שינויים

'''הכחשת מדע''' היא הכחשה או סילוף של ממצאים של [[השיטה המדעית|מחקרים מדעיים]] מבוססים, או ניסיון להשפיע על מדענים או להדגיש קבוצה של מדענים באופן סלקטיבי עקב אינטרס פוליטי, מסחרי או אידאולוגי. הכחשה כזו מבוצעת על ידי פוליטיקאים, תאגידים, אנשי דת וארגונים שונים, פעילים חברתיים ובשנים האחרונות גם על ידי קבוצות ברשתות חברתיות. ככל [[ציר זמן של המהפכה המדעית|שהתפתח המדע והתבסס]], הכחשת מדע הופכת להיות דבר שקשור יותר עם אמונה ב[[תאוריית קשר|תאוריית קונספירציה]] שונות.

'''הכחשת מדע''' היא הכחשה או סילוף של ממצאים של [[השיטה המדעית|מחקרים מדעיים]] מבוססים, או ניסיון להשפיע על מדענים או להדגיש קבוצה של מדענים באופן סלקטיבי עקב אינטרס פוליטי, מסחרי או אידאולוגי. הכחשה כזו מבוצעת על ידי פוליטיקאים, תאגידים, אנשי דת וארגונים שונים, פעילים חברתיים ובשנים האחרונות גם על ידי קבוצות ברשתות חברתיות. ככל [[ציר זמן של המהפכה המדעית|שהתפתח המדע והתבסס]], הכחשת מדע הופכת להיות דבר שקשור יותר עם אמונה ב[[תאוריית קשר|תאוריית קונספירציה]] שונות.

הסופר והמדען אייזק אסימוב אמר ב-1980 כי הגישה של הכחשת מדע "מוזנת על ידי רעיון השווא שדמוקרטיה משמעותה ש'הבַּעֲרוּת שלי טובה לא פחות מן הידע שלך".[https://davidson.weizmann.ac.il/online/scientificamerican/%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%E2%80%93-%D7%9E%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA] הכחשת מדע רלוונטית במיוחד עבור שאלות שבהן נדרשת הכרעה פוליטית או אישית הנוגעת לנושאים רפואיים, דתיים, חברתיים ביולוגיים ואקולוגיים. כמו סוגיות חיסונים ומאבקים במגפות מדבקות, החזקה של [[נשק חם]] והקשר שלו לאלימות, סוגיות הנוגעות ל[[תזונה בריאה]], [[עישון ובריאות]], [[חברות תרופות]], סוגיות הנוגעות להומוסקסואליות, לטרנסג'נדרים (כמו האם הדבר מתרחש כתוצאה מתהליך ביולוגי או חברתי), [[שינויי אקלים]] ועוד [[השפעות סביבתיות]].  

הסופר והמדען אייזק אסימוב אמר ב-1980 כי הגישה של הכחשת מדע "מוזנת על ידי רעיון השווא שדמוקרטיה משמעותה ש'הבַּעֲרוּת שלי טובה לא פחות מן הידע שלך".[https://davidson.weizmann.ac.il/online/scientificamerican/%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%E2%80%93-%D7%9E%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA] הכחשת מדע רלוונטית במיוחד עבור שאלות שבהן נדרשת הכרעה פוליטית או אישית הנוגעת לנושאים רפואיים, דתיים, חברתיים ביולוגיים ואקולוגיים. כמו סוגיות חיסונים ומאבקים במגפות מדבקות, החזקה של [[נשק חם]] והקשר שלו לאלימות, סוגיות הנוגעות ל[[תזונה בריאה]], [[עישון ובריאות]], [[חברות תרופות]], סוגיות הנוגעות להומוסקסואליות, לטרנסג'נדרים (כמו האם הדבר מתרחש כתוצאה מתהליך ביולוגי או חברתי), [[שינויי אקלים]] ועוד [[השפעות סביבתיות]].  

חוסר האמון במדע קשור באידאולוגיות שונות - חלקן אידאולוגיות דתיות, חלקן אידאולוגיות כלכליות וחברתיות. זרמי התרבות המזוהים עם הכחשת מדע הם שמרנים-דתיים מצד אחד (הכחשת המדע על רקע דת או מסורת) ו[[פוסטמודרניזם|פוסט מודרניים]] מצד שני. בעוד ששמרנים מתנגדים בדרך כלל לרעיונות פוסט-מודרניים (מתוך האמונה שיש אמת אחת נכונה והיא מובאת על ידי ספקי קודש), הם חולקים יחד התנגדות למדע, בדרך כלל בטענה שמדענים משקרים או שיש הטיה משמעותית במדע. גם זרמים אידאולוגיים כמו ליברליזם, שמרנות, קפיטליזם, סוציאליזם, תומכי זכויות בעלי חיים, ואנשי סביבה וקיימות עלולים לבצע הכחשת מדע בהקשרים שונים - כאשר יש סתירה או סתירה לכאורה בין האידאולוגיה לבין ממצאים שונים מהמדע.  

חוסר האמון במדע קשור באידאולוגיות שונות - חלקן אידאולוגיות דתיות, חלקן אידאולוגיות כלכליות וחברתיות. זרמי התרבות המזוהים עם הכחשת מדע הם שמרנים-דתיים מצד אחד (הכחשת המדע על רקע דת או מסורת) ו[[פוסטמודרניזם|פוסט מודרניים]] מצד שני. בעוד ששמרנים מתנגדים בדרך כלל לרעיונות פוסט-מודרניים (מתוך האמונה שיש אמת אחת נכונה והיא מובאת על ידי ספקי קודש), הם חולקים יחד התנגדות למדע, בדרך כלל בטענה שמדענים משקרים או שיש הטיה משמעותית במדע. גם זרמים אידאולוגיים כמו ליברליזם, שמרנות, קפיטליזם, סוציאליזם, תומכי זכויות בעלי חיים, ואנשי סביבה וקיימות עלולים לבצע הכחשת מדע בהקשרים שונים - כאשר יש סתירה או סתירה לכאורה בין האידאולוגיה לבין ממצאים שונים מהמדע.  

חוסר האמון במדע מוזן גם על ידי מקרים אמיתיים של הטיות מדעיות - הן מקרים של טעויות או סילופים של מדענים שנובעות מסיבות שונות שנתגלו עם הזמן, והן במאמצים מערכתיים יותר של ממשלות ובעיקר [[תאגידים גדולים]] שמנסים לעוות ממצאים של מחקרים מדעיים בניסיון לייצר אמירה שמתאימה להם - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. אף כי הטיות כאלה קיימות והן עלולות להיות דבר מסוכן ומשמעותי, בדרך כלל רוב ההטיות האלה נחשפות לאחר כמה שנים או כמה עשרות שנים, מתוך המנגנון המדעי עצמו, או על ידי תחקירים של עיתונאים. תהליכים אלה של חשיפת האמת ותיקון, הם בדרך כלל מהירים יותר מאשר תיקונים במוסדות חברתיים אחרים כמו דתות, אידאולוגיות חברתיות ועוד. הוגים חברתיים ומדענים מנסים למצוא דרכים לתקן סילופים במדע, ובעיקר השפעות של אינטרסים של חברות או ממשלות על המחקר המדעי, זאת בין היתר על רקע הכרה בת מאות שנים לפיה [[השיטה המדעית]] היא הדרך הטובה ביותר בינתיים להתקדם להבנה טובה יותר ולאידאלים כמו [[אמת]] או ידע מקיף ו[[הוליסטי]] וכן כדרך לשפר את העולם בסופו של דבר. כמו כן בקרב פעילים חברתיים רבים יש שימוש במחקרים מדעיים כדי להתמודד עם סילופים, עיוותים או ספינים מצד גופים חזקים - לדוגמה במאבקים של [[סביבתנים]] נגד [[חברות מזהמות]] או אנשי [[בריאות הציבור]] במאבק נגד [[חברות הטבק]].  

