שינויים

זיהום אוויר מתחבורה (הצגת מקור)

גרסה מ־21:20, 30 במרץ 2021

הוסרו 37 בתים , 21:20, 30 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 4: שורה 4:

לפי סוכנות הסביבה של ארגון האומות המאוחדות, זיהום אוויר עירוני מקושר למוות מוקדם של כמיליון בני אדם ברחבי העולם בכל שנה (נתון דומה לכמות האנשים שמתה בגלל [[תאונות דרכים]]). הערכה היא כי זיהום האוויר העירוני עולה כ-2% מ[[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]] של מדינות מפותחות וכ-5% מהתמ"ג של מדינות מתפתחות. 90% מזיהום האוויר במדינות מתפתחות מקורו בזיהום אוויר מכלי רכב, הנובע משילוב של כמות גדולה של רכבים ישנים, יחד עם תחזוקה גרועה של הרכבים, תשתיות לא מספקות ודלקים באיכות גרועה. [http://www.unep.org/urban_environment/issues/urban_air.asp] לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל משרד הסביבה, נכון לשנת 2016 זיהום אוויר מתחבורה בישראל גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. {{הערה|שם=danziger|ישראל דנציגר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775648,00.html 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?], ynet, 08.03.2016}}

−

[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] כוללות היבטים נוספים מלבד זיהום אוויר : [[תאונות דרכים]], תרומה ל[[אורח חיים יושבני]], תרומה ל[[מתח נפשי]] וכן [[פרבור]] ו[[פיתוח מוטה רכב פרטי]] שיכול לגורר [[פקקי תנועה]] וכן [[אי שוויון תחבורתי]] שעלולים להקשות על גישה למזון בריא ולשירותי בריאות ולהחריף [[אי שוויון בריאותי]].

+

[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] כוללות היבטים נוספים מלבד זיהום אוויר : [[תאונות דרכים]], תרומה ל[[אורח חיים יושבני]], תרומה ל[[מתח נפשי]] וכן [[פרבור]] ו[[פיתוח מוטה רכב פרטי]] שיכול לגורר [[פקקי תנועה]] וכן [[אי שוויון תחבורתי]] שעלולים להקשות על גישה למזון בריא ולשירותי בריאות ולהחריף [[אי שוויון בריאותי]].

מדינות וערים שונות בעולם נוקטות בשורה של צעדים כדי להקטין את הזיהום העירוני מתחבורה על ידי שילוב של "גזרים ומקלות" - אמצעים שמקשים על בעלי רכב מזהם ומקלים על [[תחבורה בת קיימא]], כלי רכב פחות מזהמים והפחתת הצורך בנסיעות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], עיצוב קומפקטי של ערים ואמצעים נוספים במסגרת [[עירוניות מתחדשת]].

שורה 14: שורה 14:

סוג זיהום האוויר הנפוץ ביותר הוא זיהום מכלי רכב יבשתיים - בעיקר ממכוניות פרטיות וגם ממשאיות, אוטובוסים ואופנועים ובמידה מופחתת מ[[רכבות]]. והדבר כולל [[זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]], [[הידרוקרבונים]], (ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הנוצר כתוצאה מכך), [[פחמן חד חמצני]], ו[[תחמוצות גופרית]]. בעבר נכללה גם [[עופרת]] כחלק מזיהום האוויר מתחבורה. בנוסף למזהמים הנפוצים זיהום האוויר מתחבורה מכיל גם חומרים נדירים יותר אך רעילים ומסוכנים יותר כגון [[בנזן]], [[1,3-בוטדיאן]] ו[[acetaldehyde]] - [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטנים וודאיים בבני אדם]].[http://www.ucsusa.org/clean_vehicles/why-clean-cars/air-pollution-and-health/cars-trucks-air-pollution.html]

−

בנוסף לחומרים רעילים למיניהם, מכוניות ומשאיות פולטות גם [[פחמן דו חמצני]] - [[גז חממה]] חשוב שתורם ל[[התחממות העולמית]]. אמנם הפחמן הדו חמצני אינו גורם בדרך כלל לבעיות בריאות בריכוזים נמוכים, אבל הוא יוצר בעיות אקולוגיות ובריאותיות ולכן מוגדר גם כן כמזהם. [[השפעות בריאותיות של שינויי אקלים|נזקים בריאותיים של שינויי אקלים]] נובעים מגלי חום, מזג אוויר קיצוני כמו סופות, הצפות ובצורות, הגברה של זיהום אוויר, התפשטות של מחלות מדבקות, הגברת זיהום מים ועוד. בעיית בריאות נוספות עלולת לנבוע ממלחמות עקב שינויי אקלים וכן עקב [[פליטים סביבתיים]] שחשופים יותר לפגיעות בריאותיות שונות.

+

בנוסף לחומרים רעילים למיניהם, מכוניות ומשאיות פולטות גם [[פחמן דו חמצני]] - [[גז חממה]] חשוב שתורם ל[[התחממות העולמית]]. אמנם הפחמן הדו חמצני אינו גורם בדרך כלל לבעיות בריאות בריכוזים נמוכים, אבל הוא יוצר בעיות אקולוגיות ובריאותיות ולכן מוגדר גם כן כמזהם. [[השפעות בריאותיות של שינויי אקלים|נזקים בריאותיים של שינויי אקלים]] נובעים מגלי חום, מזג אוויר קיצוני כמו סופות, הצפות ובצורות, הגברה של זיהום אוויר, התפשטות של מחלות מדבקות, הגברת זיהום מים ועוד. בעיית בריאות נוספות עלולת לנבוע ממלחמות עקב שינויי אקלים וכן עקב [[פליטים סביבתיים]] שחשופים יותר לפגיעות בריאותיות שונות.

