שינויים

מחקרים של ארגוני רפואה מצביעים על כך שעששת נפוצה יותר בקרב עניים. דבר זה כנראה תסמין ל[[הרגלי תזונה]] גרועים יותר בקרב עניים - בעיקר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות של צריכת סוכר עודף]] וכן גורמים אחרים כמו צריכת סוכר וחטיפים (שיכולים להכיל סוכר סמוי ופחמימות בכלל) בצורה תכופה יותר (דבר ששומר על רמות חומציות גבוהות בפה וכן על מזון תמידי לחיידקים), ומודעות נמוכה יותר להיגיינת פה.  

מחקרים של ארגוני רפואה מצביעים על כך שעששת נפוצה יותר בקרב עניים. דבר זה כנראה תסמין ל[[הרגלי תזונה]] גרועים יותר בקרב עניים - בעיקר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות של צריכת סוכר עודף]] וכן גורמים אחרים כמו צריכת סוכר וחטיפים (שיכולים להכיל סוכר סמוי ופחמימות בכלל) בצורה תכופה יותר (דבר ששומר על רמות חומציות גבוהות בפה וכן על מזון תמידי לחיידקים), ומודעות נמוכה יותר להיגיינת פה.  

יש לציין כי עששת גורמת להוצאות בריאותיות משמעותיות וכי דבר זה מהווה נטל כלכלי גבוה בקרב שכבות עניות. לפי הנתונים מישראל כשליש מסך ההוצאה הבריאותית של משקי בית הם על טיפולי שיניים - סה"כ כ-2% מסך ההוצאה הכוללת של משפחה (כ-4 מיליארד ש"ח נכון לשנת 2009).{{הערה|שם=economist}} לפי הערכה משנת 2010, 28.6 אחוז מההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה ישראלית על בריאות היא עבור רפואת שיניים (כ-180 שקל לחודש). זו הוצאת הבריאות הגבוהה ביותר למשפחות. {{הערה| מיטל יסעור בית-אור, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3843525,00.html דו"ח: טיפולי שיניים - ההוצאה הכי גדולה למשפחה], ynet 03.02.2010}} בגלל היוקר של טיפולי שיניים ובגלל שמדובר בהוצאה פתאומית גדולה, ללא תמיכה ממשלתית חלק מהילדים והמובגרים מוותרים על טיפולי שיניים. פירוש הדבר בריאות שן גרועה יותר. נכון לשנת 2009 בממוצע בישראל כ-60% מהאנשים מעל גיל 20 זקוקים לטיפולי שיניים. לפי הערכה משנת 2007 כ- 40% מהאנשים המרוויחים עד 6,000 ש"ח וויתרו על טיפולי שיניים שלהם היו זקוקים עקב קשיים כלכליים. ד"ר רונן בורדובסקי, רופא שיניים טוען כי ניתן לחסוך כ- 50% מההוצאה על רפואת שיניים רק ע"י טיפול מונע ושמירה על היגיינת {{הערה|שם=economist|1=[http://www.economist.co.il/?CategoryID=1547&ArticleID=8403 הישראלים מבזבזים שלא לצורך כ-2 מיליארד ש״ח בשנה על טיפולי שיניים], מערכת "אקונומיסט", 18.06.2009}} לדברים אלה השלכה לא רק לגבי הפלרת מי שתייה אלא גם לגבי נושא רחב יותר של [[רפואת שיניים ציבורית]] - כלומר יישום של [[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] ביחס ל[[עששת]] ובעיות אחרות של בריאות השן.  