חוסר האמון במדע מוזן גם על ידי מקרים אמיתיים של הטיות מדעיות - הן מקרים של טעויות או סילופים של מדענים שנובעות מסיבות שונות שנתגלו עם הזמן, והן במאמצים מערכתיים יותר של ממשלות ובעיקר [[תאגידים גדולים]] שמנסים לעוות ממצאים של מחקרים מדעיים בניסיון לייצר אמירה שמתאימה להם - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. אף כי הטיות כאלה קיימות והן עלולות להיות דבר מסוכן ומשמעותי, בדרך כלל רוב ההטיות האלה נחשפות לאחר כמה שנים או כמה עשרות שנים, מתוך המנגנון המדעי עצמו, או על ידי תחקירים של עיתונאים. תהליכים אלה של חשיפת האמת ותיקון, הם בדרך כלל מהירים יותר מאשר תיקונים במוסדות חברתיים אחרים כמו דתות, אידאולוגיות חברתיות ועוד. הוגים חברתיים ומדענים מנסים למצוא דרכים לתקן סילופים במדע, ובעיקר השפעות של אינטרסים של חברות או ממשלות על המחקר המדעי, זאת בין היתר על רקע הכרה בת מאות שנים לפיה [[השיטה המדעית]] היא הדרך הטובה ביותר בינתיים להתקדם להבנה טובה יותר ולאידאלים כמו [[אמת]] או ידע מקיף ו[[הוליסטי]] וכן כדרך לשפר את העולם בסופו של דבר. כמו כן בקרב פעילים חברתיים רבים יש שימוש במחקרים מדעיים כדי להתמודד עם סילופים, עיוותים או ספינים מצד גופים חזקים - לדוגמה במאבקים של [[סביבתנים]] נגד [[חברות מזהמות]] או אנשי [[בריאות הציבור]] במאבק נגד [[חברות הטבק]].  

===תאוריית הבריאה הספונטנית ו"הכוח המצמיח"===

===תאוריית הבריאה הספונטנית ו"הכוח המצמיח"===

במהלך המאה ה-18 התקיים ויכוח ארוך בין תומכי הבריאה הספונטנית לבין מי שאמרו שכל החיים באשר הם, כולל זבובים, תולעים וחיידקים נוצרים תודות לרבייה של הוריהם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Spontaneous_generation] האיטלקי לאדזארו ספאלאנצאני (Lazzaro Spallanzani),[https://en.wikipedia.org/wiki/Lazzaro_Spallanzani] הצליח להראות באמצעות ניסויים רבים כי חימום ארוך של בקבוקים חתומים עיקר אותם ולא התפתחו בהם חיידקים. מולו עמדו הרוזן דה-בופון (Georges-Louis Leclerc, Comte de Buffon) וג'ון טורבנוויל נידהם שניסו להוכיח שיצורים חיים נוצרים יש מעין מדברים כמו בשר שהרקיב, ציר בשר וכו'.{{הערה|שם=קריף|פאול דה קריף, [[ציידי החיידקים]], תרגם אבנר כרמלי. 1965, הוצאת ז. זלקוביץ, פרק ב'}}{{הערה|[[רועי צזנה]], [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3478832,00.html נפילתה של תיאוריה: על תורת החיים שנוצרו יש מאין], הידען ב-ynet, 05.12.07}}{{הערה|רועי צזנה, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3478949,00.html חיידקים נוצרים יש מאין: נפילתה של תיאוריה. חלק ב'], Ynet}}

במהלך המאה ה-18 התקיים ויכוח ארוך בין תומכי הבריאה הספונטנית לבין מי שאמרו שכל החיים באשר הם, כולל זבובים, תולעים וחיידקים נוצרים תודות לרבייה של הוריהם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Spontaneous_generation] האיטלקי לאדזארו ספאלאנצאני (Lazzaro Spallanzani),[https://en.wikipedia.org/wiki/Lazzaro_Spallanzani] הצליח להראות באמצעות ניסויים רבים כי חימום ארוך של בקבוקים חתומים עיקר אותם ולא התפתחו בהם חיידקים. מולו עמדו הרוזן דה-בופון (Georges-Louis Leclerc, Comte de Buffon) וג'ון טורבנוויל נידהם שניסו להוכיח שיצורים חיים נוצרים יש מעין מדברים כמו בשר שהרקיב, ציר בשר וכו'.{{הערה|שם=קריף|פאול דה קריף, [[ציידי החיידקים]], תרגם אבנר כרמלי. 1965, הוצאת ז. זלקוביץ, פרק ב'}}{{הערה|[[רועי צזנה]], [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3478832,00.html נפילתה של תיאוריה: על תורת החיים שנוצרו יש מאין], הידען ב-ynet, 05.12.07}}{{הערה|רועי צזנה, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3478949,00.html חיידקים נוצרים יש מאין: נפילתה של תיאוריה. חלק ב'], Ynet}}

רעיון הבריאה הספונטנית הוצע כבר על ידי אריסטו. [https://en.wikipedia.org/wiki/Spontaneous_generation] בשנת 1745, ביצע ג'ון נידהם [https://en.wikipedia.org/wiki/John_Needham] סדרה של ניסויים על מרקים מבושלים. הוא האמין כי הרתחת המים תהרוג את כל היצורים החיים (דבר שכבר היה ידוע מזמן ליבנהוק שהורג את החיידקים). והוא הראה שכאשר הם אטומים מיד לאחר רתיחה, המרקים היו מאוכלסים בחיידקים, דבר שאפשר את המשך האמונה בבריאה ספונטני. מחקריו נבדקו בקפדנות על ידי עמיתיו ורבים מהם הסכימו.[https://en.wikipedia.org/wiki/Spontaneous_generation] {{הערה|שם=קריף}}

רעיון הבריאה הספונטנית הוצע כבר על ידי אריסטו. [https://en.wikipedia.org/wiki/Spontaneous_generation] בשנת 1745, ביצע ג'ון נידהם [https://en.wikipedia.org/wiki/John_Needham] סדרה של ניסויים על מרקים מבושלים. הוא האמין כי הרתחת המים תהרוג את כל היצורים החיים (דבר שכבר היה ידוע מזמן ליבנהוק שהורג את החיידקים). והוא הראה שכאשר הם אטומים מיד לאחר רתיחה, המרקים היו מאוכלסים בחיידקים, דבר שאפשר את המשך האמונה בבריאה ספונטני. מחקריו נבדקו בקפדנות על ידי עמיתיו ורבים מהם הסכימו.[https://en.wikipedia.org/wiki/Spontaneous_generation] {{הערה|שם=קריף}}

