צריכת מזון מהחי - צמחונות חלקית, [[צמחונות]] או [[טבעונות]] שמקטינות את הבעיות של זיהום של דיאוקסינים דרך המזון. עבור אנשים שצורכים מזון מהחי, הפרדת השומן מהבשר, צריכה של מוצרי חלב דלי שומן ובישול המזון יכולים להקטין את העומס של הגוף מתרכובות דיאוקסינים.<ref name="health1"/> גיוון מקורות המזון יכולה לסייע להמנעות של חשיפה ממקור בודד של דיאוקסינים. פעולות אלה חשובות בעיקר לילדות ונשים צעירות בגיל הפוריות כדי לצמצם חשיפת עוברים לדיאוקסינים גם דרך חלב אם.<ref name="health1"/>  

האזרחים יכולים לבחור דרכים שונות בנסיון להקטין חשיפה לדיאוקסינים. דרך אחת היא הקטנה של צריכת מזון מהחי - צמחונות חלקית, [[צמחונות]] או [[טבעונות]] שמקטינות את הבעיות של זיהום של [[זיהום מזון|דיאוקסינים דרך המזון]]. עבור אנשים שצורכים מזון מהחי, הפרדת השומן מהבשר, צריכה של מוצרי חלב דלי שומן ובישול המזון יכולים להקטין את העומס של הגוף מתרכובות דיאוקסינים.<ref name="health1"/> גיוון מקורות המזון יכולה לסייע להמנעות של חשיפה ממקור בודד של דיאוקסינים. פעולות אלה חשובות בעיקר לילדות ונשים צעירות בגיל הפוריות כדי לצמצם [[כימיקלים בחלב אם|חשיפת תינוקות לדיאוקסינים דרך חלב אם]].<ref name="health1"/>  

לפי משרד הבריאות, לצרכנים יש רק יכולת מוגבלת להקטין את החשיפה שלהם לדיאוקסינים. זהו תפקיד הרשויות לבצע [[ניטור]] ו[[רגולציה]] כדי ולבדוק את בטיחות אספקת המזון ולפעול לבטיחות ובריאות הציבור. לפי משרד הבריאות יש לבצע באוכלוסיה בדיקות לחשיפה כגון בדיקת מזהמים בדם או בחלב אם וכן לבדוק את ההשפעות השונות על ידי מעקב קליני. <ref name="health1"/> למרות הצהרות אלה הניטור על המצאות דיאוקסינים בישראל אינו מבוצע בצורה סדירה ולא כולל חשיפת מזהמים בקרב הציבור.

לפי משרד הבריאות, לצרכנים יש רק יכולת מוגבלת להקטין את החשיפה שלהם לדיאוקסינים. זהו תפקיד הרשויות לבצע [[ניטור]] ו[[רגולציה]] כדי ולבדוק את בטיחות אספקת המזון ולפעול לבטיחות ובריאות הציבור. לפי משרד הבריאות יש לבצע באוכלוסיה בדיקות לחשיפה כגון בדיקת מזהמים בדם או בחלב אם וכן לבדוק את ההשפעות השונות על ידי מעקב קליני. <ref name="health1"/> למרות הצהרות אלה הניטור על המצאות דיאוקסינים בישראל אינו מבוצע בצורה סדירה ולא כולל חשיפת מזהמים בקרב הציבור.