[[ניתוח מחזור חיים]] מצביע על כי סך הזיהום מכלי רכב כולל לא רק את זיהום האוויר הנפלט בזמן הנסיעה, אלא גם מקורות זיהום חלקם ב[[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר התעשייתי]] בשלבים אחרים של מחזור החיים של המכוניות, הדלק ותשתיות התחבורה: [[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]] וזיהום אוויר בעת [[כרייה|הכרייה]] והפקת [[חומרי הגלם]] הדרושים למכוניות ([[ברזל]], [[אלומיניום]], [[זכוכית]], נפט לפלסטיק ועוד); זיהום בעת ייצור המכוניות; זיהום בזמן הפטרות מהמכוניות ומאמצי מחזור; זיהום אוויר הנובע מייצור והפטרות מצמיגים; זיהום אוויר הנובע מהפקת אספלט מנפט; זיהום אוויר עקב סלילת תשתיות לתחבורה יבשתית מנועית כגון כבישים מאספלט ובטון, מחלפים ועוד; זיהום אוויר לתפעול תשתיות תחבורה כגון חשמל לתאורה וחשמל לרמזורים; זיהום אוויר בזמן הפקת הנפט וכן בזמן זיקוק בנזין או סולר מתוך [[נפט]] בבתי זיקוק. לדוגמה בישראל חלק מהזיהום מתחבורה כולל למעשה גם חלק מ[[זיהום האוויר בחיפה]] ובאשדוד, הנגרם על ידי [[בתי הזיקוק לנפט]]. מקור זיהום נוסף הוא [[חוד פלדות]] העוסק בגריטת מכוניות.

שורה 35: שורה 35:

===כמות הזיהום הנפלטת מרכב בודד===

כמות הזיהום שרכב פולט בכל ק"מ נסיעה תלויה במספר גורמים:

−

* '''נפח המנוע ומשקל הרכב''' - מנועים גדולים יותר פולטים יותר זיהום, ורכבים גדולים יותר שוקלים יותר ולכן דורשים יותר אנרגיה להנעה שלהם ולכן שריפה של יותר [[נפט|בנזין]].

+

* '''נפח המנוע ומשקל הרכב''' - מנועים גדולים יותר פולטים יותר זיהום, ורכבים גדולים יותר שוקלים יותר ולכן דורשים יותר אנרגיה להנעה שלהם ולכן שריפה של יותר [[נפט|בנזין]].

*'''סוג הדלק''' - רכבי סולר פולטים יותר זיהום אוויר לעומת [[בנזין]]. בשנים האחרונות יש תוספים לדלק שנועדו לייעל את עבודת המנוע ולהקטין פליטה של זיהום אוויר. שינוי חשוב נוסף של העשורים האחרונים הפסקת השימוש ב[[עופרת]] כתוסף לבנזין. רכבים היברידיים פולטים עוד פחות זיהום יחסית לשאר רכבי הבנזין בגלל חסכון אנרגיה רב יותר, כיום יש גם רכבים המונעים ב[[גז טבעי]]. רכב המונע ב[[ביו-דיזל]] אינו מכיל [[מתכות כבדות]] אם כי הוא יכול לפלוט סוגי זיהום אחרים. מבין כל סוגי הרכב הפרטי, [[רכב חשמלי]] יוצר את כמות זיהום אוויר הנמוכה ביותר - הזיהום הנוצר הוא עקיף - דרך [[ייצור חשמל]] ושריפת [[פחם]] בתחנות הכוח. השפעת זיהום זה על הבריאות נמוכה יותר בגלל שהוא מרוחק יותר. כמו כן היעילות האנרגטית ככל הנראה טובה יותר ולכן יש פחות זיהום לק"מ. ההשפעות של הזיהום על [[הסביבה הטבעית]] יכולה עם זאת להישאר חמורות. בעקרון ייצור החשמל יכול להיעשות בשיטות של [[אנרגיה מתחדשת]].

*'''סוג הרכב''' - רכבים בטכנולוגיות עם מנועים מתקדמים יותר הם בעלי טכנולוגיות יותר חסכוניות בדלק ועם פחות זיהום אוויר. בשנים האחרונות יש חובת סימון של הרכבים לפי כמות זיהום האוויר שהם פולטים לפי קטגוריות שונות (לדוגמה רכב משפחתי, מסחרי וכו'). עם השנים רואים ירידה בכמות זיהום האוויר ברכבים בעלי משקל זהה.

שורה 56: שורה 56:

בגלל דפוסי [[אקולוגיה עירונית]] כגון [[עירוב שימושי קרקע]] או [[פרבור]] ייתכנו ערים שונות בעלות שיעורים שונים של שימוש ברכבים ולכן רמות זיהום שונות. הדבר כולל את הגורמים הבאים:

* דפוסי הבינוי - [[עירוב שימושי קרקע]] ובניה צפופה (כגון [[בניה מרקמית]]) מאפשרים להגדיל את השימוש ב[[תחבורה פעילה]] ואמצעים רכים ולהימנע משימוש בתחבורת רכב פרטי. בנוסף השימוש ב[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] מקל על השימוש בתחבורה ציבורית והופך אותה לכדאית יותר מבחינה כלכלית. לעומתם [[פרבור]] מגדיל את הסיכוי לשימוש ברכב פרטי היות וקשה להגיע למקומות ברגל או באופניים. בפרבר גם קשה להפעיל [[תחבורה ציבורית]] שכן זו צריכה לבצע נסיעה מפותלת מאוד כדי לאסוף נוסעים. היבט זה משפיע מאוד על סוג כלי הרכב שבו משתמשים.

−

* פיצול נסיעות - באיזה אמצעי תחבורה משתמשים לשם [[יוממות]] (נסיעות לעבודה) ונסיעות בכלל: [[תחבורת אופניים]], [[הליכה ברגל]], [[אופניים חשמליים]], רכבת, אוטובוסים מתקדמים, מיניבוסים, אופנועים או רכב פרטי. משתנה זה תלוי כאמור בדפוסי הבינוי, אבל גם בתשתיות שונות כגון [[שבילי אופניים]] או קידום [[תחבורת מעברים]].

+

* פיצול נסיעות - באיזה אמצעי תחבורה משתמשים לשם [[יוממות]] (נסיעות לעבודה) ונסיעות בכלל: [[תחבורת אופניים]], [[הליכה ברגל]], [[אופניים חשמליים]], רכבת, אוטובוסים מתקדמים, מיניבוסים, אופנועים או רכב פרטי. משתנה זה תלוי כאמור בדפוסי הבינוי, אבל גם בתשתיות שונות כגון [[שבילי אופניים]] או קידום [[תחבורת מעברים]].

* מרחקי הנסיעות - השפעה אחרת של פרבור היא לא רק הגדלת כמות הרכבים ובחירה בהם ולא באמצעים אחרים, אלא גם הגדלת כמות הנסיעות והגדלת מרחקי הנסיעות שאנשים מבצעים.