אולם ספאלאנצאני הוכיח לאחר מכן בניסויים כי הבעיה הייתה בכך שהסגירה של הבקבוק בפקק לא הייתה הרמטית - וכי חיידקים יכולים להגיע למצע גידול דרך הפקק עצמו או דרך אבק באוויר. ספאלאנצאני חתם את צוואר בקבוקי הזכוכית שלו בהתכת הזכוכית (במקום בפקק) והרתיח חלק מהם במשך דקות וחלק במשך שעה, ובכך הראה שתאוריית הבריאה הספונטנית אינה נכונה. נידהם גייס לעזרתו את דה-בופון ויחד עם כתבו על תאוריית "הכוח המצמיח" ("vegetative force") שזכתה לפופולריות רבה הן בקרב הציבור הרחב והאליטה החברתית, והן בקרב המדענים. לשם כך הם לא נעזרו בניסויים אלא בכך שדה-בופון ידע לכתוב יפה, היה לו מוניטין והיה מקושר היטב. לאט לאט הצליח ספאלאנצאני להראות שתאוריה זו אינה נכונה.{{הערה|שם=קריף}} ההוכחות הסופיות לכך שהתאוריה של בריאה ספונטנית אינה נכונה ניתנה לבסוף על ידי ניסויים של פסטר. הוויכוח הזה הראה פעם נוספת מדוע ניסויים רבים ומדוקדקים חשובים יותר מאשר טיעונים לוגיים מתוחכמים. כך גם החלו להתגלות עקרונות הפיסטור בתהליכי מזון ותהליכי עיקור וחיטוי של מכשירים רפואיים לצורכי ניתוחים כמו גם רעיונות ראשונים לגבי היגיינה.

אולם ספאלאנצאני הוכיח לאחר מכן בניסויים כי הבעיה הייתה בכך שהסגירה של הבקבוק בפקק לא הייתה הרמטית - וכי חיידקים יכולים להגיע למצע גידול דרך הפקק עצמו או דרך אבק באוויר. ספאלאנצאני חתם את צוואר בקבוקי הזכוכית שלו בהתכת הזכוכית (במקום בפקק) והרתיח חלק מהם במשך דקות וחלק במשך שעה, ובכך הראה שתאוריית הבריאה הספונטנית אינה נכונה. נידהם גייס לעזרתו את דה-בופון ויחד עם כתבו על תאוריית "הכוח המצמיח" ("vegetative force") שזכתה לפופולריות רבה הן בקרב הציבור הרחב והאליטה החברתית, והן בקרב המדענים. לשם כך הם לא נעזרו בניסויים אלא בכך שדה-בופון ידע לכתוב יפה, היה לו מוניטין והיה מקושר היטב. לאט לאט הצליח ספאלאנצאני להראות שתאוריה זו אינה נכונה.{{הערה|שם=קריף}} ההוכחות הסופיות לכך שהתאוריה של בריאה ספונטנית אינה נכונה ניתנה לבסוף על ידי ניסויים של פסטר. הוויכוח הזה הראה פעם נוספת מדוע ניסויים רבים ומדוקדקים חשובים יותר מאשר טיעונים לוגיים מתוחכמים. כך גם החלו להתגלות עקרונות הפיסטור בתהליכי מזון ותהליכי עיקור וחיטוי של מכשירים רפואיים לצורכי ניתוחים כמו גם רעיונות ראשונים לגבי היגיינה.

בקהילה המדעית זכה הספר לפרסום רב מיד עם צאתו. בתחילה היו לתאוריה זו תאוריות מתחרות אחרות בנוגע להיווצרות המינים השונים על פני כדור הארץ, אולם עם הזמן תאוריות אלה נדחקו הצידה על ידי ממצאים והסברים לפי תורת האבולוציה. בשנות ה-30 וה-40 של [[המאה ה-20]] - יצרו מדענים את "הסינתזה האבולוציונית המודרנית", אשר שילבה את תורת הברירה הטבעית של דרווין עם [[גנטיקה של אוכלוסיות]].{{הערה|John van Wyhe, [http://darwin-online.org.uk/darwin.html Charles Darwin: gentleman naturalist: A biographical sketcht], The Complete Work of Charles Darwin Online,University of Cambridge, July 2002}} מאז, עצם קיומם של תהליכים אבולוציונים, והיכולת של הסינתזה המודרנית להסביר מדוע וכיצד הם מתרחשים, אינם נתונים במחלוקת בקרב ביולוגים.

בקהילה המדעית זכה הספר לפרסום רב מיד עם צאתו. בתחילה היו לתאוריה זו תאוריות מתחרות אחרות בנוגע להיווצרות המינים השונים על פני כדור הארץ, אולם עם הזמן תאוריות אלה נדחקו הצידה על ידי ממצאים והסברים לפי תורת האבולוציה. בשנות ה-30 וה-40 של [[המאה ה-20]] - יצרו מדענים את "הסינתזה האבולוציונית המודרנית", אשר שילבה את תורת הברירה הטבעית של דרווין עם [[גנטיקה של אוכלוסיות]].{{הערה|John van Wyhe, [http://darwin-online.org.uk/darwin.html Charles Darwin: gentleman naturalist: A biographical sketcht], The Complete Work of Charles Darwin Online,University of Cambridge, July 2002}} מאז, עצם קיומם של תהליכים אבולוציונים, והיכולת של הסינתזה המודרנית להסביר מדוע וכיצד הם מתרחשים, אינם נתונים במחלוקת בקרב ביולוגים.

לאחר הסינתזה המודרנית, רובן המוחלט של הביקורות על האבולוציה באו ממקורות [[דת]]יים, ולא מהקהילה המדעית.{{הערה|Ronald Numbers , The Creationists: From Scientific Creationism to Intelligent Design, Harvard University Press, November 30, 2006, isbn - 0674023390}} רוב מוחלט של הקהילה המדעית העוסקת באבולוציה ומקצועות קרובים אינו מקבל את תקפותן של ההתנגדויות הללו. טיעוני הנגד העולים מתוך הקהילה המדעית נוגעים בעיקר לאי-הבנות, לשיטתם, בקשר לעצם המושג של תורה מדעית, ל[[קונצנזוס מדעי|קונצנזוס בקרב המדענים]] בקשר לקיום הראיות וליכולת ההפרכה של האבולוציה, ולפרשנות שגויה של החוקים הפיזיקליים כפי שמציגים אותם המתנגדים.{{הערה|[http://www.aaas.org/news/releases/2006/pdf/0219boardstatement.pdf Statement on the Teaching of Evolution], American Association for the Advancement of Science, 2006}}

לאחר הסינתזה המודרנית, רובן המוחלט של הביקורות על האבולוציה באו ממקורות [[דת]]יים, ולא מהקהילה המדעית.{{הערה|Ronald Numbers , The Creationists: From Scientific Creationism to Intelligent Design, Harvard University Press, November 30, 2006, isbn - 0674023390}} רוב מוחלט של הקהילה המדעית העוסקת באבולוציה ומקצועות קרובים אינו מקבל את תקפותן של ההתנגדויות הללו. טיעוני הנגד העולים מתוך הקהילה המדעית נוגעים בעיקר לאי-הבנות, לשיטתם, בקשר לעצם המושג של תורה מדעית, ל[[קונצנזוס מדעי|קונצנזוס בקרב המדענים]] בקשר לקיום הראיות וליכולת ההפרכה של האבולוציה, ולפרשנות שגויה של החוקים הפיזיקליים כפי שמציגים אותם המתנגדים.{{הערה|[http://www.aaas.org/news/releases/2006/pdf/0219boardstatement.pdf Statement on the Teaching of Evolution], American Association for the Advancement of Science, 2006}}

[[קובץ:Views on Evolution.svg|ממוזער|500px|דיאגרמה המראה את שיעור ההסכמה הציבורית עם תורת האבולוציה, כתהליך טבעי או שאינו כזה, שנמצא בסקרים שנערכו בארצות שונות על פי מחקר שפורסם בשנת 2008.]]

