שורה 42: |
שורה 42: |
| חלק מתוך הזיהומים - לדוגמה [[דיאוקסינים]], [[מתכות כבדות]] ו[[חומרי הדברה]] הם בעלי תכונה של '''[[הצטברות ביולוגית]]''' - הם מסיסים בשומן ולכן מצטברים בתוך הגוף. כאשר חיה אחת אוכלת חיה אחרת היא מקבלת "בירושה" את כל הזיהום שלה ושומרת אותו אצלה. באופן כזה הריכוז של מזהמים יכול להעלות בצורה דרסטית במעלה [[שרשרת המזון]] בקרב יצורים יבשתיים וימיים. לדוגמה, בגוף של עוף שאוכל דגים מהאגם, ריכוז הכספית עלול להיות גבוה פי מיליון ביחס לריכוז הכספית באגם עצמו. | | חלק מתוך הזיהומים - לדוגמה [[דיאוקסינים]], [[מתכות כבדות]] ו[[חומרי הדברה]] הם בעלי תכונה של '''[[הצטברות ביולוגית]]''' - הם מסיסים בשומן ולכן מצטברים בתוך הגוף. כאשר חיה אחת אוכלת חיה אחרת היא מקבלת "בירושה" את כל הזיהום שלה ושומרת אותו אצלה. באופן כזה הריכוז של מזהמים יכול להעלות בצורה דרסטית במעלה [[שרשרת המזון]] בקרב יצורים יבשתיים וימיים. לדוגמה, בגוף של עוף שאוכל דגים מהאגם, ריכוז הכספית עלול להיות גבוה פי מיליון ביחס לריכוז הכספית באגם עצמו. |
| | | |
− | בצורה זו יצורים במעלה שרשרת המזון, לרבות האדם, פגיעים יותר לזיהום. כן אפשרי שזיהום שפוזר על פני איזורים שונים יצטבר באיזור גאוגרפי קטן, שיכול להיות מרוחק ממקור הזיהום במרחק ובזמן. בעלי החיים בראש שרשרת המזון הם בעלי השפעה גדולה יותר על המערכות האקולוגיות ולכן פגיעה בהם יכולה לערער מערכות אקולוגיות שלמות. | + | בצורה זו יצורים במעלה שרשרת המזון, לרבות האדם, פגיעים יותר לזיהום. כן אפשרי שזיהום שפוזר על פני אזורים שונים יצטבר באזור גאוגרפי קטן, שיכול להיות מרוחק ממקור הזיהום במרחק ובזמן. בעלי החיים בראש שרשרת המזון הם בעלי השפעה גדולה יותר על המערכות האקולוגיות ולכן פגיעה בהם יכולה לערער מערכות אקולוגיות שלמות. |
| | | |
| חלק מהצמחים ובעלי החיים נאכלים על ידי בני אדם (על ידי [[חקלאות]] [[דייג]] או [[חקלאות בעלי חיים]]), וכך נוצר חלק ניכר מ[[זיהום במזון|זיהום המזון]] המודרני. לדוגמה רוב החשיפה לדיאוקסינים בקרב בני אדם אינה מתרחשת דרך זיהום אוויר אלא דרך זיהום במזון. זיהום ב-[[PCB]] שנזרק למים בארצות הברית הצטבר באוקיינוסים וגרם לרמות מסוכנות שלהם בקרב אסקימוסים וביפן, כאשר הוא מצטבר ברקמות של נשים ומשם מועבר לתינוקות הניזונים מחלב אם. | | חלק מהצמחים ובעלי החיים נאכלים על ידי בני אדם (על ידי [[חקלאות]] [[דייג]] או [[חקלאות בעלי חיים]]), וכך נוצר חלק ניכר מ[[זיהום במזון|זיהום המזון]] המודרני. לדוגמה רוב החשיפה לדיאוקסינים בקרב בני אדם אינה מתרחשת דרך זיהום אוויר אלא דרך זיהום במזון. זיהום ב-[[PCB]] שנזרק למים בארצות הברית הצטבר באוקיינוסים וגרם לרמות מסוכנות שלהם בקרב אסקימוסים וביפן, כאשר הוא מצטבר ברקמות של נשים ומשם מועבר לתינוקות הניזונים מחלב אם. |
שורה 108: |
שורה 108: |
| תאוריית "[[יצוא זיהום]]" גורסת שמדינות עשירות שבהן יש מודעות גבוהה יותר לבריאות התושבים ולהשפעות סביבתיות, מחוקקות חוקים וגורמות לתמריצים כלכליים שמעודדים [[תאגידים]] וחברות לייצא תעשיות מזהמות אל מדינות עניות. | | תאוריית "[[יצוא זיהום]]" גורסת שמדינות עשירות שבהן יש מודעות גבוהה יותר לבריאות התושבים ולהשפעות סביבתיות, מחוקקות חוקים וגורמות לתמריצים כלכליים שמעודדים [[תאגידים]] וחברות לייצא תעשיות מזהמות אל מדינות עניות. |