שורה 82: שורה 82:

==השפעות בריאותיות של זיהום אוויר מתחבורה==

−

ההשפעה הבריאותית של זיהום אוויר מתחבורה כוללת הגברת [[נטל תחלואה|התחלואה]] ותמותה בשבץ, מחלות לב, מחלות נשימה ובמחלות [[סרטן]]. נכון לשנת 2012, מעריך ארגון הבריאות העולמי כי 3.7 מיליון אנשים מתים בכל שנה מזיהום אוויר סביבתי (שאינו [[זיהום אוויר ביתי|ביתי]]) ברחבי העולם. כ-40% מתים משבץ, כ-40% מתים ממחלת לב כלילית, 11% ממחלת ריאות חסימתית כרונית, 6% מ[[סרטן ריאות]] ו-3% מזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. מתוך כלל מקרי המוות עקב זיהום אוויר סביבתי, כ-12% או כ-450 אלף בני אדם בשנה הם מקרי מוות של אנשים במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט. {{הערה|שם=WHO2012|[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012]}} במדינות עשירות אלה, חלק ניכר מזיהום האוויר נגרם מתחבורה.

+

ההשפעה הבריאותית של זיהום אוויר מתחבורה כוללת הגברת [[נטל תחלואה|התחלואה]] ותמותה בשבץ, מחלות לב, מחלות נשימה ובמחלות [[סרטן]]. נכון לשנת 2012, מעריך ארגון הבריאות העולמי כי 3.7 מיליון אנשים מתים בכל שנה מזיהום אוויר סביבתי (שאינו [[זיהום אוויר ביתי|ביתי]]) ברחבי העולם. כ-40% מתים משבץ, כ-40% מתים ממחלת לב כלילית, 11% ממחלת ריאות חסימתית כרונית, 6% מ[[סרטן ריאות]] ו-3% מזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. מתוך כלל מקרי המוות עקב זיהום אוויר סביבתי, כ-12% או כ-450 אלף בני אדם בשנה הם מקרי מוות של אנשים במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט. {{הערה|שם=WHO2012|[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012]}} במדינות עשירות אלה, חלק ניכר מזיהום האוויר נגרם מתחבורה.

===שבץ ומחלות לב===

לפי ארגון הבריאות העולמי כ-40% ממקרי המוות עקב זיהום אוויר נובעים משבץ ועוד כ-40% נובעים ממחלת לב כלילית, עם זאת הארגון אינו מפריד בין זיהום אוויר מתעשייה וייצור חשמל לבין זיהום אוויר מתחבורה.{{הערה|שם=WHO2012}}

שורה 90: שורה 90:

===סרטן===

−

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי דיזל כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref>

+

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי דיזל כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref>

סוכנות ההגנה של ארצות הברית מעריכה כי זיהום האוויר מתחבורה יבשתית שם אחראי למחצית ממקרי הסרטן הנגרמים כתוצאה מזיהום אוויר במדינה, יש לשים לב כי נתון זה עשוי להשתנות בין מקומות שונים לפי דרגת חומרת [[זיהום תעשייתי|הזיהום התעשייתי]] וכן גורמים המשפיעים על חומרת זיהום האוויר מתחבורה. [http://www.ucsusa.org/clean_vehicles/why-clean-cars/air-pollution-and-health/cars-trucks-air-pollution.html]

שורה 98: שורה 98:

מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון תושבים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של [[חומר חלקיקי]] באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מ[[סרטן הריאה]]. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן בזיהום אוויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al. [http://cebp.aacrjournals.org/content/19/5/1284.abstractv Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts] Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284 </ref>

−

מחקר דני משנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין חומרי זיהום אוויר שונים שמקורם בפליטות מתחבורה לבין צורות אחרות של [[סרטן]] כולל [[סרטן צוואר הרחם]] וסרטן המוח. <ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://www.ehjournal.net/content/10/1/67 Air pollution from traffic and cancer incidence: a Danish cohort study]. Environmental health : a global access science source, 10, 67. doi:10.1186/1476-069X-10-67 PubMed</ref>

+

מחקר דני משנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין חומרי זיהום אוויר שונים שמקורם בפליטות מתחבורה לבין צורות אחרות של [[סרטן]] כולל [[סרטן צוואר הרחם]] וסרטן המוח. <ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://www.ehjournal.net/content/10/1/67 Air pollution from traffic and cancer incidence: a Danish cohort study]. Environmental health : a global access science source, 10, 67. doi:10.1186/1476-069X-10-67 PubMed</ref>

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של מזהמי אוויר מתחבורה, [[בנזן]] ו[[תחמוצות חנקן]], מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או ב[[לוקמיה]]. הסיכוי לפיתוח [[לימפומות מסוג הודג'קינס]], נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות ה[[חנקן הדו חמצני]] קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref>

−

בשנת 2009 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן NHL - [[לימפומה מסוג נון הודג'קינס]]. <ref name="ynet_12_2008">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635481,00.html מגורים ליד כביש ראשי - גורם קריטי לחלות בסרטן]</ref> מהמחקר עולה כי 50% מהחולים בסוג זה של סרטן התגוררו בקרבה של 50 מטר לכביש ראשי (לאחר נרמול היבט של צפיפות עירונית), בטווח של 50-100 מטרים כ-15% מהחולים וכך גם בטווח של -100-150 מטרים. לעומת זאת רק 5% מבין החולים במחלה היו אנשים שגרו בטווח של 151-200 מטרים מהכביש הראשי. נטרול הצפיפות העירונית פירושו שכמות החולים המופחתת במרחק גדול יותר לא נבעה מכך שפחות אנשים חיו במרחק גדול יותר מהכביש אלא מגורם אחר. ההשפעה הלכה ופחתה ככל שגדל המרחק, עד 450 מטר. תוצאה זו נמצאה בקרב גברים ונשים כאחד. על פי החוקרים, התוצאות עשויות להציג את הקשר בין סרטן לזיהום אוויר מתחבורה בישראל כולה, ולא רלוונטיות רק לאזור חיפה.{{הערה|שם=Paz2009|Paz S., Linn S., Portnov B.A., Lazimi A., Futerman B., Barchana M. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19081284 Non-Hodgkin Lymphoma (NHL) linkage with residence near heavy roads--a case study from Haifa Bay, Israel]. Health Place. 2009;15(2):636-41}} [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/pollution_dec2011.pdf] בשנת 2015 נתברר כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם מבין המדינות המערביות בשיעור התחלואה ב-[[לימפומה מסוג נון הודג'קינס|NHL]].