[[קובץ:Views on Evolution.svg|ממוזער|500px|דיאגרמה המראה את שיעור ההסכמה הציבורית עם תורת האבולוציה, כתהליך טבעי או שאינו כזה, שנמצא בסקרים שנערכו בארצות שונות על פי מחקר שפורסם בשנת 2008.]]

[[קובץ:A Frank Statement.png|ממוזער|300px|המודעה '''"הצהרה כנה למעשני הסיגריות"''' שפורסמה בשנת 1954 על ידי [[חברות הטבק|חברות סיגריות]]. המודעה מכחישה את הקשר בין סרטן לבין עישון ומסמנת את קו ההסברה של [[חברות טבק]] במשך עשרות שנים- יצירת בלבול ו[[נטיעת ספק]], בקרב הציבור ביחס לנזקי העישון וסוגיות נוספות. חברות הסיגריות הצהירו גם כי בריאות הציבור חשובה להן יותר מאשר מכירת טבק. המודעה יוצרת את הרושם כי אין ממש בחששות הבריאותיים, וכי החברות עצמן צריכות להיות מעורבות במחקר המדעי באשר לבטיחות המוצרים שהן משווקות, וכי [[רגולציה עצמית]] ומדע אובייקטיבי יפתרו כל בעיה שעלולה להתקיים.]]

[[קובץ:A Frank Statement.png|ממוזער|300px|המודעה '''"הצהרה כנה למעשני הסיגריות"''' שפורסמה בשנת 1954 על ידי [[חברות הטבק|חברות סיגריות]]. המודעה מכחישה את הקשר בין סרטן לבין עישון ומסמנת את קו ההסברה של [[חברות טבק]] במשך עשרות שנים- יצירת בלבול ו[[נטיעת ספק]], בקרב הציבור ביחס לנזקי העישון וסוגיות נוספות. חברות הסיגריות הצהירו גם כי בריאות הציבור חשובה להן יותר מאשר מכירת טבק. המודעה יוצרת את הרושם כי אין ממש בחששות הבריאותיים, וכי החברות עצמן צריכות להיות מעורבות במחקר המדעי באשר לבטיחות המוצרים שהן משווקות, וכי [[רגולציה עצמית]] ומדע אובייקטיבי יפתרו כל בעיה שעלולה להתקיים.]]

[[הכחשת נזקי העישון]] - מחקרים על [[עישון ובריאות|נזקי הטבק]] החלו להופיע בתחילת המאה ה-20 בהקשר של בריאות כלי דם. בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפרסמו המחקרים הראשונים שקשרו בין [[סרטן]] לבין [[עישון טבק]]. מחקרים נרחבים ורבים על הקשר בין טבק לבין [[סרטן]] החלו להופיע בשנות ה-50 של המאה ה-20 והם כללו מחקרי מעקב על מיליוני אנשים, ניסויי מעבדה בחיות, ניסויים ברקמות, תאים ועוד. בשנת 1964 הכיר המנתח הכללי בארצות הברית, בנזקי העישון ובעקבות כך החלה הכרה מצד גופי בריאות שונים. [[חברות הטבק]] עסקו, החל משנות ה-30 של המאה ה-20 וביתר שאת מאז שנת 1954 בהכחשת הנזקים, על ידי מגוון אמצעים שכלל גיוס מומחים שיקיימו "מחקרי זבל", על ידי פרסומים בעיתונות, לובי פוליטי, מודעות ועוד. המטרה הייתה לא בהכרח לשכנע את הציבור בצורה לוגית שהעישון בטוח אלא בעיקר ליצור רושם שיש ספק בקרב המומחים, דבר המכונה [[נטיעת ספק]]. נטיעת ספק מונעת מהאדם להתחייב מבחינה נפשית לצד מסויים של הוויכוח. דבר זה נועד לאפשר לאנשים להמשיך לעשן ולא לפנות לאפיקים של [[גמילה מעישון]] וכן לא לתמוך בצעדים פוליטיים כמו [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]. בשנת 1998 הגיעו חברות הטבק לפשרה עם התובעים של מספר מדינות בארצות הברית, דבר זה אילץ את החברות לפרסם מיליוני מסמכים פנימיים. בתחילת המאה ה-20 החלו להופיע ספרים ופרסומים, (כמו הספר [[שואה מוזהבת]]), על שיטות הפעולה של חברות הטבק והפער הגדול שהיה בין העמדה הציבורית של חברות הטבק בסוגיות שונות לבין מה שהחברות ידעו בפועל. מתוך מסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. לטענת [[ארגון הבריאות העולמי]] עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של [[יחסי ציבור]] והיבטים משפטיים (כדי להגן על עצמן מתביעות). <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

[[הכחשת נזקי העישון]] - מחקרים על [[עישון ובריאות|נזקי הטבק]] החלו להופיע בתחילת המאה ה-20 בהקשר של בריאות כלי דם. בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפרסמו המחקרים הראשונים שקשרו בין [[סרטן]] לבין [[עישון טבק]]. מחקרים נרחבים ורבים על הקשר בין טבק לבין [[סרטן]] החלו להופיע בשנות ה-50 של המאה ה-20 והם כללו מחקרי מעקב על מיליוני אנשים, ניסויי מעבדה בחיות, ניסויים ברקמות, תאים ועוד. בשנת 1964 הכיר המנתח הכללי בארצות הברית, בנזקי העישון ובעקבות כך החלה הכרה מצד גופי בריאות שונים. [[חברות הטבק]] עסקו, החל משנות ה-30 של המאה ה-20 וביתר שאת מאז שנת 1954 בהכחשת הנזקים, על ידי מגוון אמצעים שכלל גיוס מומחים שיקיימו "מחקרי זבל", על ידי פרסומים בעיתונות, לובי פוליטי, מודעות ועוד. המטרה הייתה לא בהכרח לשכנע את הציבור בצורה לוגית שהעישון בטוח אלא בעיקר ליצור רושם שיש ספק בקרב המומחים, דבר המכונה [[נטיעת ספק]]. נטיעת ספק מונעת מהאדם להתחייב מבחינה נפשית לצד מסויים של הוויכוח. דבר זה נועד לאפשר לאנשים להמשיך לעשן ולא לפנות לאפיקים של [[גמילה מעישון]] וכן לא לתמוך בצעדים פוליטיים כמו [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]. בשנת 1998 הגיעו חברות הטבק לפשרה עם התובעים של מספר מדינות בארצות הברית, דבר זה אילץ את החברות לפרסם מיליוני מסמכים פנימיים. בתחילת המאה ה-20 החלו להופיע ספרים ופרסומים, (כמו הספר [[שואה מוזהבת]]), על שיטות הפעולה של חברות הטבק והפער הגדול שהיה בין העמדה הציבורית של חברות הטבק בסוגיות שונות לבין מה שהחברות ידעו בפועל. מתוך מסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. לטענת [[ארגון הבריאות העולמי]] עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של [[יחסי ציבור]] והיבטים משפטיים (כדי להגן על עצמן מתביעות). <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