יש לציין כי עששת גורמת להוצאות בריאותיות משמעותיות וכי דבר זה מהווה נטל כלכלי גבוה בקרב שכבות עניות. לפי הנתונים מישראל כשליש מסך ההוצאה הבריאותית של משקי בית הם על טיפולי שיניים - סה"כ כ-2% מסך ההוצאה הכוללת של משפחה (כ-4 מיליארד ש"ח נכון לשנת 2009).{{הערה|שם=economist}} לפי הערכה משנת 2010, 28.6 אחוז מההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה ישראלית על בריאות היא עבור רפואת שיניים (כ-180 שקל לחודש). זו הוצאת הבריאות הגבוהה ביותר למשפחות. {{הערה| מיטל יסעור בית-אור, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3843525,00.html דו"ח: טיפולי שיניים - ההוצאה הכי גדולה למשפחה], ynet 03.02.2010}} בגלל היוקר של טיפולי שיניים ובגלל שמדובר בהוצאה פתאומית גדולה, ללא תמיכה ממשלתית חלק מהילדים והמובגרים מוותרים על טיפולי שיניים. פירוש הדבר בריאות שן גרועה יותר. נכון לשנת 2009 בממוצע בישראל כ-60% מהאנשים מעל גיל 20 זקוקים לטיפולי שיניים. לפי הערכה משנת 2007 כ- 40% מהאנשים המרוויחים עד 6,000 ש"ח וויתרו על טיפולי שיניים שלהם היו זקוקים עקב קשיים כלכליים. ד"ר רונן בורדובסקי, רופא שיניים טוען כי ניתן לחסוך כ- 50% מההוצאה על רפואת שיניים רק ע"י טיפול מונע ושמירה על היגיינת {{הערה|שם=economist|1=[http://www.economist.co.il/?CategoryID=1547&ArticleID=8403 הישראלים מבזבזים שלא לצורך כ-2 מיליארד ש״ח בשנה על טיפולי שיניים], מערכת "אקונומיסט", 18.06.2009}} לדברים אלה השלכה לא רק לגבי הפלרת מי שתייה אלא גם לגבי נושא רחב יותר של [[רפואת שיניים ציבורית]] - כלומר יישום של [[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] ביחס ל[[עששת]] ובעיות אחרות של בריאות השן.  

   

   

צריכה עודפת של [[סוכר]], ממתקים ופחמימות עלולה לגרור לא רק עששת אלא גם בעיות מחלות אחרות כמו [[השמנה]] ו[[סוכרת]], מחלות לב ועוד. בעוד שבעבר התמקדו בנזקים שסוכר גורם לשיניים, כיום יש המלצה של ארגון הבריאות העולמי להפחית את כמות הסוכר - לכן פעילות התערבות אמיתית להפחתת הסיכון הבריאותי לילדים עניים פירושה פעילות למען הפחתה של צריכת הסוכר (ובעיות תזונה אחרות) ולא רק מתן של פלואוריד.

צריכה עודפת של [[סוכר]], ממתקים ופחמימות עלולה לגרור לא רק עששת אלא גם בעיות מחלות אחרות כמו [[השמנה]] ו[[סוכרת]], מחלות לב ועוד. בעוד שבעבר התמקדו בנזקים שסוכר גורם לשיניים, כיום יש המלצה של ארגון הבריאות העולמי להפחית את כמות הסוכר - לכן פעילות התערבות אמיתית להפחתת הסיכון הבריאותי לילדים עניים פירושה פעילות למען הפחתה של צריכת הסוכר (ובעיות תזונה אחרות) ולא רק מתן של פלואוריד.

רמות גבוהות של פלואוריד עלולות לגרום לנזקים שונים. השאלה המהותית היא מה עלולה לגרום חשיפה לרמות נמוכות יחסית של פלואוריד במי השתייה.  

רמות גבוהות של פלואוריד עלולות לגרום לנזקים שונים. השאלה המהותית היא מה עלולה לגרום חשיפה לרמות נמוכות יחסית של פלואוריד במי השתייה.  

לפי תומכי ההפלרה רמות הפלואוריד שנמצאות במי שתייה מופלרים עלולות לגרום רק לפלואורוזיס של השיניים. רמות פלואור גבוהות שעלולות להימצא במים טבעיים עלולות לגרום לפלואורוזיס חמור אבל הרמות שיש במים מופלרים מלאכותית גורמות לנזק בצורה נדירה. לפי דו"ח של המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית משנת 2010, פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית ארצות הברית סבל מבעיה זו בשנים 1999-2004. לפי סקירת הספרות המדעית הרלוונטית משנת 1994, 40% מכלל מקרי הפלואורוזיס של השיניים (במידה קלה עד חמורה) נגרמים מהפלרת מי השתייה. ב-60% מהמקרים הוא נובע מגורמים אחרים הכוללים בליעת מוצרי פלואוריד המיועדים לשימוש חיצוני (כגון משחות שיניים) בגיל הקריטי של התפתחות השיניים, שימוש לא נכון או מוגזם במוצרי פלואוריד לצריכה (כגון טיפות או כדורים), ועוד. לפי מחקר של דו"ח NRC, ברמות של 2 מ"ג לליטר פלואורוזיס חמור כמעט ואינו מופיע, אלא רק בריכוזים גבוהים יותר. בעוד שריכוז הפלואור במים בישראל הוא 1 מ"ג לליטר. {{הערה|שדה}}

