שינויים

אי שוויון בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־18:40, 29 במרץ 2021

הוסרו 18 בתים , 18:40, 29 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 4: שורה 4:

ישראל נחשבה במשך העשורים הראשונים רבות מדינה שיוויונית. בשנים האחרונות היא נחשבת לאחת המדינות המערביות בעלת אי השיוויון הכלכלי הגבוה ביותר. לפי מדדים כמו אי שוויון בהכנסות, אי השוויון בישראל גדל בעשורים האחרונים, וישראל היא בעלת אי שוויון גבוה ביחס למדינות מערביות אחרות. הדבר נובע כנראה ממספר סיבות בינן [[גלובליזציה]], מדיניות ממשלתית ו[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]]. לאי השוויון השפעות חברתיות רבות כמו [[ייקור הדיור בישראל]], עידוד של [[שחיתות]] פוליטית [[אי שוויון בריאותי]] ועוד.

−

בראיה כלכלית נפוצה המחשבה שאי שוויון קיים רק במונחים של [[כסף]] בלבד, ניתן לראות מימדים נוספים של אי שוויון בחברה. פער אחד הוא אי שוויון בחינוך. דוגמה אחרת היא [[אי שוויון פוליטי]] בישראל, שבא לידי ביטוי בתחומים כמו [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית וקיום של [[אי שוויון תחבורתי]], אכיפה לא שווה כנגד פשיעה שגוררת סכנה גדולה יותר לעניים ויכולת השפעה על מיקום מפגעים שונים. [[אי שוויון בריאותי בישראל]] בא לידי ביטוי בתחלואה רבה יותר, בשיעורי [[נכות]] גבוהים יותר ובתמותה מוקדמת יותר של ציבוריים עניים. אי שוויון כזה קיים הן בטיפול פחות טוב והן בחשיפה שונה ל[[סיכונים בריאותיים]]. הדבר כולל חשיפה גבוהה יותר של תושבים עניים ל[[זיהום בישראל|זיהום]] - לדוגמה שכונות עניות יותר בחיפה שחשופות יותר ל[[זיהום אוויר בחיפה|זיהום אוויר]] וישובים נוספים שחשופים ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]]. או הבדלים ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק סיגריות לבני נוער]] וב[[מתח נפשי]] שגורר [[עישון ועוני|סיכון גבוה יותר לעישון בקרב נערים עניים]].

+

בראיה כלכלית נפוצה המחשבה שאי שוויון קיים רק במונחים של [[כסף]] בלבד, ניתן לראות מימדים נוספים של אי שוויון בחברה. פער אחד הוא אי שוויון בחינוך. דוגמה אחרת היא [[אי שוויון פוליטי]] בישראל, שבא לידי ביטוי בתחומים כמו [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית וקיום של [[אי שוויון תחבורתי]], אכיפה לא שווה כנגד פשיעה שגוררת סכנה גדולה יותר לעניים ויכולת השפעה על מיקום מפגעים שונים. [[אי שוויון בריאותי בישראל]] בא לידי ביטוי בתחלואה רבה יותר, בשיעורי [[נכות]] גבוהים יותר ובתמותה מוקדמת יותר של ציבוריים עניים. אי שוויון כזה קיים הן בטיפול פחות טוב והן בחשיפה שונה ל[[סיכונים בריאותיים]]. הדבר כולל חשיפה גבוהה יותר של תושבים עניים ל[[זיהום בישראל|זיהום]] - לדוגמה שכונות עניות יותר בחיפה שחשופות יותר ל[[זיהום אוויר בחיפה|זיהום אוויר]] וישובים נוספים שחשופים ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]]. או הבדלים ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק סיגריות לבני נוער]] וב[[מתח נפשי]] שגורר [[עישון ועוני|סיכון גבוה יותר לעישון בקרב נערים עניים]].

==נתוני אי שוויון בישראל==

שורה 13: שורה 13:

;השוואת אי השוויון בהכנסות למדינות אחרות:

−

על פי מחקרים של ארגון ה-[[OECD]], הפערים הכלכליים בהכנסות בישראל הם מהגבוהים במערב. מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי הכנסה ממוצעת של העשירון העליון בישראל גדולה פי 14 מההכנסה של אנשים בעשירון התחתון, זאת בהשוואה לפער של פי 9 בממוצע במדינות ה-OECD (פערי הכנסה דומים לישראל קיימים בטורקיה ובארצות הברית). כמו כן הפערים בהכנסות הולכים וגדלים מ-1985 הכנסת העשירון התחתון הולכת ויורדת בשיעור ממוצע של 1% בשנה, והכנסת העשירון העליון הולכת ועולה ב-2.4% בשנה. {{הערה|דפנה מאור, [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1583497 OECD: האי שוויון גדל ברוב המדינות העשירות - במיוחד בישראל ובארה"ב], דה מרקר, 05.12.2011}} הנתונים האחרונים למדד זה נאספו בשנת 2012 ומדד אי השוויון בהכנסות של העשירון העליון לתחתון עלה לפי 15. {{הערה|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA/ מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 20.11.2015}}

