שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 6 בתים ,  21:58, 30 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 41: שורה 41:  
אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה, לזיהום מים ולזיהום ב[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית הצטברה בגופם של רכיכות ודגים במפרץ ומשם הגיעה לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.  
 
אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה, לזיהום מים ולזיהום ב[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית הצטברה בגופם של רכיכות ודגים במפרץ ומשם הגיעה לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.  
   −
במשך 40 שנה תאגיד [[מונסנטו]] היה [[מונופול|היצרן הבלעדי]] של משפחת החומרים הרעילה ו[[חומר מסרטן|המסרטנת]] מסוג [[PCB]] בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך הייצור והשיווק הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. במשך שנים רבות שפכה מונסנטו מיליוני ליטרים של [[PCB]] לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בארצות הברית ויצרה זיהום מים חמור. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A46648-2001Dec31 Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובות ה-PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח ורמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html]. חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהייתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלויות המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדירה התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref> מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורייתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
+
במשך 40 שנה תאגיד [[מונסנטו]] היה [[מונופול|היצרן הבלעדי]] של משפחת החומרים הרעילה ו[[חומר מסרטן|המסרטנת]] מסוג [[PCB]] בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך הייצור והשיווק הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. במשך שנים רבות שפכה מונסנטו מיליוני ליטרים של [[PCB]] לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בארצות הברית ויצרה זיהום מים חמור. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A46648-2001Dec31 Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובות ה-PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח ורמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html]. חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהייתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלויות המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדירה התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref> מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורייתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
    
==סוגים של זיהומי מים==
 
==סוגים של זיהומי מים==
שורה 119: שורה 119:  
יש סוגי מזהמים הגורמים לנזק מיידי - כגון חומצות הגורמות להרס קרקע, נזק חקלאי לצמחים ולהרס מי תהום. קיימים סוגי זיהום שהם כמו פצצה בעלת פתיל השהיה - לוקח להן שנים לחלחל למערכות מימיות או למערכות ביולוגיות, הם מצטברים במערכות אלה, והנזק מורגש רק לאחר שנים רבות של זיהום. דוגמאות לסוגי מזהמים אלה הם [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים עמידים]] כמו [[PCB]] ועוד.
 
יש סוגי מזהמים הגורמים לנזק מיידי - כגון חומצות הגורמות להרס קרקע, נזק חקלאי לצמחים ולהרס מי תהום. קיימים סוגי זיהום שהם כמו פצצה בעלת פתיל השהיה - לוקח להן שנים לחלחל למערכות מימיות או למערכות ביולוגיות, הם מצטברים במערכות אלה, והנזק מורגש רק לאחר שנים רבות של זיהום. דוגמאות לסוגי מזהמים אלה הם [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים עמידים]] כמו [[PCB]] ועוד.
   −
בעולם קיים ארגון המתמחה בשמירה על האוקיינוסים Global Oceanic Environmemtal Survey. בארגון הזה חבר מדען מפורסם יחסית שקוראים לו Howard Dryden. ב 2018 הוא יצא בהכרזה דרמטית: לטענתו אם לא יפסק זיהום הים, הוא יכול להביא להכחדת האנושות והביוספרה עד שנת 2045. זאת בין היתר כי הפיטופלנקטון אשר נפגע מהזיהום מייצר כ 50% - 80% מהחמצן באוויר. הארגון מגבה את עמדתו. הבעיה לפי דריידן היא בזיהום תעשייתי בכלל אבל הוא מדגיש במיוחד את הצורך להפתר מפלסטיק, החמצת האוקיינוסים, מזיהום ממקדמי הגנה ומפסולת אלקטרונית. לטענת הארגון הזה אם לא היינו משמידים חלק גדול מהפיטופלנקטון בכימיכלים לא היינו מקבלים שינויי אקלים כמו שיש היום. הוא טוען שיש לנו זמן עד 2030 להציל את האוקיינוסים{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 בדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה| GOES Global Oceanic Environmental Survey [https://www.goesfoundation.com/ GOES foundation home]}}..
+
בעולם קיים ארגון המתמחה בשמירה על האוקיינוסים Global Oceanic Environmemtal Survey. בארגון הזה חבר מדען מפורסם יחסית שקוראים לו Howard Dryden. ב 2018 הוא יצא בהכרזה דרמטית: לטענתו אם לא יפסק זיהום הים, הוא יכול להביא להכחדת האנושות והביוספרה עד שנת 2045. זאת בין היתר כי הפיטופלנקטון אשר נפגע מהזיהום מייצר כ 50% - 80% מהחמצן באוויר. הארגון מגבה את עמדתו. הבעיה לפי דריידן היא בזיהום תעשייתי בכלל אבל הוא מדגיש במיוחד את הצורך להפתר מפלסטיק, החמצת האוקיינוסים, מזיהום ממקדמי הגנה ומפסולת אלקטרונית. לטענת הארגון הזה אם לא היינו משמידים חלק גדול מהפיטופלנקטון בכימיכלים לא היינו מקבלים שינויי אקלים כמו שיש היום. הוא טוען שיש לנו זמן עד 2030 להציל את האוקיינוסים{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 בדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה| GOES Global Oceanic Environmental Survey [https://www.goesfoundation.com/ GOES foundation home]}}..
    