מניפולציות על דעת הקהל ביחס לטבק לא נוגעות רק לשאלה "האם עישון מסוכן לבריאות" אלא גם לסוגיות נוספות כמו מה הנזק הבריאותי מ[[עישון כפוי]], עד כמה [[התמכרות לניקוטין|סיגריות ממכרות]] והאם חברות טבק מבצעות במכוון [[שיווק טבק לילדים ולנוער]]. החברות וכן גורמים בימין הכלכלי מנסות לצייר את העישון כסוגיה שנוגעת לבחירה של הפרט (הבוגר) של מוצר ככל מוצר אחר, בעוד שחלק חיוני בתחום העישון הוא יצירת [[התמכרות]] (בין היתר על ידי [[מניפולציה בניקוטין]]) בקרב קטינים.

מניפולציות על דעת הקהל ביחס לטבק לא נוגעות רק לשאלה "האם עישון מסוכן לבריאות" אלא גם לסוגיות נוספות כמו מה הנזק הבריאותי מ[[עישון כפוי]], עד כמה [[התמכרות לניקוטין|סיגריות ממכרות]] והאם חברות טבק מבצעות במכוון [[שיווק טבק לילדים ולנוער]]. החברות וכן גורמים בימין הכלכלי מנסות לצייר את העישון כסוגיה שנוגעת לבחירה של הפרט (הבוגר) של מוצר ככל מוצר אחר, בעוד שחלק חיוני בתחום העישון הוא יצירת [[התמכרות]] (בין היתר על ידי [[מניפולציה בניקוטין]]) בקרב קטינים.

ליסנקו הצליח ביצירת מוטיבציה בקרב האיכרים. אלו חשו אי אהדה כלפי המשטר בעקבות הקולקטיביזציה הכפויה של תחילת שנות השלושים, וחלקם אף השמידו או הסתירו את יבוליהם מפני המשטר. ליסנקו נתן להם את התחושה של חלק משמעותי בניסוי המהפכני הסובייטי הגדול, ותחושת אדנות לגורלם. בסוף שנות ה-20 כבר זכה ליסנקו לגיבוי פוליטי נרחב מבכירי המפלגה הקומוניסטית, דבר שאפשר לו לגנות בפומבי מדענים וגנטיקאים אחרים, בטוענו כי עבודת המעבדה שלהם לא תועיל לאיכר הסובייטי. ליסנקו כתב עת החל משנת 1935 להצגת הצלחותיו המפוקפקות.

ליסנקו הצליח ביצירת מוטיבציה בקרב האיכרים. אלו חשו אי אהדה כלפי המשטר בעקבות הקולקטיביזציה הכפויה של תחילת שנות השלושים, וחלקם אף השמידו או הסתירו את יבוליהם מפני המשטר. ליסנקו נתן להם את התחושה של חלק משמעותי בניסוי המהפכני הסובייטי הגדול, ותחושת אדנות לגורלם. בסוף שנות ה-20 כבר זכה ליסנקו לגיבוי פוליטי נרחב מבכירי המפלגה הקומוניסטית, דבר שאפשר לו לגנות בפומבי מדענים וגנטיקאים אחרים, בטוענו כי עבודת המעבדה שלהם לא תועיל לאיכר הסובייטי. ליסנקו כתב עת החל משנת 1935 להצגת הצלחותיו המפוקפקות.

בשנת 1935 מונה ליסנקו לראש האקדמיה למדעי החקלאות של ברית המועצות, והיה אחראי גם למניעת חלחול "רעיונות מזיקים" אל המדענים הסובייטיים בתחום. ליסנקו מילא תפקיד זה נאמנה והיה אחראי לכליאה, הגליה והוצאה להורג של מאות מדענים, ביניהם גדול הביולוגים הסובייטיים ניקולאי ואווילוב, ולדעיכתו של המחקר הגנטי (קודם לכן שדה משגשג) בברית המועצות. תקופה זו נודעה גם בשם "ליסנקואיזם" (Lysenkoism).

בשנת 1935 מונה ליסנקו לראש האקדמיה למדעי החקלאות של ברית המועצות, והיה אחראי גם למניעת חלחול "רעיונות מזיקים" אל המדענים הסובייטיים בתחום. ליסנקו מילא תפקיד זה נאמנה והיה אחראי לכליאה, הגליה והוצאה להורג של מאות מדענים, ביניהם גדול הביולוגים הסובייטיים ניקולאי ואווילוב, ולדעיכתו של המחקר הגנטי (קודם לכן שדה משגשג) בברית המועצות. תקופה זו נודעה גם בשם "ליסנקואיזם" (Lysenkoism).

באוגוסט 1948 הציג ליסנקו "הוכחות" לכך שהסביבה משפיעה על התורשה, וייחס עמדה זאת לקלימנט ארקדייביץ' טימיריאזב ואיוואן מיצ'ורין. ליסנקו טען שהשיטה הכופרת ביכולת לשנות את החומר התורשתי היא שיטה עקרה המונעת ממניעים קפיטליסטיים של שימור הקיים, בעוד השיטה של מיצ'ורין מבקשת להשתלט על הטבע לצורכי האדם.

באוגוסט 1948 הציג ליסנקו "הוכחות" לכך שהסביבה משפיעה על התורשה, וייחס עמדה זאת לקלימנט ארקדייביץ' טימיריאזב ואיוואן מיצ'ורין. ליסנקו טען שהשיטה הכופרת ביכולת לשנות את החומר התורשתי היא שיטה עקרה המונעת ממניעים קפיטליסטיים של שימור הקיים, בעוד השיטה של מיצ'ורין מבקשת להשתלט על הטבע לצורכי האדם.

=== אלימות כלפי צוותי רפואה באפריקה===

=== אלימות כלפי צוותי רפואה באפריקה===

במקומות לא מערביים, הרפואה והמדע קשורים למסורת של [[קולוניאליזם]] מצד מדינות מערביות. המדע הוא חלק מהתרבות המערבית שהיא זרה לתרבות המקומית וקשורה לדיכוי פוליטי כלכלי וחברתי. בחלק ממדינות אלה יש בשנים האחרונות התנגדות לאנשי רפואה ואף אלימות נגדם. בשנת 2018 התרחשה התפרצות של מגיפת אבולה בקונגו באפריקה. חלק מהבעיה של טיפול במחלה הוא אלימות נגד רופאים והכחשת המחלה. חוקרי מחלות מציינים כי אמון במוסדות הרפואה ומניעה ברמת הקהילה הן חיוניות לעצירת המחלות, מחקר שפורסם בירחון לאנסט בקרב 961 אנשים בוגרים מצא כי יש אמונה רבה ב[[דיסאינפורמציה]], 25% מהנשאלים האמינו כי התפרצות האבולה אינה אמיתית. [[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]] ואמונה בדיס-אינפורמציה קשורים בצורה סטטיסטית בסיכוי נמוך יותר של אימוץ צעדי מניעה כמו קבלה של חיסון נגד אבולה, וביקוש לקבלת שירותי רפואה. {{הערה|[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(19)30063-5/fulltext Institutional trust and misinformation in the response to the 2018–19 Ebola outbreak in North Kivu, DR Congo: a population-based survey], the lancet, VOLUME 19, ISSUE 5, P529-536, MAY 01, 2019}}במאי 2019 האפידמיולוג Richard Mouzoko נרצח בידי ארגונים חמושים שנלחמים באזורי המחלה. המנהל של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר, Tedros Adhanom אמר כי האלימות באזור מקשה על טיפול במחלה. גם ארגון "רופאים ללא גבולות" הותקף, דבר שגרם לארגון להודיע על השעיית הפעילות במקום. [https://edition.cnn.com/2019/05/01/health/ebola-case-record-africa-intl/index.html]