+

על פי מחקרים של ארגון ה-[[OECD]], הפערים הכלכליים בהכנסות בישראל הם מהגבוהים במערב. מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי הכנסה ממוצעת של העשירון העליון בישראל גדולה פי 14 מההכנסה של אנשים בעשירון התחתון, זאת בהשוואה לפער של פי 9 בממוצע במדינות ה-OECD (פערי הכנסה דומים לישראל קיימים בטורקיה ובארצות הברית). כמו כן הפערים בהכנסות הולכים וגדלים מ-1985 הכנסת העשירון התחתון הולכת ויורדת בשיעור ממוצע של 1% בשנה, והכנסת העשירון העליון הולכת ועולה ב-2.4% בשנה. {{הערה|דפנה מאור, [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1583497 OECD: האי שוויון גדל ברוב המדינות העשירות - במיוחד בישראל ובארה"ב], דה מרקר, 05.12.2011}} הנתונים האחרונים למדד זה נאספו בשנת 2012 ומדד אי השוויון בהכנסות של העשירון העליון לתחתון עלה לפי 15. {{הערה|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA/ מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 20.11.2015}}

[[מדד ג'יני]] הוא אחד המדדים המרכזיים לבדיקת [[אי שוויון כלכלי]] בחלוקת להכנסות. הוא נע בין 0 ל-1, וככל שהוא גבוה יותר כן מצב אי השוויון גרוע יותר. יש לשים לב כי מדובר במדד לוגריתמי. הבדל בין 0.7 לבין 0.3 לא נראה דבר משמעותי, אף שזהו ההבדל בין מדינה כמו [[ברזיל]] לבין מדינות כמו [[נורווגיה]] ו[[דנמרק]].

−

לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מדד ג'יני בישראל גבוה מהמדד במרבית המדינות המפותחות בעולם - בשנת 2011 מדד ג'יני בישראל היה 0.378. לעומת נתון של 0.31 הממוצע במדינות ה-OECD. נתוני מדד ג'יני במדינות שונות היה 0.38 ב[[ארצות הברית]], 0.34 בבריטניה, 0.32 ב[[הולנד]], ו-0.26 ב[[פינלנד]] וב[[שוודיה]]. {{הערה|שם=grinstain_2012|יוסי גרינשטיין, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/407/825.html ישראל בצמרת אי-השוויון במדינות ה-OECD], מעריב, 11.10.2012}}

+

לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מדד ג'יני בישראל גבוה מהמדד במרבית המדינות המפותחות בעולם - בשנת 2011 מדד ג'יני בישראל היה 0.378. לעומת נתון של 0.31 הממוצע במדינות ה-OECD. נתוני מדד ג'יני במדינות שונות היה 0.38 ב[[ארצות הברית]], 0.34 בבריטניה, 0.32 ב[[הולנד]], ו-0.26 ב[[פינלנד]] וב[[שוודיה]]. {{הערה|שם=grinstain_2012|יוסי גרינשטיין, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/407/825.html ישראל בצמרת אי-השוויון במדינות ה-OECD], מעריב, 11.10.2012}}

===התפלגות הכנסות של שכירים===

שורה 44: שורה 44:

פערים אלה מייצגים את הפערים בזמן קבלת השכר אבל יש גורמים נוספים שמשפיעים על הפערים.

−

הפערים בהכנסות בקרב כלל האוכלוסייה שונה, שכן התפלגות המוצגת כאן אינה כוללת אנשים שאינם עובדים כמו [[אבטלה|מובטלים]], [[נכות|בעלי לקויות]], או פנסיונרים. [[תשלומי העברה]] (תשלומים כמו [[ביטוח לאומי]] שמועברים לעובדים עניים ולמובטלים) מקטנים את הפער מצד אחד, ומצד שני התפלגות השכר אינה מייצגת את התפלגות כלל ההכנסות - הכנסות מ[[הון]] (בעלות על חברות, מניות וכו') והכנסות מרנטות (בעלות על דירות, חנויות, מגרשים וכו'). בדרך כלל, התפלגות כלל ההכנסות היא יותר אי-שוויונית מהתפלגות השכר שכן העניים מחזיקים הרבה פחות נכסי נדל"ן או הון.

+

הפערים בהכנסות בקרב כלל האוכלוסייה שונה, שכן התפלגות המוצגת כאן אינה כוללת אנשים שאינם עובדים כמו [[אבטלה|מובטלים]], [[נכות|בעלי לקויות]], או פנסיונרים. [[תשלומי העברה]] (תשלומים כמו [[ביטוח לאומי]] שמועברים לעובדים עניים ולמובטלים) מקטנים את הפער מצד אחד, ומצד שני התפלגות השכר אינה מייצגת את התפלגות כלל ההכנסות - הכנסות מ[[הון]] (בעלות על חברות, מניות וכו') והכנסות מרנטות (בעלות על דירות, חנויות, מגרשים וכו'). בדרך כלל, התפלגות כלל ההכנסות היא יותר אי-שוויונית מהתפלגות השכר שכן העניים מחזיקים הרבה פחות נכסי נדל"ן או הון.

