שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "איזור" ב־"אזור"
שורה 19: שורה 19:     
===זיהום אוויר מאוניות===
 
===זיהום אוויר מאוניות===
השפעות הבריאותיות של אוניות אינן נראות משמעותיות שכן הן בדרך כלל נמצאות בים ולכן הזיהום שלהם מרוחק מריכוזי האוכלוסייה, עם זאת זיהום האוויר בקרבת נמלים עלול להיות חמור, שכן מדובר בזיהום מרוכז ובגלל שאוניות משתמשות ב[[מזוט]] שהוא דלק מזוהם במיוחד בהקשרים של [[חומר חלקיקי]] ופליטת [[מתכות כבדות]]. לדוגמה דו"ח של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2014 טוען כי זיהום האוויר הנפלט מאוניות באיזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|נמל חיפה]] הוא חמור במיוחד, ודומה בהיקפו בחלק מהנתונים לזיהום האוויר הנפלט מ[[בתי הזיקוק בחיפה]]. [http://www.phc.org.il/%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%9e%d7%96%d7%94%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/]
+
השפעות הבריאותיות של אוניות אינן נראות משמעותיות שכן הן בדרך כלל נמצאות בים ולכן הזיהום שלהם מרוחק מריכוזי האוכלוסייה, עם זאת זיהום האוויר בקרבת נמלים עלול להיות חמור, שכן מדובר בזיהום מרוכז ובגלל שאוניות משתמשות ב[[מזוט]] שהוא דלק מזוהם במיוחד בהקשרים של [[חומר חלקיקי]] ופליטת [[מתכות כבדות]]. לדוגמה דו"ח של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2014 טוען כי זיהום האוויר הנפלט מאוניות באזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|נמל חיפה]] הוא חמור במיוחד, ודומה בהיקפו בחלק מהנתונים לזיהום האוויר הנפלט מ[[בתי הזיקוק בחיפה]]. [http://www.phc.org.il/%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%9e%d7%96%d7%94%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/]
    
===זיהום אוויר על ידי כלי טייס===
 
===זיהום אוויר על ידי כלי טייס===
שורה 39: שורה 39:  
*'''סוג הרכב''' - רכבים בטכנולוגיות עם מנועים מתקדמים יותר הם בעלי טכנולוגיות יותר חסכוניות בדלק ועם פחות זיהום אוויר. בשנים האחרונות יש חובת סימון של הרכבים לפי כמות זיהום האוויר שהם פולטים לפי קטגוריות שונות (לדוגמה רכב משפחתי, מסחרי וכו'). עם השנים רואים ירידה בכמות זיהום האוויר ברכבים בעלי משקל זהה.  
 
*'''סוג הרכב''' - רכבים בטכנולוגיות עם מנועים מתקדמים יותר הם בעלי טכנולוגיות יותר חסכוניות בדלק ועם פחות זיהום אוויר. בשנים האחרונות יש חובת סימון של הרכבים לפי כמות זיהום האוויר שהם פולטים לפי קטגוריות שונות (לדוגמה רכב משפחתי, מסחרי וכו'). עם השנים רואים ירידה בכמות זיהום האוויר ברכבים בעלי משקל זהה.  
 
*'''גיל הרכב ותחזוקת הרכב'''- ככל שהרכב ישן יותר כן עולה הסיכוי שהוא עם טכנולוגיה ישנה ומזהמת יותר, וכן התחזוקה של המנוע גרועה יותר ולכן הוא פולט יותר זיהום. גם תחזוקה לקויה של המנוע והרכב יכולה להגביר את זיהום האוויר.  
 
