שינויים

[[הכחשת נזקי העישון]] וסוגיות בריאותיות וחברתיות הקשורות בעישון - כמו [[שיווק טבק לבני נוער]], [[התמכרות לעישון]] או [[עישון פסיבי]] ממחישות כיצד חברות גדולות יכולות לעוות מחקרים מדעיים, במגוון שיטות כולל - מימון מחקר סלקטיבי ומוטה, הקמת ארגוני קש, הצגת מידע בצורה מעוות בתקשורת הפופולרית, מתן עדויות שקר, פרסום שקרי, ביצוע [[תעמולה]], נטיעת ספק, יצירת רושם מוטעה, לובי פוליטי, השפעה על מומחים ועוד.  

[[הכחשת נזקי העישון]] וסוגיות בריאותיות וחברתיות הקשורות בעישון - כמו [[שיווק טבק לבני נוער]], [[התמכרות לעישון]] או [[עישון פסיבי]] ממחישות כיצד חברות גדולות יכולות לעוות מחקרים מדעיים, במגוון שיטות כולל - מימון מחקר סלקטיבי ומוטה, הקמת ארגוני קש, הצגת מידע בצורה מעוות בתקשורת הפופולרית, מתן עדויות שקר, פרסום שקרי, ביצוע [[תעמולה]], נטיעת ספק, יצירת רושם מוטעה, לובי פוליטי, השפעה על מומחים ועוד.  

הרופא וחוקר הסרטן הארגנטינאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] היה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין [[עישון ובריאות|עישון טבק וסרטן]]. עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין [[סרטן]] עקב הניסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 פרסם רופו מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית, ועד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיסטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון כ[[גורם מסרטן]], הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} בשנת 1931 הדגים רופו כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה ומצד חוקרים גרמנים. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של [[סרטן ריאות]] ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוהה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוחך. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012|Robert N Proctor, [http://tobaccocontrol.bmj.com/content/21/2/87.full#xref-ref-9-1 The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll] tobacco control, 2012;21:87-91}}

הרופא וחוקר הסרטן הארגנטינאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] היה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין [[עישון ובריאות|עישון טבק וסרטן]]. עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין [[סרטן]] עקב הניסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 פרסם רופו מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית, ועד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיסטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון כ[[גורם מסרטן]], הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} בשנת 1931 הדגים רופו כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה ומצד חוקרים גרמנים. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של [[סרטן ריאות]] ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוהה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוחך. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012|Robert N Proctor, [http://tobaccocontrol.bmj.com/content/21/2/87.full#xref-ref-9-1 The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll] tobacco control, 2012;21:87-91}}

המחקרים על הקשר בין [[עישון טבק]] לבין [[סרטן ריאה]] החלו לתפוס תאוצה בשנות ה-50. מחקר אחד מ-1954 בדק את השפעת העישון על 24 אלף רופאים בבריטניה ומצא כי עישון יכול להגביר את הסיכון לסרטן ריאה פי 40. בדצמבר 1953 פורסם מחקר מאת אוורט גרהם שהראה כי מריחה של זפת שמקורה בעשן סיגריות על גב מגולח של עכברים יכול לגרום לגידולים סרטניים.{{הערה|1=Ernest L. Wynder, Evarts A. Graham, and Adele B. Croninger [http://tobaccocontrol.bmj.com/cgi/ijlink?linkType=ABST&journalCode=canres&resid=13/12/855 Experimental production of carcinoma with cigarette tar]. Cancer Res 1 December 1953 ;13:855–66}} בניגוד למחקרים קודמים, מחקר זה תפס תשומת לב ציבורית משמעותית בעיתונות בארצות הברית. מגזין LIFE הקדיש מספר עמודים לנושא והעיתון Times ציטט את המסקנה של גרהם כי הסיפור נגד הטבק "הוכח מעבר לכל ספק".{{הערה|Beyond Any Doubt. Time 1953:60–3.}} אמון הציבור בטבק ספג מהלומה ומחירי המניות של חברות הטבק של ארצות הברית ירדו. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}  

המחקרים על הקשר בין [[עישון טבק]] לבין [[סרטן ריאה]] החלו לתפוס תאוצה בשנות ה-50. מחקר אחד מ-1954 בדק את השפעת העישון על 24 אלף רופאים בבריטניה ומצא כי עישון יכול להגביר את הסיכון לסרטן ריאה פי 40. בדצמבר 1953 פורסם מחקר מאת אוורט גרהם שהראה כי מריחה של זפת שמקורה בעשן סיגריות על גב מגולח של עכברים יכול לגרום לגידולים סרטניים.{{הערה|1=Ernest L. Wynder, Evarts A. Graham, and Adele B. Croninger [http://tobaccocontrol.bmj.com/cgi/ijlink?linkType=ABST&journalCode=canres&resid=13/12/855 Experimental production of carcinoma with cigarette tar]. Cancer Res 1 December 1953 ;13:855–66}} בניגוד למחקרים קודמים, מחקר זה תפס תשומת לב ציבורית משמעותית בעיתונות בארצות הברית. מגזין LIFE הקדיש מספר עמודים לנושא והעיתון Times ציטט את המסקנה של גרהם כי הסיפור נגד הטבק "הוכח מעבר לכל ספק".{{הערה|Beyond Any Doubt. Time 1953:60–3.}} אמון הציבור בטבק ספג מהלומה ומחירי המניות של חברות הטבק של ארצות הברית ירדו. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}  

בשנת 1998 הוכרחו [[חברות הטבק]] לפרסם בפומבי מיליוני מסכים פנימיים בעקבות תביעה נגדן (ראו פרטים בהמשך). מסמכים פנימיים אלה מראים שחברות טבק היו מודעות לקשר בין עישון לסרטן ריאות החל מפברואר 1953 לפחות.{{הערה|C. Teague, RJ Reynolds, Survey of Cancer Research with Emphasis Upon Possible Carcinogens from Tobacco, 1953, 2 February.}}  

בשנת 1998 הוכרחו [[חברות הטבק]] לפרסם בפומבי מיליוני מסכים פנימיים בעקבות תביעה נגדן (ראו פרטים בהמשך). מסמכים פנימיים אלה מראים שחברות טבק היו מודעות לקשר בין עישון לסרטן ריאות החל מפברואר 1953 לפחות.{{הערה|C. Teague, RJ Reynolds, Survey of Cancer Research with Emphasis Upon Possible Carcinogens from Tobacco, 1953, 2 February.}}  

בתגובה לרעש הציבורי סביב מחקר העכברים וירידת מניות חברות הטבק בבורסה החליטו חברות הטבק להגיב. ב-14 בדצמבר 1953, במלון פלזה בעיר ניו יורק, נפגשו המנכ"לים של חברות הטבק הגדולות בארצות הברית, כדי להבין איך להגיב לפרסומים המדעיים שהצביעו על קשר בין עישון סיגריות לבין סרטן ריאות.<ref name="Proctor2011">R.N. Proctor, [http://www.amazon.com/Golden-Holocaust-Cigarette-Catastrophe-Abolition/dp/0520270169 Golden Holocaust: Origins of the cigarette catastrophe and the case for abolition], 2011. Berkeley: University of California Press</ref> כתוצאה מהפגישה הוקמה "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" (Tobacco Industry Research Committee -TIRC). הוועדה נוהלה על ידי [[יחסי ציבור|חברת יחסי הציבור]] Hill & Knowlton בשמה של תעשיית הטבק, ושוכנה בבניין האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק. תצהיר של חברת יחסי הציבור מאותה תקופה טוען כי "יש לנו משימה חיונית אחת - שאפשר לנסח אותה בפשטות: לעצור את הפניקה הציבורית. יש רק בעיה אחת - בטחון ואיך לבסס אותו; הרגעת הציבור היא הדרך לייצר אותו... וחשוב מכל, איך לשחרר מיליוני אמריקאים מהפחד והאשמה שהולך להתעורר עמוק בתוך העצמי הביולוגי שלהם - בלי קשר ללוגיקה מסויימת - בכל פעם שהם מציתים סיגריות". {{הערה|Hill and Knowlton, Memo, 1953, December, quoted on www.tobacco.org}}