לפי תומכי ההפלרה רמות הפלואוריד שנמצאות במי שתייה מופלרים עלולות לגרום רק לפלואורוזיס של השיניים. רמות פלואור גבוהות שעלולות להימצא במים טבעיים עלולות לגרום לפלואורוזיס חמור אבל הרמות שיש במים מופלרים מלאכותית גורמות לנזק בצורה נדירה. לפי דו"ח של המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית משנת 2010, פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית ארצות הברית סבל מבעיה זו בשנים 1999-2004. לפי סקירת הספרות המדעית הרלוונטית משנת 1994, 40% מכלל מקרי הפלואורוזיס של השיניים (במידה קלה עד חמורה) נגרמים מהפלרת מי השתייה. ב-60% מהמקרים הוא נובע מגורמים אחרים הכוללים בליעת מוצרי פלואוריד המיועדים לשימוש חיצוני (כגון משחות שיניים) בגיל הקריטי של התפתחות השיניים, שימוש לא נכון או מוגזם במוצרי פלואוריד לצריכה (כגון טיפות או כדורים), ועוד. לפי מחקר של דו"ח NRC, ברמות של 2 מ"ג לליטר פלואורוזיס חמור כמעט ואינו מופיע, אלא רק בריכוזים גבוהים יותר. בעוד שריכוז הפלואור במים בישראל הוא 1 מ"ג לליטר. {{הערה|שדה}}

לטענת מתנגדי ההפלרה, הפלרת מי שתייה עלולה לגרום פגיעה במערכת העצבים וברמות ה-IQ. נכון לשנת 2016, 50 מחקרים מתוך 57 מחקרים שנערכו בקרב בני אדם מצאו שרמות גבוהות של פלואוריד קשורות סטטיסטית לרמות משכל נמוכות יותר. במקביל כ-45 ניסויים בבעלי חיים מצאו כי חשיפה לפלואוריד פגעה ביכולות למידה או זיכרון. מחקר אחד שמצע פגיעה בתפקוד הוא על 12 אלף ילדים והטענה היא כי חשיפה בגיל הרך לפלואוריד יכולה לפגוע בהתפתחות הילד. בשנת 2012 לאחר סקירה של 27 מחקרים על בני אדם ואינטליגנציה צוות מאוניברסיטת הארווארד קבע כי יש לתת קדימות מחקרית למחקר בתחום זה. סקירות נוספות, כולל זו של NRC והמחלקה לרעלים של הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית הגיעו למסקנות דומות. בחלק קטן מהמחקרים נחקרו רמות חשיפה בפחות מ-1 מיליגרם לליטר וברובם רמת החשיפה הייתה 2 מ"ג לליטר. {{הערה|[http://fluoridealert.org/studies/brain01/ Fluoride & IQ: The 50 Studies]}} יש לשים לב כי רמות ההפלרה הקיימות הן של 1 מ"ג לליטר וכי קיים ניטור קפדני על ריכוז הפלואור במים.  

