שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתכות כבדות (הצגת מקור)

גרסה מ־18:32, 13 באפריל 2021

הוסרו 25 בתים ,  18:32, 13 באפריל 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 21: שורה 21:     
===זיהום ארוך טווח===
 
===זיהום ארוך טווח===
−
זיהום ב[[עופרת]] מדגים כי זיהום עלול להתקיים עשרות ואף מאות שנים לאחר פליטתו. עופרת הייתה נדירה מאוד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם Tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים שחיו לפני [[המהפכה התעשייתית|העידן התעשייתי]]. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית הייתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20 מיליגרם לדציליטר. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}
+
זיהום ב[[עופרת]] מדגים כי זיהום עלול להתקיים עשרות ואף מאות שנים לאחר פליטתו. עופרת הייתה נדירה מאוד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם Tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים שחיו לפני [[המהפכה התעשייתית|העידן התעשייתי]]. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית הייתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20 מיליגרם לדציליטר. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}
    
==השפעות בריאותיות של מתכות כבדות==
 
==השפעות בריאותיות של מתכות כבדות==
 
{{גורם מסרטן וודאי}}
 
{{גורם מסרטן וודאי}}
−
מתכות כבדות רבות הן לא רק רעילות אלא גם [[גורם מסרטן|מסרטנות]]. [[ארסן]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]] הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטנים וודאיים בקרב בני אדם]]. [[עופרת]] היא מסרטן סביר בבני אדם ו[[כספית]], [[קובלט]] ו[[אנטימון]] הם מסרטנים אפשריים בקרב בני אדם.
+
מתכות כבדות רבות הן לא רק רעילות אלא גם [[גורם מסרטן|מסרטנות]]. [[ארסן]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]] הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטנים וודאיים בקרב בני אדם]]. [[עופרת]] היא מסרטן סביר בבני אדם ו[[כספית]], [[קובלט]] ו[[אנטימון]] הם מסרטנים אפשריים בקרב בני אדם.  
   −
תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את ה[[ארסן]], ה[[קדמיום]], ה[[עופרת]] וה[[כספית]] כ-4 חומרים מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  
+
תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את ה[[ארסן]], ה[[קדמיום]], ה[[עופרת]] וה[[כספית]] כ-4 חומרים מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  
   −
לפי הספר [[עתידנו הגנוב]], מתכות כבדות אחדות כמו קדמיום, כספית ועופרת חשודות בהיות [[משבש אנדוקריני]] - חומרים המצטברים בגוף במשך שנים, שהם [[טרטוגנים]] - מסוגלים לגרור בעיות התפתחות של העובר במהלך ההיריון.
+
לפי הספר [[עתידנו הגנוב]], מתכות כבדות אחדות כמו קדמיום, כספית ועופרת חשודות בהיות [[משבש אנדוקריני]] - חומרים המצטברים בגוף במשך שנים, שהם [[טרטוגנים]] - מסוגלים לגרור בעיות התפתחות של העובר במהלך ההיריון.
    
==תקנים למתכות כבדות==
 
==תקנים למתכות כבדות==
 
===אמות מידה לאיכות משקעים===
 
===אמות מידה לאיכות משקעים===
−
הערכת רמת הזיהום של מתכות כבדות במשקעים (סדימנטים) בנחלים, חופים או אגמים בדו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בישראל, מבוססת על הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארצות הברית (NOAA) המבוסס על (Long et al. (1995. קריטריונים אלה, ביחידות מדידה של מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש, מתייחסים לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות מזיקות על החי הימי, כגון רכיכות ודגים (ומכאן על מערכות אקולוגיות ועל בריאות האדם). מוגדרות שתי רמות של זיהום:  
+
הערכת רמת הזיהום של מתכות כבדות במשקעים (סדימנטים) בנחלים, חופים או אגמים בדו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בישראל, מבוססת על הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארצות הברית (NOAA) המבוסס על (Long et al. (1995. קריטריונים אלה, ביחידות מדידה של מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש, מתייחסים לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות מזיקות על החי הימי, כגון רכיכות ודגים (ומכאן על מערכות אקולוגיות ועל בריאות האדם). מוגדרות שתי רמות של זיהום:  
 
* ERL - ריכוזי חומרים שמתחת להם השפעות מזיקות צפויות רק לעיתים נדירות  
 
* ERL - ריכוזי חומרים שמתחת להם השפעות מזיקות צפויות רק לעיתים נדירות  
 
* ERM - ריכוזי חומרים שמעל להם השפעות מזיקות צפויות לעיתים קרובות
 
* ERM - ריכוזי חומרים שמעל להם השפעות מזיקות צפויות לעיתים קרובות
−
אמות מידה אלה אומצו לצורך הערכת הממצאים של תכניות ניטור בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות. אפשר להגדיר "זיהום בינוני" רמות זיהום שבין ERL ובין ERM ו"זיהום גבוה" רמות זיהום קרובות או מעל ERM. <ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref>
+
אמות מידה אלה אומצו לצורך הערכת הממצאים של תכניות ניטור בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות. אפשר להגדיר "זיהום בינוני" רמות זיהום שבין ERL ובין ERM ו"זיהום גבוה" רמות זיהום קרובות או מעל ERM. <ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref>
    