במקומות לא מערביים, הרפואה והמדע קשורים למסורת של [[קולוניאליזם]] מצד מדינות מערביות. המדע הוא חלק מהתרבות המערבית שהיא זרה לתרבות המקומית וקשורה לדיכוי פוליטי כלכלי וחברתי. בחלק ממדינות אלה יש בשנים האחרונות התנגדות לאנשי רפואה ואף אלימות נגדם. בשנת 2018 התרחשה התפרצות של מגיפת אבולה בקונגו באפריקה. חלק מהבעיה של טיפול במחלה הוא אלימות נגד רופאים והכחשת המחלה. חוקרי מחלות מציינים כי אמון במוסדות הרפואה ומניעה ברמת הקהילה הן חיוניות לעצירת המחלות, מחקר שפורסם בירחון לאנסט בקרב 961 אנשים בוגרים מצא כי יש אמונה רבה ב[[דיסאינפורמציה]], 25% מהנשאלים האמינו כי התפרצות האבולה אינה אמיתית. [[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]] ואמונה בדיס-אינפורמציה קשורים בצורה סטטיסטית בסיכוי נמוך יותר של אימוץ צעדי מניעה כמו קבלה של חיסון נגד אבולה, וביקוש לקבלת שירותי רפואה. {{הערה|[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(19)30063-5/fulltext Institutional trust and misinformation in the response to the 2018–19 Ebola outbreak in North Kivu, DR Congo: a population-based survey], the lancet, VOLUME 19, ISSUE 5, P529-536, MAY 01, 2019}}במאי 2019 האפידמיולוג Richard Mouzoko נרצח בידי ארגונים חמושים שנלחמים באזורי המחלה. המנהל של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר, Tedros Adhanom אמר כי האלימות באזור מקשה על טיפול במחלה. גם ארגון "רופאים ללא גבולות" הותקף, דבר שגרם לארגון להודיע על השעיית הפעילות במקום. [https://edition.cnn.com/2019/05/01/health/ebola-case-record-africa-intl/index.html]

===מודל הארץ השטוחה===

===מודל הארץ השטוחה===

[[קובץ:Flat Earth.png|ממוזער|לפי מודל העולם השטוח, מרכז העולם הוא הקוטב הצפוני, אנטארקטיקה היא קיר קרח סביב הקצוות, והקוטב הדרומי כלל לא קיים.]]

[[קובץ:Flat Earth.png|ממוזער|לפי מודל העולם השטוח, מרכז העולם הוא הקוטב הצפוני, אנטארקטיקה היא קיר קרח סביב הקצוות, והקוטב הדרומי כלל לא קיים.]]

תומכי "הארץ השטוחה" הם תומכים בהמונה כי כדור הארץ שטוח ולא כדורי, וכי מרכזו בקוטב הצפוני. הדבר מבוצע במסגרת [[תאוריית קונספירציה]] רחבה, ותוך הכחשה מסיבית של ממצאים שונים כמו צילומים, ניסויים פיזיקליים תורתו של ניוטון ועוד. הראשון להעלות התנגדויות לכך שכדור הארץ הוא כמעט עגול, בעת המודרנית היה הממציא האנגלי סמואל רובת'אם (1816–1884). רובת'אם כתב חוברת בת 16 עמודים בשם "הארץ אינה כדור" שלימים הורחבה לספר בן 430 עמודים. בחוברת זו, המתבססת על פירושים של פסוקים אחדים בתנ"ך, שטח את רעיונותיו. לשיטתו, המכונה בפיו "אסטרונומיה זטטקית" ("Zetetic Astronomy") כדור הארץ הוא דיסקה שטוחה שמרכזה בקוטב הצפוני וחסומה בגבולה הדרומי על ידי חומת קרח (היא אנטארקטיקה), כאשר השמש והכוכבים חגים כמה אלפי קילומטרים מעל כדור הארץ (בניגוד למדידות המדעיות לפיהן המרחק מהשמש הוא כ-150 מיליון ק"מ, ורדיוס היקום הנצפה הוא מיליארדי שנות אור). בשנת 1956 נוסדה "אגודת הארץ השטוחה" בקליפורניה. במאה ה-21, חלה עליה בתמיכה ברעיון זה על ידי אנשים ברחבי העולם. בעיקר תודות ליכולת של רשתות חברתיות כמו פייסבוק להפיץ רעיונות נדירים ולאפשר לאנשים ממקומות שונים בעולם להתאגד סביב רעיונות אלה ולחזק את האמונה בהם על ידי מנגנון של חשיבת יחד. לא מדובר במהתלה הומוריסטית אלא באנשים שמשוכנעים בכך כולל הסברים לפיהם הפיזיקה אינה נכונה, לוויינים אינם אמתיים ועוד.

תומכי "הארץ השטוחה" הם תומכים בהמונה כי כדור הארץ שטוח ולא כדורי, וכי מרכזו בקוטב הצפוני. הדבר מבוצע במסגרת [[תאוריית קונספירציה]] רחבה, ותוך הכחשה מסיבית של ממצאים שונים כמו צילומים, ניסויים פיזיקליים תורתו של ניוטון ועוד. הראשון להעלות התנגדויות לכך שכדור הארץ הוא כמעט עגול, בעת המודרנית היה הממציא האנגלי סמואל רובת'אם (1816–1884). רובת'אם כתב חוברת בת 16 עמודים בשם "הארץ אינה כדור" שלימים הורחבה לספר בן 430 עמודים. בחוברת זו, המתבססת על פירושים של פסוקים אחדים בתנ"ך, שטח את רעיונותיו. לשיטתו, המכונה בפיו "אסטרונומיה זטטקית" ("Zetetic Astronomy") כדור הארץ הוא דיסקה שטוחה שמרכזה בקוטב הצפוני וחסומה בגבולה הדרומי על ידי חומת קרח (היא אנטארקטיקה), כאשר השמש והכוכבים חגים כמה אלפי קילומטרים מעל כדור הארץ (בניגוד למדידות המדעיות לפיהן המרחק מהשמש הוא כ-150 מיליון ק"מ, ורדיוס היקום הנצפה הוא מיליארדי שנות אור). בשנת 1956 נוסדה "אגודת הארץ השטוחה" בקליפורניה. במאה ה-21, חלה עליה בתמיכה ברעיון זה על ידי אנשים ברחבי העולם. בעיקר תודות ליכולת של רשתות חברתיות כמו פייסבוק להפיץ רעיונות נדירים ולאפשר לאנשים ממקומות שונים בעולם להתאגד סביב רעיונות אלה ולחזק את האמונה בהם על ידי מנגנון של חשיבת יחד. לא מדובר במהתלה הומוריסטית אלא באנשים שמשוכנעים בכך כולל הסברים לפיהם הפיזיקה אינה נכונה, לוויינים אינם אמתיים ועוד.