*'''גיל הרכב ותחזוקת הרכב'''- ככל שהרכב ישן יותר כן עולה הסיכוי שהוא עם טכנולוגיה ישנה ומזהמת יותר, וכן התחזוקה של המנוע גרועה יותר ולכן הוא פולט יותר זיהום. גם תחזוקה לקויה של המנוע והרכב יכולה להגביר את זיהום האוויר.  
*'''מהירות הנסיעה''' - מתחת למהירות מסויימת המנוע פולט יותר מזהמים לק"מ נסיעה, כאשר מגבירים את המהירות מגיעים למהירות נסיעה אופטימלית מבחינת זיהום לק"מ, ומעל מהירות זו המנוע מתאמץ יותר ולכן שוב פולט כמות עודפת של זיהום אוויר. מסיבה זו ל[[פקקי תנועה]] עלולה להיות השפעה מזיקה מאוד על כמות זיהום האוויר, במיוחד שהם תורמים גם לריכוז הזיהום במקום ובזמן. בתחילת הנסיעה המנוע קר יותר ולכן פולט זיהום ברמה גבוהה יותר. לכן הזיהום בבוקר באיזורי מגורים עירוניים הוא גבוה יותר.  
+
*'''מהירות הנסיעה''' - מתחת למהירות מסויימת המנוע פולט יותר מזהמים לק"מ נסיעה, כאשר מגבירים את המהירות מגיעים למהירות נסיעה אופטימלית מבחינת זיהום לק"מ, ומעל מהירות זו המנוע מתאמץ יותר ולכן שוב פולט כמות עודפת של זיהום אוויר. מסיבה זו ל[[פקקי תנועה]] עלולה להיות השפעה מזיקה מאוד על כמות זיהום האוויר, במיוחד שהם תורמים גם לריכוז הזיהום במקום ובזמן. בתחילת הנסיעה המנוע קר יותר ולכן פולט זיהום ברמה גבוהה יותר. לכן הזיהום בבוקר באזורי מגורים עירוניים הוא גבוה יותר.  
 
* '''הרגלי הנהיגה''' - האצה ובלימה של הרכב מאמצת יותר את המנוע, גורמת לצריכה גבוהה יותר של המנוע וגורמת לבלאי גבוה יותר שלו. נסיעה חלקה והאצה איטית יותר גורמים לחסכון בדלק וכן להפחתת כמות הזיהום הנפלט.
 
* '''הרגלי הנהיגה''' - האצה ובלימה של הרכב מאמצת יותר את המנוע, גורמת לצריכה גבוהה יותר של המנוע וגורמת לבלאי גבוה יותר שלו. נסיעה חלקה והאצה איטית יותר גורמים לחסכון בדלק וכן להפחתת כמות הזיהום הנפלט.
   שורה 64: שורה 64:     
===פיזור זיהום האוויר במרחב ובזמן===
 
===פיזור זיהום האוויר במרחב ובזמן===
מבחינה בריאותית יש השפעה לא רק לכמות הכוללת של זיהום האוויר הנפלט ביממה באיזור מסויים, אלא גם בדפוסי הפיזור שלו במרחב ובזמן. בשנים האחרונות לדוגמה, נמצא כי [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי עדין]] משפיעה הרבה יותר כאשר הוא קרוב לבני אדם. מסיבה זו זיהום חלקיקי מרכב יכול להיות מסוכן יותר מזיהום תעשייתי מרוחק יותר.  
+
מבחינה בריאותית יש השפעה לא רק לכמות הכוללת של זיהום האוויר הנפלט ביממה באזור מסויים, אלא גם בדפוסי הפיזור שלו במרחב ובזמן. בשנים האחרונות לדוגמה, נמצא כי [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי עדין]] משפיעה הרבה יותר כאשר הוא קרוב לבני אדם. מסיבה זו זיהום חלקיקי מרכב יכול להיות מסוכן יותר מזיהום תעשייתי מרוחק יותר.  
   −
לעומת זאת זיהום של [[אוזון בגובה הקרקע]] הנגרם עקב שילוב בין [[תחמוצות חנקן]] יכול לנדוד למרחק של עשרות ואף מאות ק"מ. כך זיהום תחבורה שנוצר באיזור גוש דן יכול לגרום לזיהום בבית שמש, מודיעין ובית שמש.  
+
לעומת זאת זיהום של [[אוזון בגובה הקרקע]] הנגרם עקב שילוב בין [[תחמוצות חנקן]] יכול לנדוד למרחק של עשרות ואף מאות ק"מ. כך זיהום תחבורה שנוצר באזור גוש דן יכול לגרום לזיהום בבית שמש, מודיעין ובית שמש.  
    
השפעת הזיהום חשובה לא רק בהיבט המרחב אלא גם הזמן. זיהום מרוכז בשעה אחת בבוקר לדוגמה מסוכן יותר מאשר אותה כמות זיהום הפרוסה על פני מספר שעות.
 