לטענת מתנגדי ההפלרה, הפלרת מי שתייה עלולה לגרום פגיעה במערכת העצבים וברמות ה-IQ. נכון לשנת 2016, 50 מחקרים מתוך 57 מחקרים שנערכו בקרב בני אדם מצאו שרמות גבוהות של פלואוריד קשורות סטטיסטית לרמות משכל נמוכות יותר. במקביל כ-45 ניסויים בבעלי חיים מצאו כי חשיפה לפלואוריד פגעה ביכולות למידה או זיכרון. מחקר אחד שמצע פגיעה בתפקוד הוא על 12 אלף ילדים והטענה היא כי חשיפה בגיל הרך לפלואוריד יכולה לפגוע בהתפתחות הילד. בשנת 2012 לאחר סקירה של 27 מחקרים על בני אדם ואינטליגנציה צוות מאוניברסיטת הארווארד קבע כי יש לתת קדימות מחקרית למחקר בתחום זה. סקירות נוספות, כולל זו של NRC והמחלקה לרעלים של הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית הגיעו למסקנות דומות. בחלק קטן מהמחקרים נחקרו רמות חשיפה בפחות מ-1 מיליגרם לליטר וברובם רמת החשיפה הייתה 2 מ"ג לליטר. {{הערה|[http://fluoridealert.org/studies/brain01/ Fluoride & IQ: The 50 Studies]}} יש לשים לב כי רמות ההפלרה הקיימות הן של 1 מ"ג לליטר וכי קיים ניטור קפדני על ריכוז הפלואור במים.  

==מחקרי סקר על הפלרת מי השתייה==

==מחקרי סקר על הפלרת מי השתייה==

===הונאת הפלואוריד===

===הונאת הפלואוריד===

"[[הונאת הפלואוריד]]" הוא ספר מאת העיתונאי האמריקאי כריסטופר ברייסון, שיצא לאור בשנים האחרונות. הספר טוען כי קידום ההפלרה נובע בחלקו עקב [[תאוריית קונספירציה]] מצד תעשיות מזהמות.

"[[הונאת הפלואוריד]]" הוא ספר מאת העיתונאי האמריקאי כריסטופר ברייסון, שיצא לאור בשנים האחרונות. הספר טוען כי קידום ההפלרה נובע בחלקו עקב [[תאוריית קונספירציה]] מצד תעשיות מזהמות.  

ברייסון ביצע מחקר הן על המחקרים הקשורים בהפלרת מי השתייה, והן על הגורמים שקידמו את ההפלרה ושניסו להשתיק את הביקורת נגדה. לטענתו, תחילת הקידום של ההפלרה קשורה בבעיות של תעשיית האלומיניום שהייתה צריכה להיפטר מכמויות גדולות של חומצות פלואוריות. דבר זה היה בעייתי במיוחד לנוכח [[הרעלת פלואור|רעילות חומצות]] אלה. ברייסון טוען שתעשייה זו, יחד עם גופים כמו הצבא ופרוייקט מנהטן, טשטשו את רעילותו הנזקים שעלולים להיגרם מהפלואור. בין היתר הוא חושף מסמכים המעידים על הטיות במחקרים וגניזת מחקרים. כמו כן הוא טוען שהרופאים והגופים שקידמו את הפלרת המים, קידמו במקביל את חשיפת הציבור לחומרים מסוכנים כמו [[אסבסט]], [[הכחשת נזקי העישון|עישון]] ו[[עופרת]] בדלק.  

ברייסון ביצע מחקר הן על המחקרים הקשורים בהפלרת מי השתייה, והן על הגורמים שקידמו את ההפלרה ושניסו להשתיק את הביקורת נגדה. לטענתו, תחילת הקידום של ההפלרה קשורה בבעיות של תעשיית האלומיניום שהייתה צריכה להיפטר מכמויות גדולות של חומצות פלואוריות. דבר זה היה בעייתי במיוחד לנוכח [[הרעלת פלואור|רעילות חומצות]] אלה. ברייסון טוען שתעשייה זו, יחד עם גופים כמו הצבא ופרוייקט מנהטן, טשטשו את רעילותו הנזקים שעלולים להיגרם מהפלואור. בין היתר הוא חושף מסמכים המעידים על הטיות במחקרים וגניזת מחקרים. כמו כן הוא טוען שהרופאים והגופים שקידמו את הפלרת המים, קידמו במקביל את חשיפת הציבור לחומרים מסוכנים כמו [[אסבסט]], [[הכחשת נזקי העישון|עישון]] ו[[עופרת]] בדלק.  