בתגובה לרעש הציבורי סביב מחקר העכברים וירידת מניות חברות הטבק בבורסה החליטו חברות הטבק להגיב. ב-14 בדצמבר 1953, במלון פלזה בעיר ניו יורק, נפגשו המנכ"לים של חברות הטבק הגדולות בארצות הברית, כדי להבין איך להגיב לפרסומים המדעיים שהצביעו על קשר בין עישון סיגריות לבין סרטן ריאות.<ref name="Proctor2011">R.N. Proctor, [http://www.amazon.com/Golden-Holocaust-Cigarette-Catastrophe-Abolition/dp/0520270169 Golden Holocaust: Origins of the cigarette catastrophe and the case for abolition], 2011. Berkeley: University of California Press</ref> כתוצאה מהפגישה הוקמה "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" (Tobacco Industry Research Committee -TIRC). הוועדה נוהלה על ידי [[יחסי ציבור|חברת יחסי הציבור]] Hill & Knowlton בשמה של תעשיית הטבק, ושוכנה בבניין האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק. תצהיר של חברת יחסי הציבור מאותה תקופה טוען כי "יש לנו משימה חיונית אחת - שאפשר לנסח אותה בפשטות: לעצור את הפניקה הציבורית. יש רק בעיה אחת - בטחון ואיך לבסס אותו; הרגעת הציבור היא הדרך לייצר אותו... וחשוב מכל, איך לשחרר מיליוני אמריקאים מהפחד והאשמה שהולך להתעורר עמוק בתוך העצמי הביולוגי שלהם - בלי קשר ללוגיקה מסויימת - בכל פעם שהם מציתים סיגריות". {{הערה|Hill and Knowlton, Memo, 1953, December, quoted on www.tobacco.org}}

ב-4 בינואר 1954, פרסמו חברות הסיגריות הגדולות בארצות הברית מודעת פרסומת בשם "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" (A Frank Statement to Cigarette Smokers).<ref name="frank1954">[https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zkph0129 A FRANK STATEMENT TO CIGARETTE SMOKERS] 04/01/1954, Truth Tobacco Industry Documents</ref> המודעה פורסמה במעל 50 מגזינים חשובים כמו הניו-יורק טיימס, וושינגטון פוסט ועוד,[https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys] וסה"כ היא פורסמה במעל ל-400 עיתונים ברחבי ארצות הברית ומעריכים כי היא הגיע ל-43 מיליון בני אדם.<ref>[http://archive.tobacco.org/Documents/dd/ddfrankstatement.html Daily Doc: The "Frank Statement" of 1954] tobacco.org</ref> חברות הטבק המשיכו לפרסם מודעות נוספות שהביעו פקפוק במחקרים מדעיים המקשרים בין מחלות ועישון.

ב-4 בינואר 1954, פרסמו חברות הסיגריות הגדולות בארצות הברית מודעת פרסומת בשם "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" (A Frank Statement to Cigarette Smokers).<ref name="frank1954">[https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zkph0129 A FRANK STATEMENT TO CIGARETTE SMOKERS] 04/01/1954, Truth Tobacco Industry Documents</ref> המודעה פורסמה במעל 50 מגזינים חשובים כמו הניו-יורק טיימס, וושינגטון פוסט ועוד,[https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys] וסה"כ היא פורסמה במעל ל-400 עיתונים ברחבי ארצות הברית ומעריכים כי היא הגיע ל-43 מיליון בני אדם.<ref>[http://archive.tobacco.org/Documents/dd/ddfrankstatement.html Daily Doc: The "Frank Statement" of 1954] tobacco.org</ref> חברות הטבק המשיכו לפרסם מודעות נוספות שהביעו פקפוק במחקרים מדעיים המקשרים בין מחלות ועישון.  

בשנת 1957 פרסמו החוקרים המונד והורן מחקר ענק שעקב במשך 5 שנים אחר 188 אלף גברים, ומצא קשר סטטיסטי בין עישון ומוות בטרם עת.{{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}}. המחקר הוביל למחקר נוסף בארצות הברית, אשר כלל מיליון נחקרים וגם הוא מצא קשר בין עישון לסרטן ריאה.

בשנת 1957 פרסמו החוקרים המונד והורן מחקר ענק שעקב במשך 5 שנים אחר 188 אלף גברים, ומצא קשר סטטיסטי בין עישון ומוות בטרם עת.{{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}}. המחקר הוביל למחקר נוסף בארצות הברית, אשר כלל מיליון נחקרים וגם הוא מצא קשר בין עישון לסרטן ריאה.

[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1962%2F03%2F14&id=Ar00106&sk=D56774AD ממשלת בריטניה תפעל לריסון עישון הסיגריות], חרות, 14.03.1962}}. בינואר 1964 קבע הרופא הכללי בארצות הברית, Luther Terry, כי עישון קשור לסרטן ריאה. {{הערה|שם=Mendes2014}} מאז החלו בארצות הברית וכן במדינות אחרות (כולל ישראל) ניסיונות להגבלת עישון סיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות], חרות, 13.01.1964}}.

[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1962%2F03%2F14&id=Ar00106&sk=D56774AD ממשלת בריטניה תפעל לריסון עישון הסיגריות], חרות, 14.03.1962}}. בינואר 1964 קבע הרופא הכללי בארצות הברית, Luther Terry, כי עישון קשור לסרטן ריאה. {{הערה|שם=Mendes2014}} מאז החלו בארצות הברית וכן במדינות אחרות (כולל ישראל) ניסיונות להגבלת עישון סיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות], חרות, 13.01.1964}}.

עוד לפני המחקר על הקשר בין עישון לסרטן, רופאים היו מודעים לכך שניקוטין הוא חומר רעיל מאוד, וכי עישון מזיק לכלי דם וללב. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F04%2F25&id=Ar00312&sk=8C4027C4 א. סוקר, חידושים - תגליות - אמצאות], דבר 25.4.1960}}{{הערה|1=ד"ר אליהו סגל, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?], חרות, 19.8.1960}} אבל דבר זה לא גרם לשינוי מהותי בעמדת הממסד הרפואי, הרופאים או הציבור.

עוד לפני המחקר על הקשר בין עישון לסרטן, רופאים היו מודעים לכך שניקוטין הוא חומר רעיל מאוד, וכי עישון מזיק לכלי דם וללב. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F04%2F25&id=Ar00312&sk=8C4027C4 א. סוקר, חידושים - תגליות - אמצאות], דבר 25.4.1960}}{{הערה|1=ד"ר אליהו סגל, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?], חרות, 19.8.1960}} אבל דבר זה לא גרם לשינוי מהותי בעמדת הממסד הרפואי, הרופאים או הציבור.

עם זאת, חברות הטבק לא קיבלו את "רוע הגזרה" והמשיכו במהלך השנים להציג את הסיגריות כמוצר תמים. למרות מחקרים רחבים מאוד ופרסומים של ארגונים רפואיים, מאמצי ההכחשה של [[חברות הטבק]] נשאו פרי, דבר זה עולה בין היתר ממסמכים של חברות הטבק עצמן. בסוף שנות ה-60 רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

עם זאת, חברות הטבק לא קיבלו את "רוע הגזרה" והמשיכו במהלך השנים להציג את הסיגריות כמוצר תמים. למרות מחקרים רחבים מאוד ופרסומים של ארגונים רפואיים, מאמצי ההכחשה של [[חברות הטבק]] נשאו פרי, דבר זה עולה בין היתר ממסמכים של חברות הטבק עצמן. בסוף שנות ה-60 רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

עם הזמן זומנו עוד אתגרים מחקריים ומאבקים ציבוריים הקשורים בטבק - בשאלה עד כמה [[התמכרות לעישון טבק|הטבק הוא חומר ממכר]], בשאלות הנוגעות ל[[עישון בקרב בני נוער]] ואמצעים שונים להגבלת עישון כזה, בהיבטים של [[עישון פאסיבי]] ועוד. בשנות ה-60-80 חברות הטבק ניסו לשווק לציבור מגוון צורות של "סיגריות בטוחות" כמו סיגריות עם פילטר ו[[סיגריה קלה]] - סיגריות אלה הוצגו לציבור כבטוחות יותר. בדיעבד התברר שאין כל הבדל בנזק בין סיגריות קלות - לרגילות - לדוגמה חורים מיוחדים ליד הפילטר אפשרו לסיגריות להיות "דלות בעטרן" במבחנים של מכונות לבדיקה אבל המעשן האנושי היה סוגר חורים אלה כדי לקבל מנת ניקוטין מספקת.  