+

בשנת 2009 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן NHL - [[לימפומה מסוג נון הודג'קינס]]. <ref name="ynet_12_2008">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635481,00.html מגורים ליד כביש ראשי - גורם קריטי לחלות בסרטן]</ref> מהמחקר עולה כי 50% מהחולים בסוג זה של סרטן התגוררו בקרבה של 50 מטר לכביש ראשי (לאחר נרמול היבט של צפיפות עירונית), בטווח של 50-100 מטרים כ-15% מהחולים וכך גם בטווח של -100-150 מטרים. לעומת זאת רק 5% מבין החולים במחלה היו אנשים שגרו בטווח של 151-200 מטרים מהכביש הראשי. נטרול הצפיפות העירונית פירושו שכמות החולים המופחתת במרחק גדול יותר לא נבעה מכך שפחות אנשים חיו במרחק גדול יותר מהכביש אלא מגורם אחר. ההשפעה הלכה ופחתה ככל שגדל המרחק, עד 450 מטר. תוצאה זו נמצאה בקרב גברים ונשים כאחד. על פי החוקרים, התוצאות עשויות להציג את הקשר בין סרטן לזיהום אוויר מתחבורה בישראל כולה, ולא רלוונטיות רק לאזור חיפה.{{הערה|שם=Paz2009|Paz S., Linn S., Portnov B.A., Lazimi A., Futerman B., Barchana M. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19081284 Non-Hodgkin Lymphoma (NHL) linkage with residence near heavy roads--a case study from Haifa Bay, Israel]. Health Place. 2009;15(2):636-41}} [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/pollution_dec2011.pdf] בשנת 2015 נתברר כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם מבין המדינות המערביות בשיעור התחלואה ב-[[לימפומה מסוג נון הודג'קינס|NHL]].

−

מחקר שפורסם בשנת 2019 ב-13 ערים שונות בבריטניה, מצא כי מגורים בטווח של חמישים מטר מכביש סואן עלולים להגדיל את הסיכון לסרטן ריאות ב-10% ולפגוע בהתפתחותן התקינה של ריאות הילדים בכ-14%. {{הערה|עמר ירדני, [https://13news.co.il/item/news/abroad/europe/air-pollution-health-effects-945235/ מחקר: מגורים ליד כביש סואן מגדילים את הסיכוי לסרטן ריאות], חדשות 13, 25.11.2019}}

+

מחקר שפורסם בשנת 2019 ב-13 ערים שונות בבריטניה, מצא כי מגורים בטווח של חמישים מטר מכביש סואן עלולים להגדיל את הסיכון לסרטן ריאות ב-10% ולפגוע בהתפתחותן התקינה של ריאות הילדים בכ-14%. {{הערה|עמר ירדני, [https://13news.co.il/item/news/abroad/europe/air-pollution-health-effects-945235/ מחקר: מגורים ליד כביש סואן מגדילים את הסיכוי לסרטן ריאות], חדשות 13, 25.11.2019}}

בנוסף לזיהום מחומרים נפוצים כמו [[חומר חלקיקי]] או [[חנקן דו חמצני]], כלי תחבורה המונעים בדלק כמו מכוניות, משאיות, אוטובוסים ואופנועים, וכן תחנות דלק (בעיקר עירוניות) מייצרות בעיה של זיהום אוויר עקב פליטת [[בנזן]] ו[[חומרים אורגניים נדיפים]] אחרים כמו [[טולואן]]. הבנזן הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] ומקושר מבחינה מחקרית לסרטנים מסוג [[לוקמיה]] ו[[לימפומה מסוג נון הודג'קינס]]. <ref name="sviva_milon">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx בנזן] במילון החומרים המזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>{{הערה|שם=ehf2017|[https://www.ehf.org.il/sites/default/files/Examining%20the%20effect%20of%20residential%20construction%20adjacent%20to%20gas%20stations%20-%20following%20change%201%20to%20Tama%2018-4.pdf בחינת ההשפעה של בנייה למגורים בצמוד לתחנות דלק], הקרן לבריאות ולסביבה, מאי 2017}}

שורה 117: שורה 117:

מחקרים בשנים האחרונות בודקים את האפשרות של חשיפה לזיהום אוויר לבין [[אוטיזם]], שכן זיהום אוויר יכול להשפיע על מערכת העצבים. מחקר משנת 2013 מצא קשר אפשרי בין חשיפה של הורים למזהמים שונים לבין סיכוי מוגבר של ילדים לפתח ולהיכלל בקשת האוטיסטית. חשיפת הורים לזיהום של [[חומר חלקיקי]] מ[[דיזל]], קשורה באופן סטטיסטי לסיכון פי 2 לתחלואה של ילדים ב[[אוטיזם]] לעומת הורים שלא נחשפו. היבטים דומים נגרמו גם עקב חשיפה ל[[זיהום תעשייתי]] עקב [[מתכות כבדות]]. ברוב סוגי החשיפה יש עליה לינארית בין מידת החשיפה לזיהום למידת הסיכון שהילד יהיה בספקטרום האוטיסטי. ברוב סוגי המזהמים, הקשר היה חזק יותר בקרב בנים לעומת בנות.<ref>Roberts AL, Kristen L, Hart JE, Laden F, Just AC, Bobb JF, et al. 2013.[http://ehp.niehs.nih.gov/1206187/ Perinatal air pollutant exposures and autism spectrum disorder in the children of Nurses’ Health Study II participants. Environ Health Perspect] 121:978–984; doi: 10.1289/ehp.1206187.</ref>

−

במרץ 2015 מצאו חוקרים מהרווארד שחשיפה של נשים בהריון, בעיקר בשליש האחרון שלו, ל[[זיהום חלקיקי עדין]] (PM2.5) מקושר לסיכוי מוגבר ללידת ילד שנמצא בקשת האוטיסטית. המחקר שעקב אחר 116 אלף נשים בארצות הברית, שהשתתפו במחקר האחיות השני בארצות הברית ( Nurses’ Health Study II ) מצא שבאזורים מזוהמים מאוד הסיכון לאוטיזם יכול להיות כפול לעומת אזורים נקיים.<ref>Raanan Raz et al, [http://ehp.niehs.nih.gov/1408133/ Autism Spectrum Disorder and Particulate Matter Air Pollution before, during, and after Pregnancy: A Nested Case–Control Analysis within the Nurses’ Health Study II Cohort], Environ Health Perspect, Volume 123 , Issue 3 , March 2015, DOI:10.1289/ehp.1408133</ref> הסבר אפשרי לקשר הוא מנגנון דלקתי. ידוע כי דלקת במוח בזמן ההריון יכולה לגרום לאוטיזם וכן ידוע כי חשיפה לזיהום חלקיקי עלולה לגורר דלקת במוח. [http://nocamels.com/2014/12/pollution-autism-risk-children/]