===המאיון עליון===

שורה 96: שורה 96:

בשנת 2003 הייתה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית בעשירון העליון 19,512 ש"ח לחודש, פי 4.4 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (4,449 ש"ח). ופי 2 יחסית למשק בית ממוצע. כאשר מסתכלים על הפערים לנפש, הפערים גדולים יותר שכן בעשירון העליון יש 2.9 נפשות ובעשירון התחתון יש 4.3 נפשות בממוצע. [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

−

עשירונים שונים מוציאים סכומים שונים באופן מוחלט, ואחוז שונה מהשכר שלהם על סוגי מוצרים שונים כביטוי ל[[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. בעוד העשירון התחתון מוציא מעל 60% מההוצאות שלו על דיור, מזון ובריאות, העשירון העליון מוציא רק 36% מהכנסותיו על סעיפים אלה. הפערים בין ההוצאה המוחלטת בין השכבות השונות בולטים במיוחד בסעיפים של תחבורה ותקשורת (יותר טיסות לחו"ל, ושימוש גבוה יותר במכונית יחסית לנסיעות ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], צריכה של טלוויזיה, קולנוע, טלפונים ניידים וכו') ובתחומים של חינוך תרבות ובידור. בשני התחומים הפער המוחלט בין העשירונים גבוה פי 9 ויותר בין משקי הבית. פירוש הדבר הוא בין היתר הוא [[אי שוויון תחבורתי]] - לעשירים יותר יש גישה טובה יותר למקורות תעסוקה, קניות וחינוך. היבט נוסף הוא קיום של [[מלכודת עוני]] בין דורית - חלק ניכר מהעוני של העניים מתרגם לתת-השקעה ב[[חינוך]] ביחס לעשירים יותר, ופירוש הדבר הזדמנויות פחות טובות עבור ילדיהם ואולי גם [[כשל שוק]] בהקשר של [[מוצר ציבורי]] בחינוך.

+

עשירונים שונים מוציאים סכומים שונים באופן מוחלט, ואחוז שונה מהשכר שלהם על סוגי מוצרים שונים כביטוי ל[[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. בעוד העשירון התחתון מוציא מעל 60% מההוצאות שלו על דיור, מזון ובריאות, העשירון העליון מוציא רק 36% מהכנסותיו על סעיפים אלה. הפערים בין ההוצאה המוחלטת בין השכבות השונות בולטים במיוחד בסעיפים של תחבורה ותקשורת (יותר טיסות לחו"ל, ושימוש גבוה יותר במכונית יחסית לנסיעות ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], צריכה של טלוויזיה, קולנוע, טלפונים ניידים וכו') ובתחומים של חינוך תרבות ובידור. בשני התחומים הפער המוחלט בין העשירונים גבוה פי 9 ויותר בין משקי הבית. פירוש הדבר הוא בין היתר הוא [[אי שוויון תחבורתי]] - לעשירים יותר יש גישה טובה יותר למקורות תעסוקה, קניות וחינוך. היבט נוסף הוא קיום של [[מלכודת עוני]] בין דורית - חלק ניכר מהעוני של העניים מתרגם לתת-השקעה ב[[חינוך]] ביחס לעשירים יותר, ופירוש הדבר הזדמנויות פחות טובות עבור ילדיהם ואולי גם [[כשל שוק]] בהקשר של [[מוצר ציבורי]] בחינוך.

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.

שורה 109: שורה 109:

בבעלות על מוצרים בני קיימא יש הבדלים בין מוצרים שונים. על פי נתוני הלמ"ס משנת 2010, יש מוצרים כמו מקררים, מכונות כביסה, או טלפון נייד אחד לפחות שבהן מעל 90% מהאוכלוסייה מחזיקים, ללא הבדל בין העשירונים. יש מוצרים פופולריים אחרים כמו מזגן, מיקרוגל, קו טלפון וטלוויזיה שבהם מעל 50% מהאוכלוסייה מחזיקה גם במשקי בית העניים ביותר. יש מוצרים שאותם העניים מחזיקים יותר יחסית לעשירים כמו צלחות לווין, ממיר דיגיטלי, ותנור לבישול ואפייה. [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t12.xls]

−

במוצרים בני קיימא אחרים יש בעלות של העשירים גדולה יותר של העשירים. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. בשנת 2010 ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל-55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.

+

במוצרים בני קיימא אחרים יש בעלות של העשירים גדולה יותר של העשירים. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. בשנת 2010 ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל-55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.