עם הזמן זומנו עוד אתגרים מחקריים ומאבקים ציבוריים הקשורים בטבק - בשאלה עד כמה [[התמכרות לעישון טבק|הטבק הוא חומר ממכר]], בשאלות הנוגעות ל[[עישון בקרב בני נוער]] ואמצעים שונים להגבלת עישון כזה, בהיבטים של [[עישון פאסיבי]] ועוד. בשנות ה-60-80 חברות הטבק ניסו לשווק לציבור מגוון צורות של "סיגריות בטוחות" כמו סיגריות עם פילטר ו[[סיגריה קלה]] - סיגריות אלה הוצגו לציבור כבטוחות יותר. בדיעבד התברר שאין כל הבדל בנזק בין סיגריות קלות - לרגילות - לדוגמה חורים מיוחדים ליד הפילטר אפשרו לסיגריות להיות "דלות בעטרן" במבחנים של מכונות לבדיקה אבל המעשן האנושי היה סוגר חורים אלה כדי לקבל מנת ניקוטין מספקת.  

לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות [[ממחלות לב וכלי-דם]] (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Added-Sugars-Add-to-Your-Risk-of-Dying-from-Heart-Disease_UCM_460319_Article.jsp#.V35EeRHsncs] [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/1819573]

לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות [[ממחלות לב וכלי-דם]] (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Added-Sugars-Add-to-Your-Risk-of-Dying-from-Heart-Disease_UCM_460319_Article.jsp#.V35EeRHsncs] [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/1819573]

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך לכל היותר 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי [[סוכר|סוכר סמוי]] שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות שלמים או לקטוז בחלב.  

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך לכל היותר 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי [[סוכר|סוכר סמוי]] שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות שלמים או לקטוז בחלב.  

בשנת 2016 נחשפה פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ, 13.09.2016}} [https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/]

בשנת 2016 נחשפה פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ, 13.09.2016}} [https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/]

מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר Sugar Research Foundation, המכונה היום Sugar Association, שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב-1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.{{הערה|שם=2016efrati}}

מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר Sugar Research Foundation, המכונה היום Sugar Association, שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב-1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.{{הערה|שם=2016efrati}}

מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת [[קוקה קולה]] העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארה״ב, בעיקר בשביל ליצור הטיית מחקרים וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של [[סוכר]] ל[[השמנה]] ולמחלות כמו [[סוכרת]] מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על [[פעילות גופנית]] מספקת ואיזון קלורי.[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]

מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת [[קוקה קולה]] העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארה״ב, בעיקר בשביל ליצור הטיית מחקרים וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של [[סוכר]] ל[[השמנה]] ולמחלות כמו [[סוכרת]] מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על [[פעילות גופנית]] מספקת ואיזון קלורי.[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]

בתחילת אוגוסט 2015 פרסם הניו יורק טיימס כי קוקה קולה השקיעה כספים רבין בארגונים חדשים. בתגובה לבקשות שבוצעו על פי חוקי חופש מידע (Open-records laws) גילו שתי אוניברסיטאות שמעסיקות בכירים בארגון שנקרא "Global Energy Balance Network" כי קוקה קולה שילמה בשנת 2014 1.5 מיליון דולר כדי להקים את הארגון. מאז שנת 2008 החברה תרמה כ-4 מיליון דולר בתרומות לפרוייקטים שונים של שניים מהמייסדים של הארגון Dr. Blair פרופסור מאוניברסיטת דרום קרולינה, שהמחקרים שלו במהלך 25 השנים האחרונות היו הבסיס להנחיות הפדרליות ל[[פעילות גופנית]], וGregory A. Hand - הדקן של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת וירג'יניה. {{הערה|1=Anahad O’Connor [http://well.blogs.nytimes.com/2015/08/09/coca-cola-funds-scientists-who-shift-blame-for-obesity-away-from-bad-diets/?_r=0 Coca-Cola Funds Scientists Who Shift Blame for Obesity Away From Bad Diets] , well blog, The New York Times, 9 באוגוסט 2015}}

בתחילת אוגוסט 2015 פרסם הניו יורק טיימס כי קוקה קולה השקיעה כספים רבין בארגונים חדשים. בתגובה לבקשות שבוצעו על פי חוקי חופש מידע (Open-records laws) גילו שתי אוניברסיטאות שמעסיקות בכירים בארגון שנקרא "Global Energy Balance Network" כי קוקה קולה שילמה בשנת 2014 1.5 מיליון דולר כדי להקים את הארגון. מאז שנת 2008 החברה תרמה כ-4 מיליון דולר בתרומות לפרוייקטים שונים של שניים מהמייסדים של הארגון Dr. Blair פרופסור מאוניברסיטת דרום קרולינה, שהמחקרים שלו במהלך 25 השנים האחרונות היו הבסיס להנחיות הפדרליות ל[[פעילות גופנית]], וGregory A. Hand - הדקן של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת וירג'יניה. {{הערה|1=Anahad O’Connor [http://well.blogs.nytimes.com/2015/08/09/coca-cola-funds-scientists-who-shift-blame-for-obesity-away-from-bad-diets/?_r=0 Coca-Cola Funds Scientists Who Shift Blame for Obesity Away From Bad Diets] , well blog, The New York Times, 9 באוגוסט 2015}}

ב-22 בספטמבר 2015 הודתה הנהלת חברת קוקה קולה העולמית כי היא הוציאה כמעט 120 מיליון כדי לממן מחקרים מדעיים וכן תוכניות בריאות וכושר בארצות הברית החל משנת 2010. הודעה זו פורסמה כדי להבטיח כי החברה תהיה שקופה יותר מעתה והלאה. החברה העניקה מאות מלגות מחקר בשווי של יותר ממיליון דולר לאוניברסיטת לואיזינה (Louisiana State University), אוניברסיטת דרום-קרולינה (University of South Carolina ) ולאוניברסיטת אמורי (Emory University). כמו כן החברה תרמה לאקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה (American Academy of Family Physicians) לאגודת הסרטן בארצות הברית (American Cancer Society) וכן למועדוני ילדים בארצות הברית (Boys & Girls Clubs of America. ) תרומות נוספות הועברו לאקדמיה לתזונה ודיאטה (the Academy of Nutrition & Dietetics) לארגון האמריקאי לסוכרת (the Academy of Nutrition & Dietetics), רשות הפארקים הלאומית, פדרציית הכדורגל בארצות הברית, וימק"א. {{הערה|[http://www.wsj.com/articles/coca-cola-spent-nearly-120-million-on-research-health-programs-since-2010-1442919600 Coca-Cola Has Spent Millions on Health Research, Fitness Programs], The Wall Street Journal, 22 בספטמבר 2015}}

ב-22 בספטמבר 2015 הודתה הנהלת חברת קוקה קולה העולמית כי היא הוציאה כמעט 120 מיליון כדי לממן מחקרים מדעיים וכן תוכניות בריאות וכושר בארצות הברית החל משנת 2010. הודעה זו פורסמה כדי להבטיח כי החברה תהיה שקופה יותר מעתה והלאה. החברה העניקה מאות מלגות מחקר בשווי של יותר ממיליון דולר לאוניברסיטת לואיזינה (Louisiana State University), אוניברסיטת דרום-קרולינה (University of South Carolina ) ולאוניברסיטת אמורי (Emory University). כמו כן החברה תרמה לאקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה (American Academy of Family Physicians) לאגודת הסרטן בארצות הברית (American Cancer Society) וכן למועדוני ילדים בארצות הברית (Boys & Girls Clubs of America. ) תרומות נוספות הועברו לאקדמיה לתזונה ודיאטה (the Academy of Nutrition & Dietetics) לארגון האמריקאי לסוכרת (the Academy of Nutrition & Dietetics), רשות הפארקים הלאומית, פדרציית הכדורגל בארצות הברית, וימק"א. {{הערה|[http://www.wsj.com/articles/coca-cola-spent-nearly-120-million-on-research-health-programs-since-2010-1442919600 Coca-Cola Has Spent Millions on Health Research, Fitness Programs], The Wall Street Journal, 22 בספטמבר 2015}}

באוקטובר 2015 חשף הטיימס כי קוקה קולה שילמה לגורמי מחקר ובריאות באירופה ובבריטניה כולל UKActive, המועצה לתזונה בבריטניה (the British Nutrition Foundation) אוניברסיטת הול, בית החולים של אוניברסיטת הומרטון, פורום ההשמנה הלאומי, ארגון הדיאטה בבריטניה, שבוע ההשמנה ב-2013, והתאגדות בבריטניה לחקר ההשמנה. {{הערה| Victoria Ward, [http://www.telegraph.co.uk/finance/newsbysector/retailandconsumer/11920984/Coca-Cola-spends-millions-on-research-to-prove-that-fizzy-drinks-dont-make-you-fat.html Coca-Cola 'spends millions on research to prove that fizzy drinks don't make you fat'], telegraph ,09 Oct 2015}}  