+

במרץ 2015 מצאו חוקרים מהרווארד שחשיפה של נשים בהריון, בעיקר בשליש האחרון שלו, ל[[זיהום חלקיקי עדין]] (PM2.5) מקושר לסיכוי מוגבר ללידת ילד שנמצא בקשת האוטיסטית. המחקר שעקב אחר 116 אלף נשים בארצות הברית, שהשתתפו במחקר האחיות השני בארצות הברית ( Nurses’ Health Study II ) מצא שבאזורים מזוהמים מאוד הסיכון לאוטיזם יכול להיות כפול לעומת אזורים נקיים.<ref>Raanan Raz et al, [http://ehp.niehs.nih.gov/1408133/ Autism Spectrum Disorder and Particulate Matter Air Pollution before, during, and after Pregnancy: A Nested Case–Control Analysis within the Nurses’ Health Study II Cohort], Environ Health Perspect, Volume 123 , Issue 3 , March 2015, DOI:10.1289/ehp.1408133</ref> הסבר אפשרי לקשר הוא מנגנון דלקתי. ידוע כי דלקת במוח בזמן ההריון יכולה לגרום לאוטיזם וכן ידוע כי חשיפה לזיהום חלקיקי עלולה לגורר דלקת במוח. [http://nocamels.com/2014/12/pollution-autism-risk-children/]

−

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזיכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מ-JAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באזורים בעלי רמות גבוהות של זיהום אוויר מתחבורה בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [http://www.urmc.rochester.edu/news/story/?id=4100]

+

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזיכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מ-JAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באזורים בעלי רמות גבוהות של זיהום אוויר מתחבורה בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [http://www.urmc.rochester.edu/news/story/?id=4100]

===קשר סטטיסטי לפגיעה בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים===

שורה 128: שורה 128:

===ירידה בתפקוד הכליות===

−

מחקר משנת 2013 מצא כי מגורים בקרבת כביש סואן קשורים סטטיסטית לתפקוד כליות נמוך יותר. פרמטר התפקוד eGFR של תושבים שחיו במרחק 0-50 מטרים מהכביש היה נמוך ב-3.9 (ביחידות של mL/min/1.73 m2 ) לעומת מי שחיו במרחק של 1,000 מטרים, ויש קשר של ירידה בתפקוד למי שגרו במרחק של עד 200 מטרים מהכביש. ההבדל שנמדד בין מי שחיו ליד כביש ראשי ומי שמרוחקים ממנו דומה להבדל הנגרם עקב הזדקנות ב-4 שנים במחקרים אחרים בתחום. עוצמת השפעת המגורים ליד כביש על הירידה בתפקוד הכליות, לא השתנתה באופן מהותי בקרב [[גורם סיכון בריאותי|קטגוריות]] כמו גיל, מגדר, מוצא אתני, היסטוריה של [[יתר לחץ דם]], [[סוכרת]] או מצב חברתי-כלכלי. {{הערה|Lue S-H, Wellenius GA, Wilker EH, Mostofsky E, Mittleman MA. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4167787/ Residential Proximity to Major Roadways and Renal Function[. Journal of epidemiology and community health. 2013;67(8):629-634. doi:10.1136/jech-2012-202307.}}

+

מחקר משנת 2013 מצא כי מגורים בקרבת כביש סואן קשורים סטטיסטית לתפקוד כליות נמוך יותר. פרמטר התפקוד eGFR של תושבים שחיו במרחק 0-50 מטרים מהכביש היה נמוך ב-3.9 (ביחידות של mL/min/1.73 m2 ) לעומת מי שחיו במרחק של 1,000 מטרים, ויש קשר של ירידה בתפקוד למי שגרו במרחק של עד 200 מטרים מהכביש. ההבדל שנמדד בין מי שחיו ליד כביש ראשי ומי שמרוחקים ממנו דומה להבדל הנגרם עקב הזדקנות ב-4 שנים במחקרים אחרים בתחום. עוצמת השפעת המגורים ליד כביש על הירידה בתפקוד הכליות, לא השתנתה באופן מהותי בקרב [[גורם סיכון בריאותי|קטגוריות]] כמו גיל, מגדר, מוצא אתני, היסטוריה של [[יתר לחץ דם]], [[סוכרת]] או מצב חברתי-כלכלי. {{הערה|Lue S-H, Wellenius GA, Wilker EH, Mostofsky E, Mittleman MA. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4167787/ Residential Proximity to Major Roadways and Renal Function[. Journal of epidemiology and community health. 2013;67(8):629-634. doi:10.1136/jech-2012-202307.}}

===היפראקטיביות===

שורה 144: שורה 144:

* ניהול תנועה וחניה: [[ניהול חניה]], אזורים מוגנים סביבתית, [[אזור מיתון תנועה|מגבלות מהירות]], ניהול תנועה וסנכרון רמזורים, אגרות גודש, [[מדרחוב]]

* תוכניות יוממים ושיתוף נסיעות:[[שיתוף נסיעות]], תכניות יוממים, מידע לגבי תחבורה (מידע לגבי תחבורה ציבורית ולגבי פקקי תנועה).

−

* שינויים טכנולוגיים ורגולציה בדלקים ובמנועים- בין אם לכלל כלי הרכב המנועיים או תוך דגש למכוניות (האמצעי הנפוץ ביותר) או לקבוצת כלי רכב מזהמים מסויימת (כגון אוניות, משאיות כבדות, תחבורה ציבורית, אופנועים, אוטובוסים וכו') - הדבר כולל מעבר לדלקים פחות מזהמים (כולל הפחתת כמות העופרת בדלק); מגבלות על מנועי דיזל; תקני "יורו" למנועי דיזל; אמצעים טכנולוגיים לשיפור יעילות המנוע והפחתת כמות הזיהום הנפלט מהרכב (כגון הזרקת דלק, ממיר קטליטי); מעבר למכוניות קטנות יותר; מעבר למנועים היברידיים, מעבר ל[[מכונית חשמלית|מנועים חשמליים]] או למנועים אחרים (כגון מנוע בלחץ אוויר, תאי דלק ועוד); חובת סימון כלי רכב לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; מיסוי לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; איסור שימוש באופנועים (בסין לדוגמה); רגולציה, תקנות ובדיקות על זיהום מקסימלי לרכב ועוד.