בממוצע לישראל, ל-60% ממשקי הבית יש מכונית פרטית. רק ל-20% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מכונית, נתון זה משתנה במהירות כבר בעשירון השני שבו ל-40% ממשקי הבית יש מכונית, בעשירון השביעי ל-71% יש מכונית ובעשירון העשיר ביותר ל-94% ממשקי הבית יש מכונית, פי 4.5 ממשק הבית העניים. הפער התחבורתי גבוה בהרבה בהקשר של מכונית שנייה. במשקי הבית העניים ביותר רק 2% מחזיקים מכונית שנייה, נתון זה עולה ל-13% ממשקי הבית בעשירון ה-5 ול-33% בעשירון ה-8, בעשירון העליון ל-49% ממשקי הבית יש מכונית שנייה, פי 26 יחסית למשקי הבית העניים ביותר. פירוש הדבר הוא שיש [[אי שוויון תחבורתי]] הפוגע בעיקר בנשים (או במפרנס השני במשק הבית) שכן בעוד שבישובי פריפרייה הציבור עני יותר, המפרנס השני במקומות אלה תלוי ב[[תחבורה ציבורית]]. היות ו[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] אינה יעילה, הדבר מהווה [[מלכודת עוני]] שבו נשים עניות יותר, בעיקר בפריפריה, מתקשות להיכנס לשוק העבודה. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[ערבים בישראל]].

שורה 124: שורה 124:

לוח 5.34 בשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס מראה חלק מהפערים בדיור בין עשירוני הכנסה שונים. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] נכון לשנת 2016, אחוז משקי הבית שגרים בדירות בבעלותם בקרב העשירון הנמוך ביותר הוא 41%, נתון זה עולה ל-55% בשני העשירונים הגבוהים יותר, ואז ל-65% בעשירונים 4 ו-5. בעשירון השישי ומעלה אחוז הגרים הוא מעל 75% והוא עולה עד 84% בעשירון התשיעי, בקרב העשירים ביותר בעשירון העשירי גרים מעט פחות - 81% אחוז, כנראה בגלל החזקה במספר דירות וגמישות מגורים - כך כחלק מהעשירים ביותר גרים בשכירות ומשכירים דירה אחרת. הפירוש הוא שהעשירים ביותר גרים בדירות בשיעור כמעט כפול לעומת העניים ביותר, וכי רוב הציבור שיכול להרשות זאת לעצמו מנסה לגור בדירה בבעלותו.

−

ערך דירה ממוצע של העשירון הנמוך הוא קצת יותר ממיליון ש"ח, ונתון זה עולה לכ-1.3 מיליון ש"ח בעשירון הרביעי, דירות בשווי 1.5 - 1.8 מיליון ש"ח יש בעשירונים 5,6,7 ובשלוש העשירונים הגבוהים גרים אנשים בדירות בשווי 2 מיליון ש"ח ומעלה -עד 2.6 מיליון ש"ח שווי ממוצע של דירה בבעלות העשירון העליון. בערך פי 2.5 יותר מהדירות בבעלות העשירון התחתון. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] נתונים אלה מייצגים את כל הפער שכן הן לא מתייחסות על משפחות עשירות שמחזיקות מספר דירות.

+

ערך דירה ממוצע של העשירון הנמוך הוא קצת יותר ממיליון ש"ח, ונתון זה עולה לכ-1.3 מיליון ש"ח בעשירון הרביעי, דירות בשווי 1.5 - 1.8 מיליון ש"ח יש בעשירונים 5,6,7 ובשלוש העשירונים הגבוהים גרים אנשים בדירות בשווי 2 מיליון ש"ח ומעלה -עד 2.6 מיליון ש"ח שווי ממוצע של דירה בבעלות העשירון העליון. בערך פי 2.5 יותר מהדירות בבעלות העשירון התחתון. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] נתונים אלה מייצגים את כל הפער שכן הן לא מתייחסות על משפחות עשירות שמחזיקות מספר דירות.

−

ניתן לבדוק את סך שווי הדירות בבעלות כל העשירון כדי להעריך הבדלים בכוח בשוק הנדל"ן - על ידי הכפלת אחוז המשפחות שגרות בדירה בבעלותן בשווי הדירה הממוצע לעשירון. סך שווי הדירות שבהן משפחות גרות בבעלות בישראל עומד על כ-2907 מיליארד ש"ח (הדבר לא כולל את הדירות בשכירות). מתוך שוק זה, דירות בשווי 104 מיליארד ש"ח, שהם 4% משווי הדירות, מוחזקים בידי העשירון התחתון, ואילו דירות בשווי כולל של 544 מיליארד ש"ח או 19% מוחזקים על המשפחות העשירות. שלושת העשירונים התחתונים הגרים בדירות בבעלותם מחזיקים יחד 15% משווי שוק הדירות שבהן אנשים גרים בבעלות (פחות מאחוז השווי של העשירון העליון). שלוש העשירונים העליונים מחזיקים ב-47% מסך השווי של דירות בבעלות. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] כל הנתונים האלה הם למעשה הערכות חסר לגודל הפערים בדיור שכן הן לא כוללות את הדירות להשכרה וגם לא נכסים אחרים - נכסים כמו חנויות, משרדים ומחסנים.