באוקטובר 2015 חשף הטיימס כי קוקה קולה שילמה לגורמי מחקר ובריאות באירופה ובבריטניה כולל UKActive, המועצה לתזונה בבריטניה (the British Nutrition Foundation) אוניברסיטת הול, בית החולים של אוניברסיטת הומרטון, פורום ההשמנה הלאומי, ארגון הדיאטה בבריטניה, שבוע ההשמנה ב-2013, והתאגדות בבריטניה לחקר ההשמנה. {{הערה| Victoria Ward, [http://www.telegraph.co.uk/finance/newsbysector/retailandconsumer/11920984/Coca-Cola-spends-millions-on-research-to-prove-that-fizzy-drinks-dont-make-you-fat.html Coca-Cola 'spends millions on research to prove that fizzy drinks don't make you fat'], telegraph ,09 Oct 2015}}  

בספטמבר 2015 חשפו תחקירנים של Inside Climate News, יחד עם "לוס אנג'לס טיימס" תחקיר לפיו המדענים של חברת הנפט "[[אקסון]]" ומנהליה, ידעו כבר לפני עשרות שנים, לפחות מאז 1977, ש[[דלק מחצבי]] תורמים להתחממות גלובלית, אך מאז החברה עושה מאמצים [[נטיעת ספק|לטעת ספק]] לגבי הקשר של בני האדם לבעיות האקלים. לפי התחקיר James F. Black חבר בחטיבת המחקר של חברת הנפט אקסון, הזהיר את מנהלי החברה מפני התחממות עולמית כבר בשנת 1977. מנהלי החברה לא התעלמו מהנושא, ובמשך שנות ה-80 שכרו חוקרי אקלים כדי לקדם מודלים ומחקרים להבנת הנושא. מדעני החברה פרסמו 53 מאמרים בירחונים מדעיים. כל המחקרים הללו הסכימו בצורה מפורשת או משתמעת כי הגורם להתחממות עולמית הוא האדם. למרות זאת החברה עצמה לא פרסמה בציבור כי המחקרים שלה עצמה מצאו כי התאוריה של התחממות עולמית היא נכונה. במקום זאת החברה מימנה ארגונים להכחשת אקלים. {{הערה|NEELA BANERJEE, LISA SONG AND DAVID HASEMYER,[https://insideclimatenews.org/news/15092015/Exxons-own-research-confirmed-fossil-fuels-role-in-global-warming Exxon's Own Research Confirmed Fossil Fuels' Role in Global Warming Decades Ago], inside climate news, SEP 16, 2015}}{{הערה|Dana Nuccitelli, [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2015/nov/25/two-faced-exxon-the-misinformation-campaign-against-its-own-scientists Two-faced Exxon: the misinformation campaign against its own scientists], the guardian ,25 Nov 2015}}  

בספטמבר 2015 חשפו תחקירנים של Inside Climate News, יחד עם "לוס אנג'לס טיימס" תחקיר לפיו המדענים של חברת הנפט "[[אקסון]]" ומנהליה, ידעו כבר לפני עשרות שנים, לפחות מאז 1977, ש[[דלק מחצבי]] תורמים להתחממות גלובלית, אך מאז החברה עושה מאמצים [[נטיעת ספק|לטעת ספק]] לגבי הקשר של בני האדם לבעיות האקלים. לפי התחקיר James F. Black חבר בחטיבת המחקר של חברת הנפט אקסון, הזהיר את מנהלי החברה מפני התחממות עולמית כבר בשנת 1977. מנהלי החברה לא התעלמו מהנושא, ובמשך שנות ה-80 שכרו חוקרי אקלים כדי לקדם מודלים ומחקרים להבנת הנושא. מדעני החברה פרסמו 53 מאמרים בירחונים מדעיים. כל המחקרים הללו הסכימו בצורה מפורשת או משתמעת כי הגורם להתחממות עולמית הוא האדם. למרות זאת החברה עצמה לא פרסמה בציבור כי המחקרים שלה עצמה מצאו כי התאוריה של התחממות עולמית היא נכונה. במקום זאת החברה מימנה ארגונים להכחשת אקלים. {{הערה|NEELA BANERJEE, LISA SONG AND DAVID HASEMYER,[https://insideclimatenews.org/news/15092015/Exxons-own-research-confirmed-fossil-fuels-role-in-global-warming Exxon's Own Research Confirmed Fossil Fuels' Role in Global Warming Decades Ago], inside climate news, SEP 16, 2015}}{{הערה|Dana Nuccitelli, [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2015/nov/25/two-faced-exxon-the-misinformation-campaign-against-its-own-scientists Two-faced Exxon: the misinformation campaign against its own scientists], the guardian ,25 Nov 2015}}  

עיתונאים תקפו את החברה על כך שהיא נקטה במדיניות דו-פרצופית. כמו כן נטען כי אם החברה היתה מפרסמת את מה שהיה ידוע לה במשך 25 שנה, דבר זה היה מקצר את הזמן שבוזבז בוויכוחים ארוכים. {{הערה|Bill McKibben, [https://www.theguardian.com/environment/2015/oct/28/imagine-if-exxon-had-told-the-truth-on-climate-change Imagine if Exxon had told the truth on climate change], the guardian ,28 Nov 2015}} בעקבות הגילוי החלה חקירה של התובע הכללי של ניו יורק בחשד לפיו התאגיד הטעה את הציבור ואת בעלי המניות בנוגע לסיכונים של שינויי אקלים הנוצרים בעקבות שימוש בדלק מאובנים. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3672851,00.html חקירה נגד אקסון בארה"ב - בחשד כי הטעתה הציבור בנוגע לשינויי אקלים], כלכליסט, 06.11.2015}}

עיתונאים תקפו את החברה על כך שהיא נקטה במדיניות דו-פרצופית. כמו כן נטען כי אם החברה היתה מפרסמת את מה שהיה ידוע לה במשך 25 שנה, דבר זה היה מקצר את הזמן שבוזבז בוויכוחים ארוכים. {{הערה|Bill McKibben, [https://www.theguardian.com/environment/2015/oct/28/imagine-if-exxon-had-told-the-truth-on-climate-change Imagine if Exxon had told the truth on climate change], the guardian ,28 Nov 2015}} בעקבות הגילוי החלה חקירה של התובע הכללי של ניו יורק בחשד לפיו התאגיד הטעה את הציבור ואת בעלי המניות בנוגע לסיכונים של שינויי אקלים הנוצרים בעקבות שימוש בדלק מאובנים. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3672851,00.html חקירה נגד אקסון בארה"ב - בחשד כי הטעתה הציבור בנוגע לשינויי אקלים], כלכליסט, 06.11.2015}}

==הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות==

==הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות==

דרך פשוטה שבה חברות תרופות מטות מחקרים היא פרסום סלקטיבי של מחקרים - מימון של מחקרים רבים, אבל שחרור של תוצאות רק ממחקרים שהראו מחקרים חיוביים מבחינתן. קיים מאבק חברתי בינלאומי בשם [[AllTrials]] (כל הניסויים) לרישום כל המחקרים ופרסום של כל התוצאות במסגרת [[מחקר פתוח]] ו[[נתונים פתוחים]]. לפי הנתונים של AllTrials ושל גופים נוספים רק כמחצית מבין המחקרים הקליניים הרשומים מפרסמים את התוצאות שלהן.  

דרך פשוטה שבה חברות תרופות מטות מחקרים היא פרסום סלקטיבי של מחקרים - מימון של מחקרים רבים, אבל שחרור של תוצאות רק ממחקרים שהראו מחקרים חיוביים מבחינתן. קיים מאבק חברתי בינלאומי בשם [[AllTrials]] (כל הניסויים) לרישום כל המחקרים ופרסום של כל התוצאות במסגרת [[מחקר פתוח]] ו[[נתונים פתוחים]]. לפי הנתונים של AllTrials ושל גופים נוספים רק כמחצית מבין המחקרים הקליניים הרשומים מפרסמים את התוצאות שלהן.  