ההפלרה בישראל בחלק מהמקומות כמו אילת קיימת כבר מזה עשרות שנים, עם זאת רק בשנות השמונים חייב משרד הבריאות את הפלרת מי השתייה לישובים בגודל מעל 5,000 איש. קיימת התנגדות להפלרה מצד מספר פעילים מומחים ופוליטיקאים. עם זאת, משרד הבריאות נשאר איתן בדעתו שהפלרת המים חשובה לבריאות השיניים וכי החסרונות, אם יש כאלה בכלל, אינם מצדיקים את הפסקת ההפלרה.  

ההפלרה בישראל בחלק מהמקומות כמו אילת קיימת כבר מזה עשרות שנים, עם זאת רק בשנות השמונים חייב משרד הבריאות את הפלרת מי השתייה לישובים בגודל מעל 5,000 איש. קיימת התנגדות להפלרה מצד מספר פעילים מומחים ופוליטיקאים. עם זאת, משרד הבריאות נשאר איתן בדעתו שהפלרת המים חשובה לבריאות השיניים וכי החסרונות, אם יש כאלה בכלל, אינם מצדיקים את הפסקת ההפלרה.  

בעבר מקור הפולואוריד בישראל היה תעשייתי, מחברת [[רותם אמפרט]] - חברת בת של [[כימיקלים לישראל]] בבעלות [[האחים עופר]]. הדבר ספג ביקורת בטענה שפלואוריד זה שונה מהפלואורידים אחרים שעליהם בוצעו מחקרי בטיחות בעולם, בין היתר משום שפלואוריד התעשייתי (חומצה פלואורוסיליצית) בארץ, מכיל כמות זעירות של [[מתכות כבדות]] שעלולות להצטבר בגוף, בקרקע או במים. משרד הבריאות טען שהכמויות הן הרבה מתחת לתקנים ולכן זה לא מהווה בעיה. המתנגדים להפלרה טענו כי המתכות הכבדות אינן מתפרקות ולכן ריכוזן גדל בהתמדה בגוף ובסביבה. בגלל הביקורת הגדלה על הנושא פרסמה החברה, ביולי 2009, כי בכוונתה להפסיק את הספקת הפלואוריד להפלרה ובהמשך החומצה הגיע ממקור בחו"ל.  

בעבר מקור הפולואוריד בישראל היה תעשייתי, מחברת [[רותם אמפרט]] - חברת בת של [[כימיקלים לישראל]] בבעלות [[האחים עופר]]. הדבר ספג ביקורת בטענה שפלואוריד זה שונה מהפלואורידים אחרים שעליהם בוצעו מחקרי בטיחות בעולם, בין היתר משום שפלואוריד התעשייתי (חומצה פלואורוסיליצית) בארץ, מכיל כמות זעירות של [[מתכות כבדות]] שעלולות להצטבר בגוף, בקרקע או במים. משרד הבריאות טען שהכמויות הן הרבה מתחת לתקנים ולכן זה לא מהווה בעיה. המתנגדים להפלרה טענו כי המתכות הכבדות אינן מתפרקות ולכן ריכוזן גדל בהתמדה בגוף ובסביבה. בגלל הביקורת הגדלה על הנושא פרסמה החברה, ביולי 2009, כי בכוונתה להפסיק את הספקת הפלואוריד להפלרה ובהמשך החומצה הגיע ממקור בחו"ל.  

בתקופתה של שרת הבריאות יעל גרמן בוצעו מהלכים לביטול ההפלרה, השר יעקב ליצמן שמונה אחריה (2015) החליט עם כניסתו לתפקיד כי ההפלרה תחזור לברזי המים [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4663056,00.html].

בתקופתה של שרת הבריאות יעל גרמן בוצעו מהלכים לביטול ההפלרה, השר יעקב ליצמן שמונה אחריה (2015) החליט עם כניסתו לתפקיד כי ההפלרה תחזור לברזי המים [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4663056,00.html].