+

ניתן לבדוק את סך שווי הדירות בבעלות כל העשירון כדי להעריך הבדלים בכוח בשוק הנדל"ן - על ידי הכפלת אחוז המשפחות שגרות בדירה בבעלותן בשווי הדירה הממוצע לעשירון. סך שווי הדירות שבהן משפחות גרות בבעלות בישראל עומד על כ-2907 מיליארד ש"ח (הדבר לא כולל את הדירות בשכירות). מתוך שוק זה, דירות בשווי 104 מיליארד ש"ח, שהם 4% משווי הדירות, מוחזקים בידי העשירון התחתון, ואילו דירות בשווי כולל של 544 מיליארד ש"ח או 19% מוחזקים על המשפחות העשירות. שלושת העשירונים התחתונים הגרים בדירות בבעלותם מחזיקים יחד 15% משווי שוק הדירות שבהן אנשים גרים בבעלות (פחות מאחוז השווי של העשירון העליון). שלוש העשירונים העליונים מחזיקים ב-47% מסך השווי של דירות בבעלות. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] כל הנתונים האלה הם למעשה הערכות חסר לגודל הפערים בדיור שכן הן לא כוללות את הדירות להשכרה וגם לא נכסים אחרים - נכסים כמו חנויות, משרדים ומחסנים.

יש הבדלים בגדול המשפחות ומשקי הבית בדירות בבעלות. בעשירון התחתון גרות כמעט 6 נפשות בדירה, נתון זה יורד ל-4-4.5 נפשות בדירה בשני העשירונים הגבוהים יותר ולרמה של 3.7 עד 3.2 בעשירונים 4-8. בעשירון התשיעי חיים 2.9 נפשות בבית ובעשירי 2.5 משפחות בבית. פחות מחצי ממספר הנפשות בדירה בעשירון התחתון. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing] צפיפות הדיור - כמו שהיא מחושבת במספר נפשות סטנדרטיות יחסית למספר חדרי המגורים בבית היא 1.7 בעשירון התחתון, 1.3 בעשירון מתחתיו וסביב 1 בשני העשירונים מעליהם. הנתון הזה ממשיך לרדת לשיעור של 0.9 עד 0.7 ב-4 העשירונים מעליהם, עומד על 0.6 בעשירון התשיעי ו-0.5 בעשירון העשירי - רבע מהנתון של העשירון העני ביותר. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1JFgrl-62oVoQ8JK0kx6LpkVTh1twOBAMLLQ0QpS-bU4/edit?usp=sharing]

שורה 149: שורה 149:

לפי משרד הבריאות ולפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחלת החיים בנצרת היא 75.7 שנים. <ref name="spivak">[http://j14.org.il/spivak/?p=128 צוות בריאות – נייר עמדה ראשוני] וועדת ספיבק-יונה, ספטמבר 2011</ref>

−

מימדים נוספים של אי שוויון הם [[אי שוויון פוליטי]], [[אי שוויון תחבורתי]], [[אי שוויון בחינוך]]. אי שוויון פוליטי בישראל נוגע קודם כל להפליות שונות נגד ערבים, אבל כולל גם סוגים שונים של הפליות נגד שחורים, אנשים ממוצא מזרחי, נשים, להט"ב, [[נכות בישראל|נכים]] ועוד. באופן כללי ממחקרים בארצות הברית נצפה כי ההשפעה הפוליטית של האזרחים ב-9 העשירונים התחתונים היא נמוכה מאוד ביחס להשפעת העשירון והמאיון העליון. אי שוויון תחבורתי פירושו שעניים חשופים יותר ל[[תאונות דרכים בישראל]] ונפגעים מבחינה כלכלית על ידי נגישות פחות טובה למקומות לימודים, עבודה ומסחר.

+

מימדים נוספים של אי שוויון הם [[אי שוויון פוליטי]], [[אי שוויון תחבורתי]], [[אי שוויון בחינוך]]. אי שוויון פוליטי בישראל נוגע קודם כל להפליות שונות נגד ערבים, אבל כולל גם סוגים שונים של הפליות נגד שחורים, אנשים ממוצא מזרחי, נשים, להט"ב, [[נכות בישראל|נכים]] ועוד. באופן כללי ממחקרים בארצות הברית נצפה כי ההשפעה הפוליטית של האזרחים ב-9 העשירונים התחתונים היא נמוכה מאוד ביחס להשפעת העשירון והמאיון העליון. אי שוויון תחבורתי פירושו שעניים חשופים יותר ל[[תאונות דרכים בישראל]] ונפגעים מבחינה כלכלית על ידי נגישות פחות טובה למקומות לימודים, עבודה ומסחר.

==מימדי אי השיוויון בישראל על פני זמן==

שורה 156: שורה 156:

הפערים בהכנסות בישראל עלו בעשורים האחורים. מגמה זו אינה ייחודית רק לישראל והיא קיימת גם במדינות מערביות אחרות, ככל הנראה על רקע [[גלובליזציה]], הגדלת חשיבותם של [[תאגידים רב לאומיים]] ובעיות כמו [[מלכודות עוני]].