ב-2008 התפרסם מחקר על פרסום סלקטיבי של מחקרים, בעיתון היוקרתי "ניו אינגלד ג'ורנל אוף מידסן", והדבר עודד סערה בעולם המדעי והרפואי. החוקרים אספו רשימות של מחקרים שהגישו חברות תרופות למנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), על 12 תרופות נגד [[דיכאון]] שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA בין השנים 1987 ו-2012. המחקרים חקרו ביחד 12 אלף חולים. ה-FDA סיווג כל אחד מהמחקרים שהוגשו לו כחיובי אם הוא תומך ביעילות של התרופה נגד דיכאון, כשלילי אם הוא לא, או כלא-חד משמעי אם התוצאות שלו מעורבות ורב-משמעיות. החוקרים זיהו 74 מחקרים ברשימות ה-FDA, מהם 38 היו חיוביים ו-36 שליליים או לא חד-משמעיים. התברר כי כל המחקרים ה"חיוביים", למעט אחד פורסמו. לעומת זאת מבין המחקרים שליליים או לא חד-משמעיים פורסמו רק 3, רוב המחקרים האלה לא פורסמו כלל - מחקרים אלה מהווים 31% מבין המחקרים עם יותר מ-3400 משתתפים. עוד מחקרים שליליים או לא חד משמעיים פורסמו עם ספין כך שהם הוצגו כחיוביים אף על פי שהם לא. הדבר יצר פער גדול בין הרושם שניתן לחוקרים אחרים, לרופאים, ולציבור לבין המידע שהיה בידי ה-FDA. לפי המחקרים שפורסמו נראה כאילו 94% מבין הניסויים היו חיוביים, לעומת זאת, האנליזה של ה-FDA מראה שרק 51% מהמחקרים היו חיוביים. מטה אנליזה נפרדת של הנתונים של ה-FDA ושל המחקרים שפורסמו, מראה הגברה של יעילות התרופות השונות בפערים של 11% עד 69%, וכי הפער בממוצע לכל התרופות היה 32%. {{הערה|rick H. Turner, M.D., Annette M. Matthews, M.D., Eftihia Linardatos, B.S., Robert A. Tell, L.C.S.W., and Robert Rosenthal, Ph.D [https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa065779 Selective Publication of Antidepressant Trials and Its Influence on Apparent Efficacy] , January 17, 2008 N Engl J Med 2008; 358:252-260 DOI: 10.1056/NEJMsa065779}}  

ב-2008 התפרסם מחקר על פרסום סלקטיבי של מחקרים, בעיתון היוקרתי "ניו אינגלד ג'ורנל אוף מידסן", והדבר עודד סערה בעולם המדעי והרפואי. החוקרים אספו רשימות של מחקרים שהגישו חברות תרופות למנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), על 12 תרופות נגד [[דיכאון]] שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA בין השנים 1987 ו-2012. המחקרים חקרו ביחד 12 אלף חולים. ה-FDA סיווג כל אחד מהמחקרים שהוגשו לו כחיובי אם הוא תומך ביעילות של התרופה נגד דיכאון, כשלילי אם הוא לא, או כלא-חד משמעי אם התוצאות שלו מעורבות ורב-משמעיות. החוקרים זיהו 74 מחקרים ברשימות ה-FDA, מהם 38 היו חיוביים ו-36 שליליים או לא חד-משמעיים. התברר כי כל המחקרים ה"חיוביים", למעט אחד פורסמו. לעומת זאת מבין המחקרים שליליים או לא חד-משמעיים פורסמו רק 3, רוב המחקרים האלה לא פורסמו כלל - מחקרים אלה מהווים 31% מבין המחקרים עם יותר מ-3400 משתתפים. עוד מחקרים שליליים או לא חד משמעיים פורסמו עם ספין כך שהם הוצגו כחיוביים אף על פי שהם לא. הדבר יצר פער גדול בין הרושם שניתן לחוקרים אחרים, לרופאים, ולציבור לבין המידע שהיה בידי ה-FDA. לפי המחקרים שפורסמו נראה כאילו 94% מבין הניסויים היו חיוביים, לעומת זאת, האנליזה של ה-FDA מראה שרק 51% מהמחקרים היו חיוביים. מטה אנליזה נפרדת של הנתונים של ה-FDA ושל המחקרים שפורסמו, מראה הגברה של יעילות התרופות השונות בפערים של 11% עד 69%, וכי הפער בממוצע לכל התרופות היה 32%. {{הערה|rick H. Turner, M.D., Annette M. Matthews, M.D., Eftihia Linardatos, B.S., Robert A. Tell, L.C.S.W., and Robert Rosenthal, Ph.D [https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa065779 Selective Publication of Antidepressant Trials and Its Influence on Apparent Efficacy] , January 17, 2008 N Engl J Med 2008; 358:252-260 DOI: 10.1056/NEJMsa065779}}  

===הטיית מחקרים בפרשת ויוקס===

===הטיית מחקרים בפרשת ויוקס===

חברת התרופות Wyeth, שכעת שייכת לחברת פייזר, שיווקה טיפול הורמונלי (HRT) עם תרופות בשם Premarin ו-Prempro. בשנת 2009 הליך משפטי נגד Wyeth הוביל לשחרור 1,500 מסמכים שגילו נהלים שנגעו לקידום תרופות אלה. המסמכים הראו כי Wyeth הזמינה עשרות מחקרים והערות מטעם "סופרי צללים" שפורסמו בכתבי עת-רפואיים, כדי לקדם יתרונות לא-מוכחים של הטיפולים, להמעיט בנזקים ובסיכונים שלהם ולהציג טיפולים מתחרים באור שלילי. הנוהל של [[סופר צללים רפואי]] הוא שחברה תרופות משלמת למדענים כדי לחתום על מחקרים שהוכנו על ידי החברה או נציג מטעמה, בלי שהיו מעורבים במחקר עצמו או שמעורבותם בו הייתה נמוכה מאד. מחקרים אלה מפורסמים בירחונים עם ביקורת עמיתים ובמצגות של כינוסים מקצועיים ויוצרים רושם מטעה של תמיכה אובייקטיבית במאמר שנכתב בעצם על ידי חברת התרופות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Hormone_replacement_therapy#Wyeth_controversy]

חברת התרופות Wyeth, שכעת שייכת לחברת פייזר, שיווקה טיפול הורמונלי (HRT) עם תרופות בשם Premarin ו-Prempro. בשנת 2009 הליך משפטי נגד Wyeth הוביל לשחרור 1,500 מסמכים שגילו נהלים שנגעו לקידום תרופות אלה. המסמכים הראו כי Wyeth הזמינה עשרות מחקרים והערות מטעם "סופרי צללים" שפורסמו בכתבי עת-רפואיים, כדי לקדם יתרונות לא-מוכחים של הטיפולים, להמעיט בנזקים ובסיכונים שלהם ולהציג טיפולים מתחרים באור שלילי. הנוהל של [[סופר צללים רפואי]] הוא שחברה תרופות משלמת למדענים כדי לחתום על מחקרים שהוכנו על ידי החברה או נציג מטעמה, בלי שהיו מעורבים במחקר עצמו או שמעורבותם בו הייתה נמוכה מאד. מחקרים אלה מפורסמים בירחונים עם ביקורת עמיתים ובמצגות של כינוסים מקצועיים ויוצרים רושם מטעה של תמיכה אובייקטיבית במאמר שנכתב בעצם על ידי חברת התרופות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Hormone_replacement_therapy#Wyeth_controversy]

החל מאמצע שנות ה-1990 ובמשך עשר שנים, Wyeth הנהיגה מדיניות אגרסיבית של פרסומים צללים כאלה כדי לקדם מוצרי טיפולים הורמונליים. היא נעזרה במיוחד ב- DesignWrite, חברה לכתיבה של טקסטים רפואיים. בין 1998 ל-2005, קידמה 26 מאמרים בירחונים מדעיים, שקידמו טיפולים הורמונליים שלה. הפרסומים האלה הדגישו את יתרונות הטיפולים והמעיטו בסיכונים שלהם, במיוחד בקשר ל"מיסקונספציה" של קשר בין מוצרים אלה לבין [[סרטן השד]]. פרסומי הצללים האלה גם קידמו את הרעיון המוטעה לפיו המוצרים מסייעים להפחית מחלות לב וכלי דם. כמו כן הפרסומים האלה קידמו גם שימוש ללא התוויה בתרופה כדי להשתמש בה בתחומים בהם לא הוכח שיש לטיפול יתרון כלשהו – בתחומים כמו מניעת דימנציה, מחלת פרקינסון, בעיות ראייה, וקמטים בעור. בנוסף Wyeth הדגישה מסרים שליליים נגד טיפול SERM raloxifene לאוסטפוריזס, ועודדה כותבים לכתוב שהטיפול לא יעיל והוא גם לא בהכרח בטוח.  