השפעת הזיהום חשובה לא רק בהיבט המרחב אלא גם הזמן. זיהום מרוכז בשעה אחת בבוקר לדוגמה מסוכן יותר מאשר אותה כמות זיהום הפרוסה על פני מספר שעות.
שורה 76: שורה 76:  
* ברמה נתונה של רמת מינוע (כמה רכבים פרטיים יש ל-1,000 איש) גידול אוכלוסין גורם לכך שיש כמות גדולה יותר מכוניות ורכבים ולכן זיהום רב יותר.  
 
* ברמה נתונה של רמת מינוע (כמה רכבים פרטיים יש ל-1,000 איש) גידול אוכלוסין גורם לכך שיש כמות גדולה יותר מכוניות ורכבים ולכן זיהום רב יותר.  
 
* הגדלת כמות האנשים עם רמת מינוע נתונה, גוררת גידול ב[[פקקי התנועה]] שמשפיעים גם הם לרעה על זיהום האוויר.
 
* הגדלת כמות האנשים עם רמת מינוע נתונה, גוררת גידול ב[[פקקי התנועה]] שמשפיעים גם הם לרעה על זיהום האוויר.
* הגדלת כמות האוכלוסייה יכולה לגרור דפוסים שונים של בנייה שיכולים להשפיע על השימוש ברכב הפרטי ועל הזיהום באופן הפוך. מצד אחד גידול בכמות האוכלוסייה יכול לגרור לחץ על [[דיור]] להעלות את מחיר הקרקע במרכזי הערים ולכן לעודד [[פרבור]]. כך לדוגמה [[גידול האוכלוסייה בישראל]] תורם ל[[פרבור בישראל]] שמוביל להגדלת השימוש ברכב הפרטי ולהגברת הפקקים. מאידך, הגדלת כמות האוכלוסייה עשויה לגרור [[בניה מרקמית]] ובנייה צפופה יותר במרכזי הערים ובכך להגביר את [[יעילות תחבורה|יעילות התחבורה]] של [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]]. כך לדוגמה [[תחבורת אופניים בתל אביב|השימוש באופניים]] ובתחבורה ציבורית גבוה במיוחד באיזור מרכז תל אביב שהוא אחד המקומות הצפופים במדינה.
+
* הגדלת כמות האוכלוסייה יכולה לגרור דפוסים שונים של בנייה שיכולים להשפיע על השימוש ברכב הפרטי ועל הזיהום באופן הפוך. מצד אחד גידול בכמות האוכלוסייה יכול לגרור לחץ על [[דיור]] להעלות את מחיר הקרקע במרכזי הערים ולכן לעודד [[פרבור]]. כך לדוגמה [[גידול האוכלוסייה בישראל]] תורם ל[[פרבור בישראל]] שמוביל להגדלת השימוש ברכב הפרטי ולהגברת הפקקים. מאידך, הגדלת כמות האוכלוסייה עשויה לגרור [[בניה מרקמית]] ובנייה צפופה יותר במרכזי הערים ובכך להגביר את [[יעילות תחבורה|יעילות התחבורה]] של [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]]. כך לדוגמה [[תחבורת אופניים בתל אביב|השימוש באופניים]] ובתחבורה ציבורית גבוה במיוחד באזור מרכז תל אביב שהוא אחד המקומות הצפופים במדינה.
 
* הגדלת כמות האוכלוסייה וריכוז עירוני שלה עלולה להחריף חשיפה לזיהום אוויר.  
 
* הגדלת כמות האוכלוסייה וריכוז עירוני שלה עלולה להחריף חשיפה לזיהום אוויר.  
 
* הגדלת צפיפות האוכלוסייה עלולה להקשות ולסבך היבטים של תכנון עירוני ותכנון של תשתיות תחבורה ובכך להאט הסבה מתחבורת מכוניות לתחבורה ציבורית.  
 