−

לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל-0.378. {{הערה|שם=grinstain_2012}}

+

לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל-0.378. {{הערה|שם=grinstain_2012}}

לפי נתוני [[הבנק העולמי]] מדד הג'יני בשנת 1979 היה 36.3, ונשאר ברמה זו, עלה וירד כך שבשנת 1995 הוא עמד על 35.5. מאז שנה זו יש עליה באי השוויון - לרמה של 38.1 בשנת 1997, 38.9 בשנת 2001, 41.7 בשנת 2005, 42.6 בשנת 2010 ו-41.4 בשנת 2012. יש לשים לב כי סולם ג'יני הוא סולם לוגריתמי, כך שהבדלים שנראים קטנים למדי הם בעצם הבדלים גדולים בפערי ההכנסות. {{הערה|1=[https://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?locations=IL GINI index (World Bank estimate)], חישוב מדד הג'יני לפי [[הבנק העולמי]]. }}

נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

−

בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים בישראל, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית. בשנת 2000 עמדה ההכנסה של העובדים על 65%, בשנת 2015 ירד ל-57%. [[תהליך]] זה מתקיים במרבית הארצות החברות ב-OECD.{{הערה||שם=adva2015|1= שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, נוגה דגן-בוזגלו, רתם זלינגר, [http://adva.org/he/workers-employers2015/?gclid=CIry4cvErs4CFRJmGwod31EK9g עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2015] מרכז אדווה, 1 במאי 2016}}

+

בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים בישראל, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית. בשנת 2000 עמדה ההכנסה של העובדים על 65%, בשנת 2015 ירד ל-57%. [[תהליך]] זה מתקיים במרבית הארצות החברות ב-OECD.{{הערה||שם=adva2015|1= שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, נוגה דגן-בוזגלו, רתם זלינגר, [http://adva.org/he/workers-employers2015/?gclid=CIry4cvErs4CFRJmGwod31EK9g עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2015] מרכז אדווה, 1 במאי 2016}}

===ניידות בין עשירוני הכנסה===

−

על פי מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר משנת 2012, [[ניידות כלכלית|הניידות של אנשים בין עשירוני הכנסה]] ירדה בעשור האחרון, והיא נמוכה יחסית למדינות מערביות. 80% מהישראלים שנולדו למשפחה עניה ישארו כאלה, ו-90% מהילדים להורים עשירים ישארו עשירים. במרבית העשירונים השכר עולה באיטיות אך במאיון העליון יש זינוק של מאות אחוזים בשכר. בעוד שבשנת 2003 30% מהישראלים נשארו באותו עשירון שבו התחילו, בשנת 2009 עלה שיעור זה ל-90%. מהמחקר עולה כי היעדר הניידות חזק יותר בענפים לא תחרותיים: בחברות התקשורת, בענפים הנשענים על מחצבים לאומיים, ביבואנים הנהנים מבלעדיות ובמונופולים ממשלתיים. 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים ישארו במקום זה. {{הערה|שם=sinai2012|חגי עמית, נופר סיני [http://www.themarker.com/markerweek/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"], דה מרקר, 26 בינואר 2012}}

+

על פי מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר משנת 2012, [[ניידות כלכלית|הניידות של אנשים בין עשירוני הכנסה]] ירדה בעשור האחרון, והיא נמוכה יחסית למדינות מערביות. 80% מהישראלים שנולדו למשפחה עניה ישארו כאלה, ו-90% מהילדים להורים עשירים ישארו עשירים. במרבית העשירונים השכר עולה באיטיות אך במאיון העליון יש זינוק של מאות אחוזים בשכר. בעוד שבשנת 2003 30% מהישראלים נשארו באותו עשירון שבו התחילו, בשנת 2009 עלה שיעור זה ל-90%. מהמחקר עולה כי היעדר הניידות חזק יותר בענפים לא תחרותיים: בחברות התקשורת, בענפים הנשענים על מחצבים לאומיים, ביבואנים הנהנים מבלעדיות ובמונופולים ממשלתיים. 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים ישארו במקום זה. {{הערה|שם=sinai2012|חגי עמית, נופר סיני [http://www.themarker.com/markerweek/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"], דה מרקר, 26 בינואר 2012}}

מידת [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] מאפשרת לבדוק עד כמה הכלכלה [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] ו[[מריטוקרטיה|מתגמלת לפי כשרון]] - שכן במצב של ניידות מופחתת השוק מעניק משרות יותר בגלל מוצא ההורים, קשרים והתאמה תרבותית ופחות בגלל כשרון.

שורה 243: שורה 243:

מבחינת נכסים כמו נדל"ן או עסק מקומי (חנות), על המהגר למכור את הנכסים שלו במדינת המוצא, ואם מדובר בהגירה המונית, המכירה מתבצעת בתקופה של עודף היצע לנכסים. אם מדובר במדינה עניה יותר (כמו ברית המועצות או אתיופיה), ערכם של הנכסים במדינת המוצא הוא נמוך יותר מאשר במדינת היעד (כך שעולים שעלו ממדינות עניות יותר הגיעו כשהם "חסרי רכוש" למרות רכושם במדינות המוצא). על המהגר ללמוד שפה חדשה, תרבות מקומית ואת המבנה של מוסדות השלטון, שהם כולם היבטים של [[הון אנושי]] של המהגר. קושי ללמוד היבטים אלה פוגעים ביכולות הכלכליות שלו, בעיקר בהקשר של מציאת עבודה וקידום בעבודה. כמו כן הדבר יוצר פתח לפגיעות בהיבטים של ביצוע עסקאות (כמו נדל"ן) שבהן עלולים לרמות את המהגר, ובגישה ללימודים. גם קשרים אישיים ומוניטין אובדים לאחר ההגירה ובכך יכול להיפגע גם [[הון חברתי]] של המהגר. חלק מהכישורים והידע שהיו מועלים בחברה אחת אינם רלוונטיים בחברה אחרת, שיש בה רמה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] שונה או ענפי תעשייה שונים (לדוגמה עולים מרוסיה שעסקו בתחום המטלורגיה ועלו לישראל שבה ענף זה קטן מאוד).

−

במדינה שבה יש הגירה תמידית, המשאבים הטבעיים הנחשקים כמו אדמות טובות לחקלאות, אזורי נדל"ן טובים ומרכזיים, אוצרות טבע, נתפסים על ידי העולים הראשונים, כאשר מחירם נמוך. ככל שמהגרים למדינה עוד אנשים, ו[[גידול אוכלוסין|והאוכלוסייה גדלה]] מחירם של משאבי טבע אלה עולה, וניתן למכור חלק מהנכסים ברווח גדול. היבט זה נוגע בעיקר לאדמות במרכז הארץ. מספר גדול של משפחות מבוססות בישראל קנו בעבר אדמות וחיכו עד שמחירן עלה.

+

במדינה שבה יש הגירה תמידית, המשאבים הטבעיים הנחשקים כמו אדמות טובות לחקלאות, אזורי נדל"ן טובים ומרכזיים, אוצרות טבע, נתפסים על ידי העולים הראשונים, כאשר מחירם נמוך. ככל שמהגרים למדינה עוד אנשים, ו[[גידול אוכלוסין|והאוכלוסייה גדלה]] מחירם של משאבי טבע אלה עולה, וניתן למכור חלק מהנכסים ברווח גדול. היבט זה נוגע בעיקר לאדמות במרכז הארץ. מספר גדול של משפחות מבוססות בישראל קנו בעבר אדמות וחיכו עד שמחירן עלה.

===פערים בין עדות ותרבויות===

קיימים פערים תרבותיים וכלכליים בין יהודים וערבים. קיימים פערים (קטנים יותר אך משמעותיים) בין יהודים שמוצאם מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון, לבין יהודים שמוצעים מאירופה ואמריקה. פערים דומים קיימים גם בין חילונים וחרדים.

−

הפערים באים לידי ביטוי גם בנתונים בעלי השלכה כלכלית: השכלה, רכוש, הכנסה כלכלית, רקע וקשרים. הקיטוב גדול עד כי יש חפיפה משמעותית למדי בין הפער העדתי והפערים הכלכליים בכלל. השילומים מגרמניה, שהחלו ב-1953 החריפו את ההבדלים שממילא היו קיימים.

+

הפערים באים לידי ביטוי גם בנתונים בעלי השלכה כלכלית: השכלה, רכוש, הכנסה כלכלית, רקע וקשרים. הקיטוב גדול עד כי יש חפיפה משמעותית למדי בין הפער העדתי והפערים הכלכליים בכלל. השילומים מגרמניה, שהחלו ב-1953 החריפו את ההבדלים שממילא היו קיימים.

דפוסי החברה והכלכלה הישראלים מושתתים על דפוסים מערביים חילוניים, דבר שנתן יתרון לאנשים שגדלו בתרבות המערבית ודפוסי החשיבה שלה. מחקרים מעודכנים הראו שהפערים בין עדות של יהודים לא הצטמצמו גם 2-3 דורות לאחר העלייה.

שורה 274: שורה 274:

===השפעות בתחום הבריאות===

−

היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

+

היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234]. לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

שורה 305: שורה 305:

בחברה שבה יש אי שוויון גדול, ייתכן מנגנון של "אינפלציה פנימית" כלומר ירידה בכוח הקניה של כספם של רוב האנשים על ידי מנגנון שונה מאשר אינפלציה של הדפסת כסף אלא על ידי הגדלת אי השוויון.

−

בהקשר של דיור המנגנון הזה יכול לפעול כך - קבוצה של מיעוט קטן מרוויחה סכומים גדולים של כסף, כך שיש גידול בפערים הכלכליים הנומינליים קבוצה אחרת של רוב האזרחים נשארת עם אותה הכנסה כמו קודם. הסיבות לכך שקבוצת המיעוט העשירה מרוויחה הרבה כסף היא מנגנונים שונים - כניסה של כסף זר (בגלל ריבית גבוהה), כניסה של משקיעים מחו"ל (לדוגמה יהודי צרפת), ספקולנטים זרים, הטייקונים שהרוויחו כסף על ידי ניצול [[מונופול|מונופולים]] בישראל ועל ידי השקעות וספקולציות בחו"ל, בעלויות צולבות ב[[חברות ציבוריות בישראל]], מנהלים בכירים בחברות של טייקונים ועוד. הגידול בכמות הכסף של אוכלוסייה זו פירושה שיש להם כסף רב להשקעות ולקניה - ולכן קבוצה זו מעלה את הביקוש בשוק הנדל"ן - הן את הביקוש לדירות יוקרה והן את הביקוש לדיור כללי ולקרקע (כהשקעה)- דבר שמעלה את מחיר הדיור.

