47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: + + + + + + +
אין תקציר עריכה
הניסיון לברר את דרכה של הכלכלה היהודית נתקל בקושי בסיסי בכך שהמסורת היהודית התהוותה לפני [[מודרניזם|התקופה המודרנית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] כאשר הנסיבות הכלכליות היו שונות למדי, כך שקשה ללמוד מן ההקשרים של העבר אל מציאות ימינו [https://vanleerecon.wordpress.com/2012/06/17/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/]. חלקה התגבש בתקופת התנ"ך כאשר העם היהודי ישב בממלכה קטנה שרוב פרנסתה נובע מ[[חקלאות קיום]] והשפעת [[מוסד חברתי|מוסדות]] ה[[שוק]] וה[[ממשלה]] על חיי היומיום ועל הכלכלה מצומצמים יותר. המשכה נתגבש כאשר העם היהודי חי במסגרת של [[קהילות]] ולא במסגרת מדינית. יחד עם זאת ישנם ביהדות [[ערך חברתי|ערכים]], השקפות ומצוות שבוודאי נותנים כיוונים משמעותיים שעל ידם ניתן לפתח את החשיבה הכלכלית.
הניסיון לברר את דרכה של הכלכלה היהודית נתקל בקושי בסיסי בכך שהמסורת היהודית התהוותה לפני [[מודרניזם|התקופה המודרנית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] כאשר הנסיבות הכלכליות היו שונות למדי, כך שקשה ללמוד מן ההקשרים של העבר אל מציאות ימינו [https://vanleerecon.wordpress.com/2012/06/17/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/]. חלקה התגבש בתקופת התנ"ך כאשר העם היהודי ישב בממלכה קטנה שרוב פרנסתה נובע מ[[חקלאות קיום]] והשפעת [[מוסד חברתי|מוסדות]] ה[[שוק]] וה[[ממשלה]] על חיי היומיום ועל הכלכלה מצומצמים יותר. המשכה נתגבש כאשר העם היהודי חי במסגרת של [[קהילות]] ולא במסגרת מדינית. יחד עם זאת ישנם ביהדות [[ערך חברתי|ערכים]], השקפות ומצוות שבוודאי נותנים כיוונים משמעותיים שעל ידם ניתן לפתח את החשיבה הכלכלית.
==היסטוריה של כלכלת היהודים==
ניתן לראות בכלכלה היהודית היבט נוסף והוא ההיבט של [[היסטוריה כלכלית של היהודים]] כלומר כיצד היהודים שרדו ושגשגו במהלך ההיסטוריה בדגש על ניתוח כלכלי-חברתי הנוגע גם להיבטים של תרבות פוליטיקה ואקולוגיה. מאז תקופת גלות בבל לקהילות היהודיות היו מספר מאפיינים ייחודיים, שיצרו מודל כלכלי-חברתי-תרבותי-פוליטי שונה מהמודלים שהיו מקובלים ברוב התרבויות החברתיות סביבם. לדוגמה בעוד רוב הממלכות והעמים התבססו על [[כלכלה חקלאית]] היררכית ודמויית פירמידה (שבה רוב הציבור היו חקלאים שהמיסים שלהם אפשרו קיום של אליטה תרבותית, פוליטית וכלכלית), הכלכלה היהודית התבססה על שילוב של [[הון אנושי]], כלכלת שירותים ומסחר.
אחת השאלות המרכזיות בהיסטוריה של הכלכלה היהודית היא כיצד העם היהודי שרד את הגלות הממושכת שלו (תחילה גלות בבל ובהמשך הגלות הרומית) בעוד עמים ואימפריות רבות שהיו באותה תקופה נעלמו עם השנים. המבנים החברתיים בקרב רוב העמים היו מעין "[[מגדל בבל]]" או "[[קרב בין פרמידות]] שבו כל אומה מנסה לבנות יישות צבאית-פוליטית-כלכלית-תרבותית שמנסה בדרך כלל לגדול ועליה להתחרות ב"פירמידות" חברתיות אחרות שמנסות לפלוש אליה כדי להגדיל את כוחן שלהן. חברות שהצליחו להנות מ[[יתרונות לגודל]] מבחינה כלכלית, צבאית, תרבותית או פוליטית הצליחו בדרך כלל להשלט על שטחים נוספים, תוך כדי החרבת "פרמידות" קטנות יותר. עם זאת בדרך כלל מודל זה הכיל בדרך כלל זרעים של חוסר-יציבות, וכעבור זמן מה המבנה הפנימי של אותה חברה נחלש או הסתאב. כתוצאה מכך כוח חיצוני כלשהו הצליח למוטט חלקים ממנה או אפילו להשתלט על כולה, במקרים רבים נוספים חל מאבק פנימי והאימפריה נחלקה ל-2 או 3 חלקים. דבר זה שוב מזכיר את הסיפור של [[מגדל בבל]] שבו כדי להצליח ולהנות מיתרונות לגודל החברות צריכות לבנות "מבנים חברתיים" גדולים ומורכבים יותר, להתבסס על שטח גדול יותר מבחינת שטח פיזי של הממלכה ומבחינת מספר האנשים בה, אבל מבנה זה הוא גם בעל יותר קומות, קשרים פנימייים והיררכיה ולכן יש לו גמישות נמוכה יותר, וייתכנו בעיות של [[חוסן]] כלומר קושי להשתקם אחרי אסון. בעיה נפוצה עוד יותר היא היבטים נסתרים של [[תהליך ארוך טווח]] שכרסמו בצורה נסתרת את היסודות של החברה דמויית הפרמידה ובהמשך גרמו לכך שהיתה חלשה יותר ועברה התמוטטות עקב טריגר חיצוני או פנימי.
לחברה היהודית בגלות היו לעומת זאת מאפיינים יחודיים משלה, והשגשוג שלה לא התאפשר עקב חברה היררכית בעלת מוקד אחד. אם ניתן לדמות ממלכות ואימפריות למבנים דמויים פרמידה שעוצמתן היא "מבנים" גבוהים יותר הדורשים שטח גדול יותר, אז הכלכלה היהודית דומה יותר לאוסף של ערי-סירות. כל עיר-סירות כזו מקיימית קשרי מסחר עם ערים אחרות ויש לה מוקד גאוגרפי וקשרים מקומיים חזקים. אבל יש מגבלות מובנות על הכוח הפוליטי-כלכלי של כל מושבה כזו, וכן לסירות הבודדות - משקי הבית - יש ניידות גבוה יותר ביחס לתושבי ערי-הפרמידה. מאפיינים יחודיים לחברה ולכלכלה היהודית כללו - גלות (העדר מרכז פוליטי-צבאי), למדנות (חיוב בנים זכרים לדעת קרוא וכתוב), תרבות קהילתית (מאפיין זה היה נפוץ גם בקרב חברות אחרות, אבל היהודים התקשו לבנות מבנים חברתיים היררכים גדולים יותר בגלל מגבלות פוליטיות).
== קיימות ושמירה על האקולוגיה ביהדות ==
== קיימות ושמירה על האקולוגיה ביהדות ==