* הגדלת צפיפות האוכלוסייה עלולה להקשות ולסבך היבטים של תכנון עירוני ותכנון של תשתיות תחבורה ובכך להאט הסבה מתחבורת מכוניות לתחבורה ציבורית.  
שורה 94: שורה 94:  
סוכנות ההגנה של ארצות הברית מעריכה כי זיהום האוויר מתחבורה יבשתית שם אחראי למחצית ממקרי הסרטן הנגרמים כתוצאה מזיהום אוויר במדינה, יש לשים לב כי נתון זה עשוי להשתנות בין מקומות שונים לפי דרגת חומרת [[זיהום תעשייתי|הזיהום התעשייתי]] וכן גורמים המשפיעים על חומרת זיהום האוויר מתחבורה. [http://www.ucsusa.org/clean_vehicles/why-clean-cars/air-pollution-and-health/cars-trucks-air-pollution.html]  
 
סוכנות ההגנה של ארצות הברית מעריכה כי זיהום האוויר מתחבורה יבשתית שם אחראי למחצית ממקרי הסרטן הנגרמים כתוצאה מזיהום אוויר במדינה, יש לשים לב כי נתון זה עשוי להשתנות בין מקומות שונים לפי דרגת חומרת [[זיהום תעשייתי|הזיהום התעשייתי]] וכן גורמים המשפיעים על חומרת זיהום האוויר מתחבורה. [http://www.ucsusa.org/clean_vehicles/why-clean-cars/air-pollution-and-health/cars-trucks-air-pollution.html]  
   −
בשנת 2011 מצא מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] כי יש סיכון מוגבר ל[[סרטן ריאה]] עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס ל[[עישון|מעשנים]].<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  
+
בשנת 2011 מצא מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] כי יש סיכון מוגבר ל[[סרטן ריאה]] עבור חולים שחיו באזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס ל[[עישון|מעשנים]].<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  
    
מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון תושבים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של [[חומר חלקיקי]] באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מ[[סרטן הריאה]]. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן בזיהום אוויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al. [http://cebp.aacrjournals.org/content/19/5/1284.abstractv Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts] Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284 </ref>
 
מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון תושבים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של [[חומר חלקיקי]] באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מ[[סרטן הריאה]]. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן בזיהום אוויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al. [http://cebp.aacrjournals.org/content/19/5/1284.abstractv Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts] Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284 </ref>
שורה 117: שורה 117:  
מחקרים בשנים האחרונות בודקים את האפשרות של חשיפה לזיהום אוויר לבין [[אוטיזם]], שכן זיהום אוויר יכול להשפיע על מערכת העצבים. מחקר משנת 2013 מצא קשר אפשרי בין חשיפה של הורים למזהמים שונים לבין סיכוי מוגבר של ילדים לפתח ולהיכלל בקשת האוטיסטית. חשיפת הורים לזיהום של [[חומר חלקיקי]] מ[[דיזל]], קשורה באופן סטטיסטי לסיכון פי 2 לתחלואה של ילדים ב[[אוטיזם]] לעומת הורים שלא נחשפו. היבטים דומים נגרמו גם עקב חשיפה ל[[זיהום תעשייתי]] עקב [[מתכות כבדות]]. ברוב סוגי החשיפה יש עליה לינארית בין מידת החשיפה לזיהום למידת הסיכון שהילד יהיה בספקטרום האוטיסטי. ברוב סוגי המזהמים, הקשר היה חזק יותר בקרב בנים לעומת בנות.<ref>Roberts AL, Kristen L, Hart JE, Laden F, Just AC, Bobb JF, et al. 2013.[http://ehp.niehs.nih.gov/1206187/ Perinatal air pollutant exposures and autism spectrum disorder in the children of Nurses’ Health Study II participants. Environ Health Perspect] 121:978–984; doi: 10.1289/ehp.1206187.</ref>
 