החל מאמצע שנות ה-1990 ובמשך עשר שנים, Wyeth הנהיגה מדיניות אגרסיבית של פרסומים צללים כאלה כדי לקדם מוצרי טיפולים הורמונליים. היא נעזרה במיוחד ב- DesignWrite, חברה לכתיבה של טקסטים רפואיים. בין 1998 ל-2005, קידמה 26 מאמרים בירחונים מדעיים, שקידמו טיפולים הורמונליים שלה. הפרסומים האלה הדגישו את יתרונות הטיפולים והמעיטו בסיכונים שלהם, במיוחד בקשר ל"מיסקונספציה" של קשר בין מוצרים אלה לבין [[סרטן השד]]. פרסומי הצללים האלה גם קידמו את הרעיון המוטעה לפיו המוצרים מסייעים להפחית מחלות לב וכלי דם. כמו כן הפרסומים האלה קידמו גם שימוש ללא התוויה בתרופה כדי להשתמש בה בתחומים בהם לא הוכח שיש לטיפול יתרון כלשהו – בתחומים כמו מניעת דימנציה, מחלת פרקינסון, בעיות ראייה, וקמטים בעור. בנוסף Wyeth הדגישה מסרים שליליים נגד טיפול SERM raloxifene לאוסטפוריזס, ועודדה כותבים לכתוב שהטיפול לא יעיל והוא גם לא בהכרח בטוח.  

בשנת 2002 פרסמו נתוני מחקר של Women's Health Initiative או WHI על טיפולים הורמונלים והראו השפעות שליליות של טיפולים. התוצאה הייתה שמחירי המניות של חברת תרופות צנחו, והמוני נשים הפסיקו את השימוש בטיפולים הורמונליים. המניות של חברת Wyeth צנחו ב-50% ומעולם לא חזרו למצבם הקודם. החברה פרסמה בתגובה מאמרים שטענו כי המחקרים של WHI היו פגומים. בשנת 2010 בוצעה בדיקה של 114 סקירות מחקרים, קווי הנחיה, מכתבים ועוד פרסומים בספרות המדעית שנכתבו על ידי 5 כותבים שחברת התרופות שילמה להם. כתבים אלה היללו את התרופות של Wyeth ותקפו מחקרים שהצביעו על סכנות מצד התרופות. בשנת 2009 קנתה פרייזר את Wyeth. התברר שגם פרייזר עסקה בכתיבת צללים רפואית. היא המשיכה לשווק את Premarin ואת Prempro.

בשנת 2002 פרסמו נתוני מחקר של Women's Health Initiative או WHI על טיפולים הורמונלים והראו השפעות שליליות של טיפולים. התוצאה הייתה שמחירי המניות של חברת תרופות צנחו, והמוני נשים הפסיקו את השימוש בטיפולים הורמונליים. המניות של חברת Wyeth צנחו ב-50% ומעולם לא חזרו למצבם הקודם. החברה פרסמה בתגובה מאמרים שטענו כי המחקרים של WHI היו פגומים. בשנת 2010 בוצעה בדיקה של 114 סקירות מחקרים, קווי הנחיה, מכתבים ועוד פרסומים בספרות המדעית שנכתבו על ידי 5 כותבים שחברת התרופות שילמה להם. כתבים אלה היללו את התרופות של Wyeth ותקפו מחקרים שהצביעו על סכנות מצד התרופות. בשנת 2009 קנתה פרייזר את Wyeth. התברר שגם פרייזר עסקה בכתיבת צללים רפואית. היא המשיכה לשווק את Premarin ואת Prempro.

===מקרים נוספים===

===מקרים נוספים===

===התמכרות למשככי כאבים===

===התמכרות למשככי כאבים===

בשנים האחרונות הולכת ונחשפת פרשה של [[התמכרות למשככי כאבים]] שבה חברת התרופות [[פרדיו פארמה]] ביצעה הטעיות מכוונות של מחקרים ביחס לתרופה [[אוקסיקונטין]]. הדבר כלל הטעיה של רופאים של הציבור באמצעות שיטות דומות ל[[חברות הטבק]] כמו שימוש בחברות קש, לובי והצגת נתונים מטעים באופן מכוון. להטעיה זו השפעה משמעותית על בריאות הציבור היות ואנשים רבים, כולל אנשים צעירים לקחו את התרופה, התמכרו אליה ומתו כתוצאה מההתמכרות. בשנת 1995 אושרה לשימוש והושקה בארצות הברית התרופה אוקסיקונטין, המיוחדת בשחרור מושהה של אוקסיקודון, על ידי חברת [[פרדיו פארמה|פרדיו]] (Purdue) שבבעלות [[משפחת סאקלר]]. חברת פורדו מימנה מחקרים ורופאים שטענו כי ניתן להשתמש בתרופה ללא חשש מהתמכרות במגוון רחב של מחלות. ד"ר קורטיס רייט שאישר את התרופה כ'בעלת סיכון נמוך להתמכרות', עזב את רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) תוך זמן קצר ולאחר שנתיים החל לעבוד בחברת פורדו. ריווחי מכירת התרופה הניבו על פי הדיווח כ-35 מיליארד דולר. כיוון שמאז 1999 מעל 200,000 אמריקאים מתו מצריכת תרופות-מרשם שהן אופיאטים (ביניהן אוקסיקונטין), המודעות לנזקיהן עלתה בהדרגה למודעות הציבורית. בשנת 2006 הורשעו שלושה מבכירי פורדו בשיווק פלילי מטעה של תרופות והושת עליהם מאסר על תנאי וקנס של 35 מיליון דולר. בתחילת 2007, הודתה חברת פורדו בהטעיית הציבור לגבי הסיכון להתמכרות לאוקסיקונטין והסכימה לשלם 600 מיליון דולר במסגרת עסקת הטיעון מהגדולות בהיסטוריה של ארצות הברית. בהמשך, חברת פורדו שילמה לתובעים נוספים (מדינת קנטקי) 24 מיליון דולר.{{הערה|Keefe, Patrick Radden (23 באוקטובר 2017). " [https://www.newyorker.com/magazine/2017/10/30/the-family-that-built-an-empire-of-pain The Family That Built an Empire of Pain]". The New Yorker. ISSN 0028-792X. }} בשנת 2017 מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים הגיע ל-42,249 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מ[[נשק בארצות הברית|כלי נשק]] ומ[[תאונות דרכים]] יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. באוקטובר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",{{הערה|{{גלובס|שחר סמוחה|משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה|1001217957|5 בינואר 2018}}}} ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה ב[[תוחלת החיים]] של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל|1.5599495|4 בינואר 2018}}}} {{הערה|אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3708301,00.html כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים], בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017}}

בשנים האחרונות הולכת ונחשפת פרשה של [[התמכרות למשככי כאבים]] שבה חברת התרופות [[פרדיו פארמה]] ביצעה הטעיות מכוונות של מחקרים ביחס לתרופה [[אוקסיקונטין]]. הדבר כלל הטעיה של רופאים של הציבור באמצעות שיטות דומות ל[[חברות הטבק]] כמו שימוש בחברות קש, לובי והצגת נתונים מטעים באופן מכוון. להטעיה זו השפעה משמעותית על בריאות הציבור היות ואנשים רבים, כולל אנשים צעירים לקחו את התרופה, התמכרו אליה ומתו כתוצאה מההתמכרות. בשנת 1995 אושרה לשימוש והושקה בארצות הברית התרופה אוקסיקונטין, המיוחדת בשחרור מושהה של אוקסיקודון, על ידי חברת [[פרדיו פארמה|פרדיו]] (Purdue) שבבעלות [[משפחת סאקלר]]. חברת פורדו מימנה מחקרים ורופאים שטענו כי ניתן להשתמש בתרופה ללא חשש מהתמכרות במגוון רחב של מחלות. ד"ר קורטיס רייט שאישר את התרופה כ'בעלת סיכון נמוך להתמכרות', עזב את רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) תוך זמן קצר ולאחר שנתיים החל לעבוד בחברת פורדו. ריווחי מכירת התרופה הניבו על פי הדיווח כ-35 מיליארד דולר. כיוון שמאז 1999 מעל 200,000 אמריקאים מתו מצריכת תרופות-מרשם שהן אופיאטים (ביניהן אוקסיקונטין), המודעות לנזקיהן עלתה בהדרגה למודעות הציבורית. בשנת 2006 הורשעו שלושה מבכירי פורדו בשיווק פלילי מטעה של תרופות והושת עליהם מאסר על תנאי וקנס של 35 מיליון דולר. בתחילת 2007, הודתה חברת פורדו בהטעיית הציבור לגבי הסיכון להתמכרות לאוקסיקונטין והסכימה לשלם 600 מיליון דולר במסגרת עסקת הטיעון מהגדולות בהיסטוריה של ארצות הברית. בהמשך, חברת פורדו שילמה לתובעים נוספים (מדינת קנטקי) 24 מיליון דולר.{{הערה|Keefe, Patrick Radden (23 באוקטובר 2017). " [https://www.newyorker.com/magazine/2017/10/30/the-family-that-built-an-empire-of-pain The Family That Built an Empire of Pain]". The New Yorker. ISSN 0028-792X. }} בשנת 2017 מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים הגיע ל-42,249 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מ[[נשק בארצות הברית|כלי נשק]] ומ[[תאונות דרכים]] יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. באוקטובר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",{{הערה|{{גלובס|שחר סמוחה|משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה|1001217957|5 בינואר 2018}}}} ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה ב[[תוחלת החיים]] של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל|1.5599495|4 בינואר 2018}}}} {{הערה|אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3708301,00.html כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים], בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017}}

