שינויים

קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור הנאו-קלאסית. סראפה משתמש בהנחות הנאו-קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר. האם מדובר בתעשייה שלמה כמו [[חקלאות]], או בתחום ייצור צר כמו [[חיטה]]. בשני המקרים מגיע סראפה לסתירה של הנחות המוצא של התאוריה הנאו-קלאסית. סראפה מתייחס במפורש לשתי הנחות מפתח שנהוגות בניתוח הנאו-קלאסי:

קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור הנאו-קלאסית. סראפה משתמש בהנחות הנאו-קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר. האם מדובר בתעשייה שלמה כמו [[חקלאות]], או בתחום ייצור צר כמו [[חיטה]]. בשני המקרים מגיע סראפה לסתירה של הנחות המוצא של התאוריה הנאו-קלאסית. סראפה מתייחס במפורש לשתי הנחות מפתח שנהוגות בניתוח הנאו-קלאסי:

* הנחה הראשונה היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים זה בזה, כלומר אם עקומת ההיצע עולה, הדבר לא משפיע על הביקוש - לדוגמה על ידי השפעה על השכר.

* הנחה הראשונה היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים זה בזה, כלומר אם עקומת ההיצע עולה, הדבר לא משפיע על הביקוש - לדוגמה על ידי השפעה על השכר.

* הנחה השניה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה.  

* הנחה השנייה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה.  

סראפה (ובעקבותיו קין) טוען ששני התנאים האלה סותרים זה את זה.  

סראפה (ובעקבותיו קין) טוען ששני התנאים האלה סותרים זה את זה.  

קין בוחן מספר תגובות כלכליות אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשוויון בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה השולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, נראה שיש להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלה להיות מסוגלת להשתמש במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.

קין בוחן מספר תגובות כלכליות אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשוויון בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה השולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, נראה שיש להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלה להיות מסוגלת להשתמש במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.

==ניתוח דינמי==

==ניתוח דינמי==

ניתוח מפורט של המערכת של לורנץ מגלה שאין לה [[שיווי משקל]] יחיד, כי אם שלושה. כל שלושת שיוויי המשקל הינם בלתי יציבים. סטייה קטנה מכל שיווי משקל תגרום למערכת לנוע במהירות הרחק ממנו. סטייה קטנה מנקודת שיווי המשקל (של 0.00001%) גרמה לכך שהמערכת תנוע הרחק מנקודה זו בצורה מיידית. המערכת מתקרבת לנקודת שיווי משקל אחרת, רק כדי להתרחק ממנה שוב אל עבר השלישית. היא מקיפה את נקודת שיווי המשקל הזאת, רק כדי להיזרק הרחק ממנה. לבסוף היא מתקרבת לנקודה השנייה ונהדפת ממנה חזרה לנקודה הראשונה.  

ניתוח מפורט של המערכת של לורנץ מגלה שאין לה [[שיווי משקל]] יחיד, כי אם שלושה. כל שלושת שיוויי המשקל הינם בלתי יציבים. סטייה קטנה מכל שיווי משקל תגרום למערכת לנוע במהירות הרחק ממנו. סטייה קטנה מנקודת שיווי המשקל (של 0.00001%) גרמה לכך שהמערכת תנוע הרחק מנקודה זו בצורה מיידית. המערכת מתקרבת לנקודת שיווי משקל אחרת, רק כדי להתרחק ממנה שוב אל עבר השלישית. היא מקיפה את נקודת שיווי המשקל הזאת, רק כדי להיזרק הרחק ממנה. לבסוף היא מתקרבת לנקודה השנייה ונהדפת ממנה חזרה לנקודה הראשונה.  

===לקחים לכלכלה===

===לקחים לכלכלה===

סטיב קין מסיק מהפרפר של לורנץ ארבע מסקנות:

סטיב קין מסיק מהפרפר של לורנץ ארבע מסקנות:

ראשית, מערכת בעלת שיווי-משקל בלתי יציב לא חייבת "לקרוס". תחת זאת, מערכת כזאת יכולה להציג התנהגות מחזורית מורכבת ([[מערכת מורכבת]]) כמו שאנו רואים במזג האויר של העולם האמיתי, ובכלכלה של העולם האמיתי.  

ראשית, מערכת בעלת שיווי-משקל בלתי יציב לא חייבת "לקרוס". תחת זאת, מערכת כזאת יכולה להציג התנהגות מחזורית מורכבת ([[מערכת מורכבת]]) כמו שאנו רואים במזג האוויר של העולם האמיתי, ובכלכלה של העולם האמיתי.  

שנית, אם שיוויי המשקל של מודל הינם בלתי יציבים, אזי לא המצב התחילי ולא המצב הסופי של המודל ימצאו בנקודות שיווי משקל. האמונה הכלכלית שהניתוח הדינמי פשוט משרטט את התנועה בין שיווי משקל אחד למשנהו הינה לפיכך מוטעית. תחת זאת, אפילו מודלים דינמיים פשוטים – הן של מזג אוויר והן של כלכלה – יציגו התנהגות 'רחוקה משיווי משקל'. כתוצאה מכך במקום ששיווי המשקל יהיה המקום בו מתרחשת הפעילות, שיווי המשקל אומר לנו היכן המודל לא ימצא לעולם.

שנית, אם שיוויי המשקל של מודל הינם בלתי יציבים, אזי לא המצב התחילי ולא המצב הסופי של המודל ימצאו בנקודות שיווי משקל. האמונה הכלכלית שהניתוח הדינמי פשוט משרטט את התנועה בין שיווי משקל אחד למשנהו הינה לפיכך מוטעית. תחת זאת, אפילו מודלים דינמיים פשוטים – הן של מזג אוויר והן של כלכלה – יציגו התנהגות 'רחוקה משיווי משקל'. כתוצאה מכך במקום ששיווי המשקל יהיה המקום בו מתרחשת הפעילות, שיווי המשקל אומר לנו היכן המודל לא ימצא לעולם.

==ראו גם==

==ראו גם==

מספר פרקים תורגמו לעברית על ידי דרור רשף:

מספר פרקים תורגמו לעברית על ידי [[דרור רשף]]:

* {{מסמך|Debunking3.doc| פרק 3: המחיר של הכל והערך של כלום}}  מדוע ברוב המוצרים עלות הייצור יורדת ככל שהתפוקה גדלה. בפרק זה קין מנסה להתמודד עם אחד המיתוסים המרכזיים של הכלכלה הנאו-קלאסית - לפיו פירמות קובעות את כמות המוצרים שהן מתכוונות לייצר על פי שיקולים של [[תפוקה שולית]] יורדת.  

* {{מסמך|Debunking3.doc| פרק 3: המחיר של הכל והערך של כלום}}  מדוע ברוב המוצרים עלות הייצור יורדת ככל שהתפוקה גדלה. בפרק זה קין מנסה להתמודד עם אחד המיתוסים המרכזיים של הכלכלה הנאו-קלאסית - לפיו פירמות קובעות את כמות המוצרים שהן מתכוונות לייצר על פי שיקולים של [[תפוקה שולית]] יורדת.