שינויים

בין אם מקבלים או דוחים את התזות בספר, הוא נחשב כנקודת ההתחלה של דיון מודרני ומדעי על הדינמיקה של אוכלוסיות,[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] על מחקרים בתחומים של [[דמוגרפיה]], [[פריון חקלאי]], [[פריון ילודה]], הקשרים בין חקלאות לאוכלוסין, בין [[גידול אוכלוסין]] לעוני ועוד. חלק מהוויכוחים סביב הספר נמשך עד היום. בעקבות הוצאת הספר החלה אנגליה לבצע מפקד אוכלוסין בשנת 1801. בדומה לאנגליה גם מדינות רבות אחרות, לרבות ישראל, אוספות באופן שנתי מידע על לידות, פטירות, הגירה וכו' כחלק בסיסי של נתונים על המדינה שמאפשר להבין הן היבטים כמו [[גידול אוכלוסין]] והן היבטים אחרים כמו מעבר בין תוצר מקומי גולמי לתוצר מקומי גולמי לנפש, נתונים על רמת התחלואה באוכלוסיה, [[תוחלת חיים]] ועוד. כמו כן היבטים אלה נחשבים כנתונים בסיסיים לצורך [[תכנון ארוך טווח]] לסוגיו - לדוגמה תכנון תשתיות תחבורה, צפי של בניית דירות ועוד.

בין אם מקבלים או דוחים את התזות בספר, הוא נחשב כנקודת ההתחלה של דיון מודרני ומדעי על הדינמיקה של אוכלוסיות,[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] על מחקרים בתחומים של [[דמוגרפיה]], [[פריון חקלאי]], [[פריון ילודה]], הקשרים בין חקלאות לאוכלוסין, בין [[גידול אוכלוסין]] לעוני ועוד. חלק מהוויכוחים סביב הספר נמשך עד היום. בעקבות הוצאת הספר החלה אנגליה לבצע מפקד אוכלוסין בשנת 1801. בדומה לאנגליה גם מדינות רבות אחרות, לרבות ישראל, אוספות באופן שנתי מידע על לידות, פטירות, הגירה וכו' כחלק בסיסי של נתונים על המדינה שמאפשר להבין הן היבטים כמו [[גידול אוכלוסין]] והן היבטים אחרים כמו מעבר בין תוצר מקומי גולמי לתוצר מקומי גולמי לנפש, נתונים על רמת התחלואה באוכלוסיה, [[תוחלת חיים]] ועוד. כמו כן היבטים אלה נחשבים כנתונים בסיסיים לצורך [[תכנון ארוך טווח]] לסוגיו - לדוגמה תכנון תשתיות תחבורה, צפי של בניית דירות ועוד.

גידול האוכלוסייה וצפיפותה משפיעים על היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכלים ואקולוגיים רבים. לדוגמה נחקר הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין אלימות. דוגמה אחרת היא הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין דפוסי דיור ותכנון ערים. כאשר צפיפות האוכלוסין גבוהה יש פחות שטח פנוי להקמת דירות או שדבר זה בא על חשבון [[שימושי קרקע]] אחרים. הדבר מעודד בניית [[מגדלי מגורים]] או [[בנייה מרקמית]]. כמו כן בסביבה עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] הדבר מעודד [[פקקי תנועה]] בעוד שבתכנון אחר צפיפות כזו מעודדת דווקא יעילות גבוהה יותר של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. גידול האוכלוסייה אינו מתקיים בצורה לינארית (ראו [[מעבר דמוגרפי]]) ואינו משפיע בצורה לינארית על היבטים אחרים. לדוגמה כל עוד צפיפות האוכלוסייה נמוכה, גידול אוכלוסין לא משפיע כמעט על שטחי [[חקלאות]] או על מצאי ה[[מים]] של המדינה - כך המצב לדוגמה ב[[ארצות הברית]], לעומת זאת במדינות צפופות יותר ו/או עם פחות מים [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] משפיע על החקלאות במספר היבטים - אחד הוא צמצום שטחי חקלאות, שני הוא הגברת הביקוש למים והתייקרות שימוש או הגבלה שלהם לחקלאות, ושלישי הוא היבטים כמו [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ואיטום הקרקע שעלולים לגרור ירידה בהיצע המים הטבעי. גידול האוכלוסייה יכול להשפיע בצורות שונות בהתאם לדפוסים אחרים - לדוגמה דפוסים של [[עירוניות מתחדשת|עירוניות]] ישפיעו בצורה שונה על שטחי חקלאות לעומת דפוסים של [[פרבור|פרבור משרתע]]. היבטים של השפעות גידול האוכלוסייה על משתנים אקולוגיים ודרכם על תופעות שונות - כמו [[התחממות עולמית]] לדוגמה באים לידי ביטוי במשוואת הזהות [[I=PAT]].