{| {{table}}
 
{| {{table}}
שורה 43: שורה 43:  
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ERM'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ERM'''
 
|-
 
|-
−
| [[כספית]] ||0.15||0.71
+
| [[כספית]] ||0.15||0.71
 
|-
 
|-
−
| [[קדמיום]] ||1.2||9.6
+
| [[קדמיום]] ||1.2||9.6
 
|-
 
|-
−
| [[כרום]] ||81||370
+
| [[כרום]] ||81||370
 
|-
 
|-
−
| [[נחושת]] ||34||270
+
| [[נחושת]] ||34||270
 
|-
 
|-
−
| [[עופרת]] ||47||220
+
| [[עופרת]] ||47||220
 
|-
 
|-
−
| [[ניקל]] ||21||52
+
| [[ניקל]] ||21||52
 
|-
 
|-
−
| [[אבץ]]||150||410
+
| [[אבץ]]||150||410
 
|-
 
|-
 
|  
 
|  
שורה 84: שורה 84:  
נכון לשנת 2012 שלוש המקורות התעשייתיים הפולטים את הכמות הגבוהה ביותר של [[כספית]] בישראל הם [[תחנות הכוח הפחמיות]] הגדולות של חברת החשמל - תחנת רוטנברג באשקלון ותחנת הכוח אורות רבין בחדרה ומפעל יהודה פלדות לעיבוד מתכת באשדוד. שלוש המקורות אלה פולטים 68% מסך זיהום האוויר בכספית בישראל. 3 המקורות הבאים - רותם אמפרט, נשר מלט וחוד אסף אחראים יחד לפליטה של עוד 24% מסך הכספית ו-6 מקורות אלה פולטים יחד 90% מסך הכספית הנפלטת לאוויר בישראל. סה"כ נפלטת לאוויר בישראל כמות כספית במשקל של כ-328 ק"ג בשנה.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]
 
נכון לשנת 2012 שלוש המקורות התעשייתיים הפולטים את הכמות הגבוהה ביותר של [[כספית]] בישראל הם [[תחנות הכוח הפחמיות]] הגדולות של חברת החשמל - תחנת רוטנברג באשקלון ותחנת הכוח אורות רבין בחדרה ומפעל יהודה פלדות לעיבוד מתכת באשדוד. שלוש המקורות אלה פולטים 68% מסך זיהום האוויר בכספית בישראל. 3 המקורות הבאים - רותם אמפרט, נשר מלט וחוד אסף אחראים יחד לפליטה של עוד 24% מסך הכספית ו-6 מקורות אלה פולטים יחד 90% מסך הכספית הנפלטת לאוויר בישראל. סה"כ נפלטת לאוויר בישראל כמות כספית במשקל של כ-328 ק"ג בשנה.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]
 
   
 
   
−
לפי דיווחי המפעלים, נכון לשנת 2012, המפעלים בישראל פלטו לאוויר כמות [[קדמיום]] בכמות כוללת של 142 ק"ג לשנה. מקורות הפליטה העיקריים כללות את [[יהודה פלדות]] באשדוד, [[חוד אסף פלדה]] בעכו, תחנת הכוח בגזר של חברת החשמל, מפעלי ים המלח במישור סדום, ופניציה תעשיות זכוכית שטוחה בנצרת עילית. באותה שנה שפכו מפעלי תעשייה קדמיום לשפכים לים בכמות כוללת של 193 ק"ג לשנה. מפעלים שפלטו קדמיום בצורה זו כוללים חיפה כימיקלים דרום בע"מ (במפעלי רותם), מכון טיהור שפכים של חדרה, שפד"ן, ודשנים וחמרים כימיים וצפוי מתכות - עמק זבולון בקריית אתא [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]
+
לפי דיווחי המפעלים, נכון לשנת 2012, המפעלים בישראל פלטו לאוויר כמות [[קדמיום]] בכמות כוללת של 142 ק"ג לשנה. מקורות הפליטה העיקריים כללות את [[יהודה פלדות]] באשדוד, [[חוד אסף פלדה]] בעכו, תחנת הכוח בגזר של חברת החשמל, מפעלי ים המלח במישור סדום, ופניציה תעשיות זכוכית שטוחה בנצרת עילית. באותה שנה שפכו מפעלי תעשייה קדמיום לשפכים לים בכמות כוללת של 193 ק"ג לשנה. מפעלים שפלטו קדמיום בצורה זו כוללים חיפה כימיקלים דרום בע"מ (במפעלי רותם), מכון טיהור שפכים של חדרה, שפד"ן, ודשנים וחמרים כימיים וצפוי מתכות - עמק זבולון בקריית אתא [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]
    