בעוד שתומכים במודל הארץ השטוחה הם נדירים למדי, הם ממחישים בצורה טובה את הקשר בין הכחשת רעיונות מדעיים לבין [[תאוריית קונספירציה]] - כל רעיון או אדם שסותר את התאוריה מקורו במין תאוריית קונספירציה חובקת כל, שכלל לא ברור מה המטרה שלה. אין שום ממצא שיכול להפריח את המודל - שכן הוא מיד מוכרז כזיוף, פרי שקר של כוחות עלומים ששולטים בעולם. תומכי התאוריה גם לא מנסים לבצע בכוחות עצמם ניסויים שיכולים לאשש או להפריך את ה"תאוריה" שלהם, כמו ניסויים שבוצעו לפני אלפי שנים על ידי מדעים יוונים בסיוע מדידות של צל ומתמטיקה, או חישוב מרחקים לעצמים בסיוע טריגונומטריה. דבר זה ממחיש בצורה חזקה כיצד כוחות סוציולוגים ופסיכולוגיים שונים יכולים לגרום לאנשים להעדיף [[מיתוס]] מסויים, מופרך ככל שיהיה.

בעוד שתומכים במודל הארץ השטוחה הם נדירים למדי, הם ממחישים בצורה טובה את הקשר בין הכחשת רעיונות מדעיים לבין [[תאוריית קונספירציה]] - כל רעיון או אדם שסותר את התאוריה מקורו במין תאוריית קונספירציה חובקת כל, שכלל לא ברור מה המטרה שלה. אין שום ממצא שיכול להפריח את המודל - שכן הוא מיד מוכרז כזיוף, פרי שקר של כוחות עלומים ששולטים בעולם. תומכי התאוריה גם לא מנסים לבצע בכוחות עצמם ניסויים שיכולים לאשש או להפריך את ה"תאוריה" שלהם, כמו ניסויים שבוצעו לפני אלפי שנים על ידי מדעים יוונים בסיוע מדידות של צל ומתמטיקה, או חישוב מרחקים לעצמים בסיוע טריגונומטריה. דבר זה ממחיש בצורה חזקה כיצד כוחות סוציולוגים ופסיכולוגיים שונים יכולים לגרום לאנשים להעדיף [[מיתוס]] מסויים, מופרך ככל שיהיה.

===הכחשת אקלים===

===הכחשת אקלים===

גורם מרכזי להכחשת מדע הוא רקע דתי, אנשים מרקע דתי מאמינים ביתר קלות לתאוריות קונספירציה שונות וכן יש להם פחות הבנה במדע בסיסי כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ועוד. יותר מכך אין הטמעה של רעיונות [[השיטה המדעית]].  

גורם מרכזי להכחשת מדע הוא רקע דתי, אנשים מרקע דתי מאמינים ביתר קלות לתאוריות קונספירציה שונות וכן יש להם פחות הבנה במדע בסיסי כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ועוד. יותר מכך אין הטמעה של רעיונות [[השיטה המדעית]].  

בנוסף קיים רעיון של "חשיבה טלאולוגית" - זוהי חשיבה כי "לכל דבר יש כוונה" או "שום דבר אינו מקרי". אנשי שמאמינים בדבר זה מאמינים לדוגמה כי תאונה או אירוע שהתרחשו במקרה, התרחשו עקב כוונה נסתרת כלשהי. דבר זה הוא אחד הבסיסים לאמונה ב[[בריאתנות]]. מחקר משנת 2018 מצא כי אנשים רבים שמאמינים בחשיבה תאולוגית מאמינים גם ביתר קלות לתאוריות קונספירציה. החוקרים ניתחו סקרים של שלוש קבוצות. קבוצה של 150 סטודנטים משוויץ, קבוצה של 1,200 צרפתים בוגרי וקבוצה של 700 סטודנטים צרפתים ושוויצרים. בכל הסקרים הללו אנשים שאמרו שהם מאמינים בבריאתנות נטו יותר להאמין בתאוריות קונספירציה כמו הזיוף של הנחיתה על הירח, או אמונה בכך שהממשל האמריקאי מעורב בפיגועי 11 בספטמבר. בנוסף אנשים שנטו להאמין בשני הדברים נטו יותר לתשובות שהעידו על הטיה של חשיבה תאולוגית. {{הערה| Kimberly Hickok, [https://www.livescience.com/63388-conspiracies-creationism-share-teleological-thinking.html Why Creationists Are More Likely to Buy into Conspiracy Theories], Live Science, August 21, 2018 }}

בנוסף קיים רעיון של "חשיבה טלאולוגית" - זוהי חשיבה כי "לכל דבר יש כוונה" או "שום דבר אינו מקרי". אנשי שמאמינים בדבר זה מאמינים לדוגמה כי תאונה או אירוע שהתרחשו במקרה, התרחשו עקב כוונה נסתרת כלשהי. דבר זה הוא אחד הבסיסים לאמונה ב[[בריאתנות]]. מחקר משנת 2018 מצא כי אנשים רבים שמאמינים בחשיבה תאולוגית מאמינים גם ביתר קלות לתאוריות קונספירציה. החוקרים ניתחו סקרים של שלוש קבוצות. קבוצה של 150 סטודנטים משוויץ, קבוצה של 1,200 צרפתים בוגרי וקבוצה של 700 סטודנטים צרפתים ושוויצרים. בכל הסקרים הללו אנשים שאמרו שהם מאמינים בבריאתנות נטו יותר להאמין בתאוריות קונספירציה כמו הזיוף של הנחיתה על הירח, או אמונה בכך שהממשל האמריקאי מעורב בפיגועי 11 בספטמבר. בנוסף אנשים שנטו להאמין בשני הדברים נטו יותר לתשובות שהעידו על הטיה של חשיבה תאולוגית. {{הערה| Kimberly Hickok, [https://www.livescience.com/63388-conspiracies-creationism-share-teleological-thinking.html Why Creationists Are More Likely to Buy into Conspiracy Theories], Live Science, August 21, 2018 }}

גורם מרכזי נוסף להכחשת מדע הוא העדפת "ההגיון הפשוט" על פני הלוגיקה והניסויים המורכבים יותר של המדע. במאות השנים האחרונות המדע מגיע לתוצאות שנראו ממבט ראשון אבסורדיות - כמו זה שכדור הארץ שנראה מוצק ויציב מאוד , מסתובב למעשה במהירות של מאות קילומטרים בשעה, או הרעיון של [[אלברט איינשטיין]] לפיו מהירות האור היא מהירות שלא ניתן לעבור אותה או אפילו להגיע אליה. רעיוניות רבים בתאוריית האבולוציה נראים ממבט ראשון אוויליים לאנשים ללא רקע קודם - לדוגמה על ידי השמעת הטיעון של השען והשעון - כדי ליצור משהו מורכב יש צרוך ביוצר תבוני - שכן סדר, ובמיוחד סדר מורכב, לא יכול להתפתח בצורה מקרית לגמרי. (שני הטיעונים לא נכונים - יש תהליכים שגורמים לעליה בסדר תוך רתימת אנרגיה, ותהליך האבולוציה אינו מקרי כמו שמובהר בספר [[השען העיוור]]).  