גידול האוכלוסייה וצפיפותה משפיעים על היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכליים ואקולוגיים רבים. לדוגמה נחקר הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין אלימות. דוגמה אחרת היא הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין דפוסי דיור ותכנון ערים. כאשר צפיפות האוכלוסין גבוהה יש פחות שטח פנוי להקמת דירות או שדבר זה בא על חשבון [[שימושי קרקע]] אחרים. הדבר מעודד בניית [[מגדלי מגורים]] או [[בנייה מרקמית]]. כמו כן בסביבה עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] הדבר מעודד [[פקקי תנועה]] בעוד שבתכנון אחר צפיפות כזו מעודדת דווקא יעילות גבוהה יותר של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. גידול האוכלוסייה אינו מתקיים בצורה לינארית (ראו [[מעבר דמוגרפי]]) ואינו משפיע בצורה לינארית על היבטים אחרים. לדוגמה כל עוד צפיפות האוכלוסייה נמוכה, גידול אוכלוסין לא משפיע כמעט על שטחי [[חקלאות]] או על מצאי ה[[מים]] של המדינה - כך המצב לדוגמה ב[[ארצות הברית]], לעומת זאת במדינות צפופות יותר ו/או עם פחות מים [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] משפיע על החקלאות במספר היבטים - אחד הוא צמצום שטחי חקלאות, שני הוא הגברת הביקוש למים והתייקרות שימוש או הגבלה שלהם לחקלאות, ושלישי הוא היבטים כמו [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ואיטום הקרקע שעלולים לגרור ירידה בהיצע המים הטבעי. גידול האוכלוסייה יכול להשפיע בצורות שונות בהתאם לדפוסים אחרים - לדוגמה דפוסים של [[עירוניות מתחדשת|עירוניות]] ישפיעו בצורה שונה על שטחי חקלאות לעומת דפוסים של [[פרבור|פרבור משרתע]]. היבטים של השפעות גידול האוכלוסייה על משתנים אקולוגיים ודרכם על תופעות שונות - כמו [[התחממות עולמית]] לדוגמה באים לידי ביטוי במשוואת הזהות [[I=PAT]].