+

* שינויים טכנולוגיים ורגולציה בדלקים ובמנועים- בין אם לכלל כלי הרכב המנועיים או תוך דגש למכוניות (האמצעי הנפוץ ביותר) או לקבוצת כלי רכב מזהמים מסויימת (כגון אוניות, משאיות כבדות, תחבורה ציבורית, אופנועים, אוטובוסים וכו') - הדבר כולל מעבר לדלקים פחות מזהמים (כולל הפחתת כמות העופרת בדלק); מגבלות על מנועי דיזל; תקני "יורו" למנועי דיזל; אמצעים טכנולוגיים לשיפור יעילות המנוע והפחתת כמות הזיהום הנפלט מהרכב (כגון הזרקת דלק, ממיר קטליטי); מעבר למכוניות קטנות יותר; מעבר למנועים היברידיים, מעבר ל[[מכונית חשמלית|מנועים חשמליים]] או למנועים אחרים (כגון מנוע בלחץ אוויר, תאי דלק ועוד); חובת סימון כלי רכב לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; מיסוי לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; איסור שימוש באופנועים (בסין לדוגמה); רגולציה, תקנות ובדיקות על זיהום מקסימלי לרכב ועוד.

בטווח ארוך טווח יותר פעילות להפחתת זיהום אוויר כוללת שינוי בהרגלי הנסיעה והתובלה על ידי שילוב של תמריצים ושינוי של התכנון העירוני מכיוון של [[פרבור]] ואמצעים אחרים של [[תכנון מוטה רכב פרטי]] לכיוון של [[עירוניות מתחדשת]] ושיפור [[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]]. הדבר כולל הן קיצור ומניעה של נסיעות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והן עידוד של [[תחבורה בת קיימא]] כגון [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]], [[אופניים חשמליים]] ו[[הליכה ברגל]].

−

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה בזיהום אוויר מתחבורה, שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת [[מתח נפשי|המתח הנפשי]] בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. לפי הדו"ח, [[תחבורה ציבורית]] מורידה את כמות הזיהום לק"מ נסועה של כל נוסע. [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית]], מוריד את הזיהום עוד יותר על ידי הפחתת כמות הנסיעות בכלי רכב מנועיים. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref>

+

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה בזיהום אוויר מתחבורה, שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת [[מתח נפשי|המתח הנפשי]] בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. לפי הדו"ח, [[תחבורה ציבורית]] מורידה את כמות הזיהום לק"מ נסועה של כל נוסע. [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית]], מוריד את הזיהום עוד יותר על ידי הפחתת כמות הנסיעות בכלי רכב מנועיים. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref>

==זיהום אוויר מתחבורה יבשתית בישראל==

−

לפי סקר פליטת מזהמי אוויר שבוצע בידי ערים שונות שחברות ב[[פורום ה-15]] בשנת 2010, ברוב הערים בישראל מעל 80%-90% מפליטת רוב סוגי הזיהום מקורה בזיהום אוויר מתחבורה.<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> יוצאות דופן מכלל זה הן ערים שבהן יש ריכוזי תעשייה כבדה (חיפה ואשדוד) או תחנות כוח (חדרה, אשדוד, אשקלון).<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> ממצא זה חזר גם בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2015. {{הערה|שם=sviva2015|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015}}

+

לפי סקר פליטת מזהמי אוויר שבוצע בידי ערים שונות שחברות ב[[פורום ה-15]] בשנת 2010, ברוב הערים בישראל מעל 80%-90% מפליטת רוב סוגי הזיהום מקורה בזיהום אוויר מתחבורה.<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> יוצאות דופן מכלל זה הן ערים שבהן יש ריכוזי תעשייה כבדה (חיפה ואשדוד) או תחנות כוח (חדרה, אשדוד, אשקלון).<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> ממצא זה חזר גם בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2015. {{הערה|שם=sviva2015|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015}}

רוב [[זיהום האוויר בישראל]] הנובע מתחבורה, נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים ומשאיות, והוא מוחרף על ידי [[פקקי תנועה]]. בחיפה וכן בערים באר שבע, עכו, אשדוד, ואשקלון חלק ניכר מהזיהום הנגרם הוא [[זיהום אוויר מתעשייה]] אם כי גם בהן עלולה להיות השפעה ניכרת לזיהום אוויר מתחבורה.

−

נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה שנתית של [[חנקן דו-חמצני]] הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. בכל נקודות הדיגום נמצאו ריכוזים גבוהים של [[חומרים אורגנים נדיפים]] עבור בנזו-א-פירן ו[[פורמאלדהיד]] שהם תוצר של שריפת דלקים בתעשיה ובתחבורה. {{הערה|שם=sviva2015}}

+

נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה שנתית של [[חנקן דו-חמצני]] הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. בכל נקודות הדיגום נמצאו ריכוזים גבוהים של [[חומרים אורגנים נדיפים]] עבור בנזו-א-פירן ו[[פורמאלדהיד]] שהם תוצר של שריפת דלקים בתעשיה ובתחבורה. {{הערה|שם=sviva2015}}

שורה 163: שורה 163:

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר - כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] ובחלק מהם כמו [[חומר חלקיקי]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אין שינוי במגמה. הריכוזים השנתיים של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]

−

לפי [[המשרד להגנת הסביבה]], הגורם העיקרי לאחד מסוגי הזיהום המסוכנים ביותר - [[חומר חלקיקי]] הנפלטים מתחבורה הוא רכבי [[דיזל]] - אלו מהווים 20% מכלל הנסועה אבל תורמים ל-90% מהזיהום החלקיקי. מקורות הזיהום העיקריים לחומר חלקיקי בתחבורה כוללים רכב פרטי מונע בדיזל (22%), רכב מסחרי קטן (20%) משאיות כבדות (17%) משאיות קלות (12%) ואוטובוסים (12%) סך מקורות אלו פלטו 83% מהזיהום החלקיקי של התחבורה. להלן טבלה עם התפלגות הנסועה והתרומה של סוגי רכב שונים בישראל:{{הערה|מקור - תכנית הפעולה להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, המשרד להגנת הסביבה, הצגה לארגוני החברה האזרחית, 13.09.2017}}