רוב הכרום שש-ערכי הנפלט בישראל מקורו בשריפת פחם ודלקים מחצביים אחרים בתחנות כוח של חברת החשמל. נכון לשנת 2012 נפלטו סה"כ 472 ק"ג מתחנות חשמל - 400 ק"ג של כרום-שש ערכי על ידי תחנת הכוח רבין בחדרה, 40 ק"ג בתחנה בגזר, 17 ק"ג בתחנת הכוח אשכול, 8 ק"ג בתחנת כוח ברמת חובב, עוד נפלט כרום כזה בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון ובתחנת הכוח בצפית. עוד 13 ק"ג של כרום שש ערכי נפלטו באותה שנה על ידי "ש.ח. ציפוי אל חלד (2000) בע"מ", מפעל ציפוי מתכות בחיפה, ועוד 2 ק"ג על ידי מפעלי ים המלח. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]
 
רוב הכרום שש-ערכי הנפלט בישראל מקורו בשריפת פחם ודלקים מחצביים אחרים בתחנות כוח של חברת החשמל. נכון לשנת 2012 נפלטו סה"כ 472 ק"ג מתחנות חשמל - 400 ק"ג של כרום-שש ערכי על ידי תחנת הכוח רבין בחדרה, 40 ק"ג בתחנה בגזר, 17 ק"ג בתחנת הכוח אשכול, 8 ק"ג בתחנת כוח ברמת חובב, עוד נפלט כרום כזה בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון ובתחנת הכוח בצפית. עוד 13 ק"ג של כרום שש ערכי נפלטו באותה שנה על ידי "ש.ח. ציפוי אל חלד (2000) בע"מ", מפעל ציפוי מתכות בחיפה, ועוד 2 ק"ג על ידי מפעלי ים המלח. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]
שורה 91: שורה 91:  
===זיהום קרקע באיזור הצפון===
 
===זיהום קרקע באיזור הצפון===
 
[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]
 
[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]
−
בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תיעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>
+
בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תיעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>
    
נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית <ref name="shirav_2009"/>:
 
נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית <ref name="shirav_2009"/>:
שורה 112: שורה 112:     
===חשיפה למתכות כבדות במזון===
 
===חשיפה למתכות כבדות במזון===
−
[[זיהום במזון|מתכות כבדות במזון]] נמצאו מספר פעמים בישראל, בעיקר ב[[מזון מהחי]] (לדוגמה חלב, סוגי בשר ועוד), במיוחד נתגלו מספר פעמים עם ריכוזים מעל לתקן של [[קדמיום]]. זיהום זה יכול לנבוע מזיהום במתכות כבדות במזון שאיתו האכילו את בעלי החיים, כאשר הוא הגיע לשם עקב זיהום מים או דשן שהכיל מתכות כבדות.  
+
[[זיהום במזון|מתכות כבדות במזון]] נמצאו מספר פעמים בישראל, בעיקר ב[[מזון מהחי]] (לדוגמה חלב, סוגי בשר ועוד), במיוחד נתגלו מספר פעמים עם ריכוזים מעל לתקן של [[קדמיום]]. זיהום זה יכול לנבוע מזיהום במתכות כבדות במזון שאיתו האכילו את בעלי החיים, כאשר הוא הגיע לשם עקב זיהום מים או דשן שהכיל מתכות כבדות.  
    
בנוסף לכך נמצאו לא פעם מקרים של זיהום במתכות כבדות של [[דגים]] שנידוגו במי הים בישראל ובדגים שגודלו בבריכות דגים. זיהומים מסוג [[כספית]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] לדוגמה נמצאו בדגים שנידוגו בים התיכון. מקור אפשרי למקור זיהום זה היא בוצה שנשפכת מהשפד"ן אל הים ומכילה מתכות כבדות, היות והבוצה מכילה גם חומר אורגני המשמש מזון לדגים, דגים רבים מתקבצים ליד מוצא השפד"ן. [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267]
 
בנוסף לכך נמצאו לא פעם מקרים של זיהום במתכות כבדות של [[דגים]] שנידוגו במי הים בישראל ובדגים שגודלו בבריכות דגים. זיהומים מסוג [[כספית]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] לדוגמה נמצאו בדגים שנידוגו בים התיכון. מקור אפשרי למקור זיהום זה היא בוצה שנשפכת מהשפד"ן אל הים ומכילה מתכות כבדות, היות והבוצה מכילה גם חומר אורגני המשמש מזון לדגים, דגים רבים מתקבצים ליד מוצא השפד"ן. [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267]
   −
לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה-80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה, במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ואולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף. יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך [[נחל הירקון]] (החל בשנת 2000) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.<ref name="ocean2012"/>
+
לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה-80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה, במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ואולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף. יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך [[נחל הירקון]] (החל בשנת 2000) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.<ref name="ocean2012"/>
    
מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009"/> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref> כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>
 
מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009"/> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref> כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>
שורה 141: שורה 141:  
;מתכות כבדות במזון:
 
;מתכות כבדות במזון:
 
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
 
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
−
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009
+
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.7.2012
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.7.2012
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.2.2013  
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.2.2013  
 
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל] דן אבן, הארץ, 23.6.2013  
 
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל] דן אבן, הארץ, 23.6.2013  
 
* יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].  
 
* יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].  
−
* ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010
+
* ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/123616"

תפריט ניווט