בשנת 2019 יצא [[דו"ח מצב הטבע העולמי]] - דו"ח של מאות מדענים על מצב הטבע ו[[מערכות אקולוגיות]], [[הכחדה המונית בימינו|ההכחדה ההמונית כיום]] וההשפעה של היבטים אלה הדוח פורסם על ידי [[IPBES]] - סוכנות מיוחדת של [[ארגון האומות המאוחדות]]. בכתיבת הדו"ח השתתפו 150 מדענים בכירים, ממדעי הטבע ומדעי החברה, מ-50 מדינות, שנעזרו ב-250 מומחים נוספים. מומחים אלה סקרו 15 אלף מאמרים מדעיים ודו"חות ממשלתיים במשך שלוש שנים. שבסופן הובא הדו"ח לאישור המדינות החברות באו"ם. זהו הדו"ח העולמי הראשון שהובא לאישור 132 מדינות, ובכך הוא אמור להוות [[קונצנזוס]] ובסיס לקביעת המדיניות הבינלאומית בנושאי שמירת המערכות האקולוגיות וקביעת מדיניות הפיתוח הבינלאומית. לפי הדו"ח פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ, ועל 40% משטחי הים. כ-87% מבתי הגידול הלחים (ביצות ואזורים דומים כמו אגם החולה) הושמדו. עקב פעילות האדם קצב [[הכחדת מינים בימינו|הכחדת המינים]] הוא הגבוה ביותר ב-10 מיליון השנים האחרונות, והוא גבוה עשרות עד מאות מונים יותר מקצב ההכחדה הטבעי. הדו"ח מצביע על גורמים ישירים שגורמים לבעיות אלה - כמו הרס שטחי טבע לטובת שטחי חקלאות וערים, והוא גם מצביע גם על הגורמים העקיפים, מעשה ידי אדם, שעומדים בבסיס השינויים – [[גידול אוכלוסין|עליה באוכלוסיה]] שהכפילה את עצמה מאז 1970 ל-7.6 מיליארד בני אדם, ועליה בצריכה לנפש ושימוש שאינו בר-קיימא במשאבי טבע, כלכלה המעודדת שימוש לא מקיים במשאבים (כולל סובסידיות ממשלתיות הפוגעות במצב הטבע). {{הערה|שם=טרכטנברוט|ד"ר אנה טרכטנברוט, [https://www.gov.il/he/departments/news/the_state_of_nature_deteriorating_ipbes מצב הטבע העולמי ממשיך להידרדר במהירות ולאיים על רווחת האדם. רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור!], [[המשרד להגנת הסביבה]], 07.05.2019}}

בשנת 2019 יצא [[דו"ח מצב הטבע העולמי]] - דו"ח של מאות מדענים על מצב הטבע ו[[מערכות אקולוגיות]], [[הכחדה המונית בימינו|ההכחדה ההמונית כיום]] וההשפעה של היבטים אלה הדוח פורסם על ידי [[IPBES]] - סוכנות מיוחדת של [[ארגון האומות המאוחדות]]. בכתיבת הדו"ח השתתפו 150 מדענים בכירים, ממדעי הטבע ומדעי החברה, מ-50 מדינות, שנעזרו ב-250 מומחים נוספים. מומחים אלה סקרו 15 אלף מאמרים מדעיים ודו"חות ממשלתיים במשך שלוש שנים. שבסופן הובא הדו"ח לאישור המדינות החברות באו"ם. זהו הדו"ח העולמי הראשון שהובא לאישור 132 מדינות, ובכך הוא אמור להוות [[קונצנזוס]] ובסיס לקביעת המדיניות הבינלאומית בנושאי שמירת המערכות האקולוגיות וקביעת מדיניות הפיתוח הבינלאומית. לפי הדו"ח פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ, ועל 40% משטחי הים. כ-87% מבתי הגידול הלחים (ביצות ואזורים דומים כמו אגם החולה) הושמדו. עקב פעילות האדם קצב [[הכחדת מינים בימינו|הכחדת המינים]] הוא הגבוה ביותר ב-10 מיליון השנים האחרונות, והוא גבוה עשרות עד מאות מונים יותר מקצב ההכחדה הטבעי. הדו"ח מצביע על גורמים ישירים שגורמים לבעיות אלה - כמו הרס שטחי טבע לטובת שטחי חקלאות וערים, והוא גם מצביע גם על הגורמים העקיפים, מעשה ידי אדם, שעומדים בבסיס השינויים – [[גידול אוכלוסין|עליה באוכלוסיה]] שהכפילה את עצמה מאז 1970 ל-7.6 מיליארד בני אדם, ועליה בצריכה לנפש ושימוש שאינו בר-קיימא במשאבי טבע, כלכלה המעודדת שימוש לא מקיים במשאבים (כולל סובסידיות ממשלתיות הפוגעות במצב הטבע). {{הערה|שם=טרכטנברוט|ד"ר אנה טרכטנברוט, [https://www.gov.il/he/departments/news/the_state_of_nature_deteriorating_ipbes מצב הטבע העולמי ממשיך להידרדר במהירות ולאיים על רווחת האדם. רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור!], [[המשרד להגנת הסביבה]], 07.05.2019}}