+

לפי [[המשרד להגנת הסביבה]], הגורם העיקרי לאחד מסוגי הזיהום המסוכנים ביותר - [[חומר חלקיקי]] הנפלטים מתחבורה הוא רכבי [[דיזל]] - אלו מהווים 20% מכלל הנסועה אבל תורמים ל-90% מהזיהום החלקיקי. מקורות הזיהום העיקריים לחומר חלקיקי בתחבורה כוללים רכב פרטי מונע בדיזל (22%), רכב מסחרי קטן (20%) משאיות כבדות (17%) משאיות קלות (12%) ואוטובוסים (12%) סך מקורות אלו פלטו 83% מהזיהום החלקיקי של התחבורה. להלן טבלה עם התפלגות הנסועה והתרומה של סוגי רכב שונים בישראל:{{הערה|מקור - תכנית הפעולה להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, המשרד להגנת הסביבה, הצגה לארגוני החברה האזרחית, 13.09.2017}}

{| class="wikitable sortable"

−

! סוג רכב !! התפלגות נסועה יחסית !! התפלגות פליטות חלקיקים נשימים !! יחס זיהום/נסועה !! פליטות לק"מ ביחס למכוניות בנזין

+

! סוג רכב !! התפלגות נסועה יחסית !! התפלגות פליטות חלקיקים נשימים !! יחס זיהום/נסועה !! פליטות לק"מ ביחס למכוניות בנזין

|-

| רכב פרטי -בנזין || 81% || 11% || 0.14 || 1

שורה 185: שורה 185:

|}

−

יוצא מכאן שרוב המאמץ בהקטנת זיהום האוויר, במיוחד ביחס לזיהום חלקיקי, צריך להתמקד ברכבים המונעים בדיזל. כמו כן למרות שאוטובוסים מזהמים פי 88 ביחס למכוניות פרטית לכל ק"מ, הנסועה שלהם קטנה יחסית, לעומת זאת מכוניות דיזל פרטיות ורכבים מסחריים קטנים מזהמים פחות ביחס לכל ק"מ אבל נוסעים הרבה יותר וכך מייצרים יחד כ-40% מסך זיהום החלקיקים מתחבורה.

+

יוצא מכאן שרוב המאמץ בהקטנת זיהום האוויר, במיוחד ביחס לזיהום חלקיקי, צריך להתמקד ברכבים המונעים בדיזל. כמו כן למרות שאוטובוסים מזהמים פי 88 ביחס למכוניות פרטית לכל ק"מ, הנסועה שלהם קטנה יחסית, לעומת זאת מכוניות דיזל פרטיות ורכבים מסחריים קטנים מזהמים פחות ביחס לכל ק"מ אבל נוסעים הרבה יותר וכך מייצרים יחד כ-40% מסך זיהום החלקיקים מתחבורה.

העלות של כל טונה זיהום עולה עם השנים. אולי בגלל מחקרים חדשים שמגלים סוגים חדשים של זיהום.<ref name="sviva2014">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Pages/AirExternalCost.aspx עלויות חיצוניות של זיהום אוויר] עמוד מרכזי של [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>

−

הטבלה להלן מסכמת את הערכת עלות זיהום האוויר מתחבורה של 4 סוגי מזהמים. כמויות הזיהום בטונות לשנה נקבעו על סמך מידע של הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> עלות הזיהום לטונה מובאת לפי לוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2014.<ref name="sviva2014"/> נתוני הלמ"ס אינם ברורים לגמרי - לדוגמה לא ברור האם אבק מרחף הוא חומר חלקיקי מסוג PM10 או PM 2.5 שהוא סוג חומר מסוכן יותר. לצורך החישוב הונח שכל חומר החלקיקי הוא PM10.

+

הטבלה להלן מסכמת את הערכת עלות זיהום האוויר מתחבורה של 4 סוגי מזהמים. כמויות הזיהום בטונות לשנה נקבעו על סמך מידע של הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> עלות הזיהום לטונה מובאת לפי לוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2014.<ref name="sviva2014"/> נתוני הלמ"ס אינם ברורים לגמרי - לדוגמה לא ברור האם אבק מרחף הוא חומר חלקיקי מסוג PM10 או PM 2.5 שהוא סוג חומר מסוכן יותר. לצורך החישוב הונח שכל חומר החלקיקי הוא PM10.

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סוג המזהם'''

−

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''כמות בטונות שנפלטה'''

+

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''כמות בטונות שנפלטה'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''עלות הזיהום לטונה (₪ לטונה)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ העלות בשנה (מיליוני שקלים)'''

שורה 214: שורה 214:

על פי הערכה זו, סה"כ עלות זיהום האוויר מתחבורה מגיעה לכ-5 מיליארד ש"ח בשנה שהם כ-0.5% מהתמ"ג נכון לשנת 2013. דבר זה אינו כולל היבטים שונים כגון חשיפה גבוהה יותר של אנשים לזיהום אוויר עקב הקרבה למקורות הזיהום (לוחות המשרד להגנת הסביבה אינם מבחינים בין זיהום עירוני לבין זיהום לא עירוני או מתחשבים בהיבט של מרחק מכביש ראשי). נתוני הלמ"ס אינם מעודכנים ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון [[מתכות כבדות]] או [[אוזון בגובה הקרקע]].

−

על פי מחקר של משרד התחבורה הבריטי, זיהום אוויר מתחבורה עירונית עומד על 0.72-0.3 אחוזים מהתמ"ג שהם 3-7.5 מיליארד ש"ח בשנה (על פי התאמה לתמ"ג הישראלי, אך ללא התחשבות בצפיפות ובמזג האוויר). על פי הערכה של [[הוועדה למיסוי ירוק]], שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו ומיכאל שראל, עלות זיהום האוויר מתחבורה יבשתית, הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref> שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013.

+

על פי מחקר של משרד התחבורה הבריטי, זיהום אוויר מתחבורה עירונית עומד על 0.72-0.3 אחוזים מהתמ"ג שהם 3-7.5 מיליארד ש"ח בשנה (על פי התאמה לתמ"ג הישראלי, אך ללא התחשבות בצפיפות ובמזג האוויר). על פי הערכה של [[הוועדה למיסוי ירוק]], שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו ומיכאל שראל, עלות זיהום האוויר מתחבורה יבשתית, הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref> שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013.