+

בהקשר של דיור המנגנון הזה יכול לפעול כך - קבוצה של מיעוט קטן מרוויחה סכומים גדולים של כסף, כך שיש גידול בפערים הכלכליים הנומינליים קבוצה אחרת של רוב האזרחים נשארת עם אותה הכנסה כמו קודם. הסיבות לכך שקבוצת המיעוט העשירה מרוויחה הרבה כסף היא מנגנונים שונים - כניסה של כסף זר (בגלל ריבית גבוהה), כניסה של משקיעים מחו"ל (לדוגמה יהודי צרפת), ספקולנטים זרים, הטייקונים שהרוויחו כסף על ידי ניצול [[מונופול|מונופולים]] בישראל ועל ידי השקעות וספקולציות בחו"ל, בעלויות צולבות ב[[חברות ציבוריות בישראל]], מנהלים בכירים בחברות של טייקונים ועוד. הגידול בכמות הכסף של אוכלוסייה זו פירושה שיש להם כסף רב להשקעות ולקניה - ולכן קבוצה זו מעלה את הביקוש בשוק הנדל"ן - הן את הביקוש לדירות יוקרה והן את הביקוש לדיור כללי ולקרקע (כהשקעה)- דבר שמעלה את מחיר הדיור.

במקביל, השכר הריאלי של רוב האוכלוסייה לא גדל בקצב של מחירי הדיור - כך שההכנסה הריאלית של הישראלי הממוצע ובעיקר של הישראלי השכיח יורדת ביחס למחירי הדירות. למעשה רוב האזרחים נפגעים מעליית מחירי הדיור הן בגלל עליית דמי השכירות והן בגלל שעליית הרנטה מייקרת את המוצרים והשירותים שהם קונים בעיר. דבר זה מגדיל עוד יותר את הפערים.

שורה 320: שורה 320:

היבט אחד קשור ל[[תרבות הצריכה|צריכה מוגברת]] של מוצרים על ידי העשירים, ולכן יצירה של יותר [[זיהום]] וכילוי משאבים מוגבר. לפי דו"ח של פרוייקט ""קיימות לישראל 2030", שיצא מטעם מכון ירושלים וארגון האו"ם, צריכת המשאבים והזיהום של העשירונים העליונים גבוהה בהרבה יחסית לעשירונים התחתונים.[http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1556440?=] המדידות נערכו על פי אשכול חברתי-כלכלי בערים ישראליות שונות. ירושלים, אשדוד, אשקלון ובאר שבע הן ערים עניות באשכולות 4-5, ותל אביב, גבעתיים, רמת גן, הרצליה ורעננה הן ערים בעלות אוכלוסיות עשירות באשכולות 8-9.

−

* צריכת החשמל לתושב בערים העשירות הייתה כ-6,000 קוט"ש לעומת כ-4,000 בערים קוט"ש העניות.

+

* צריכת החשמל לתושב בערים העשירות הייתה כ-6,000 קוט"ש לעומת כ-4,000 בערים קוט"ש העניות.

* רמת הנסועה לתושב בערים עשירות הייתה כ-2 ק"מ לנפש לעומת 1.5 בערים העניות

* צריכת המים העירונית באשכול העשירי הייתה כ-300 קוב (מטר מעוקב) לנפש, לעומת כ-100 קוב באשכול חמישי ו-50 קוב באשכול הראשון העני ביותר.

שורה 371: שורה 371:

* [http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=10784956 5 מיתוסים על עוני] בבלוג לחץ חברתי

* [http://www.idi.org.il/ResearchAndPrograms/Unequality/Pages/Unequality_main.aspx אי-שוויון ומדיניות ציבורית] מספר מאמרים באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

−

* [http://invest.themarker.com/finance.asp?rId=246 עובדים עניים] על דו"ח בנק ישראל בנושא, 12.04.2010 שלומית יהב, דה מרקר.

+

* [http://invest.themarker.com/finance.asp?rId=246 עובדים עניים] על דו"ח בנק ישראל בנושא, 12.04.2010 שלומית יהב, דה מרקר.

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000612269 מעמד הביניים קורס: 89 מיליארד ש' במסים עקיפים השנה], אלי ציפורי‏, גלובס, 1.12.2010

* [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3511820,00.html חוקרי הטכניון: העשירון התחתון זקוק ל-22 שנות עבודה כדי לרכוש דירה בתל אביב] שהם לוי, כלכליסט, 17.03.2011

Neriah

מפעילי מערכת

2,690

עריכות

שינויים

אי שוויון בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־18:40, 29 במרץ 2021

תפריט ניווט

חיפוש