שינויים

אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]]. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], עקב מחסור בגשמים בגלל [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועקב [[ברוא יערות]]{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}.  

אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]]. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], עקב מחסור בגשמים בגלל [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועקב [[ברוא יערות]]{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}.  

בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה| וויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.  

בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה| ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.  

==מקרים בולטים של אובדן קרקע חקלאית בהיסטוריה==

==מקרים בולטים של אובדן קרקע חקלאית בהיסטוריה==

== סיבות לאובדן קרקעות ==

== סיבות לאובדן קרקעות ==

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות{{הערה| וויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}   

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות{{הערה| ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}   

אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל  הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  

אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל  הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  

[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, היא סקר מקיף בשיתוף אלפי מדענים מהעולם על מצבן של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] בעולם. לפי הדו"ח הזה כ-40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענת הדו"ח, הסיבות הם [[בליית קרקע]] על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע, מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע{{הערה|Ian Sample [https://www.theguardian.com/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land] 31.08.2017, הגארדיאן}}.

[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, היא סקר מקיף בשיתוף אלפי מדענים מהעולם על מצבן של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] בעולם. לפי הדו"ח הזה כ-40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענת הדו"ח, הסיבות הם [[בליית קרקע]] על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע, מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע{{הערה|Ian Sample [https://www.theguardian.com/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land] 31.08.2017, הגארדיאן}}.

על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] (כלומר כ-600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל{{הערה| וויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94#.D7.92.D7.90.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94 אוקראינה, גאוגרפיה]}}) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]]{{הערה|Sunday Herald [http://www.heraldscotland.com/news/12767615.2008__The_year_of_global_food_crisis/ 2008: The year of global food crisis] 08.03.2008 }}.

על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] (כלומר כ-600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל{{הערה| ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94#.D7.92.D7.90.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94 אוקראינה, גאוגרפיה]}}) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]]{{הערה|Sunday Herald [http://www.heraldscotland.com/news/12767615.2008__The_year_of_global_food_crisis/ 2008: The year of global food crisis] 08.03.2008 }}.

לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש [[חקלאות|מהקרקעות החקלאיות]] באיכות בינונית או גבוהה, ב-40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש [[חקלאות|מהקרקעות החקלאיות]] באיכות בינונית או גבוהה, ב-40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

{{חקלאות}}

{{חקלאות}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation אובדן קרקע] ב וויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation אובדן קרקע] ב ויקיפדיה האנגלית

* [http://www.geog.bgu.ac.il/fastSite/coursesFiles/confTal/abstracts.pdf יום עיון על דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 5 בספטמבר, 2011

* [http://www.geog.bgu.ac.il/fastSite/coursesFiles/confTal/abstracts.pdf יום עיון על דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 5 בספטמבר, 2011

* [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/shimur_karka/publication/2014/pages/geo_informatic_seminar.aspx יום עיון בנושא דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה], משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 31/07/2014

* [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/shimur_karka/publication/2014/pages/geo_informatic_seminar.aspx יום עיון בנושא דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה], משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 31/07/2014