==ניסיונות להפחית הטיות מחקרים ==

==ניסיונות להפחית הטיות מחקרים ==

הוצעו מספר שיטות להפחית הטיות במחקרים מצד חברות או גורמים שיש להם אינטרס במחקר.  

הוצעו מספר שיטות להפחית הטיות במחקרים מצד חברות או גורמים שיש להם אינטרס במחקר.  

דרך אחת היא '''חובת רישום של מחקר ברשם מחקרים''' דבר זה נועד למנוע הטיות של "אפקט מגרה" בהן תוצאה "לא מעניינת" או לא נוחה מבחינה פוליטית מצד עורך המחקר מושלכת למגרה ורק מחקרים מסויימים מתפרסמים. יש חשיבות לכך שהניסוי ירשם לפני תחילת איסוף הנתונים, במאגר נתונים פומבי. ברפואה יש כמה רשמי מחקרים כאלו, הידוע ביותר שבהם הוא ClinicalTrials.gov בארצות הברית. חוקרי מדע מכל התחומים יכולים לרשום בחינם את ההנתונים Open Science Framework. הרשם הזה לא מציע רק שירותי רישום, אלא יכולת לשתף נתונים גולמיים וממשק אינטרנטי שעוזר לארגן ולנהל פרויקט מחקר ארוך-זמן. {{הערה|1=[https://athologica.com/?p=4512 כמה מוטה המדע שלנו? המקרה המעצבן של המגירה הסגורה], בלוג "אתולוגיקה", 25/06/2017}} האתר הוא חלק מאג'נדה רחבה יותר שמכונה [[מדע פתוח]] ונועדה לאפשר שקיפות רחבה יותר במדע ולעודד שיתופי פעולה ומניעת בזבוז משאבים. הקושי בפרוייקטים אלה הוא שיש צורך בלחץ ציבורי ואולי גם [[רגולציה]] שתקשה על קיום מחקרים ללא רישום כזה.  

דרך אחת היא '''חובת רישום של מחקר ברשם מחקרים''' דבר זה נועד למנוע הטיות של "אפקט מגרה" בהן תוצאה "לא מעניינת" או לא נוחה מבחינה פוליטית מצד עורך המחקר מושלכת למגרה ורק מחקרים מסויימים מתפרסמים. יש חשיבות לכך שהניסוי ירשם לפני תחילת איסוף הנתונים, במאגר נתונים פומבי. ברפואה יש כמה רשמי מחקרים כאלו, הידוע ביותר שבהם הוא ClinicalTrials.gov בארצות הברית. חוקרי מדע מכל התחומים יכולים לרשום בחינם את ההנתונים Open Science Framework. הרשם הזה לא מציע רק שירותי רישום, אלא יכולת לשתף נתונים גולמיים וממשק אינטרנטי שעוזר לארגן ולנהל פרויקט מחקר ארוך-זמן. {{הערה|1=[https://athologica.com/?p=4512 כמה מוטה המדע שלנו? המקרה המעצבן של המגירה הסגורה], בלוג "אתולוגיקה", 25/06/2017}} האתר הוא חלק מאג'נדה רחבה יותר שמכונה [[מדע פתוח]] ונועדה לאפשר שקיפות רחבה יותר במדע ולעודד שיתופי פעולה ומניעת בזבוז משאבים. הקושי בפרוייקטים אלה הוא שיש צורך בלחץ ציבורי ואולי גם [[רגולציה]] שתקשה על קיום מחקרים ללא רישום כזה.  

דרך נוספת למניעת הטיות במחקרים היא התנגדות למימון מחקרים על ידי תעשייה, במיוחד בתחומים שבהם מימון מחקר כזה נוגע ל[[בריאות הציבור]], [[קיימות]], בטיחות או [[מוצר ציבורי]] אחר וכאשר תוצאה מסויימת של המחקר עלולה לגרום לנזק כספי ניכר לחברה שיזמה או מימנה את המחקר. דוגמה קלאסית להגיון נגד מחקרים במימון תעשייה קיימים בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] וההיסטוריה המפוקפקת של [[מכון הטבק]]. התנגדות כזו היא יותר בעייתית כאשר מדובר במחקרים מטעם גורמים שלא מייצרים רק נזק אלא גם תורמים לחברה כמו חברות תרופות.  

דרך נוספת למניעת הטיות במחקרים היא התנגדות למימון מחקרים על ידי תעשייה, במיוחד בתחומים שבהם מימון מחקר כזה נוגע ל[[בריאות הציבור]], [[קיימות]], בטיחות או [[מוצר ציבורי]] אחר וכאשר תוצאה מסויימת של המחקר עלולה לגרום לנזק כספי ניכר לחברה שיזמה או מימנה את המחקר. דוגמה קלאסית להגיון נגד מחקרים במימון תעשייה קיימים בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] וההיסטוריה המפוקפקת של [[מכון הטבק]]. התנגדות כזו היא יותר בעייתית כאשר מדובר במחקרים מטעם גורמים שלא מייצרים רק נזק אלא גם תורמים לחברה כמו חברות תרופות.  

הכלכלן דין בייקר בספרו [[סופו של הליברליזם המפסידני]] טוען שבמצב הקיים הנזק גדול מהתועלת. הוא מציע דרכים אחרות למימון מחקרי תרופות. דרך אחת היא מחקר ציבורי (המימון לכך הוא על ידי כסף שיחסך על תשלום לתרופות מצד המדינה) ודרך אחרת היא תשלום למחקרים של חברות תרופות (קניית המחקר על ידי המדינה והפיכתו לפאבליק דומיין במכרז ליצרנים). דרך אמצע היא לחסוך 60% מהעלויות של הפיתוח - החלק של הבדיקות שהוא היקר ביותר - יבוצע על ידי המדינה, כך שהמחקר עדיין יבוצע על ידי חברות התרופות.

הכלכלן דין בייקר בספרו [[סופו של הליברליזם המפסידני]] טוען שבמצב הקיים הנזק גדול מהתועלת. הוא מציע דרכים אחרות למימון מחקרי תרופות. דרך אחת היא מחקר ציבורי (המימון לכך הוא על ידי כסף שיחסך על תשלום לתרופות מצד המדינה) ודרך אחרת היא תשלום למחקרים של חברות תרופות (קניית המחקר על ידי המדינה והפיכתו לפאבליק דומיין במכרז ליצרנים). דרך אמצע היא לחסוך 60% מהעלויות של הפיתוח - החלק של הבדיקות שהוא היקר ביותר - יבוצע על ידי המדינה, כך שהמחקר עדיין יבוצע על ידי חברות התרופות.

הצעה מרכזית היא להגביר את הפיקוח הממשלתי על מימון מחקרים. במיוחד מחקרים בתחום התרופות. בספר [[תורת ההונאה]] מציעים המחברים, זוכי פרס הנובל לכלכלה מספר הצעות להחלשת הקשר בין חברות התרופות לבין המחקר והגדלת הכוח של ה-FDA כדי לקבל מחקר עצמאי יותר.  

הצעה מרכזית היא להגביר את הפיקוח הממשלתי על מימון מחקרים. במיוחד מחקרים בתחום התרופות. בספר [[תורת ההונאה]] מציעים המחברים, זוכי פרס הנובל לכלכלה מספר הצעות להחלשת הקשר בין חברות התרופות לבין המחקר והגדלת הכוח של ה-FDA כדי לקבל מחקר עצמאי יותר.  