גורם מרכזי נוסף להכחשת מדע הוא העדפת "ההגיון הפשוט" על פני הלוגיקה והניסויים המורכבים יותר של המדע. במאות השנים האחרונות המדע מגיע לתוצאות שנראו ממבט ראשון אבסורדיות - כמו זה שכדור הארץ שנראה מוצק ויציב מאוד , מסתובב למעשה במהירות של מאות קילומטרים בשעה, או הרעיון של [[אלברט איינשטיין]] לפיו מהירות האור היא מהירות שלא ניתן לעבור אותה או אפילו להגיע אליה. רעיוניות רבים בתאוריית האבולוציה נראים ממבט ראשון אוויליים לאנשים ללא רקע קודם - לדוגמה על ידי השמעת הטיעון של השען והשעון - כדי ליצור משהו מורכב יש צרוך ביוצר תבוני - שכן סדר, ובמיוחד סדר מורכב, לא יכול להתפתח בצורה מקרית לגמרי. (שני הטיעונים לא נכונים - יש תהליכים שגורמים לעליה בסדר תוך רתימת אנרגיה, ותהליך האבולוציה אינו מקרי כמו שמובהר בספר [[השען העיוור]]).  

היבט חשוב בהכחשת מדע הוא קידום של הכחשת מדע על ידי גורמים שונים שיש להם אינטרס כלכלי, אידאולוגי או פוליטי לבצע הכחשה כזו - לדוגמה תעשיות שהמדע עלול לפגוע בהכנסות שלהן (חברות טבק, חברות מזהמות, חברות נפט, ולפעמים גם חברות תרופות), גורמים שמרנים הן בפוליטיקה והן בכנסיות או בדתות שונות. גם אידאולוגיות שונות - כמו נאציזם, סוציאליזם (קומוניזם), אנרכיזם, סוציאל-דמוקרטיה, קפיטליזם או ליברלים וכן קיימות עלולים להכחיש היבטים שונים במדע שעלולים לפגוע במיתוסים מרכזיים שלהם - לדוגמה התמיכה של קפיטליסטים רבים בהכחשת אקלים.  

היבט חשוב בהכחשת מדע הוא קידום של הכחשת מדע על ידי גורמים שונים שיש להם אינטרס כלכלי, אידאולוגי או פוליטי לבצע הכחשה כזו - לדוגמה תעשיות שהמדע עלול לפגוע בהכנסות שלהן (חברות טבק, חברות מזהמות, חברות נפט, ולפעמים גם חברות תרופות), גורמים שמרנים הן בפוליטיקה והן בכנסיות או בדתות שונות. גם אידאולוגיות שונות - כמו נאציזם, סוציאליזם (קומוניזם), אנרכיזם, סוציאל-דמוקרטיה, קפיטליזם או ליברלים וכן קיימות עלולים להכחיש היבטים שונים במדע שעלולים לפגוע במיתוסים מרכזיים שלהם - לדוגמה התמיכה של קפיטליסטים רבים בהכחשת אקלים.  

גורם פסיכולוגי מרכזי בהכחשת מדע הוא מנגנון של [[דיסוננס קוגניטיבי]] אי-נוחות נפשית עקב אמונה בשני רעיונות, דעות או ערכים סותרים. בני אדם גדלים בתוך תרבות מסויימת, שנותנת להם הרגשת [[זהות]] והרגשה של שייכות והבנה קוהרנטית של העולם. כאשר הם נתקלים במידע חדש גם כאשר הוא נובע ממדע, הם עלולים לדחות אותו כדי לא לסכן את הזהות והקוהרנטיות שלהם. לדוגמה דחייה של תאוריית האבולוציה כדי לשמור על אמונה בבריאה בשישה ימים כדי לשמור על אמונה בקיומו של האל או בנכונותה של הדת, שמעניקים תחושת שייכות, הבנה, זהות, תמיכה חברתית ועוד.

גורם פסיכולוגי מרכזי בהכחשת מדע הוא מנגנון של [[דיסוננס קוגניטיבי]] אי-נוחות נפשית עקב אמונה בשני רעיונות, דעות או ערכים סותרים. בני אדם גדלים בתוך תרבות מסויימת, שנותנת להם הרגשת [[זהות]] והרגשה של שייכות והבנה קוהרנטית של העולם. כאשר הם נתקלים במידע חדש גם כאשר הוא נובע ממדע, הם עלולים לדחות אותו כדי לא לסכן את הזהות והקוהרנטיות שלהם. לדוגמה דחייה של תאוריית האבולוציה כדי לשמור על אמונה בבריאה בשישה ימים כדי לשמור על אמונה בקיומו של האל או בנכונותה של הדת, שמעניקים תחושת שייכות, הבנה, זהות, תמיכה חברתית ועוד.

==ניסיונות התמודדות עם הכחשת מדע==

==ניסיונות התמודדות עם הכחשת מדע==

* יקי מנשנפרוינד, [https://www.the7eye.org.il/7100 אחד שיודע], שיחה עם אבי בליזובסקי, עורך אתר "הידען", אתר "העין השביעית" 12.11.2012

* יקי מנשנפרוינד, [https://www.the7eye.org.il/7100 אחד שיודע], שיחה עם אבי בליזובסקי, עורך אתר "הידען", אתר "העין השביעית" 12.11.2012

* קתרין הייהו, ג'ן שוורץ, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/scientificamerican/%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%E2%80%93-%D7%9E%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA הכחשת המדע – ממה היא נובעת?], דיוידסון אונליין, סיינטיפיק אמריקן ישראל, 1 בדצמבר 2017

* קתרין הייהו, ג'ן שוורץ, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/scientificamerican/%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%E2%80%93-%D7%9E%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA הכחשת המדע – ממה היא נובעת?], דיוידסון אונליין, סיינטיפיק אמריקן ישראל, 1 בדצמבר 2017

* יקי מנשנפרוינד, [https://www.the7eye.org.il/7100 אחד שיודע] - שיחה על מדע, הכחשת המדע ועיתונות, עם אבי בליזובסקי, עורך האתר "[[הידען]]", לרגל זכייתו בפרס למצוינות בעיתונות דיגיטלית, [[העין השביעית]], 12.11.2012

* יקי מנשנפרוינד, [https://www.the7eye.org.il/7100 אחד שיודע] - שיחה על מדע, הכחשת המדע ועיתונות, עם אבי בליזובסקי, עורך האתר "[[הידען]]", לרגל זכייתו בפרס למצוינות בעיתונות דיגיטלית, [[העין השביעית]], 12.11.2012

* Joshua Rosenau, [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0966842X12001783 Science denial: a guide for scientists], Trends in Microbiology, Volume 20, Issue 12, December 2012

* Joshua Rosenau, [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0966842X12001783 Science denial: a guide for scientists], Trends in Microbiology, Volume 20, Issue 12, December 2012