מחקרים בשנים האחרונות בודקים את האפשרות של חשיפה לזיהום אוויר לבין [[אוטיזם]], שכן זיהום אוויר יכול להשפיע על מערכת העצבים. מחקר משנת 2013 מצא קשר אפשרי בין חשיפה של הורים למזהמים שונים לבין סיכוי מוגבר של ילדים לפתח ולהיכלל בקשת האוטיסטית. חשיפת הורים לזיהום של [[חומר חלקיקי]] מ[[דיזל]], קשורה באופן סטטיסטי לסיכון פי 2 לתחלואה של ילדים ב[[אוטיזם]] לעומת הורים שלא נחשפו. היבטים דומים נגרמו גם עקב חשיפה ל[[זיהום תעשייתי]] עקב [[מתכות כבדות]]. ברוב סוגי החשיפה יש עליה לינארית בין מידת החשיפה לזיהום למידת הסיכון שהילד יהיה בספקטרום האוטיסטי. ברוב סוגי המזהמים, הקשר היה חזק יותר בקרב בנים לעומת בנות.<ref>Roberts AL, Kristen L, Hart JE, Laden F, Just AC, Bobb JF, et al. 2013.[http://ehp.niehs.nih.gov/1206187/ Perinatal air pollutant exposures and autism spectrum disorder in the children of Nurses’ Health Study II participants. Environ Health Perspect] 121:978–984; doi: 10.1289/ehp.1206187.</ref>
   −
במרץ 2015 מצאו חוקרים מהרווארד שחשיפה של נשים בהריון, בעיקר בשליש האחרון שלו, ל[[זיהום חלקיקי עדין]] (PM2.5) מקושר לסיכוי מוגבר ללידת ילד שנמצא בקשת האוטיסטית. המחקר שעקב אחר 116 אלף נשים בארצות הברית, שהשתתפו במחקר האחיות השני בארצות הברית ( Nurses’ Health Study II ) מצא שבאיזורים מזוהמים מאוד הסיכון לאוטיזם יכול להיות כפול לעומת איזורים נקיים.<ref>Raanan Raz et al, [http://ehp.niehs.nih.gov/1408133/ Autism Spectrum Disorder and Particulate Matter Air Pollution before, during, and after Pregnancy: A Nested Case–Control Analysis within the Nurses’ Health Study II Cohort], Environ Health Perspect, Volume 123 , Issue 3 , March 2015,  DOI:10.1289/ehp.1408133</ref> הסבר אפשרי לקשר הוא מנגנון דלקתי. ידוע כי דלקת במוח בזמן ההריון יכולה לגרום לאוטיזם וכן ידוע כי חשיפה לזיהום חלקיקי עלולה לגורר דלקת במוח. [http://nocamels.com/2014/12/pollution-autism-risk-children/]
+
במרץ 2015 מצאו חוקרים מהרווארד שחשיפה של נשים בהריון, בעיקר בשליש האחרון שלו, ל[[זיהום חלקיקי עדין]] (PM2.5) מקושר לסיכוי מוגבר ללידת ילד שנמצא בקשת האוטיסטית. המחקר שעקב אחר 116 אלף נשים בארצות הברית, שהשתתפו במחקר האחיות השני בארצות הברית ( Nurses’ Health Study II ) מצא שבאזורים מזוהמים מאוד הסיכון לאוטיזם יכול להיות כפול לעומת אזורים נקיים.<ref>Raanan Raz et al, [http://ehp.niehs.nih.gov/1408133/ Autism Spectrum Disorder and Particulate Matter Air Pollution before, during, and after Pregnancy: A Nested Case–Control Analysis within the Nurses’ Health Study II Cohort], Environ Health Perspect, Volume 123 , Issue 3 , March 2015,  DOI:10.1289/ehp.1408133</ref> הסבר אפשרי לקשר הוא מנגנון דלקתי. ידוע כי דלקת במוח בזמן ההריון יכולה לגרום לאוטיזם וכן ידוע כי חשיפה לזיהום חלקיקי עלולה לגורר דלקת במוח. [http://nocamels.com/2014/12/pollution-autism-risk-children/]
   −
מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת  Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזיכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מ-JAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באיזורים בעלי רמות גבוהות של זיהום אוויר מתחבורה בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [http://www.urmc.rochester.edu/news/story/?id=4100]
+
מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת  Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזיכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מ-JAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באזורים בעלי רמות גבוהות של זיהום אוויר מתחבורה בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [http://www.urmc.rochester.edu/news/story/?id=4100]
    
===קשר סטטיסטי לפגיעה בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים===
 
===קשר סטטיסטי לפגיעה בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים===
שורה 142: שורה 142:  
* [[תחבורה ציבורית]]: שיפור מערכת התחבורה הציבורית (לשם הגדלת הנסועה בה), שיפורים טכניים לצי התחבורה הציבורית (להפחתת פליטות של כל רכב), שיפורים טכניים לצי מוניות.
 