| | | |
− | תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות]] נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה, Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזוהמים ביותר היו באזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקראינה ובזמביה.[http://www.worstpolluted.org/] | + | תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות]] נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה, Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזוהמים ביותר היו באזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקראינה ובזמביה.[http://www.worstpolluted.org/] |
| | | |
| ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב (בעיקר ב[[רמת חובב]], וכן ב[[אשדוד]] וב[[אשקלון]]), חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש ניסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות. | | ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב (בעיקר ב[[רמת חובב]], וכן ב[[אשדוד]] וב[[אשקלון]]), חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש ניסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות. |
| | | |
− | עם זאת, פירוש הדבר גם שברמה איזורית ועולמית יש סוגי זיהומים שגדלים בלי שיש לכך מודעות ציבורית היות והזיהום מפריע לתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] בלי שיש לכך השפעה קצרת טווח על הבריאות. דבר זה מוביל ל[[תאוריית ההרעלה האיטית]] לפיה טיפול שאינו מערכתי בזיהום גורם להתפתחות צורות זיהום נסתרות ומקיפות יותר. לדוגמה חלק מסוגי הזיהום - כמו [[מתכות כבדות]] [[מצטברות במעלה שרשרת המזון]] - כך שזיהום באינדונזיה של [[אורז]] במתכות כבדות, יכול לגרור צריכת אורז עם מתכות כבדות למי שאוכל את האורז, וזיהום במקום אחר של תירס יכול לגרור זיהום מזונות של בעלי חיים, ולאחריו זיהום של מזונות מהחי. זיהום כספית יכול לנדוד לים ולהשפיע על [[תעשיית הדייג העולמית|מי שצורך דגים או מזון ימי]]. | + | עם זאת, פירוש הדבר גם שברמה אזורית ועולמית יש סוגי זיהומים שגדלים בלי שיש לכך מודעות ציבורית היות והזיהום מפריע לתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] בלי שיש לכך השפעה קצרת טווח על הבריאות. דבר זה מוביל ל[[תאוריית ההרעלה האיטית]] לפיה טיפול שאינו מערכתי בזיהום גורם להתפתחות צורות זיהום נסתרות ומקיפות יותר. לדוגמה חלק מסוגי הזיהום - כמו [[מתכות כבדות]] [[מצטברות במעלה שרשרת המזון]] - כך שזיהום באינדונזיה של [[אורז]] במתכות כבדות, יכול לגרור צריכת אורז עם מתכות כבדות למי שאוכל את האורז, וזיהום במקום אחר של תירס יכול לגרור זיהום מזונות של בעלי חיים, ולאחריו זיהום של מזונות מהחי. זיהום כספית יכול לנדוד לים ולהשפיע על [[תעשיית הדייג העולמית|מי שצורך דגים או מזון ימי]]. |
| | | |
| ==השפעות סביבתיות שאינן זיהום== | | ==השפעות סביבתיות שאינן זיהום== |