אם טענה זו נכונה, הדבר מהווה טיעון נגד תאוריית ה[[אופטימיזם טכנולוגי]] ובעד תאוריית [[כלכלת מצב יציב]] כי אמצעים טכנולוגיים אשר מייחסים להם חשיבות גדולה כדי להאבק בשינויי האקלים ובבצורת גורמים לזיהום מים. כך לדוגמה פנלים סולאריים ותחנות רוח חשמליות דורשים בטריות אשר ידועות כמזהמות מים{{הערה|James Taylor [https://www.forbes.com/sites/jamestaylor/2017/08/17/batteries-impose-hidden-environmental-costs-for-wind-and-solar-power/#7da103c4b4e1 Batteries Impose Hidden Environmental Costs for Wind and Solar Power] 17 באוגוסט 2017, Forbes}}. מתקני ההתפלה פוגעים ביצורים הימיים כולל בפטופלנקטון{{הערה|Food & Water Watch [https://www.foodandwaterwatch.org/news/ocean-desalination-no-solution-water-shortages Ocean Desalination No Solution to Water Shortages] 02.04.2009}}.
 
אם טענה זו נכונה, הדבר מהווה טיעון נגד תאוריית ה[[אופטימיזם טכנולוגי]] ובעד תאוריית [[כלכלת מצב יציב]] כי אמצעים טכנולוגיים אשר מייחסים להם חשיבות גדולה כדי להאבק בשינויי האקלים ובבצורת גורמים לזיהום מים. כך לדוגמה פנלים סולאריים ותחנות רוח חשמליות דורשים בטריות אשר ידועות כמזהמות מים{{הערה|James Taylor [https://www.forbes.com/sites/jamestaylor/2017/08/17/batteries-impose-hidden-environmental-costs-for-wind-and-solar-power/#7da103c4b4e1 Batteries Impose Hidden Environmental Costs for Wind and Solar Power] 17 באוגוסט 2017, Forbes}}. מתקני ההתפלה פוגעים ביצורים הימיים כולל בפטופלנקטון{{הערה|Food & Water Watch [https://www.foodandwaterwatch.org/news/ocean-desalination-no-solution-water-shortages Ocean Desalination No Solution to Water Shortages] 02.04.2009}}.
שורה 125: שורה 125:  
==זיהום מים בישראל==
 
==זיהום מים בישראל==
 
{{הפניה לערך מורחב|זיהום מים בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|זיהום מים בישראל}}
[[זיהום מים בישראל|זיהום המים בישראל]] כולל את זיהום כלל [[משק המים בישראל]] (זיהום מי התהום והכינרת, [[זיהום נחלים בישראל |זיהום הנחלים]]) ו[[זיהום ימי]] (הים התיכון, ים אילת וים המלח). במשך שנים רבות התקיים [[זיהום תעשייתי]] נרחב ממפעלי תעשייה של גורמים מסחריים וממשלתיים, ולא הייתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות. כמו כן קיים זיהום נקודתי נרחב עקב [[מזבלות]], כבישים, תחנות דלק, ופעילות חקלאית לגידול צמחים ובעלי חיים.
+
[[זיהום מים בישראל|זיהום המים בישראל]] כולל את זיהום כלל [[משק המים בישראל]] (זיהום מי התהום והכינרת, [[זיהום נחלים בישראל |זיהום הנחלים]]) ו[[זיהום ימי]] (הים התיכון, ים אילת וים המלח). במשך שנים רבות התקיים [[זיהום תעשייתי]] נרחב ממפעלי תעשייה של גורמים מסחריים וממשלתיים, ולא הייתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות. כמו כן קיים זיהום נקודתי נרחב עקב [[מזבלות]], כבישים, תחנות דלק, ופעילות חקלאית לגידול צמחים ובעלי חיים.
    
בעיית הזיהום העיקרית היא זיהום כרוני של מאגרי מי התהום של ישראל - [[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]] שבהם רוב מי השתייה של מדינת ישראל (למעט התפלה). עיקר הזיהום מתרכז באקוויפר החוף שהוא מאגר המים הגדול ביותר במדינת ישראל, ונמצא מתחת לאיזור מיושב ומזוהם. עקב הזיהום ועקב שאיבת יתר שהובילה להמלחה, איכות המים באקוויפר החוף בעייתית. אקוויפר ההר נמצא במצב טוב יותר, חלק מהזיהום של אקוויפר זה נגרם עקב ביוב לא מטוהר ופעילות תעשייתית ברשות הפלסטינית.
 
בעיית הזיהום העיקרית היא זיהום כרוני של מאגרי מי התהום של ישראל - [[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]] שבהם רוב מי השתייה של מדינת ישראל (למעט התפלה). עיקר הזיהום מתרכז באקוויפר החוף שהוא מאגר המים הגדול ביותר במדינת ישראל, ונמצא מתחת לאיזור מיושב ומזוהם. עקב הזיהום ועקב שאיבת יתר שהובילה להמלחה, איכות המים באקוויפר החוף בעייתית. אקוויפר ההר נמצא במצב טוב יותר, חלק מהזיהום של אקוויפר זה נגרם עקב ביוב לא מטוהר ופעילות תעשייתית ברשות הפלסטינית.
שורה 156: שורה 156:  
* [http://www.earthweb.tau.ac.il/default.asp?PageId=173 זיהום מים] קמפוס טבע
 
* [http://www.earthweb.tau.ac.il/default.asp?PageId=173 זיהום מים] קמפוס טבע
 
* [http://www.hayadan.org.il/new-filter-for-organic-water-polution-2610130/ "יישום" מציגה: חומרים ידידותיים לסביבה להרחקת מזהמים אורגניים ממים], "הידען", 27 באוקטובר 2013
 
* [http://www.hayadan.org.il/new-filter-for-organic-water-polution-2610130/ "יישום" מציגה: חומרים ידידותיים לסביבה להרחקת מזהמים אורגניים ממים], "הידען", 27 באוקטובר 2013
* ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010
+
* ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

תפריט ניווט