* [[תחבורה ציבורית]]: שיפור מערכת התחבורה הציבורית (לשם הגדלת הנסועה בה), שיפורים טכניים לצי התחבורה הציבורית (להפחתת פליטות של כל רכב), שיפורים טכניים לצי מוניות.
 
* אמצעי תחבורה לא ממונעים ותחבורה רכה: [[תחבורת אופניים]], [[אופניים חשמליים]], [[תשתית להולכי רגל]] ואמצעים נוספים (כגון רולר בליידס וכו').
 
* אמצעי תחבורה לא ממונעים ותחבורה רכה: [[תחבורת אופניים]], [[אופניים חשמליים]], [[תשתית להולכי רגל]] ואמצעים נוספים (כגון רולר בליידס וכו').
* ניהול תנועה וחניה: [[ניהול חניה]], אזורים מוגנים סביבתית, [[איזור מיתון תנועה|מגבלות מהירות]], ניהול תנועה וסנכרון רמזורים, אגרות גודש, [[מדרחוב]]
+
* ניהול תנועה וחניה: [[ניהול חניה]], אזורים מוגנים סביבתית, [[אזור מיתון תנועה|מגבלות מהירות]], ניהול תנועה וסנכרון רמזורים, אגרות גודש, [[מדרחוב]]
 
* תוכניות יוממים ושיתוף נסיעות:[[שיתוף נסיעות]], תכניות יוממים, מידע לגבי תחבורה (מידע לגבי תחבורה ציבורית ולגבי פקקי תנועה).  
 
* תוכניות יוממים ושיתוף נסיעות:[[שיתוף נסיעות]], תכניות יוממים, מידע לגבי תחבורה (מידע לגבי תחבורה ציבורית ולגבי פקקי תנועה).  
 
* שינויים טכנולוגיים ורגולציה בדלקים ובמנועים-  בין אם לכלל כלי הרכב המנועיים או תוך דגש למכוניות (האמצעי הנפוץ ביותר) או לקבוצת כלי רכב מזהמים מסויימת (כגון אוניות, משאיות כבדות, תחבורה ציבורית, אופנועים, אוטובוסים וכו') - הדבר כולל מעבר לדלקים פחות מזהמים (כולל הפחתת כמות העופרת בדלק); מגבלות על מנועי דיזל; תקני "יורו" למנועי דיזל; אמצעים טכנולוגיים לשיפור יעילות המנוע והפחתת כמות הזיהום הנפלט מהרכב (כגון הזרקת דלק, ממיר קטליטי); מעבר למכוניות קטנות יותר; מעבר למנועים היברידיים, מעבר ל[[מכונית חשמלית|מנועים חשמליים]] או למנועים אחרים (כגון מנוע בלחץ אוויר, תאי דלק ועוד); חובת סימון כלי רכב לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; מיסוי לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; איסור שימוש באופנועים (בסין לדוגמה); רגולציה, תקנות ובדיקות על זיהום מקסימלי לרכב ועוד.   
 
* שינויים טכנולוגיים ורגולציה בדלקים ובמנועים-  בין אם לכלל כלי הרכב המנועיים או תוך דגש למכוניות (האמצעי הנפוץ ביותר) או לקבוצת כלי רכב מזהמים מסויימת (כגון אוניות, משאיות כבדות, תחבורה ציבורית, אופנועים, אוטובוסים וכו') - הדבר כולל מעבר לדלקים פחות מזהמים (כולל הפחתת כמות העופרת בדלק); מגבלות על מנועי דיזל; תקני "יורו" למנועי דיזל; אמצעים טכנולוגיים לשיפור יעילות המנוע והפחתת כמות הזיהום הנפלט מהרכב (כגון הזרקת דלק, ממיר קטליטי); מעבר למכוניות קטנות יותר; מעבר למנועים היברידיים, מעבר ל[[מכונית חשמלית|מנועים חשמליים]] או למנועים אחרים (כגון מנוע בלחץ אוויר, תאי דלק ועוד); חובת סימון כלי רכב לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; מיסוי לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; איסור שימוש באופנועים (בסין לדוגמה); רגולציה, תקנות ובדיקות על זיהום מקסימלי לרכב ועוד.   

תפריט ניווט