היבט נוסף הוא חובת גילוי נאות מצד חוקרים - כאשר בחלק מכתבי העת דורשים מהחוקרים להצהיר על אפשרות של ניגוד אינטרסים בקיום המחקר. דבר זה מקובל כיום בירחונים ביולוגים מובילים. יש טענה כי כדאי להכיל חובת רישום של ניגוד אינטרסים גם לגופים ממשלתיים שמציגים ניירות עמדה ומחקרים, במיוחד ביחס לגורמים מסחריים שמגישים מחקרים ודו"חות לגופים אלה. {{הערה|David Michaels, Wendy Wagner [https://science.sciencemag.org/content/302/5653/2073 Disclosure in Regulatory Science] , Science 19 Dec 2003}}

היבט נוסף הוא חובת גילוי נאות מצד חוקרים - כאשר בחלק מכתבי העת דורשים מהחוקרים להצהיר על אפשרות של ניגוד אינטרסים בקיום המחקר. דבר זה מקובל כיום בירחונים ביולוגים מובילים. יש טענה כי כדאי להכיל חובת רישום של ניגוד אינטרסים גם לגופים ממשלתיים שמציגים ניירות עמדה ומחקרים, במיוחד ביחס לגורמים מסחריים שמגישים מחקרים ודו"חות לגופים אלה. {{הערה|David Michaels, Wendy Wagner [https://science.sciencemag.org/content/302/5653/2073 Disclosure in Regulatory Science] , Science 19 Dec 2003}}

יש טיעונים משמעותיים מדוע יש לעודד יוזמות למניעת הטיות במחקרים, כמו חובת רישום במאגרים פומביים, בין אם על ידי נורמות ובין אם על ידי רגולציה. סיבה אחת היא זה שלעיתים קרובות כסף ציבורי מעורב במימון המחקרים, כסף ציבורי שקונה תרופות על סמך המחקרים האלה וכן היבט של [[זהירות מונעת]] וחובה של הממשלה להגן על חיי התושבים שלה ושמירה על [[מוצרים ציבוריים]]. לעיתים קרובות נזק הכלכלי שנגרם ממחקרים מוטים גדול בהרבה מסכום הפיצויים שנפסקים בדיעבד, וכן פיצוי כלכלי אינו יכול לכפר על נזק בחיי אדם.

יש טיעונים משמעותיים מדוע יש לעודד יוזמות למניעת הטיות במחקרים, כמו חובת רישום במאגרים פומביים, בין אם על ידי נורמות ובין אם על ידי רגולציה. סיבה אחת היא זה שלעיתים קרובות כסף ציבורי מעורב במימון המחקרים, כסף ציבורי שקונה תרופות על סמך המחקרים האלה וכן היבט של [[זהירות מונעת]] וחובה של הממשלה להגן על חיי התושבים שלה ושמירה על [[מוצרים ציבוריים]]. לעיתים קרובות נזק הכלכלי שנגרם ממחקרים מוטים גדול בהרבה מסכום הפיצויים שנפסקים בדיעבד, וכן פיצוי כלכלי אינו יכול לכפר על נזק בחיי אדם.

* [http://www.ucsusa.org/scientific_integrity/abuses_of_science/how-corporations-corrupt-science.html עץ הם מרוויחים, פלי אנחנו מפסידים] דו"ח של [[איגוד המדענים המודאגים]] אודות השפעת תאגידים על המחקר המדעי, 2012  

* [http://www.ucsusa.org/scientific_integrity/abuses_of_science/how-corporations-corrupt-science.html עץ הם מרוויחים, פלי אנחנו מפסידים] דו"ח של [[איגוד המדענים המודאגים]] אודות השפעת תאגידים על המחקר המדעי, 2012  

* [http://www.med-law.co.il/userfiles/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F%20%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95%D7%99%D7%A1%20%20%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%D7%9F%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%20-%2046%281%29.pdf השפעות של הטיות במחקר וחוות דעת על הליכים משפטיים] יונתן דייויס, רפואה ומשפט, גיליון מספר 46, יולי 2012

* [http://www.med-law.co.il/userfiles/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F%20%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95%D7%99%D7%A1%20%20%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA%D7%9F%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%20-%2046%281%29.pdf השפעות של הטיות במחקר וחוות דעת על הליכים משפטיים] יונתן דייויס, רפואה ומשפט, גיליון מספר 46, יולי 2012

* [https://athologica.com/?p=4512#more-4512 כמה מוטה המדע שלנו? המקרה המעצבן של המגירה הסגורה], אתולוגיקה, 25.06.2017  

* [https://athologica.com/?p=4512#more-4512 כמה מוטה המדע שלנו? המקרה המעצבן של המגירה הסגורה], אתולוגיקה, 25.06.2017  

;קשרין הון -אקדמיה בישראל:

;קשרין הון -אקדמיה בישראל:

* ליאור פרידמן, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101118_1199095 העסקה הכדאית במשק: פרופסורים כותבים דו"חות ובעלי ההון משלמים מאות אלפי שקלים] the marker, 20.11.2010  

* ליאור פרידמן, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101118_1199095 העסקה הכדאית במשק: פרופסורים כותבים דו"חות ובעלי ההון משלמים מאות אלפי שקלים] the marker, 20.11.2010

* [[שרון שפורר]], [http://www.ha-makom.co.il/article/shpurer-academy-and-corporations "ראיתי פרופסורים שמוכרים את המוניטין שלהם בשביל כסף"], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 26.02.2016

* [[שרון שפורר]], [http://www.ha-makom.co.il/article/shpurer-academy-and-corporations "ראיתי פרופסורים שמוכרים את המוניטין שלהם בשביל כסף"], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 26.02.2016

* שוקי שדה, [https://www.themarker.com/markerweek/1.4549410 "30 אלף שקל בחודש כנראה לא מספיק": הפרופסורים שעושים כסף מהצד], דה מרקר, 27.10.2017

* שוקי שדה, [https://www.themarker.com/markerweek/1.4549410 "30 אלף שקל בחודש כנראה לא מספיק": הפרופסורים שעושים כסף מהצד], דה מרקר, 27.10.2017

;הטיית מחקרים בתחום המזון:

;הטיית מחקרים בתחום המזון:

* [http://homocombustans.com/2010/04/30/%D7%9B%D7%9A-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/ כך עובד מערך המימון של הכחשת האקלים] פרופ' דני רבינוביץ', בבלוג 'האדם השורף', אפריל 2010

* [http://homocombustans.com/2010/04/30/%D7%9B%D7%9A-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/ כך עובד מערך המימון של הכחשת האקלים] פרופ' דני רבינוביץ', בבלוג 'האדם השורף', אפריל 2010

* [http://www.ucsusa.org/global_warming/solutions/fight-misinformation/global-warming-skeptic.html#.VxCsIXqrFU0 Global Warming Skeptic Organizations] [[ארגון המדענים המודאגים]] על הדרכים בהן ארגונים פועלים להפצת [[דיסאינפורמציה]] מטעם חברות טבק ונפט

* [http://www.ucsusa.org/global_warming/solutions/fight-misinformation/global-warming-skeptic.html#.VxCsIXqrFU0 Global Warming Skeptic Organizations] [[ארגון המדענים המודאגים]] על הדרכים בהן ארגונים פועלים להפצת [[דיסאינפורמציה]] מטעם חברות טבק ונפט

* [https://www.youtube.com/watch?v=_PWDFzWt-Ag Climate Change - Phil Jones and the 'no warming for 15 years'] הדגמה של צהובון בריטי שלוקח ציטוט ממדען ומסיק ממנו מסקנות "ספקניות" שלא עולות מדבריו, סרטון יוטיוב 2010

* [https://www.youtube.com/watch?v=_PWDFzWt-Ag Climate Change - Phil Jones and the 'no warming for 15 years'] הדגמה של צהובון בריטי שלוקח ציטוט ממדען ומסיק ממנו מסקנות "ספקניות" שלא עולות מדבריו, סרטון יוטיוב 2010

* [http://www.exxonsecrets.org/html/index.php ארגונים שנתמכים על ידי אקסון] "הסודות של אקסון" - פרוייקט של [[גרינפיס]]

* [http://www.exxonsecrets.org/html/index.php ארגונים שנתמכים על ידי אקסון] "הסודות של אקסון" - פרוייקט של [[גרינפיס]]