==ראו גם==

שורה 228: שורה 228:

* [http://auto.howstuffworks.com/air-pollution-from-cars.htm כמה זיהום מגיע מתחבורה?] howstuffworks

* [http://sootfreecities.eu/ ערים ללא פיח] דירוג ערים גדולות באירופה לפי איכות האוויר וצעדים להקטנת זיהום האוויר

−

* ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן, [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק 6 - זיהום האוויר בערים, משרד הפנים, ינואר 2019

+

* ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן, [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק 6 - זיהום האוויר בערים, משרד הפנים, ינואר 2019

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891082 איך להקטין זיהום אוויר ממכוניות] דה מארקר, 8.8.2007

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3460785,00.html אנחנו נחנקים מרוב מכוניות] מורן ראדה 17.10.2007 ynet

שורה 234: שורה 234:

* צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.5527789 ירושלים תגביל כניסת כלי רכב מזהמים למרכז העיר], הארץ, 30.12.2017

;נתונים על זיהום אוויר מתחבורה בישראל:

−

* [http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת [[פורום ה-15]] להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010

+

* [http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת [[פורום ה-15]] להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013] [[המשרד להגנת הסביבה]], 17.02.2015

לוחות עם נתונים ריכוזי מזהמים, מתוך "השנתון סטטיסטי לישראל, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=847]

שורה 254: שורה 254:

* [http://www.envihaifa.org.il/heb/pdf/cars08.pdf זיהום אוויר מכלי רכב] מתוך [http://www.envihaifa.org.il/heb/public-2008r.asp דו"ח שנתי 2008], איגוד ערים אזור חיפה

* ד"ר [[ג'ימי קריקון]], [http://www.p-h-coalition.org.il/userfiles/file/pdf/Vienna%20hebrew.pdf הבדלי תחלואה ותמותה בישראל והקשר בינן לזיהום אוויר על ידי חלקיקים], [[הקואליציה לבריאות הציבור]]

−

* ל. טרטקובסקי, [http://www.envihaifa.org.il/heb/Driversexposure_final2006.pdf חשיפת נהגים ומשתמשי תחבורה לזיהום אוויר בתוך כלי רכב בתנאי נהיגה האופייניים לחיפה], הפקולטה להנדסת מכונות, המרכז למחקר בהנדסת אנרגיה ושימור הסביבה, הפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון, חיפה 2006

+

* ל. טרטקובסקי, [http://www.envihaifa.org.il/heb/Driversexposure_final2006.pdf חשיפת נהגים ומשתמשי תחבורה לזיהום אוויר בתוך כלי רכב בתנאי נהיגה האופייניים לחיפה], הפקולטה להנדסת מכונות, המרכז למחקר בהנדסת אנרגיה ושימור הסביבה, הפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון, חיפה 2006

* [http://www.cbs.gov.il/archive/quarterly/q146_heb.htm#%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94 הקשר בין התנאים הסינופטיים והמזו-מטאורולוגיים לבין זיהום אוויר בתחמוצת החנקן באזור תל-אביב] "הכנס השנתי ה-47 של [[האגודה הגאוגרפית הישראלית]], תשס"ז: תקצירי הרצאות", [[האגודה הגאוגרפית הישראלית]] בשיתוף עם החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2006, עמ' 69.

−

* ד"ר גאולה שרף; ד"ר פנינה פלאוט; עו"ד אלי בן-ארי, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2117&source=255 זיהום אוויר מתחבורה בישראל] [[אדם טבע ודין]], 1999, באתר סנונית

+

* ד"ר גאולה שרף; ד"ר פנינה פלאוט; עו"ד אלי בן-ארי, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2117&source=255 זיהום אוויר מתחבורה בישראל] [[אדם טבע ודין]], 1999, באתר סנונית

* ד"ר גאולה שרף ואחרים [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2117 זיהום אוויר מתחבורה בישראל], 1999, אתר מט"ח

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/CarPollution/Types/Pages/default.aspx פליטות מזהמים מכלי רכב שונים], [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.ehf.org.il/node/177 אפיון ושיוך מקורות של חלקיקים אטמוספריים עדינים (PM2.5) במצבים סינופטיים שונים בישראל] פרופ' יגאל אראל

−

* [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Dr.%20David%20Broday.pdf השפעת התחבורה על איכות האוויר העירונית וחשיפה: הניסיון הישראלי] David Broday, הטכניון, כנס בריאות וסביבה, 2010

+

* [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Dr.%20David%20Broday.pdf השפעת התחבורה על איכות האוויר העירונית וחשיפה: הניסיון הישראלי] David Broday, הטכניון, כנס בריאות וסביבה, 2010

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592905,00.html העיר עם זיהום האוויר הגבוה ביותר - חיפה] ynet, 18.11.2014

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0773.asp הנחיות לאופן גילוי נתוני זיהום אוויר בפרסומות לרכב], [[המשרד להגנת הסביבה]], 01.12.2014

−

* פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, [[המשרד להגנת הסביבה]]

+

* פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, [[המשרד להגנת הסביבה]]

* אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016

* ערן שחורי, [http://www.sustainability.org.il/home/transportation-news/how-much-co2-per-kilometer עושים חשבון: כמה פחמן דו-חמצני נפלט בכל קילומטר נסיעה?], 4 בספטמבר 2014

שורה 274: שורה 274:

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0718.aspx תחליפי נפט לתחבורה], [[המשרד להגנת הסביבה]], 30.09.2013

−

;דיונים בנושא זיהום אוויר מכלי רכב, ב[[וועדת הפנים והגנת הסביבה]] של הכנסת :

+

;דיונים בנושא זיהום אוויר מכלי רכב, ב[[וועדת הפנים והגנת הסביבה]] של הכנסת :

* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-03.html הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סעיפים שפוצלו מחוק אוויר נקי)] 3.2.2008

* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-12-11-01.html פרוטוקול מס' ‎266] הכנה לקריאה שנייה ושלישית - נושאי הדיון: גופים ציבוריים ותפקיד הרשויות המקומיות בהסדרת מניעת זיהום אויר מתחבורה. 11.12.2007

* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-06-04-01.html תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב)(תיקון), התשס"ז-2007] 04.06.2007

* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-02-14.html תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב)(תיקון), התשס”ז-2007] 14.02.2007

−

* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2001-01-02.html תקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס”א-2000] 02.01.2001

+

* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2001-01-02.html תקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס”א-2000] 02.01.2001

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l4862&enZone=News ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה קנסות מחמירים בגין עבירות זיהום אוויר מכלי רכב] 20.10.2009

−

;זיהום אוויר מאוניות:

+

;זיהום אוויר מאוניות:

* [http://www.phc.org.il/%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%9e%d7%96%d7%94%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/ נמל חיפה הוא אחד ממזהמי האוויר הגדולים במפרץ] על זיהום אוויר מאוניות. [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 13.08.2014

Neriah

מפעילי מערכת

2,690

עריכות

שינויים

זיהום אוויר מתחבורה (הצגת מקור)

גרסה מ־21:20, 30 במרץ 2021

תפריט ניווט

חיפוש