===ועדת עדין===

===ועדת עדין===

ב-13 במאי 2003 מינה מנכ"ל משרד הבריאות את "הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה", בראשות פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוועדה ידועה בשם '''ועדת עדין'''.<ref name="Adin 2007">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf מסקנות וועדת-עדין], 2007</ref> לוועדה היה מנדט לעסוק בנושאים אחרים הקשורים למי השתייה, אבל בגלל עניין ציבורי בנושא, היא החלה לעסוק גם בנושא זה. בשנת 2006 המליצה הוועדה המלצות ביניים. לאחר דיונים סוערים ואי הסכמות, פרסמה הוועדה במרץ 2007 את המלצותיה הסופיות:  

ב-13 במאי 2003 מינה מנכ"ל משרד הבריאות את "הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה", בראשות פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוועדה ידועה בשם '''ועדת עדין'''.<ref name="Adin 2007">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf מסקנות וועדת-עדין], 2007</ref> לוועדה היה מנדט לעסוק בנושאים אחרים הקשורים למי השתייה, אבל בגלל עניין ציבורי בנושא, היא החלה לעסוק גם בנושא זה. בשנת 2006 המליצה הוועדה המלצות ביניים. לאחר דיונים סוערים ואי הסכמות, פרסמה הוועדה במרץ 2007 את המלצותיה הסופיות:  

# "הוועדה ממליצה להשאיר את התקנים לריכוזי פלואוריד במים ברמות הקיימות כיום בתקנות. הריכוז המרבי המותר של פלואוריד במים יהיה 1.4 מג"ל באזור א' ו-1.7- מג"ל באזור ב'. עבור מים מופלרים הריכוז המיטבי של פלואוריד במים יהיה 0.8 מג"ל ו-1.0- מג"ל באזורים א' ו-ב' בהתאמה.

# "הוועדה ממליצה להשאיר את התקנים לריכוזי פלואוריד במים ברמות הקיימות כיום בתקנות. הריכוז המרבי המותר של פלואוריד במים יהיה 1.4 מג"ל באזור א' ו-1.7- מג"ל באזור ב'. עבור מים מופלרים הריכוז המיטבי של פלואוריד במים יהיה 0.8 מג"ל ו-1.0- מג"ל באזורים א' ו-ב' בהתאמה.

*שרה צוובנר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00204.doc הפלרת מי השתייה (מסמך רקע)], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], 17 במרץ 2002 {{doc}}

*שרה צוובנר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00204.doc הפלרת מי השתייה (מסמך רקע)], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], 17 במרץ 2002 {{doc}}

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf המלצות הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה בנושא הפלרת מי השתייה בישראל] [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], 19.3.2007 {{pdf}}

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf המלצות הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה בנושא הפלרת מי השתייה בישראל] [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], 19.3.2007 {{pdf}}

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_fluoridation הפלרת מי שתייה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_fluoridation הפלרת מי שתייה] בוויקיפדיה האנגלית

* NRC - The National Research Council, [http://books.nap.edu/openbook.php?record_id=11571&page=R1 Fluoride In Drinking Water], הדו"ח המקיף ביותר על הפלרת מים (אנגלית)

* NRC - The National Research Council, [http://books.nap.edu/openbook.php?record_id=11571&page=R1 Fluoride In Drinking Water], הדו"ח המקיף ביותר על הפלרת מים (אנגלית)

* משרד הבריאות - שירותים לאזרח, [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=73&catId=848&PageId=4497 הוספת פלואוריד למים], שאלות ותשובות

* משרד הבריאות - שירותים לאזרח, [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=73&catId=848&PageId=4497 הוספת פלואוריד למים], שאלות ותשובות

;בעד הפלרת מי שתייה:

;בעד הפלרת מי שתייה:

* [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/fluoridation/Documents/BSV_haflaraWater.pdf הפלרת מי השתייה - העובדות], משרד הבריאות  

* [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/fluoridation/Documents/BSV_haflaraWater.pdf הפלרת מי השתייה - העובדות], משרד הבריאות  

* [http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149 הפלרה – האם זה רע?] תום שדה, 28.8.2014, הידען.  

* [http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149 הפלרה – האם זה רע?] תום שדה, 28.8.2014, הידען.  

* [https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D האמת על הפלרת מים], איתן אוקסנברג, אתר "דיווידסון אונליין", 2 ביוני 2015  

* [https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D האמת על הפלרת מים], איתן אוקסנברג, אתר "דיווידסון אונליין", 2 ביוני 2015  

* [http://rationalwiki.org/wiki/Water_fluoridation הפלרת מי שתייה], rationalwiki

* [http://rationalwiki.org/wiki/Water_fluoridation הפלרת מי שתייה], rationalwiki