שינויים

חומציות מודדים ביחידות pH. ערך pH  נמוך יותר מ-7 הוא חומצי, וערך מעל 7 הוא בסיסי וערך 7 הוא נייטרלי. לפי ההערכה, מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] בשנת 1750 ועד שנת 2004, ירד ה-pH של הים שנמצא קרוב לפני השטח (היכן שרוב החיים באוקיינוסים נמצאים), מ-8.25 ל-8.14, כלומר הפך יותר חומצי. {{הערה|שם=Jacobson|Jacobson, M. Z. (2005). "[https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1029/2004JD005220 Studying ocean acidification with conservative, stable numerical schemes for nonequilibrium air-ocean exchange and ocean equilibrium chemistry]". Journal of Geophysical Research: Atmospheres. 110: D07302. Bibcode:2005 JGRD..11007302J. doi:10.1029/2004JD005220}} מי ים הם בסיסיים מעט (כלומר pH> 7), והחמצת האוקיאנוס כרוכה במעבר לכיוון תנאי ניטרלי pH ולא מעבר לתנאים חומציים (pH <7).  

חומציות מודדים ביחידות pH. ערך pH  נמוך יותר מ-7 הוא חומצי, וערך מעל 7 הוא בסיסי וערך 7 הוא נייטרלי. לפי ההערכה, מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] בשנת 1750 ועד שנת 2004, ירד ה-pH של הים שנמצא קרוב לפני השטח (היכן שרוב החיים באוקיינוסים נמצאים), מ-8.25 ל-8.14, כלומר הפך יותר חומצי. {{הערה|שם=Jacobson|Jacobson, M. Z. (2005). "[https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1029/2004JD005220 Studying ocean acidification with conservative, stable numerical schemes for nonequilibrium air-ocean exchange and ocean equilibrium chemistry]". Journal of Geophysical Research: Atmospheres. 110: D07302. Bibcode:2005 JGRD..11007302J. doi:10.1029/2004JD005220}} מי ים הם בסיסיים מעט (כלומר pH> 7), והחמצת האוקיאנוס כרוכה במעבר לכיוון תנאי ניטרלי pH ולא מעבר לתנאים חומציים (pH <7).  

לפי הערכות, כ-30-40% מהפחמן דו חמצני שנפלט מפעילות אנושית המשתחררת באטמוספירה, מתמוסס ומגיע לאוקיאנוסים, נהרות ואגמים. המערכות הטבעיות שואפות להגיע לשיווי משקל כימי, ולכן חלק מהפחמן הדו-חמצני מגיב עם המים ליצירת חומצה פחמתית. חלק ממולקולות החומצה הפחמתית המתקבלות מתנתקות ליון ביקרבונט וליון מימן, וכך מגבירות את חומציות האוקיאנוס (ריכוזים של יון  H+ ). דבר זה מהווה עלייה של כמעט 30% בריכוז יוני H+ באוקיינוסים בעולם. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמה של 7.8. כלומר עליה של פי שתיים וחצי ביונים H+ בהשוואה לרמה הפרה-תעשייתית. {{הערה|שם=Jacobson}}

לפי הערכות, כ-30%-40% מהפחמן דו חמצני שנפלט מפעילות אנושית המשתחררת באטמוספירה, מתמוסס ומגיע לאוקיאנוסים, נהרות ואגמים. המערכות הטבעיות שואפות להגיע לשיווי משקל כימי, ולכן חלק מהפחמן הדו-חמצני מגיב עם המים ליצירת חומצה פחמתית. חלק ממולקולות החומצה הפחמתית המתקבלות מתנתקות ליון ביקרבונט וליון מימן, וכך מגבירות את חומציות האוקיאנוס (ריכוזים של יון  H+ ). דבר זה מהווה עלייה של כמעט 30% בריכוז יוני H+ באוקיינוסים בעולם. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמה של 7.8. כלומר עליה של פי שתיים וחצי ביונים H+ בהשוואה לרמה הפרה-תעשייתית. {{הערה|שם=Jacobson}}

מודלים של מערכות כדור הארץ חוזים כי בסביבות שנת 2008, חומציות האוקיאנוס חרגה מערכים ההיסטוריים שתועדו. בשילוב עם שינויים ביו-כימיים אחרים בים, החמצת אוקיינוסים עלולה לערער את תפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות ולשבש את אספקת הסחורות והשירותים הרבים הקשורים לאוקיאנוס כבר בשנת 2100.  

מודלים של מערכות כדור הארץ חוזים כי בסביבות שנת 2008, חומציות האוקיאנוס חרגה מערכים ההיסטוריים שתועדו. בשילוב עם שינויים ביו-כימיים אחרים בים, החמצת אוקיינוסים עלולה לערער את תפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות ולשבש את אספקת הסחורות והשירותים הרבים הקשורים לאוקיאנוס כבר בשנת 2100.